מבט על הכלכלה והחברה בישראל בשנת 2019

האם אתם יודעים מה מצב הכלכלה והחברה בישראל לקראת סוף שנת 2019? בסרטון הקצר שלפניכם מסביר נשיא מרכז טאוב פרופ' אבי וייס כמה מהמגמות המרכזיות שנצפו במחקרים האחרונים שלנו – וחלקן מפתיעות למדי.

מצד אחד, יש כמה התפתחויות מעודדות מאוד בכלכלת ישראל, כמו עלייה ברמת החיים. בשנים האחרונות חלה צמיחה משמעותית בהכנסות משקי הבית ובצריכה בקרב כל רמות ההכנסה – בעלי הכנסות נמוכות, בינוניות וגבוהות. למעשה, ההכנסה עלתה יותר בקרב בעלי הכנסה נמוכה מאשר בקרב בעלי הכנסות גבוהות, והדבר הוביל לצמצום אי השוויון במדינה. מצד שני ישנם חששות בנוגע להמשכיות מגמות אלו, אפילו בשנים הקרובות. אם חששות אלו יתממשו, יהיה צורך למצוא מנועי צמיחה חדשים כדי להמשיך ולהניע את ישראל קדימה. התפתחות חיובית נוספת שניתן להצביע עליה היא ירידת מחירים ברוב הקטגוריות, אם כי עדיין יקר מאוד לחיות בישראל.

מאמצי הממשלה בתחום הרווחה התמקדו בעיקר בעידוד ההשתתפות בשוק העבודה, ופחות בעזרה לאלה שאינם בשוק העבודה. כלומר, משפחות הנסמכות על הבטחת הכנסה מוצאות עצמן עמוק יותר מתחת לקו העוני בהשוואה לעבר, ויותר קשה להן להיחלץ מהעוני. לדוגמה, זוג נשוי עם שני ילדים בישראל צריך לעבוד כמעט 68 שעות בשבוע כדי לעלות אל מעל לקו העוני, לעומת 41 שעות עבודה בלבד ב-OECD.

במערכת החינוך היו כמה התפתחויות חיוביות. ככלל אפשר לקבוע כי הפערים בהוצאה לתלמיד מצטמצמים וחל שיפור בציוני התלמידים במבחני המיצ"ב והבגרות. ציוני המיצ"ב נמצאים במגמת עלייה מאז שנת 2008 בכל תחומי הלימוד, וברובם הצטמצמו הפערים בין ציוני התלמידים. בנוסף, שיעורי התלמידים הלומדים מתמטיקה ברמות גבוהות והלומדים בחינוך הטכנולוגי-מקצועי עלו. במקביל, שיעור הזכאים לבגרות עלה במידה ניכרת מאז תחילת המאה בכל זרמי החינוך. עם זאת, תוצאות מבחן פיזה 2018 שפורסמו לאחרונה מצביעות על ירידה בציונים ועל התרחבות הפערים לעומת מבחן פיזה 2015. הירידה בולטת במיוחד אצל התלמידים הערבים, ונתון זה מחייב בדיקה מעמיקה.

גם בתחום התעסוקה חלו שיפורים רבים, והתעסוקה עלתה כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה, לפחות מתחילת המאה. שיעורי התעסוקה בקרב נשים ערביות עלו כמעט פי שניים בתקופה זו וכמעט מגיעים ליעד שקבעה הממשלה עבור שנת 2020. עם זאת, בשיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים כמעט לא חל שינוי, והם רחוקים מאוד מיעד הממשלה לשנת 2020. התעסוקה בתעשיית ההיי-טק בישראל גבוהה מבכל מדינות ה-OECD, אך רוב העובדים בה הם גברים (תופעה בין-לאומית) ויהודים שאינם חרדים. עובדי ההיי-טק בישראל נוטים להיות בעלי המיומנויות הגבוהות ביותר, וישנם פערים גדולים ברמות המיומנות בינם לבין עובדים בענפים אחרים. כדי לחזק את תעשיית ההיי-טק על ישראל להשקיע בשיפור המיומנויות של הילדים הנמצאים כיום במערכת החינוך ולהכין אותם לשוק העבודה העתידי.

השוויון במערכת הבריאות בישראל מושפע מהשילוב בין הציבורי לפרטי במערכת, המעוות את התמריצים לרופאים, שיכולים לעבוד במקביל במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי. שילוב זה עלול להוביל לניצול בלתי יעיל של משאבים ולטיפולים מיותרים, וכן לאי שוויון בנגישות לטיפול ולזמני המתנה ארוכים.

על מערכת הבריאות להיערך בהקדם להתמודדות עם אתגרים אלו, בייחוד נוכח העלייה הצפויה בצרכים הרפואיים בשל הקצב המהיר של הזדקנות האוכלוסייה לצד הפיגור בגידול במשאבים.

לתמונת המצב המלאה ולמידע נוסף על הכלכלה והחברה בישראל בשנת 2019 בקרו בתמונת מצב המדינה 2019, שהופקה בתמיכתה הנדיבה של קרן קורת.