הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2004

ההתפתחויות הכלכליות בשנה החולפת מסמנות אפשרות של התאוששות המשק מהמיתון הממושך.

 הדבר נאמר בנימה מסויגת, משום שבחודשים האחרונים של השנה הייתה שוב האטה בצמיחה, ובכל זאת נראה כי השנה בכללותה עשויה להיות תפניתית, לחיוב, לעומת השנים הקודמות. השינויים הללו קשורים, ללא ספק, בתנאים הכלכליים המשתנים ובנסיבות משלימות אחרות, וביניהן ההפחתה בעוצמת פיגועי הטרור בתוך ישראל. כיוון שכך לא ניתן לקבוע אם שנת 2004 היא ראשיתה של התאוששות או שמא אין זו אלא אתנחתא זמנית. כך או כך, תחושת ההקלה הכלכלית לא הורגשה במישור החברתי. היפוכו של דבר, בקטעים שונים חלה החמרה, והתקציב לשנת 2005 אינו מבשר המשך טובות.

הספר פותח, כרגיל, בניתוח התקציב החברתי. פרק זה נכתב השנה על-ידי יעקב ליפשיץ על בסיס ניתוח נתוני התקציב וההוצאה בפועל על-ידי הצוות הקבוע העוסק בכך במרכז – יואל בלנקט ויוליה קוגן. השנה הצטרפה אליהם מרינה קונין, אשר נטלה חלק מרכזי גם בהכנת ההצגה המאוירת בראשית הספר. תקציב המדינה לשנת 2005 הוגש לכנסת, אך הצעת התקציב נדחתה ברוב קולות. בהצעת התקציב מתוכננת הפחתה ריאלית בהוצאה החברתית, הן במונחים מוחלטים והן במונחים יחסיים, למשל כאחוז מהתוצר של המשק.

סקירת השירותים המוצגת בחלק א' של הספר הוכנה על-ידי צוות נרחב, שכלל את נחום בלס בתחום החינוך, יואל בלנקט, מרינה קונין ופרופ' דב צ'רניחובסקי בתחום הבריאות, פרופ' יוסי קטן בתחום שירותי הרווחה האישיים, ורוני בר-צורי שסקרה את נתוני הביטוח הלאומי. בהשלמה לניתוח האובייקטיבי של התקציב ושל ההתפתחות הפיזית בשירותים השונים מופיע הסקר החברתי של המרכז, המציג את עמדות הציבור בנושאים החברתיים השונים. הסקר, שבוצע עבורנו על-ידי מכון רפי סמית, עוצב על-ידי הצוות יואל בלנקט, נחום בלס, דלית נחשון-שרון, מרינה קונין, ויוליה קוגן, אשר גם ניתחו את תוצאותיו. ארנון גפני מסכם את מכלול המאמרים בפתיחה של הספר.

החלק השני של הספר כולל סוגיות נבחרות בתחומי הכלכלה והחברה שנכתבו – כאמור לעיל – על-ידי פרופ' צבי זוסמן, רוני בר-צורי,  וד"ר דן שרון, וכן פרק על הרפורמות בבריאות הנפש, שנכתב על-ידי פרופ' אבנר אליצור, ד"ר יהודה ברוך, פרופ' יעקב לרנר, ופרופ' מרדכי שני.