הקיפאון בשכר הריאלי בישראל
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

הניסיון ההיסטורי מלמד שעלייה בפריון לרוב מתורגמת לעלייה בשכר העבודה, אולם במשך שנים רבות השכר הריאלי בישראל נותר כמעט ללא שינוי, אף שבשנים אלו נרשמה עלייה לא מבוטלת בפריון. החוקר גלעד ברנד מוצא כי מגמה זו נובעת מכך שהמחירים לצרכן – בעיקר מחירי הדיור והמזון – עלו בשיעור גבוה יותר ממחירי המוצרים והשירותים המופקים במשק.

הקיפאון בשכר הריאלי בישראל

 

על פי רוב יש קשר הדוק בין השכר הריאלי לפריון העבודה (המוגדר כתוצר לשעת עבודה): עלייה בפריון מובילה לרוב גם לעלייה בשכר. כפועל יוצא מכך ניתן היה לצפות לעלייה ברמת החיים של העובדים. אולם ב-15 השנים האחרונות ניכרת תופעה מפתיעה בישראל: בעוד שהפריון לעובד עלה בין 2001 ל-2015 בכ-15 אחוז, השכר הריאלי במגזר העסקי נשאר כמעט ללא שינוי. במחקר שנערך לאחרונה במרכז טאוב מצא החוקר גלעד ברנד כי היחלשות הקשר בין הפריון לשכר נגרמה מעלייה מהירה במחיר לצרכן ביחס למחירי היצרן (מחירי המוצרים והשירותים המופקים במשק).

אחד ההסברים הנפוצים לקיפאון בשכר הוא שפירות הצמיחה אינם מחלחלים אל מרבית העובדים, ואחת הטענות הנפוצות מייחסת זאת לירידה בכוח המיקוח של העובדים. עם זאת, הנתונים מלמדים שחלקם של העובדים בהכנסה הלאומית נותר פחות או יותר יציב לאורך שנים ארוכות, נתון שאינו מתיישב עם טענה זו. אם כן, מה בכל זאת יכול להסביר את היחלשות הקשר בין הפריון לשכר בישראל?

במחקר שנערך לאחרונה במרכז טאוב מצא החוקר גלעד ברנד כי היחלשות הקשר בין הפריון לשכר נעוץ במידה רבה בעלייה מהירה במחירי הצריכה ביחס למחירי המוצרים והשירותים המופקים במשק. על פי התיאוריה הכלכלית המקובלת, השכר הריאלי מתואם באופן הדוק הן עם פריון העבודה והן עם היחס בין מחירי המוצרים והשירותים המיוצרים במשק למחיר השוק של מוצרי הצריכה. התוצאה היא שכאשר סל הצריכה מתייקר ביחס ל"סל הייצור" – מחירי השירותים והמוצרים המופקים במשק –  נשחקת התמורה שמקבלים העובדים בשל הגידול בפריון העבודה. תופעה מעין זו אירעה במהלך העשור האחרון: מדד המחירים לצרכן, המייצג את מחירי הצריכה, עלה בכ-2 אחוזים מדי שנה בעוד שמחירי התוצר (העסקי), המייצגים את סל המוצרים שמיוצרים במשק, רשם עלייה פחותה של כ-1.5 אחוזים בלבד. לאורך השנים הפרש זה הצטבר לכדי פער משמעותי.

graph-1

ההבדלים בין מחירי סל הייצור ובין מחיר סל התצרוכת של משקי הבית נובע מתמהיל רכיבים שונה בכל אחד מהם. למשל, בעוד שבסל הצריכה של משק בית טיפוסי חלקו של הדיור עומד על כ-25 אחוז מההוצאה, וההוצאה על מזון – על כ-16 אחוז נוספים, משקלם של סעיפים אלו בסל הייצור עומד על 11 אחוז לכל היותר. בשל כך, כאשר מחירי הדיור והמזון עולים בחדות נשחקת התמורה המתקבלת מצמיחת הפריון.

עבור משפחה ישראלית טיפוסית, ההוצאה על מזון ודיור יחד מגיעה ל-41 אחוז מהוצאות משק הבית. שני סעיפים אלו התייקרו משמעותית מאז אמצע שנות האלפיים. בסעיף המזון חלו עליות מחירים חדות החל משנת 2006 ובמחירי הדיור ההתייקרות החלה בשנת 2009 ונמשכת עד היום. עליית מחירי המזון והתייקרות מחירי הדיור תרמו לבדם כ-70 אחוז מהעלייה במדד המחירים לצרכן בעשור האחרון, אך סעיפים אלו מאפיינים יותר את הוצאות משקי הבית ולא את המוצרים המופקים במשק.

graph-2

ברנד מציג ממצאים אשר מראים שהקשר החזק בין פריון לשכר נשמר גם בשנים האחרונות, אך עקב ההבדלים במדדי המחירים חלה שחיקה בערך התפוקה של העובדים ביחס לסל התצרוכת שלהם. כפועל יוצא מכך, רמת המחיה של העובדים נותרה כמעט ללא שינוי לאורך שנים ארוכות.

מכיוון שהתייקרות מחירי הדיור והמזון האטה במידה רבה את צמיחת השכר הריאלי, העמיקו ההבדלים בין משקי בית המתגוררים בדירות בבעלותם (כבר לפני 2009) ובין שוכרי הדירות. במחקר שנערך בבנק ישראל נמצאה עלייה בצריכה של משקי הבית המתגוררים בדירות בבעלותם לעומת ירידה בצריכה אצל משקי הבית המתגוררים בשכירות.

לתופעה זו יש גם משמעות דורית. הדורות המבוגרים יותר, המתגוררים לרוב בדירות בבעלותם, חוו עלייה משמעותית יותר בהכנסתם הריאלית. הדורות הצעירים יותר, שאינם בעלי בתים ומושפעים יותר ממחירי השכירות, חוו קיפאון יחסי בהכנסתם הפנויה.

המחקר של ברנד התבסס על סדרת נתונים שהגיעה עד שנת 2015, אולם נתונים מאוחרים יותר מצביעים על היפוך במגמה. מאז הרבעון האחרון של 2014 יש ירידה עקבית במחירי הצריכה (יחסית למחירי התוצר) ועקב כך נרשמה עלייה נאה בשכר הריאלי.

שינוי הכיוון במדדי המחירים אינו תוצאה של שינוי מגמה במחירי הדיור – למעשה, מחירי הדיור ממשיכים לעלות. סיבה אפשרית למפנה היא הירידה במחירי הדלק והסחורות בשנתיים האחרונות, שהוזילה את מחירי הצריכה ביחס למחירי המוצרים המופקים במשק.

לסיכום, במהלך שנות האלפיים חלה האטה בצמיחת השכר הריאלי. ההאטה מוסברת, בין היתר, בהתייקרות מחירי הדיור והמזון בתקופה זו. ההוזלה במחירי הדלק והסחורות בשנתיים האחרונות הביאה למפנה במגמה, ובשנתיים האחרונות אף חלה עלייה מצטברת של כ-7 אחוזים בשכר הריאלי.