גידול באי-התעסוקה בקרב גברים בשלושת העשורים האחרונים
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

שיעורי אי-התעסוקה בקרב גברים ישראלים בגילאי העבודה העיקריים גדלו מאוד ב-30 השנים האחרונות – פי שלושה בקרב חרדים וכמעט פי שניים בקרב ערבים ישראלים ויהודים לא-חרדים.

לפני שלושה עשורים, שיעורי אי-התעסוקה של גברים ישראלים לא-חרדיים בגילאי העבודה העיקריים (35-54) היו דומים מאוד לשיעור הממוצע במדינות המפותחות החברות ב-OECD (8.5 אחוזים בישראל לעומת 8.1 אחוזים ב-OECD). מאז חל גידול של כמעט 50 אחוז בשיעור אי-התעסוקה הממוצע ב-OECD (מ-8.1 ל-11.9 אחוזים), אך בקרב גברים ישראלים לא-חרדיים בישראל השיעור כמעט הוכפל. הדמיון בשיעורי אי-התעסוקה לפני שלושה עשורים נעלם כלא היה. אמנם הצמיחה הכלכלית, המהירה יחסית בשנים האחרונות בישראל (כתוצאה מהיציאה מהמיתון העמוק של העשור האחרון), הביאה לירידה בשיעורי אי-התעסוקה בארץ, שיעור אי-התעסוקה בקרב גברים יהודיים לא-חרדיים ב-2008 (15 אחוז) היה גבוה ברבע מהשיעור ב-OECD (12 אחוז.

שיעורי אי-התעסוקה בקרב הגברים הערבים כמעט והוכפלו מ-15 אחוז ב-1979 ל-27 אחוז ב-2008. בקרב הגברים החרדים – ששיעור אי-התעסוקה שלהם ב-2008 הגיע ל-65 אחוז – השיעורים עלו יותר מפי שלושה במהלך שלושת העשורים האחרונים (מ-21 אחוז ב-1979).

HFig 4

הגידול הרב בתכניות הסיוע הממשלתיות על פני השנים אפשר לחלק הולך וגדל מהחברה הישראלית לבחור באורח חיים של אי-תעסוקה, בעוד ההזנחה רבת שנים של השקעה בהון אנושי (בעיקר בחינוך) ובתשתיות פיזיות (בעיקר תחבורה) מנעה מאנשים רבים את הכלים ואת התנאים החיוניים להתמודדות מוצלחת במשק תחרותי ומודרני.

במקרה של גברים שהשכלתם נמוכה מ-12 שנות לימוד, חלק מההסבר לגידול באי-התעסוקה נעוץ בעצם תהליך הצמיחה הכלכלית, אשר הביא לגידול בביקוש לעובדים מיומנים ומשכילים – לצד ירידה יחסית בביקוש לעובדים בלתי מיומנים ובעלי השכלה נמוכה. כמחצית מהאוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים בישראל שייכת לקבוצת ההשכלה של 12 שנות לימוד ומטה. חלק אחר של ההסבר לגידול באי-התעסוקה של גברים לא-משכילים נובע מהתרחבות התופעה של הבאת עובדים זרים לישראל – כוח עבודה לא-מיומן, שהשכלתו נמוכה – בהיקף שהגיע עד כדי יחס של עובד זר אחד מתוך כל שבעה עובדים במגזר העסקי בישראל ב-2008. תהליך זה תרם לדחיקה אל מחוץ לכוח העבודה של עובדים ישראלים בלתי מיומנים – ובמיוחד ערביי ישראל.

הסוגיה של ההשכלה איננה נוגעת רק למספר שנות הלימוד הניתן בבתי-הספר, אלא לאיכות החינוך המוענק באותם בתי-ספר. נושא זה נידון לעומקו בדו”ח האחרון של מרכז טאוב – דו”ח מצב המדינה 2009 – וכן בבולטין המרכז שפורסם בנובמבר 2008 (“עם הספר והחינוך הניתן לילדיו”). רמת ההישגים של תלמידי ישראל בתחומי היסוד העיקריים נמוכה לעומת כל 25 מדינות ה-OECD בכל המבחנים שנערכו בעשור האחרון למעט אחד. ההישגים בקרב תלמידי המגזר הערבי בישראל נמוכים עוד יותר, ותלמידי המגזר החרדי אינם לומדים כלל את לימודי היסוד הללו ואינם משתתפים במבחנים.

שיעורי אי-התעסוקה בקרב גברים יהודים חרדים והעובדה ששיעורים אלה קפצו פי שלושה בשלושת העשורים האחרונים הופכים את הסוגיה לייחודית מכמה בחינות. מצד אחד, לא רק ששיעורי אי-התעסוקה גבוהים בהשוואה לכל הקבוצות האחרות בישראל, הם גבוהים גם בהשוואה לקהילות חרדיות בחו”ל. ומצד שני, הסיוע הרב של המדינה לאוכלוסייה החרדית בישראל נעשה בכמה אפיקים, שרבים מהם אינם שקופים בתקציב המדינה. קיצוץ חלק נכבד מהתמיכה לחברה, המונעת מילדיה חינוך שהיה מאפשר השתלבות ביתר שאת במשק פתוח ותחרותי, הינו משימה קשה דיה גם כאשר קבוצת אוכלוסייה זו מהווה שיעור קטן יחסית באוכלוסיית ישראל. אך ההבדלים המהותיים בשיעורי הגידול של האוכלוסיות השונות בישראל הופכים את הסוגיה לבעייתית הרבה יותר בעתיד, כאשר חלקם של החרדים יהפוך למרכיב מרכזי ואף דומיננטי בחברה – במיוחד לאור הצרכים של חברה מודרנית ברופאים, במהנדסים ובמדענים, שהם מתחומי ההתמחות שהחינוך החרדי דהיום איננו חותר להכין לקראתם.

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

מובטלים צעירים ודמי אבטלה בישראל מאת: ג’ון גל ושביט מדהלה-בריק

מחקרים בנושאים דומים: