דוחים את הפנסיה? מגמות תעסוקתיות בקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

ממצאי מרכז טאוב מצביעים על גידול בשיעורי התעסוקה בקרב ישראלים בני 55 ומעלה במהלך העשור האחרון, אולם שיעורי התעסוקה בקרב ערבים נותרו נמוכים בהרבה מאשר בקרב היהודים

אוכלוסיית ישראל צעירה יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות, אולם בשנים הקרובות צפוי גידול ניכר בשיעורם של המבוגרים באוכלוסייה. על פי התחזיות, ב-2030 יהיו בישראל 233 פרטים מעל גיל 65 לכל אלף פרטים בגיל העבודה – גידול של יותר מ-45 אחוז בחלקה היחסי של האוכלוסייה המבוגרת בהשוואה ל-2010. תוחלת החיים העולה מובילה ללחץ גובר על הביטוח הלאומי ועל מערכות הבריאות והפנסיה בישראל. לאור זאת, חשוב שישראלים מבוגרים יוכלו להמשיך להשתתף בשוק העבודה כל עוד הם מסוגלים לעשות זאת מבחינה פיזית ומנטלית.

סגן מנהל מרכז טאוב, פרופ' איל קמחי, וחוקר מרכז טאוב קיריל שרברמן חקרו את דפוסי התעסוקה בקרב מבוגרים בישראל בין השנים 2001 ו-2011 ומצאו שבקרב גילאי העבודה העיקריים (35 עד 54), שיעור התעסוקה של גברים בישראל נמוך משמעותית מאשר ב-OECD, אף שהפער הצטמצם מאז המחצית הראשונה של העשור הקודם. שיעור התעסוקה בקרב נשים באותם גילים בישראל היה נמוך יותר מאשר ב-OECD עד אמצע העשור הקודם אך מאז עלה בקצב מהיר יותר, וכעת הוא גבוה יותר מאשר ב-OECD.

שיעורי התעסוקה בגילים 55 עד 74 עלו בהתמדה בשנים האחרונות הן בישראל והן ב-OECD, אולם ככלל העלייה בישראל התרחשה בקצב מהיר יותר. כפי שניתן לראות בתרשים הראשון, שיעורי התעסוקה של גברים ונשים בגילי 64–55 עלו במהלך המחצית הראשונה של שנות האלפיים, והיו דומים לשיעורים המקבילים ב-OECD. עם זאת, באמצע שנות האלפיים החלו שיעורים אלו בישראל להתרחק מהשיעורים ב-OECD והתאפיינו בצמיחה מהירה יותר, מה שהוביל לפער של מעל 6 נקודות אחוז לטובת ישראל.

בקבוצת הגיל האמורה, שיעורי התעסוקה בקרב גברים המוגדרים כעולים (יהודים שעלו לארץ אחרי 1990) וגברים יהודים שאינם עולים חדשים היו דומים ב-2011, ועמדו על כ-75 אחוז. עבור הגברים העולים זוהי התקדמות מרשימה, לאחר שהחלו את העשור בשיעורי תעסוקה הנמוכים ב-15 נקודות אחוז מאשר אצל יהודים שאינם עולים. גם בקרב גברים ערבים נרשמה עלייה ראויה לציון בשיעור התעסוקה מאז 2007, אולם ב-2011 הם נותרו בפיגור של כ-25 נקודות אחוז בהשוואה לגברים יהודים.

המגמות בשיעורי התעסוקה בקרב נשים בנות 64–55 היו דומות לאלה של הגברים, אך שיעורי התעסוקה היו נמוכים יותר: כ-60 אחוז תעסוקה בקרב יהודיות, ותיקות ועולות כאחד, ב-2011. שיעורי התעסוקה של הנשים הערביות הכפילו את עצמם בעשור שקדם ל-2011, אולם הם נותרו נמוכים מאוד ועמדו על כ-12 אחוזים ב-2011.

כפי שניכר בתרשים השני, מגמות התעסוקה בקרב גברים בקבוצת הגיל 74–65 בישראל וב-OECD דומות לאלה של גברים בקבוצת הגיל 64–55: שיעורי התעסוקה בקרב הגברים הישראלים היו דומים למדינות ה-OECD עד 2004 ואז החלו לעלות בקצב מהיר יותר, מה שהוביל לפער של יותר מ-5 נקודות אחוז לטובת ישראל ב-2011. לעומת זאת, יש הבדל ניכר בין הקבוצות בשיעורי התעסוקה עצמם: בקרב גברים בני 74–65 השיעור נמוך ביותר מ-40 נקודות אחוז בהשוואה לקבוצת הגיל הצעירה יותר, אם כי קצב הגידול בקבוצה המבוגרת מהיר יותר. בבדיקת שיעורי תעסוקת הנשים בקבוצת הגיל 65 עד 74 פיגרה ישראל אחרי ממוצע ה-OECD לאורך כל התקופה שבין 2001 ל-2011, אם כי הפער הצטמצם לנקודת אחוז אחת בלבד ב-2011 עקב קצב צמיחה מהיר יותר של תעסוקת הנשים בישראל.

שיעורי התעסוקה של גברים בני 74–65 עלו בעשור הקודם בכל קבוצות האוכלוסייה. עם זאת, התרחב הפער בין שיעורי התעסוקה של גברים יהודים שאינם עולים חדשים לשיעור בקרב גברים ערבים – במיוחד במחצית הראשונה של אותו עשור – ולאורך כל התקופה נשמר פער של כעשר נקודות אחוז לטובת הוותיקים בהשוואה לגברים עולים. תבנית דומה נרשמה בקרב נשים בקבוצת גיל זו. שיעורי התעסוקה של נשים יהודיות ותיקות עלה משיעור של פחות מ-8 אחוזים ב-2001 ל-14 אחוז ב-2011, והציב אותן בפער של כמה נקודות אחוז לטובתן ביחס לנשים עולות, ובפער גדול מאוד מהנשים הערביות, שפחות מ-2 אחוזים מהן היו מועסקות.

נוסף על כך, קמחי ושרברמן חקרו את מגמות התעסוקה בקרב גילאי 75 ומעלה. בניגוד למגמות שנצפו אצל גברים בני 74–55 ונשים בנות 64–55, בקבוצה זו היו שיעורי התעסוקה ב-OECD היו גבוהים יותר בעקביות מאשר בישראל לאורך כל העשור. שיעורי התעסוקה בקרב גברים יהודים ותיקים נעו בין 6 ל-8 אחוזים במהלך העשור, ובין 1 ל-4 אחוזים אצל גברים ערבים ועולים (אם כי נרשמה מגמת עלייה קלה בקבוצת העולים בחלקו השני של העשור). שיעור התעסוקה בקרב נשים באותה קבוצת גיל עמד על פחות מ-2 אחוזים בשנת 2011, וההפרשים בין שלוש האוכלוסיות שנבדקו (יהודיות ותיקות, עולות וערביות) לאורך העשור היו מינימליים.

העלייה בשיעורי התעסוקה בקרב מבוגרים מניבה הכנסה גבוהה יותר מעבודה בקבוצת אוכלוסייה זו, ובכך מפחיתה את שיעורי העוני במונחי הכנסה כלכלית (לפני תשלומי העברה ממשלתיים ולפני מס). כפי שהראו בן-דוד ובלייך ב"דוח מצב המדינה" לשנת 2013, שיעורי העוני במונחי הכנסה כלכלית בקרב קשישים ירדו בעקביות יחסית לאורך העשור האחרון, אם כי הם עדיין נותרו גבוהים ועמדו על 51 אחוז ב-2011.

יש כיום כמה גורמים המעודדים המשך השתתפות בשוק העבודה בקרב האוכלוסייה המבוגרת, לרבות בריאות טובה יותר, ומשרות תובעניות פחות מבחינה גופנית עקב השינוי בתמהיל התעסוקתי. במקביל לכך העלייה בתוחלת החיים, הרווחים הנמוכים בשוק ההון ואי הוודאות בנוגע לתמיכה מהמוסד לביטוח לאומי מובילים את האוכלוסייה המבוגרת להמשיך לעבוד גם לאחר גיל הפרישה. קמחי ושרברמן מציעים לקובעי המדיניות בישראל לתמוך במגמות תעסוקתיות אלו על ידי עידוד תנאי עבודה גמישים ושימוש בזיכויי מס, כדי לאפשר המשך תעסוקה מעבר לגיל הפרישה הרשמי.

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

ההוצאה הציבורית על רווחה מאת: ג'וני גל ושביט מדהלה-בריק

מחקרים בנושאים דומים: