חיסכון ארוך טווח לילדינו

תקציר מדיניות חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בוחן חלופות שונות לתכניות חיסכון ארוך טווח לילדים, עבור התכנית  שתיושם בינואר 2017. התכנית מבקשת להבטיח כי בידי כל צעיר המגיע לשלב תחילת חייו הבוגרים יהיו משאבים שיסייעו לו להשתלב באופן מיטבי בחברה הישראלית.

במציאות הישראלית, שבה תחולת העוני ושיעורי אי השוויון גבוהים במיוחד, עשרות אלפי צעירים המסיימים את הלימודים התיכוניים או את השירות הצבאי/לאומי נאלצים להתחיל את חייהם הבוגרים ללא המשאבים הנדרשים למימוש יכולותיהם. יישום תכנית חיסכון לילדים יאפשר לאותם צעירים להיכנס לעולם המבוגרים כשברשותם סכום כסף שיסייע להם בתחילת דרכם.

בעולם קיימת מגמה של תכניות חסכון לילדים ואילו בישראל לאחרונה אושרה תשתית חוקית לתכנית חיסכון ייעודית בחוק ההסדרים. לפני מספר ימים נחתמה על ידי שר האוצר תקנה העוסקת בהקמת מנגנון חיסכון לכל ילד וכעת מתקיימים דיונים אחרונים לפני אישורה הסופי של התוכנית. תקציר מדיניות חדש מאת יו"ר תכנית מדיניות הרווחה, פרופ' ג'וני גל, והחוקרת שביט מדהלה-בריק ממרכז טאוב, בשיתוף החוקרות פרופ' מיכל גרינשטיין-וייס ומרדית' קובינגטום מהמכון להתפתחות חברתית באוניברסיטת וושינגטון, מציג חלופות שונות לתכניות חיסכון ובוחן מהן ההשלכות החברתיות והתקציביות של כל אחת מהן.

חשיבותן של תכניות חיסכון לילדים והמצב בישראל

בעשרים השנים האחרונות הולך ומתרחב השימוש בכלי של "בניית נכסים" (asset building) כאמצעי להתמודדות עם עוני ואי שוויון. בבסיס תפיסה זו עומדת ההנחה שמשפחות ויחידים המבקשים להתקדם ולשפר את מצבם זקוקים למשאבים כדי להשקיע בתחומי החינוך, הדיור ושוק העבודה. הנחה זו מתעצמת עוד יותר לנוכח העובדה שבקרב משפחות בעלות הכנסות נמוכות מספר הילדים גדול יותר, ועל כן הסיכוי שלאותם ילדים יחסרו הנכסים החיוניים לפיתוח כישורים גדול בהרבה.

במהלך העשורים האחרונים החלו לפתח בישראל תכניות שונות המיועדות לביסוס הנכסים של צעירים שמתחילים את חייהם הבוגרים, למשל תכניות המעניקות מלגות להשכלה גבוהה לתושבי הפריפריה ולאוכלוסיות יעד ספציפיות, דוגמת האוכלוסייה החרדית, כמו גם מענקי שחרור ופיקדונות לחיילים משוחררים ולמשתתפים בשירות הלאומי-האזרחי. אולם היקפן של התכניות הללו מצומצם, ואוכלוסיית היעד אינה מקיפה את כל קבוצות האוכלוסייה. החלופות שמציע המחקר של מרכז טאוב מציעות גם תכניות אשר מרחיבות את אוכלוסיית היעד וגם כאלה המיועדות לאוכלוסיית יעד ספציפית. פירוט ההבדלים ביניהם והמשמעויות מוצגים במחקר.

חלופות לתכנית חיסכון לילדים

במחקר מציגים החוקרים ארבע חלופות לתכניות חיסכון:

חלופה א' (חוק ההסדרים)

חלופה זו מבוססת על ההצעה שאושרה במסגרת חוק ההסדרים ב-2015. התכנית מיועדת לכלל הנולדים החדשים, ובמסגרתה המדינה תקצה 50 שקלים בחודש לכל חוסך, ועוד מענק משיכה בגובה משתנה (500 שקלים עבור פדיית החיסכון בגיל 18, ו-1,000 שקלים בגיל 21). לאלו היכולים להרשות לעצמם  תינתן האפשרות להפקיד בחיסכון עוד 50 שקלים בחודש על חשבון קצבת הילדים. פתיחת החיסכון בגיל 18 תתאפשר עבור לימודים, פתיחת עסק, נישואים או רכישת דירה. החל מגיל 21 ישוחרר החיסכון ללא כל הגבלה (בהתאם להחלטת ממשלה מס' 362).

 

  • בסוף התקופה יעמוד לרשות הילד סכום של כ-12,200 שקלים (13,000 שקלים אם המשיכה תהיה בגיל 21), וכ-23,930 שקלים אם הוריו יבחרו באופציית התוספת לחיסכון (25,000 שקלים בגיל 21).
  • עלויות התכנית למדינה בשנה הראשונה מוערכות בכ-110 מיליון שקלים, והעלות השנתית לאחר שתגיע התכנית להבשלה מוערכת בכ-2.4 מיליארד שקלים.

חלופה ב' (הוועדה למלחמה בעוני)

חלופה זו מציגה תכנית המבוססת על ההמלצה למתן "מענק העצמה", שהוצגה בדוח הוועדה למלחמה בעוני. לפי ההצעה, המענק יינתן לילדים החיים במצוקה כלכלית אשר הוריהם לא נהנים מפטור ממס הכנסה על תכניות חיסכון (פנסיות, קרנות השתלמות, קופות גמל וכו'). במסגרת תכנית זו, לאחר לידה תינתן ליולדת אפשרות להפקיד את מענק הלידה בחשבון על שמו של הנולד. כמו כן תוצע כברירת מחדל הפקדה חודשית של סכום מינימלי, למשל 50 שקלים, מתוך קצבת הילדים, והממשלה תפקיד בהתאם סכום מקבילmatching)  – מימון תואם – ביחס של 1:1). למשפחה תהיה זכות סירוב לתכנית זו והיא תוכל להמשיך לקבל את קצבת הילדים במתכונת הרגילה. תכנית זו מציעה ריבית ריאלית בגובה 5 אחוזים, אשר תסובסד מכספי משרד האוצר (בניגוד ליתר החלופות המציעות ריבית שוק).

  • בתום תקופת החיסכון, בהגיע הילד לגיל 18, יעמוד לרשותו סכום של כ-37,370 שקלים. סכום זה יהיה מיועד לרכישת השכלה או הכשרה מקצועית, סיוע בפתיחת עסק והשקעה לטווח ארוך יותר.
  • בהנחה כי שליש מהמשפחות הזכאיות לתכנית יממשו את זכאותן ויחסכו עד שהילד יגיע לגיל 18, עלויות התכנית בשנה הראשונה מוערכות בכ-12 מיליון שקלים, ובעת ההגעה לסכום המלא העלות השנתית צפויה להיות כ-580 מיליון שקלים.

חלופה ג' Center for Social Development, 2010))

תכנית זו מבוססת על תכנית ראשונית שגיבש צוות חוקרים מ-Center for Social Development באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס בשנת 2010 במיוחד לישראל. ההצעה שימשה בזמנו בסיס להתפתחות הדיונים בישראל על הרעיון של תכניות חיסכון לילדים. התכנית מציעה פתיחת תכנית חיסכון ארוך טווח לכלל הילדים מרגע הלידה כברירת מחדל, לצד מתן אפשרות ויתור להורים שאינם מעוניינים בהצטרפות אליה. חשבון חיסכון זה יתחיל מסכום בסיסי בשווי מענק הלידה (קיזוז המענק) ומדי חודש בחמש השנים הראשונות מפתיחתן יופקדו בו 50 שקלים מקצבת הילדים החודשית ו-50 שקלים נוספים מכספי המדינה )מימון תואם של 1:1). למשפחות שהכנסותיהן נמוכות אשר ירצו להשתתף בתכנית תקצה המדינה 100 שקלים נוספים בחודש (מימון תואם של 2:1) בחמשת השנים הראשונות. כמו כן, המדינה תפקיד סכום של 1,000 שקלים בשתי נקודות ציון לאורך התכנית: כשהילד יעלה לכיתה א' ובמעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים.

  • סכום החיסכון המצטבר צפוי להגיע לכ-22,120 שקלים עבור ילד המגיע ממשפחה בעלת הכנסה נמוכה ולכ-16,500 שקלים עבור שאר הילדים. הסכום מיועד לשמש את הצעירים לרכישת השכלה, הכשרה מקצועית, שיפוץ או רכישת דירה, קניית רכב או פתיחת עסק.
  • בהנחה שכשליש מן המשפחות יממשו את זכאותן לתכנית ויחסכו 50 שקלים בחודש, העלות השנתית למדינה בהבשלה מוערכת בכ-355 מיליון שקלים בשנה.

חלופה ד' (התכנית המשולבת)

חלופה זו מציעה הענקת חיסכון ארוך טווח לכל ילד, והגדלת סכום החיסכון לילדים המגיעים מרקע של מצוקה כלכלית. בדומה להמלצה שניתנה בדוח ועדת העוני (חלופה ב') ולהמלצות המרכז להתפתחות חברתית (חלופה ג'), גם בתוכנית זו תינתן ליולדת אפשרות להפקיד את מענק הלידה לחשבון על שמו של הילד בעקבות הלידה. נוסף להפקדה הראשונית, עבור כלל הילדים עד גיל 18 תפקיד המדינה 50 שקלים בחודש. לילדים המגיעים ממשפחות החיות בעוני תינתן אפשרות לחסוך סכום נוסף לפי בחירתם – 10 שקלים או 50 שקלים בחודש – באמצעות ניכוי הסכום מקצבת הילדים, ולקבל מהמדינה סכום מקביל (מימון תואם של 1:1).  זיהוי הילדים הזכאים לחיסכון הנוסף יהיה לפי זכאות המשפחות לקצבאות ושירותי רווחה אחרים: קצבת נכות, הבטחת הכנסה, מענק עבודה או ילדי פנימיות מסוג שיקומי, שיקומי-טיפולי וטיפולי החיים בפנימייה שנה או יותר.

  • בסוף תקופת החיסכון כל ילד יהיה זכאי למענק בגובה של כ-13,060 שקלים. ילדים הזכאים לחיסכון נוסף אשר הוריהם מימשו את מלוא הזכות והפקידו 50 שקלים בחודש יהיו זכאים לכ-36,500 שקלים. סכום זה ישמש את הילדים עבור רכישת השכלה, הכשרה מקצועית, הקמת עסק או רכישת דירה.
  • בהתבסס על ההנחה כי שליש מן המשפחות הזכאיות להפקדה מורחבת יממשו זכות זו במלואה ויפקידו 50 שקלים בחודש, בהבשלה מלאה צפויה עלות שנתית של כ-2.5 מיליארד שקלים.

כפי שאפשר לראות בתרשים, יש שוני ניכר בין התכניות במדדים השונים. לפיכך, כדי להכריע בין החלופות קובעי המדיניות יצטרכו לתת את הדעת על כמה סוגיות. אחת המרכזיות שבהן היא גובה הסכום שיינתן לצעירים המשתתפים בתכנית כשיגיעו לגיל שבו ניתן לקבל את הסיוע. שאלה חשובה נוספת היא אוכלוסיית היעד: האם התכנית תקיף את כל אוכלוסיית הצעירים, תתמקד באוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה או תשלב בין שתי האפשרויות, כלומר תציע חיסכון לכלל האוכלוסייה בתוספת תנאים מיוחדים לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. עוד שאלה מרכזית בבחירת החלופות היא התחשבות ברצונם של המשתתפים. בחלק מהחלופות עצם החיסכון הבסיסי אינו תלוי ברצון ההורים ובהפקדה מצדם ובחלקן יש תלות ברצונם להשתתף בתכנית ובהקצאת סכום חודשי לחיסכון. כפי שמציין המחקר, ישנם פערים גבוהים בין החלופות בהיקף ההוצאה הציבורית הנדרשת ליישום כל אחת מהחלופות. הסכום שיידרש מהמדינה בעת הבשלה מלאה של התכנית נע בין 355 מיליון שקלים ל-2.48 מיליארד שקלים לשנה. בנוסף, מנגנון המימון התואם  (matching) אינו פשוט וישנו קושי ביישום מנגנון מסוג זה.(נדרש בכל החלופות מלבד החלופה הראשונה.)

CDA Heb Figure

מסקנות

תכניות חסכון לילדים נשענות על ההנחה שצריך להתמודד עם עוני ואי שוויון באמצעות מגוון כלים.  אלו כוללים הקצאת משאבים לאוכלוסיות יעד מגוונות בהווה כדי להבטיח קיום בכבוד ונגישות לשירותים חברתיים חיוניים, אך, בה בעת, לתת אפשרות לצעירים לחסוך מספיק נכסים שיאפשרו להם להשתלב בחברה. אימוץ מדיניות חברתית של בניית נכסים מאפיין מדינות רבות בעולם בעשור האחרון ומוצע להנהיג רעיון דומה בישראל. לאור ממצאי הבדיקה של מרכז טאוב, נראה כי יש מקום להנהיג תכנית בניית נכסים גם בישראל. לדברי פרופ' גל ממרכז טאוב, "כל עוד אימוץ תכנית מעין זו יתווסף לתשלום קצבאות ומתן שירותים חברתיים נגישים ברמה נאותה, ולא יבוא במקומם, נדמה כי היא עשויה לתרום תרומה של ממש למכלול התכניות המבקשות להתמודד בדרך טובה יותר עם הרמות הגבוהות של העוני ואי השוויון הקיימות בחברה הישראלית".

כאמור לפני מספר ימים אישרה הממשלה תקנה העוסקת בעיקרה באופי מנגנון הניהול הפיננסי של תוכנית חיסכון לכל ילד ובימים אלה מתנהלים דיונים על המבנה הסופי של התוכנית.  ממחקרים שנערכו במדינות אחרות עולה כי תכניות המיועדות לצבירת נכסים, אשר מיועדות לכלל האוכלוסייה אך גם מעניקות סיוע רב יותר לצעירים הגדלים במשפחות החיות בעוני (תכניות פרוגרסיביות), הן בעלות הסיכוי הרב ביותר להצליח בצמצום העוני, וגם זוכות בתמיכה ציבורית מקיפה ויציבה. מדהלה בריק ממרכז טאוב סיכמה "ממצאי הניתוח הנוכחי מצביעים על כך שגישה זו אמנם מצריכה משאבים רבים ומורכבת יותר להפעלה, אולם היא תעניק לצעירים נכסים משמעותיים בתום התכנית ותסייע בהתמודדות עם אי שוויון."

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופ' אבי וייס, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבין-תחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן.

 

לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לאיתי מתיתיהו, מנהל שיווק ותקשורת במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל: 052-2904678