מצבם החברתי-כלכלי של צעירים בישראל
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

מחקר חדש של מרכז טאוב שפורסם בדוח מצב המדינה 2015 בוחן את המגמות החברתיות והכלכליות בקרב צעירים בגילי 34–18 בישראל, בחלוקה לפי קבוצות גיל ומאפיינים אישיים

כל דור מתאפיין בתכונות, ערכים, נורמות ומוסר עבודה משלו. הצעירים של ימינו הם בני דור ה-Y, הידוע גם כדור המילניום, והם נולדו בשנות השמונים או בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת. לדור ה-Y יש דימוי מובחן בכל רחבי העולם, ורבים ממנהיגי תנועות המחאה החברתיות משתייכים לדור זה – ובכלל זה מובילי המחאה החברתית של שנת 2011 בישראל.

מצבם של צעירים מושפע מגורמים פנימיים וחיצוניים כאחד. הגורמים החיצוניים כוללים את המצב הכלכלי שהניע את המחאה החברתית, כמו העלייה במחירי הדיור. הגורמים הפנימיים קשורים למאפייני הצעירים בימינו; בני דור ה-Y מואשמים תדיר בהיותם מפונקים יותר מהדורות הקודמים, מרוכזים בעצמם, נעדרי חריצות ובעלי גישה מתפנקת, המשפיעה על מוסר העבודה ועל המקצועיות שלהם. מחקר חדש של הדס פוקס, חוקרת במרכז טאוב, בוחן את התנאים החברתיים והכלכליים של צעירים בישראל בתחומי ההשכלה הגבוהה, התעסוקה והדיור, ומבקש לבדוק האם התפיסות לגבי הדור הצעיר מגובות בעובדות.

אחד הממצאים העיקריים של פוקס הוא שבני דור ה-Y משכילים יותר מהדורות הקודמים. בשני העשורים האחרונים עלה חלקם של הסטודנטים מ-9 אחוזים מכלל גילאי 34–18 ב-1995 ל-15 אחוז ב-2011. עיקר הגידול נבע מריבוי הסטודנטים במכללות אקדמיות, ולא באוניברסיטאות. ב-2014 למדו במכללות 96,000 סטודנטים, לעומת 65,000 סטודנטים באוניברסיטאות.

שיעור הנשים הצעירות בעלות תואר אקדמי היה גבוה משיעור הגברים הן בקרב ערבים והן בקרב יהודים. עוד נמצא כי אנשים צעירים, ובעיקר גברים, מתחילים ללמוד ונכנסים לשוק העבודה בגיל מאוחר יותר מאשר בעבר. ממצאים אלו כנראה נובעים מגורמים חיצוניים או תרבותיים, כמו העלייה בפופולריות של טיול לחו"ל אחרי השירות הצבאי/לאומי.

חלק גדול מהסטודנטים היהודים (65 אחוז) עובדים במהלך לימודיהם – עלייה ביחס לשנים עברו. שיעורי התעסוקה של סטודנטים יהודים עולים ככל שהסטודנטים היו בשנה מתקדמת יותר ללימודיהם. לצד זאת, מצאה פוקס כי הסטודנטים מועסקים בעיקר בענפי הפקידות, השירותים והמכירות, ורק מעטים מהם מועסקים במשלחי יד הדורשים השכלה על-תיכונית. לפיכך, לעתים קרובות סטודנטים אינם רוכשים ניסיון תעסוקתי רלוונטי במהלך לימודיהם.

לאחר תום לימודיהם, שיעורי התעסוקה של צעירים אקדמאים בגילי 34–31 דומים לאלו בקבוצת הגיל 54–35, וכך גם המקצועות שהם מועסקים בהם. עם זאת, כפי שמראה התרשים הראשון, חלה ירידה בשכר הריאלי הממוצע בקבוצה זו בין 2004 ל-2011. לירידה זו יש כמה הסברים אפשריים. ייתכן שיש לכך קשר לדחיית גיל הלימודים, המובילה לכך שלצעירים יש פחות ותק תעסוקתי כשהם בשנות השלושים המוקדמות לחייהם. כמו כן, הגידול המשמעותי בשיעור הסטודנטים לתואר אקדמי הביא לגידול בהיצע הצעירים האקדמאים, וייתכן כי הביקוש לעובדים אלו לא גדל במקביל – מה שעשוי להביא לירידה בשכרם.

heb figure1

מחקרה של פוקס ממרכז טאוב מגלה כי לאחר השירות הצבאי/לאומי, צעירים רבים ממשיכים להתגורר בבית הוריהם. כפי שניכר בתרשים השני, מאז 2005 חל גידול משמעותי בשיעור גילאי 28–22 הגרים עם הוריהם, בקרב רווקים ונשואים כאחד. נוסף לכך, דחיית גיל הנישואים הממוצע הביאה לעלייה בשיעור הכולל של צעירים החיים עם הוריהם. גורם נוסף למגמה זו עשוי להיות השינוי במחירי הדיור, היות שהעלייה בשיעור הצעירים המתגוררים עם הוריהם תואמת את העלייה החדה במחירי הדיור החל מ-2005. עוד גורם אפשרי הוא דחיית גיל הכניסה לשוק העבודה.

heb figure2

המחקר של פוקס מוצא כי לזוגות צעירים נשואים קשה יותר להשיג דירה. בין 2003 ל-2014 הצטמצם חלקם של הזוגות הנשואים בגילי 30–25 שחיו בדירה בבעלותם ב-19 נקודות אחוז, וניצב על 44 אחוז בלבד. ירידה זו תואמת את התאחרות גיל תחילת הלימודים הגבוהים, והיא החלה לפני העלייה החדה במחירי הדיור. באותן שנים ירד שיעור הזוגות הנשואים בגילי 34–31 הגרים בדירה בבעלותם ב-12 נקודות אחוז, ועמד על 60 אחוז ב-2011. בקבוצה זו מרבית הירידה חלה לאחר העלייה במחירי הדיור.

בבחינת מצבם של הצעירים בישראל בנושאי השכלה, תעסוקה ודיור ביחס לעבר, נמצא במחקר של מרכז טאוב כי מאז שנות התשעים חלו שינויים הן בנורמות החברתיות והן בשוק העבודה. הממצאים מראים שיש דחייה כוללת של חיים בוגרים עצמאיים, המשתקפת בעיכוב התחלת הלימודים הגבוהים והכניסה לשוק העבודה, כמו גם בדחיית גיל הנישואים והולדת הילדים ובשיעורים נמוכים יותר של בעלות על דירה בקרב זוגות צעירים. אך למרות העיכובים, עד שנות השלושים המוקדמות לחייהם מרבית הצעירים מסיימים את לימודיהם האקדמיים (גם אלו שהמשיכו לתארים מתקדמים), מצליחים למצוא תעסוקה ועוזבים את בית הוריהם. לצד זאת, המחקר מראה כי גם לנורמות חברתיות וגם לגורמים כלכליים חיצוניים יש קשר לקושי הגובר של צעירים להתחיל בחייהם הבוגרים.

 

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

מגמות שינוי ברמת הדתיות בחברה היהודית מאת: אלכס וינרב ונחום בלס
עובדי קבלן בישראל מאת: נעם גרובר