הגורמים להתרחבות פערי הפריון בין ישראל ל-OECD: השוואה ענפית רב-שנתית
מחבר: איתן רגב וגלעד ברנד מחקרי מדיניות

הפרק מציג לראשונה השוואה רב-שנתית מפורטת של התפתחות פריון העבודה בענפי הכלכלה בישראל וב-12 מדינות OECD, וסוקר את הגורמים להתרחבות פערי הפריון בשנים 2009–1995

פרק זה מציג לראשונה השוואה רב-שנתית מפורטת של התפתחות פריון העבודה בענפי הכלכלה בישראל וב-12 מדינות OECD (להלן OECD12), וסוקר את הגורמים להתרחבות פערי הפריון בשנים 2009–1995. מן ההשוואה עולה כי חמישה ענפים גדולים אחראים לכ-81 אחוז מסך התרחבות פער הפריון. ענפים אלו מספקים שירותים ומוצרים בעיקר לשוק המקומי, ותלויים בעיקר בסביבת הפעילות העסקית המקומית. השוואה של קצב צמיחת הפריון בישראל וב-OECD12 לאורך השנים מגלה כי­ הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על יכולתן של התעשיות השונות לצמצם פערים עם ה-OECD12 הוא מידת החשיפה של הענף לייבוא מתחרה. הבדלים במספר שעות העבודה הממוצע לעובד יכולים להסביר לכל היותר כמחצית מן הפער בפריון לשעת עבודה, אך אינם מסבירים כלל את התרחבות פערי הפריון בשני העשורים האחרונים. גם הבדלים בהרכב הענפי אינם מסבירים כלל את התרחבות הפער, ודווקא מקטינים אותו, בעיקר בזכות העובדה שחלקם היחסי של מגזרי ההיי-טק והפיננסים בישראל גדול יותר. ממצאי המחקר מצביעים על ענפי השירותים הבלתי סחירים כגורמים העיקריים לפער הפריון מול ה-OECD ולהתרחבותו, והדבר עשוי להעיד על ליקויים בסביבת הפעילות העסקית המקומית, כגון ריכוזיות יתר, וחסמים מבניים ורגולטוריים.

המאמר מופיע כפרק בספר השנתי של המרכז, דוח מצב המדינה 2015, בעריכת אבי וייס ודב צ'רניחובסקי.

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

מובטלים צעירים ודמי אבטלה בישראל מאת: ג’ון גל ושביט מדהלה-בריק