אלפי רבבות ישראל: השפעות דמוגרפיות
מחבר: יעקב קופ מחקרי מדיניות

שני התהליכים הדמוגרפיים המרכזיים – הגירה וריבוי טבעי – הטביעו חותם עמוק על היווצרותם של גושי האוכלוסייה הגדולים בישראל. העלייה הזינה את גידולו המתמיד של המגזר היהודי, ואילו הריבוי הטבעי הגבוה במגזר הערבי קיזז את השפעת ההגירה.

התוצאה היא, שבמשך ארבעה עשורים  נשמר, פחות או יותר, היחס של 1:4 בין שני המגזרים הראשיים הללו. יחד עם זאת, היציבות המשתמעת מכך עשויה להטעות: בשני התהליכים היו תמורות ניכרות על פני השנים.

לסיכום – מבחינה דמוגרפית זיהינו מספר גושים אתניים, שגודלם היחסי היה יציב בדרך-כלל, תוך תנודות מסוימות בנקודות זמן שונות. הן האלמנטים היציבים והן היסודות המשתנים מושפעים במידה רבה מפעולתם הדיפרנציאלית של שני הגורמים הבסיסיים – הגירה וריבוי טבעי. גורם אחר הפועל במגזר היהודי הוא, מבנה גיל ייחודי, אשר יוצר מתכונת גידול מחזורית שביטוייה מתגלים הן במישור הדמוגרפי והן במישור של המערכות החברתיות. גורמים אחרים, מעבר לאלו שנסקרו בפרק זה, וכן האינטראקציה החברתית בין הגושים השונים נידונים בהרחבה בפרקים הנושאיים של דו"ח זה.

המאמר מופיע כפרק בספר "פלורליזם בישראל: מכור היתוך ל"מעורב ירושלמי.

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך