אנלוגי בעולם דיגיטלי: מגמות המחשוב בשוק העבודה בישראל
מחבר: שביט מדהלה-בריק מחקר על קצה המזלג

כ-40 אחוז משעות העבודה בישראל הן במקצועות המוגדרים בסיכון גבוה למחשוב בשני העשורים הקרובים. אילו מקצועות נמצאים בסיכון הגבוה ביותר, וכיצד יכולה המדינה להבטיח שהעובדים הישראלים, ובפרט הפגיעים ביותר מביניהם, לא יתמודדו עם אבטלה?

השוק המודרני הוא דינמי ומעוצב לאור מגוון השפעות, וביניהן התפתחויות טכנולוגיות, גלובליזציה והעדפות משתנות של צרכנים. אף שההתפתחות הטכנולוגית המואצת היא חיובית לרוב, יש לה מחיר נלווה: היעלמות מקצועות משוק העבודה. במחקר שפורסם לאחרונה ב"דוח מצב המדינה 2015" השתמשה חוקרת מרכז טאוב שביט מדהלה-בריק בסולם שפיתחו חוקרים אמריקנים, הנע בין 0 ל-1, ומיפתה את המקצועות בשוק העבודה בישראל לפי שלוש רמות סיכון למחשוב: נמוכה (מתחת ל-0.3), בינונית (בין 0.3 ל-0.7) וגבוהה (0.7 ומעלה).
מדהלה-בריק מצאה כי בקרב עובדים בגילי 64–25, 39 אחוז משעות העבודה הן במקצועות הנחשבים לבעלי סיכון גבוה למחשוב. 20 אחוז מהשעות הן במקצועות בסיכון בינוני, ו-41 אחוז מהשעות הן במקצועות בסיכון נמוך, כפי שניכר בתרשים הראשון. פירוש הדבר הוא שבערך מיליון עובדים ישראלים נמצאים בסיכון גבוה להיות מוחלפים במחשבים או מכונות. מקצועות כמו חייטים, עובדי בנייה, מנהלי חשבונות ופקידים משתייכים לקבוצת המקצועות בסיכון גבוה, כמו גם מקצועות אחרים המתאפיינים בפעולות חזרתיות או טכניות. מנגד, מקצועות הדורשים יצירתיות, אינטליגנציה חברתית ויכולת משא ומתן מאופיינים בסיכון נמוך למחשוב. כפי שמציינת מדהלה-בריק, מגמות אלו אינן ייחודיות לישראל. במדינות כמו ארצות הברית וגרמניה עומד חלקן של שעות העבודה במקצועות בסיכון גבוה על 47 ו-49 אחוז מכלל שעות העבודה בשוק, בהתאמה.

1

מגמת המחשוב צפויה לפגוע בעיקר במקצועות שמתאפיינים בשיעור גבוה של קבוצות עובדים פגיעות במיוחד – גברים לא-יהודים, עובדים צעירים ועובדים בעלי שכר נמוך. ככלל, נמצא במחקר מתאם שלילי בין השכר הממוצע במקצוע ובין ההסתברות שלו למחשוב – כלומר, בעלי שכר נמוך יותר נוטים להיות בסיכון גבוה יותר. עקב כך, גברים לא-יהודים מוגדרים כקבוצה בסיכון גבוה: 57 אחוז מהגברים הדרוזים, הנוצרים והמוסלמים מועסקים במקצועות בסיכון גבוה למחשוב. יותר ממחצית משעות העבודה של גברים בקבוצה זו הן בתחומי התעשייה והבינוי ובמשלחי יד של עובדים מקצועיים. לעומת זאת, רק 35 אחוז מהגברים היהודים ו-39 אחוז מהנשים (יהודיות ולא-יהודיות) מועסקים במקצועות בסיכון גבוה למחשוב. קבוצות אחרות שעשויות להיפגע במיוחד ממגמת המחשוב הן עובדים צעירים ופרטים בלתי מועסקים. כ-60 אחוז משעות העבודה של צעירים בגילי 24–15 הן במקצועות בסיכון גבוה למחשוב. כמו כן, שיעור הבלתי מועסקים גבוה יחסית במשלחי היד המדורגים בהסתברות גבוהה למחשוב, ובעיקר בקרב עובדים בלתי מקצועיים ועובדים בתעשייה ובבינוי. פירושו של דבר הוא שפרטים אלו יתקשו למצוא את דרכם בחזרה לשוק העבודה.
ככלל, לרמת ההשכלה הממוצעת במקצוע יש מתאם שלילי עם רמת הסיכון למחשוב. מקצועות שיש בהם שיעור נמוך יותר של עובדים בעלי תואר אקדמי נמצאים בהסתברות גבוהה יותר למחשוב. כפי שמראה התרשים השני, מגמה זו עקבית לאורך מרבית התפלגות המקצועות, למעט שתי סטיות עיקריות. הראשונה היא קפיצה בשיעור האקדמאים במקצועות שסווגו בהסתברות גבוהה ביותר למחשוב. קפיצה זו נגרמת בשל מקצועות כגון סוכני ביטוח, עובדי מזכירוּת, מנהלי חשבונות ופקידי דלפק בבנק – שלרבים מהעוסקים בהם יש תואר אקדמי, אך בכל זאת הם נמצאים בסיכון גבוה למחשוב. הסטייה השנייה מצויה בקצה הנגדי של סקאלת הסיכון למחשוב – ירידה בשיעור המועסקים האקדמאים במקצועות שסווגו בהסתברות הנמוכה ביותר למחשוב. עם מקצועות אלו נמנים ספרים, ספורטאים, קוסמטיקאיות ושוטרים, שלרובם יש שנות לימוד מעטות יחסית. מדהלה-בריק מציינת כי אמנם להשכלה גבוהה בהחלט יש תפקיד חשוב בקביעת רמת הסיכון למחשוב, אולם היא אינה מגנה בהכרח על עובד ממגמת המחשוב, וגם להפך: עובדים בעלי השכלה נמוכה אינם נמצאים בהכרח בסיכון גבוה.

2

החלפת עובדים במסגרת מגמת המחשוב מביאה עמה גם פן תעסוקתי אחר: הזדמנויות חדשות בשוק העבודה. הכשרות מקצועיות הן כלי מדיניות שעשוי לסייע בהתמודדות עם השינויים הצפויים בשוק העבודה, ולהכין את האוכלוסייה להזדמנויות תעסוקה בתחומים חדשים בסיכון נמוך. תכניות כאלו כבר קיימות, הן במסגרת קורסים המועברים באגף להכשרה מקצועית של משרד הכלכלה והן במסגרת שוברים לסבסוד הכשרה מקצועית. עם זאת, יש צורך מהותי להרחיב את השירותים הללו: מקרב כחצי מיליון מחוסרי עבודה הפוקדים את לשכות התעסוקה בשנה, פחות מאחוז הופנו להכשרות אלו. כמו כן, יש לעדכן את המקצועות הנלמדים בהכשרות; ממצאי סקר של לשכת התעסוקה מראים כי המקצועות הנפוצים ביותר שלומדים מקבלי השוברים להכשרה נמצאים בסיכון גבוה למחשוב – למשל הנהלת חשבונות וחשבות שכר. הרחבת תכנית ההכשרות המקצועיות, והתאמתם לצרכים העתידיים של שוק העבודה בישראל, תבטיח כי האוכלוסייה, ובפרט הפרטים הפגיעים ביותר, תיהנה מאפשרויות לתעסוקה מובטחת בטווח הארוך.

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

מובטלים צעירים ודמי אבטלה בישראל מאת: ג’ון גל ושביט מדהלה-בריק