השכלה, עבודה ומגמות ארוכות טווח
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

תהליך הצמיחה הכלכלית מגדיל מאוד את הביקוש לעובדים משכילים ומיומנים.  לכך השפעות משמעותיות הולכות וגוברות על ההכנסות ועל הסיכויים המתמעטים להיות מועסק בקרב מי שרמת השכלתם נמוכה.

מדינת ישראל מתמודדת היום עם מספר בעיות במישור החברתי-כלכלי: שיעורי עוני ואי-שוויון בהכנסות גבוהים במיוחד ושיעורי צמיחה כלכלית נמוכים – במונחים יחסיים – לעומת מדינות המערב המובילות. מדובר בבעיות קשורות זו בזו בתחומים רבים, וביניהם, בתחום החינוך.

צמיחה כלכלית מלווה בתהליך מתמשך של שינויים מבניים.  כתוצאה מכך, הביקוש לעובדים משכילים ומיומנים הולך וגדל בזמן שהביקוש היחסי לעובדים לא-מיומנים הולך וקטן.  ככל שלא ננקטת מדיניות רחבת היקף לצמצם את היצע העובדים בעלי השכלה ומיומנות נמוכה, יתקשו עובדים אלה למצוא עבודה ושכרם יפגע – עם השלכות חמורות מבחינת העוני ואי-השוויון.

תרשים 1 (מתוך דו”ח “מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2009″ של מרכז טאוב) מראה את הקשר בין השכלה, תעסוקה והכנסה ב-2008 בקרב האוכלוסייה בגילאי 54-25.  ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך יורדים שיעורי אי-התעסוקה ועולה ההכנסה.

תמונה זו הולכת ומתחזקת עם הזמן, כפי שניתן לראות בתרשים 2.  התרשים מראה את שיעורי אי-התעסוקה בקבוצות השכלה שונות בקרב גברים בגילאי 35-54 מ-1970 עד 2008.  לפני ארבעה עשורים, ב-1970, כמעט ולא היו הבדלים באי-התעסוקה בין קבוצות ההשכלה השונות בישראל.  עבור כל קבוצות ההשכלה, שיעורי אי-התעסוקה היו פחות מ-10 אחוזים.

מאז, שיעורי אי-התעסוקה בקרב גברים עם 1-4 שנות לימוד בלבד עלו בעשרות נקודות אחוז והם ניצבים היום על כ-50 אחוז.  היתה גם החמרה משמעותית באי-תעסוקה של גברים בעלי 5-8 שנות לימוד – אם כי שיעורי אי-התעסוקה שלהם היו ונותרו מתחת לשיעורים של הקבוצה בעלת 1-4 שנות לימוד.  העליה בשיעורי אי-התעסוקה הולכת ומתמתנת ככל שרמת ההשכלה עולה.  כשמדובר בקבוצה עם +16 שנות לימוד (בדרך כלל, מדובר בבעלי תואר אקדמי) שיעורי אי-התעסוקה הם הנמוכים ביותר ואף לא נראה בהם גידול מאז אמצע שנות התשעים.

מדינה הרוצה להקטין את שיעורי העוני ואי-השוויון במקור צריכה להגביר את רמת ההשכלה באוכלוסיתה.  למי שהשכלתו תשודרג יהיו סיכויים טובים יותר להיות מועסק ולזכות בהכנסה גבוהה יותר, ובסיכויים נמוכים יותר להיות עני.  ככל שהשכלתם של רבים יותר תשודרג, תקטן התחרות בין הלא-משכילים הנותרים וסיכוייהם של אלה למצוא עבודה יגברו וכך גם הכנסתם.  כמו במדינות אחרות, תהליך הצמיחה של המשק והצורך הגובר בעובדים משכילים מבטיח שתהיה תמורה חיובית להשכלה גם כאשר מספר המשכילים במשק יגדל.

בזמן שצעדים משלימים בתחום התמרוץ – כמו מס הכנסה שלילי לעובדים ישראלים בשכר נמוך ומיסוי מעסיקים של עובדים זרים – יכולים לסייע לא מעט בהגברת התעסוקה והשכר של ישראלים, רק טיפול שורש הכולל שדרוג רמת ההשכלה והמיומנות בישראל יכול להוביל לשינויים משמעותיים במגמות העוני, האי-שוויון והצמיחה הכלכלית ארוכות הטווח של המדינה.

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

מגמות שינוי ברמת הדתיות בחברה היהודית מאת: אלכס וינרב ונחום בלס
מובטלים צעירים ודמי אבטלה בישראל מאת: ג’ון גל ושביט מדהלה-בריק

מחקרים בנושאים דומים: