יש רופא (או אחות) בסביבה?
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

מערכת הבריאות בישראל מתאפיינת בהיצע נמוך במיוחד של אחים מוסמכים, ובמספר בלתי מספק של בוגרי לימודי סיעוד ולימודי רפואה כאחד. בשנים האחרונות ננקטו כמה פעולות כדי לבלום את המגמות הללו, אולם יש לחכות ולראות אם הן אכן יצליחו

אפילו ההתקדמות הטכנולוגית העצומה לא שינתה עובדה בסיסית אחת בנוגע למערכת הבריאות – כדי לספק שירותי רפואה נחוץ כוח אדם רב. תחום הבריאות מבוסס על כוח עבודה רחב היקף הכולל אחים ואחיות, רופאים מומחים, טכנאים, רוקחים ועוד. יעילותה של מערכת הבריאות תלויה במידה רבה מאוד במלאי נאות של כוח אדם שיוכל להפעילה כראוי, ומחסור בצוות רופאי עלול לגרום סבל רב למטופלים ולהביא לאי יעילות תפעולית. אלא שהגדלת מלאי כוח האדם בתחום, ובמיוחד הגדלת מספר הרופאים, מחייבת יכולת לראות את הנולד ולתכנן שנים רבות מראש, עקב אורכה של ההכשרה.

ב”דוח מצב המדינה” לשנת 2013 פורסם מחקר בנושא מערכת הבריאות מאת פרופ’ דב צ’רניחובסקי, יו”ר תכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב וכלכלן באוניברסיטת בן גוריון, ושל חוקר המרכז איתן רגב. המחקר עוסק במגמות בהיצע הרופאים והאחים המוסמכים בישראל, וכן בפעולות הננקטות כיום כדי להכשיר אנשי מקצוע שיוכלו לעסוק בתחומים אלו בעתיד.

בעשורים האחרונים נהנתה ישראל משיעור גבוה של רופאים באוכלוסייה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, בעיקר בעקבות גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר. אולם החל מסוף שנות התשעים החל שיעור הרופאים באוכלוסייה בישראל לרדת, בעוד שמספרם של הרופאים ביחס לאוכלוסייה במדינות ה-OECD מצוי בעלייה.

למרות הירידה, ישראל היא עדיין המובילה מבין מדינות ה-OECD במספר הרופאים לנפש, ויש בה 3.0 רופאים לכל אלף נפשות מתוקננות (כלומר לאחר נטרול הבדלים בגודלן של קבוצות הגיל השונות באוכלוסייה) בהשוואה ל-2.8 ב-OECD. אולם נתונים אלו אינם מספקים מידע על התפלגות הרופאים בין תחומי ההתמחות השונים, או בין מערכת הבריאות הציבורית למערכת הפרטית.

כפי שצוין בתקציר המדיניות שפרסם לאחרונה מרכז טאוב (“סוגיות עכשוויות במערכת הבריאות בישראל”, מאת ליאורה בוורס), הסתדרות הרופאים בישראל זיהתה את ההרדמה והגריאטריה כתחומים הסובלים ממחסור בכוח אדם, והזהירה מפני מחסור עתידי, בין השאר, במקצועות כירורגיה כללית, רפואה פנימית ורפואת ילדים. גם דוח מבקר המדינה לשנת 2009 הצביע על כך שבישראל מספר הרופאים המרדימים נמוך ב-30 אחוז מהתקן המומלץ, וציין כי זהו אחד הגורמים לזמני ההמתנה הארוכים לניתוחים אלקטיביים. תופעה מדאיגה נוספת היא שיותר ויותר רופאים מומחים נמשכים לעבודה במגזר הפרטי, ולא במערכת הבריאות הציבורית.

צ’רניחובסקי ורגב בחנו את הסיבות לחלקם המצטמצם של הרופאים באוכלוסייה. כפי שאפשר לראות בתרשים הראשון, ישראל מכשירה הרבה פחות רופאים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. בשנת 2010 היו 11 בוגרי בתי ספר לרפואה לכל מאה אלף נפש במדינות ה-OECD, בהשוואה ל-4 בוגרים בלבד בישראל.

Heb Healthcare Fig 1

אמנם נתונים אלו עשויים להיות מדאיגים, אולם יש עוד כמה גורמים שצריכים להילקח בחשבון. ראשית, בהשוואה לשנים קודמות הרבה יותר סטודנטים מתחילים כיוםללמוד בבתי הספר לרפואה בישראל. חלק מצמיחה זו נובע מפתיחתו של בית ספר חמישי לרפואה בישראל ב-2011, שבשורותיו לומדים 125 סטודנטים (בעלי תואר ראשון או כאלו שהשלימו לפחות שלוש שנים של לימודי רפואה באירופה) בשני מסלולי לימוד מקוצרים. נוסף על כך, הלימודים בבתי הספר לרפואה קוצרו לאחרונה בשישה חודשים, וננקטו יוזמות שמטרתן להגדיל בעתיד את מספר הסטודנטים לרפואה ולייעל את תהליך הכשרתם, כמו תכניות ארבע-שנתיות ללימודי רפואה המיועדות לסטודנטים שלמדו ביולוגיה.

עוד צעד שעשוי להגדיל את היצע הרופאים הוא הקלת תנאי קבלת הרישיון לסטודנטים ישראלים שלמדו בחו”ל. מאות הסטודנטים שלומדים בבתי הספר לרפואה באירופה ומבקשים לעסוק ברפואה בארץ נבחנים במבחן רישוי שונה מהמבחן שנדרשים לעבור הסטודנטים שלמדו בישראל. לעומת זאת, בוגרי בתי הספר לרפואה בארצות הברית, בקנדה ובבריטניה פטורים ממבחן זה, וכעת נערכים דיונים על הרחבת רשימת המדינות שיקנו לבוגרי המוסדות בהן פטור דומה. כמו כן, בתחילת 2013 הצביעה הכנסת בעד מתן פטור ממבחן הרישוי לבוגרים ישראלים שלמדו בבתי ספר לרפואה באירופה ועברו את מבחן הרישוי הנהוג בארצות הברית. מגוון היוזמות הללו צפויות להביא להשפעה חיובית ניכרת על מלאי הרופאים בתוך 6 עד 8 שנים.

צ’רניחובסקי ורגב מציינים כי האתגרים בתחום כוח האדם במערכת הבריאות בישראל גדולים אף יותר כשמדובר באחים מוסמכים. כפי שאפשר לראות בתרשים השני, בעוד שבארצות הברית ובמדינות מפותחות אחרות חלה עלייה בשיעור האחים מתוך כלל האוכלוסייה בעשור האחרון, שיעורם בישראל ירד מעט לאורך תקופה זו. ב-2011 היו בישראל 4.9 אחים מוסמכים לאלף נפש – פחות ממחצית ממספרם ב-OECD, שעמד על 10.3.

Heb Healthcare Fig 2

התרשים השלישי מצביע על כך שמספרם המועט של האחים המוסמכים מידלדל עוד יותר בשל מספר נמוך ביותר – שאף הולך ופוחת – של בוגרי בתי ספר לסיעוד בישראל. ישראל הניבה רק 11.2 בוגרים לכל מאה אלף נפש ב-2011, בהשוואה ל-42.8 בוגרים במדינות ה-OECD. השוואת הנתונים של בוגרי לימודי הסיעוד בישראל בעשור האחרון מגלה ירידה של 43 אחוז בשיעור הבוגרים. עקב כך עלה הגיל הממוצע של העוסקים בתחום זה, ומחצית מהאחים בישראל עברו את גיל 45.

Heb Healthcare Fig 3

שני הגורמים העיקריים לירידה בשיעוריהם של  בוגרי בתי הספר לסיעוד הם שכר נמוך יחסית, שאינו מהווה תמריץ להיכנס לתחום, ועומס עבודה כבד הנובע מהמחסור בכוח אדם. שתי הבעיות האחרונות – עומס ומחסור בכוח אדם – הזינו זו את זו, והובילו להידרדרות המצב בשנים האחרונות. שביתת האחיות ב-2012 הובילה להסכם חדש שהביא לעלייה משמעותית בשכר. בשנים הבאות אפשר יהיה להיווכח אם התגמול המשופר יספיק כדי לעודד עניין מחודש בתחום ולהגדיל את מספר הסטודנטים לסיעוד.

ממצאי המחקר של מרכז טאוב מציגים תמונה מעורבת של מצב כוח העבודה בענף הבריאות בישראל. מצד אחד חוותה ישראל בשנים האחרונות ירידה מתמשכת של רופאים ואחים מוסמכים, בזמן שבמדינות מפותחות אחרות חלה דווקא עלייה בשיעורם באוכלוסייה. יתרה מכך, מספר בוגרי לימודי הרפואה והסיעוד  בישראל עומד על מחצית ועל רבע (בהתאמה) ממספרם במדינות אחרות ב-OECD. עם זאת, העובדה שהאוכלוסייה בישראל צעירה יחסית, ועל כן זקוקה לפחות שירותי רפואה, ממתנת חלק מההשפעה של מיעוט אנשי המקצוע בתחום הבריאות. יתרה מכך, לאחרונה ננקטו צעדים מעשיים כדי לטפל במחסור ברופאים, מהגדלת היצע מקומות הלימוד ועד הקלות לבוגרי לימודי רפואה בחו”ל המבקשים להשתלב בתחום בישראל. בתחום הסיעוד המצב קשה יותר, ולא ברור עדיין אם הסכם השכר החדש שנחתם ב-2012 יהווה תמריץ לכניסה לתחום ויסייע בהיפוך הירידה המדאיגה בכמות בוגרי בתי הספר לסיעוד. באמצעות הטיפול באתגרים בנושא כוח האדם יש להבטיח שמערכת הבריאות בישראל תוכל לספק שירותים איכותיים, יעילים ונגישים לאזרחים.

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

טיפול סיעודי בישראל: סוגיות מימון וארגון מאת: דב צ'רניחובסקי, פרופ' אביגדור קפלן, איתן רגב, יוחנן שטסמן

מחקרים בנושאים דומים: