הודעה לעיתונות – מחקר חדש של מרכז טאוב בנושא אי שוויון מוצא כי התרחבו הפערים בין מרכז ופריפריה, בין יהודים וערבים ובין משפחות קטנות וגדולות

"אי השוויון בהכנסות בישראל נמצא במגמת עלייה ב-30 השנים האחרונות, וכיום הוא בין הגבוהים במדינות ה-OECD. בעשורים הקודמים הגידול באי השוויון נבע בעיקר מכוחות השוק, ואילו בעשור האחרון הוא תוצאה של מדיניות הממשלה, ובפרט של הקיצוץ בקצבאות והפחתת שיעורי המסים הישירים" – כך אומר פרופ' איל קמחי, סגן מנהל מרכז טאוב וכלכלן בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. פרופ' קמחי יציג את מחקרו החדש בנושא בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה ביום ג', 4.6.2013

  • הגורם העיקרי לאי השוויון בהכנסות הוא פערי השכלה, אולם חשיבותו ירדה לאורך זמן.
  • פערי ההכנסות בין קבוצות אוכלוסייה שונות מבחינת לאום, אזור  מגורים ומספר ילדים במשפחה גדלו לאורך זמן.
  • השוני בין משקי הבית בתחומים כמו לאום, השכלה ומספר ילדים מסביר רק כ-20 אחוז מסך אי השוויון בהכנסות, כלומר, חלק הארי של אי השוויון  נובע משוני בהכנסות של פרטים בעלי מאפיינים דומים.

המחקר של מרכז טאוב מצביע על כך שבשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת אי השוויון בהכנסות נטו גדל בשיעור מתון יותר מאשר אי השוויון בהכנסות ברוטו – נתון המעיד שבאותה תקופה מדיניות הממשלה הצליחה לרסן חלקית את התרחבות הפערים הכלכליים. במחצית הראשונה של העשור הקודם, לעומת זאת, אי השוויון בהכנסות ברוטו נכנס למגמת ירידה, ואילו אי השוויון בהכנסות נטו החל לצמוח בקצב מואץ. בשנת 2009 אי השוויון בהכנסות נטו בישראל היה בין הגבוהים ב-OECD ופיגר רק אחרי צ'ילה, מקסיקו, טורקיה וארה"ב.

פרופ' קמחי, בעבודה משותפת עם מיכל שפיר-תדהר מאוניברסיטת בן-גוריון, בחן את מידת אי השוויון לפי מאפיינים שונים של משק הבית ושל העומד בראשו (כלומר האדם בעל התרומה הרבה ביותר להכנסות של משק הבית) בשנים 1997 ו-2010. כפי שניתן לראות בתרשים, התרומה הגדולה ביותר לאי השוויון מיוחסת למספר שנות הלימוד של ראש משק הבית. עם זאת, גורם זה מסביר פחות מעשרה אחוזים מסך אי השוויון בשנת 1997 ופחות משמונה אחוזים בשנת 2010. גורמים שתרמו בהיקף קטן יותר לאי השוויון היו אזור מגורים, גיל ראש משק הבית, לאום (יהודי\ערבי) ומספר הילדים. התרומות של מגדר, צורת יישוב ומצב משפחתי לאי-שוויון בישראל היו פחות מאחוז אחד.

פרופ' איל קמחי: "כל המאפיינים יחד מסבירים רק כ-20 אחוז מסך אי השוויון, כך שחלק הארי של אי השוויון בהכנסות הוא בין משקי בית המשתייכים לאותן קבוצות אוכלוסייה, ולא בין הקבוצות השונות. עם זאת, ניתן להבחין שלאורך השנים חל גידול בתרומה של האזור, הלאום ומספר הילדים לאי השוויון, מה שמעיד על התרחבות הפערים בין מרכז ופריפריה, בין יהודים וערבים ובין משפחות קטנות וגדולות".

H Income Inequality Fig 1

התפקיד המרכזי של מספר שנות הלימוד ביצירת אי השוויון בהכנסות מפנה זרקור לחשיבותה של מערכת ההשכלה בצמצום פערים כלכליים-חברתיים. עם זאת, פרופ' קמחי מדגיש כי המרדף אחרי תעודות ותארים לא יפתור את הבעיה. לדבריו, יש צורך בשיפור כישורי העבודה דווקא של התלמידים שלא ימשיכו ללימודים גבוהים, כי הם נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מחוסר תעסוקה ומשכר נמוך.

 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופ' דן בן-דוד, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבינתחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן.

 לפרטים ולתיאום ריאיון נא לפנות לגל בן דור, מנהלת שיווק ותקשורת במרכז טאוב: 050-5931577.

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

מעמד הביניים בישראל מאת:זויה ניסנוב