כלכלת ישראל שגשגה ב-2017 – האם המגמה תימשך?
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

בשנת 2017 נהנתה ישראל מכמה התפתחויות חיוביות בכלכלה, אך לצידן ניכרו מגמות המעידות על האתגרים שישראל תיאלץ כנראה להתמודד עמם בטווח הרחוק.

סיומה של שנת 2017 ותחילתה של השנה החדשה הן הזדמנות טובה להתבונן לאחור אל מה שהתרחש במשק בישראל בשנה האחרונה בפרט ובשנים האחרונות בכלל.

מחקר חדש של מרכז טאוב שערכו גלעד ברנד, פרופ' אבי וייס וד"ר אסף צימרינג מראה כי שנת 2017 הייתה טובה לכלכלה הישראלית בכמה היבטים: שיעור התעסוקה גבוה מכפי שהיה זה שנים, שיעור האבטלה נמצא בשפל היסטורי, והשכר הריאלי הוסיף לעלות אחרי תקופה ארוכה של קיפאון. ואולם, התמונה אינה ורודה לגמרי. בתחומים אחרים ניכרות מגמות מעוררות דאגה, במיוחד כשבוחנים את הפוטנציאל לצמיחה כלכלית בטווח הארוך.

התוצר המקומי הגולמי לנפש צפוי לעלות בשנת 2017 באחוז – שיעור דומה לשנים קודמות אך נמוך מעט ביחס למדינות מפותחות אחרות. לפיכך, ישראל מתקשה להדביק את רמת החיים במדינות אלו.

גם בשנת 2017, כמו בכל השנים האחרונות, הבלם העיקרי לצמיחה מהירה יותר במשק היה הפריון הנמוך – ועל פי אומדנים מוקדמים, הוא צפוי לעמוד גם השנה על שיעור צמיחה אפסי. פריון העבודה, מדד המבטא את כושר הייצור של המשק בהינתן תשומת העבודה שברשותו, אינו עולה בשנים האחרונות. אחת הסיבות לכך היא הגידול בתעסוקה בקרב אוכלוסיות שכושר השתכרותן נמוך יחסית (מגמה חיובית בפני עצמה).

מצבו הטוב יחסית של המשק משתקף בנתונים המצוינים של שוק העבודה; כאמור, שיעור האבטלה בשפל ושיעור התעסוקה נמצא בשיא. לצד זאת, נראה כי הגידול המתמשך בתעסוקה, מגמה המאפיינת את המשק זה למעלה מעשור, הגיעה השנה לכדי מיצוי. אמנם שיעורי התעסוקה הנמוכים בקרב האוכלוסייה הערבית ובקרב החרדים הם מקור פוטנציאלי להמשך הגידול בתעסוקה לטווח ארוך, אך שינוי דמוגרפי אחר – ירידה בחלקם של העובדים בגילי העבודה העיקריים (54–25), בין היתר עקב הזדקנות האוכלוסייה – מורה כנראה על כך שההתרחבות הנוכחית של כוח העבודה מתקרבת לגבולה העליון.

אז עד כמה באמת טוב לישראלים? מה המשמעות של כל הנתונים הללו לרמת החיים שלהם?

נושא מרכזי שנדון רבות ומשפיע על רמת החיים הוא יוקר המחיה. המחירים בישראל גבוהים ממה שניתן היה לצפות ממשק שבו המשכורות נמוכות יחסית. עם זאת מסתמן שיפור מסוים בהיבט זה; בשלוש השנים האחרונות חלה התמתנות משמעותית בקצב האינפלציה, שנובעת ככל הנראה גם ממאמצי הממשלה להגביר את התחרות המקומית במשק ולהקל את יוקר המחיה. למשל, בסעיפי התקשורת והתחבורה נרשמו בשנים האחרונות ירידות מחירים משמעותיות לאחר רפורמות נרחבות של הממשלה בתחומים אלו. הכנסתם של משקי הבית עלתה, ועלייה זו הובילה לגידול משמעותי בהיקף הצריכה הפרטית, ללא ירידה בשיעורי החיסכון.

אולם למרות מגמה חיובית זו, רמת המחירים בישראל היא עדיין מהגבוהות ב-OECD. זאת ועוד, נראה כי מגמת ההתרחבות של שוק העבודה קרובה להגיע לכדי מיצוי (כפי שהוצג לעיל) וכי העלייה בשכר הריאלי נובעת בעיקרה משיפור במחירי הצריכה ואינה נתמכת בגידול בפריון. מכאן עולה החשש שמגמות אלו זמניות בעיקרן, ושיידרשו מקורות אחרים לסגירת הפער בין רמת החיים בישראל לרמת החיים במדינות מפותחות אחרות.

מבוא מאקרו עברית

עוד נושא בוער בסדר היום הציבורי בישראל הוא שוק הדיור, עקב המשבר החריף שחל התחום בעשור האחרון. מחירי הדירות עלו בקצב מהיר יותר משכר הדירה, והפער ביניהם מתרחב מאז 2009. חלק מפער זה מקורו בריבית הנמוכה (אשר הופכת את המשכנתאות לזולות יותר ואת ההשקעה בדירות למשתלמת יותר מהשקעות אחרות). ואולם היות ששערי הריבית נותרים יציבים ברמתם הנוכחית בשנתיים האחרונות, נראה כי ההתייקרויות האחרונות במחירי הדיור מגלמות בעיקר את ציפיותיהם של משקי בית ושל משקיעים להמשך עליית המחירים – הן מחירי הדירות הן מחירי השכירות.

במבט כללי, בסיומה של 2017 אפשר לומר כי הכלכלה של ישראל צמחה וחלו תמורות חיוביות במהלך השנה, אבל כשמתבוננים במגמות לטווח ארוך נראה כי בעתיד יעמדו בפני ישראל אתגרים כלכליים רבים. המצב הטוב של המשק מהווה כר נוח לקובעי המדיניות להתמודד עם האתגרים הללו. כדאי לנצל תקופה זו כדי ליישם מדיניות המבוססת על ראייה ארוכת טווח, ובכך להבטיח צמיחה מאוזנת בעתיד ומיצוי מיטבי של הפוטנציאל הטמון במשק.

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

ההוצאה הציבורית על רווחה מאת: ג'וני גל ושביט מדהלה-בריק