יד מושטת לעזרה: תקציב הרווחה בישראל
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

ראש השנה תשע"ז הניצב בפתח הוא הזדמנות טובה לבחון לעומק את המגמות בהוצאות שמקצה הממשלה לאוכלוסיות הפגיעות ביותר. במחקר שהתפרסם בספר "דוח מצב המדינה 2015" ניתחו החוקר הראשי פרופ' ג'וני גל והחוקרת שביט מדהלה-בריק את תקציב הרווחה, כדי לראות באילו תחומים השתנו דפוסי ההוצאה ביחס לעבר ולהבין מהן הסיבות לשינויים אלו.

ההוצאה הממשלתית על רווחה חברתית ממומשת בשתי דרכים: הראשונה היא תשלומי קצבאות שנועדו להבטיח ביטחון סוציאלי לכל אזרחי ישראל, והשנייה היא שירותים חברתיים המיועדים לאוכלוסיות פגיעות. ההוצאה הציבורית על רווחה בישראל עמדה על כ-86 מיליארד שקלים ב-2014. כפי שניכר בתרשים, נתון זה צמח לאט אך בעקביות מאז תחילת העשור הקודם, בעיקר בשל עלייה בסכום הפנסיה וקצבאות הזקנה שמועברות לאזרחים באמצעות המוסד לביטוח לאומי. לעומת זאת, ההוצאה על תכניות אחרות של שירותים חברתיים ירדה מעט בין 2000 ל-2014.

%d7%94%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%97%d7%94

כ-80 אחוז מההוצאה הכוללת על רווחה מוקדשים לביטחון סוציאלי, תחום הכולל מגוון תכניות (בעיקר תשלומי קצבאות) שמטרתן לספק רשת ביטחון לאזרחים שהכנסתם מעבודה נמוכה או לא קיימת, ולאלו שיש להם הוצאות נוספות בשל נסיבות שונות. קטגוריית הביטחון הסוציאלי מורכבת בעיקר מקצבאות המוסד לביטוח לאומי, אולם כוללת גם קצבאות לניצולי שואה, וכן את התשלומים לנכי צה"ל ולמשפחות שכולות.

חלקן של קצבאות הביטוח הלאומי בהוצאה על ביטחון סוציאלי עומד על 90 אחוז. קצבאות אלו, הן אלה המיועדות לכלל האוכלוסייה והן אלו המיועדות לפרטים מעוטי הכנסה, משולמות לחלק גדול מאוד מהישראלים, וכוללות תשלומים כמו קצבת נכות, ביטוח תאונות עבודה, דמי אבטלה ומענק לידה. הנתח הגדול ביותר של קצבאות המוסד מופנה לתשלומי קצבת זקנה ושאירים ולתשלומי טיפול סיעודי. בשנים שנבדקו חלה עלייה ברורה בחלקם של התשלומים המיועדים לאוכלוסייה המבוגרת מתוך כלל הקצבאות. ככל הנראה המגמה משקפת את הזדקנות החברה הישראלית. מספר מקבלי קצבאות הזקנה והשאירים עלה מ-657,000 בשנת 2000 ל-868,000 ב-2014 (גידול של 32 אחוז), ומספרם של מקבלי קצבת סיעוד גדל בתקופה זו מ-96,000 ל-159,000 (גידול של 66 אחוז). לעומת זאת, ההוצאה של המוסד לביטוח לאומי על קצבאות ילדים הצטמצמה באותן שנים, עקב קיצוץ חד בערך הקצבאות (אף שבאמצע שנת 2015 חלה שוב גידול בסכום הקצבה בשל שינויי מדיניות).

%d7%a7%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%93-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%97-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99

העלייה הדרמטית בהוצאה על קצבאות זקנה ועל קצבאות לניצולי שואה החלה ב-2008. הגורם לכך היה תיקונים בחוק כך שיאפשר להגיש תביעות של נכים שלא עשו זאת בעבר, שהביאו לגידול במספר הזכאים. לצד זאת, בשנתיים שלאחר מכן הייתה ירידה בתקציב לזכאי, עקב תוספת משמעותית של כ-28,000 זכאים חדשים לקצבה בין 2008 ל-2010.

נוסף להטבות הביטחון הסוציאלי, ההוצאה הציבורית על רווחה כוללת גם שירותים חברתיים. שירותים אלו מיועדים למטרות חברתיות נוספות, כמו סיוע לעולים חדשים או לבעלי מוגבלויות פיזיות או נפשיות. תכניות אלו מציעות מגוון שירותים חברתיים שמעניקות המדינה, הרשויות המקומיות או חברות חיצוניות, במימון המדינה או בפיקוחה. השירותים מנוהלים בידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הכלכלה (המטפל בתחומי התעסוקה והטיפול בגיל הרך), משרד השיכון והמשרד לקליטת עלייה.

%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%9c%d7%92%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%97%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa

משרד הרווחה והשירותים החברתיים מעניק שירותים סוציאליים אישיים לקבוצות פגיעות באוכלוסייה. אף שתקציב המשרד מסתכם ב-1.2 אחוזים מההוצאה הממשלתית הכוללת, תקציב המשרד כאחוז מהתמ"ג עלה בשנים האחרונות. מגמה זו משקפת עלייה משמעותית בתקציב המשרד, שהגורם העיקרי לה הוא עלייה במספר משקי הבית המטופלים בשירותי הרווחה: מ-331,000 משקי בית בשנת 2000 ל-464,000 ב-2014, שהם כ-20 אחוז מכלל משקי הבית בישראל.

משרד הכלכלה מקדיש בשנים האחרונות מאמץ מיוחד לשילוב אוכלוסיות יעד ספציפיות בשוק העבודה – למשל ערבים, חרדים ואנשים בעלי מוגבלויות. אך למרות מאמצים אלו, ההשקעה הישראלית בעידוד התעסוקה בכלל האוכלוסייה מצומצמת לעומת מדינות רווחה אחרות – טענה שהועלתה גם בדוחות של ה-OECD על תעסוקה בישראל.

תחום הטיפול בגיל הרך הוא עניין אחר לגמרי. נושא זה עמד במוקד המחאה החברתית בשנת 2011, והרחבת המימון הציבורי לחינוך בגיל הרך נכללה בהמלצות העיקריות של ועדת טרכטנברג. בהתאם, חל גידול בהוצאה על התחום בשנים האחרונות. ההוצאה על אגף מעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך עמדה על כמיליארד שקלים בשנת 2014. בפרט ניכרת עלייה של 40 אחוז בסעיפי ההוצאה עבור סבסוד שהות של ילדים להורים עובדים בצהרונים, מעונות יום ומשפחתונים.

למרות העיסוק הציבורי הרב בנושאי דיור בשנים האחרונות, חלה ירידה בתקציב משרד השיכון. הצמצום החד במלאי הדיור הציבורי, כמו גם הקיצוץ בסיוע בשכר דירה, יכולים לשמש חלק מההסבר למגמת הירידה בהוצאות המשרד. במקום זאת בחר השלטון להתמודד עם המחסור בדירות בישראל בעזרת עידוד שוק הדיור הפרטי, על ידי הורדת מחירי הקרקעות הציבוריות בתמורה למכירת דירות מוזלות בבניינים שייבנו בשטחים אלו.

תקציבו של המשרד לקליטת עלייה היה תמיד החלק הקטן ביותר בהוצאה על רווחה חברתית. מגמה זו התחזקה במהלך העשור האחרון, לאור הירידה החדה במספר העולים החדשים המגיעים לישראל בשנים האחרונות.

לסיכום, ההוצאה הציבורית על רווחה חברתית בישראל עלתה מאז תחילת העשור הקודם, בעיקר בשל הגידול בהוצאה על ביטחון סוציאלי. השינויים נבעו בעיקרם מהשינויים הדמוגרפיים, ובמידה מעטה משינויי חקיקה ומשינוי הביקוש לשירותים חברתיים ציבוריים.

מבט לעתיד בתחום מגלה כי בינואר 2017 עתידה הממשלה להשיק תכנית חיסכון ייעודית לילדים. במסגרת התכנית ייחסכו 50 שקלים בחודש עבור כל ילד ישראלי עד שיגיע לגיל 18. נוסף לכך כוללת תכניות הממשלה ל-2017 העלאה של קצבת הזקנה והוספת 300 מיליון שקלים למימון קצבאות הנכות.