הקשר בין פריון העבודה לשכר במשק בישראל: מדוע הפריון עולה, אך לא השכר?

לחצו כאן לקרוא את המסמך המלא על הקשר בין פריון העבודה לשכר במשק בישראל.

מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מסביר מדוע בסוף 2015 היה השכר הריאלי ברוטו במגזר העסקי דומה לשכר בשנת 2001, בעוד באותה תקופה עלה הפריון לעובד ב-15%. המחקר מראה כי התרופפות הקשר נובעת מעלייה מהירה יותר של מדד המחירים לצרכן ביחס למחירי התוצר, לאחר שנים ארוכות של התפתחות דומה.

ההיפרדות של שני המדדים בעשור האחרון נובעת במידה רבה מהתייקרות מהירה של מחירי הדיור והמזון בעשור האחרון. בעוד סעיפים אלו מהווים נתח נכבד בסל הצריכה של משק בית טיפוסי, הם משקפים במידה מועטה בלבד את השינוי במחירי המוצרים והשירותים המופקים במשק. היפרדות המדדים הובילה לשחיקת ערך תפוקת העובדים, ובכך תרמה להתרופפות הקשר בין השכר הריאלי לפריון לעובד.

ממצאים מרכזיים:

  • השכר הריאלי ברוטו במגזר העסקי ב-2015 היה דומה לשכר בשנת 2001, אף שבאותה תקופה עלה הפריון בכ-15 אחוז – דבר שאמור היה להשתקף בשכר.
  • בניגוד לטענה הנשמעת לעתים, שחיקת השכר אינה נובעת מירידה בכוח המיקוח של העובדים – חלקם של העובדים בתוצר נותר יציב יחסית לאורך שנים רבות.
  • בעשור האחרון התמקדה האינפלציה בקטגוריות צריכה שמאפיינות בעיקר את משקי הבית, בפרט מזון ושירותי דיור למגורים, אך משקפות במידה מועטה בלבד את השתנות מחירי המוצרים והשירותים המופקים במשק. שני סעיפים אלו היו אחראים ל-75% מהעלייה במדד המחירים לצרכן בעשור האחרון, אף שמשקלם בסל הצריכה של משק הבית הממוצע הוא רק 42%. השפעת המזון ושירותי הדיור למגורים על התוצר פחותה בהרבה, ומשקלם במדד מחירי התוצר העסקי עומדת לכל היותר על 11%. התרכזות האינפלציה בסעיפים אלו תרמה לניתוק הקשר בין השכר הריאלי לפריון לעובד.
  • צעדים שיכולים לעזור לתקן את המצב כוללים מאמצים להורדת מחירי המזון והדיור, בין היתר באמצעות הסרת חסמי יבוא וחסמי כניסה בענף המזון ומניעת ניצול כוח שוק מצד יצרנים דומיננטיים והגדלת היצע הדיור.

 

ב-15 השנים האחרונות השכר הריאלי ברוטו במגזר העסקי, המייצג את כוח הקנייה של העובדים, נותר כמעט קבוע. לעומת זאת, הפריון לעובד – המשקף את ערך תפוקת העובדים – עלה ב-15%. רבים עסקו בשאלה מדוע העלייה בפריון לא תורגמה לעלייה בשכר הריאלי, כפי שאפשר היה לצפות, ובין היתר נטען כי פירות הצמיחה אינם מחלחלים לשכבת העובדים בשל ירידה בכוח המיקוח של העובדים. מחקר חדש של גלעד ברנד, חוקר במרכז טאוב, מפריך טענה זו.

%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%a6%d7%a8-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%a8-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%91%d7%9e%d7%92%d7%96%d7%a8-%d7%94%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99

%d7%aa%d7%95%d7%a6%d7%a8-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93-%d7%95%d7%a9%d7%9b%d7%a8-%d7%9e%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%a2-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%aa-%d7%a9%d7%9b%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%94

ההסבר החלופי שמציע המחקר של מרכז טאוב הוא ששינוי במרכיבים שמשפיעים על האינפלציה הוא שהוביל במידה רבה לירידה בקצב הגידול של השכר הריאלי. המחקר מראה כי האינפלציה בעשור האחרון התמקדה בסעיפים שהשפיעו במידה רבה על משקי הבית ובמידה פחותה על היצרנים, דבר שתרם להתרופפות הקשר בין השכר הריאלי לפריון. בעוד השוואה בין הפריון לעובד ובין השכר הממוצע במונחים נומינליים מראה כי עלייה של אחוז בפריון תורגמה לעלייה של אחוז בשכר העובדים  (כלומר, הקשר הצפוי בין השכר לפריון נשמר). למעשה, בתקופה זו השכר הריאלי ברוטו של העובדים לא עלה בשל עלית המחירים לצרכן.

לדברי עורך המחקר גלעד ברנד ממרכז טאוב, "באותה תקופה התייקר סל צריכה של משק בית טיפוסי בקצב מהיר יותר מממוצע מחירי המוצרים והשירותים בכלל המשק, דבר שהביא לשחיקת ערך התפוקה השולית של העובד ביחס לסל הצריכה שלו.  במילים אחרות, המשכורת הנומינלית של העובדים עלתה בהתאם לצמיחת הפריון במשק, אך למרות זאת העובדים לא זכו לעליה ריאלית בשכרם, במידה רבה בשל ההתייקרות הניכרת במחירי הדיור והמזון".

האינפלציה התמקדה בסעיפים המאפיינים בעיקר משקי בית, ובמידה פחותה את היצרנים

התורמים המרכזים להתייקרות סל הצריכה הביתי הממוצע באותה תקופה הם סעיפי המזון והדיור, שהיו אחראים לכ-75% מעליית מדד המחירים לצרכן בעשור האחרון, אף שחלקם בסל הצריכה של משק בית ממוצע עומד רק על 42%. משקלם של שני סעיפים אלו במדד מחירי התוצר העסקי נמוך בהרבה ועומד לכל היותר על 11%, כך שסל התצרוכת של משקי הבית התייקר בקצב מהיר יותר מממוצע המוצרים והשירותים המופקים במשק. עקב כך הצמיחה בפריון אינה מתורגמת לעלייה בכוח הקנייה של העובדים.

%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%93-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a6%d7%a8%d7%9b%d7%9f-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%a6%d7%a8

על קובעי המדיניות להתמקד בסעיפים התורמים לשחיקת השכר

משמעות ממצאי המחקר של מרכז טאוב היא שהעלייה בפריון אכן הובילה לעלייה מקבילה בשכר, אולם בשל ההתייקרות הגבוהה יותר של סל הצריכה ביחס למחירי היצרן, הערך של השכר מבחינת העובד לא גדל. היות שכאמור שחיקת השכר נובעת במידה רבה מהתייקרות מחירי המזון והדיור, אחת הדרכים לפתור את הבעיה היא שקובעי המדיניות ימקדו מאמצים מיוחדים בשני סעיפים אלו. בתחום המזון אפשר לנקוט צעדים כמו מעבר לסבסוד ישיר של ענף החקלאות על חשבון הגבלות מכסות, חשיפת השוק לייבוא מתחרה מחו"ל, ומניעת ניצול כוח שוק מצד יצרנים דומיננטיים. בתחום הדיור רצוי להתמקד בצעדים שיסייעו להגדלת היצע הדירות.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופ' אבי וייס, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבין-תחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים בתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן.

לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לאיתי מתיתיהו, מנהל שיווק ותקשורת במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל: 052-2904678

 

 

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

תמונת המאקרו של המשק בשנת 2017 מאת:גלעד ברנד, פרופ' אבי וייס וד"ר אסף צימרינג