כנס אי-שוויון

כנס מרכז טאוב בנושא “אי שוויון – גורמים והשלכות”, ממצאים  וציטוטים עיקריים

תאריך: 20.10.2013
  • ד”ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל הנכנסת, התייחסה לתהליכים בשנים האחרונות שהגבירו את אי השוויון בחברה הישראלית: “ישנה תחלופה ברורה בין גמישות שוק העבודה לבין אי השוויון בהכנסה הפנויה, והתהליך שחל בשנים האחרונות, של הפחתת תשלומי העברה מצד אחד, והפחתת המיסים הישירים מצד שני,  תרם מצד אחד להגברת הגמישות בשוק העבודה, ומצד שני לעלייה באי השוויון בהכנסה הפנויה.”
  • ממצא ממחקרם של פרופ’ איל קמחי וקיריל שרברמן: התפלגות השכר בישראל הפכה להיות מקוטבת יותר משום שהשכר של “קבוצת הביניים” ירד יחסית לשאר הקבוצות
  • ממצאים ממחקרם של פרופ’ דן בן-דוד וחיים בלייך: העוני בקרב ילדים לאחר תשלומי רווחה ומסים הוא הגבוה ביותר בעולם המפותח – שליש מהילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני
  • הפער בין אנשים באחוזון ההכנסה ה-90 לבין בעלי הכנסה חציונית הוא הגבוה ביותר במערב – והפער בין בעלי ההכנסה החציונית לבין האחוזון ה-10 גדול אף יותר.

ביום ד’ 30.10.13, נערך במשכנות שאננים הכנס השנתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל (במסגרת סדרת הכנסים ע”ש הרברט מ’ סינגר). נושא הכנס היה “אי שוויון כלכלי: סיבות והשלכות”. מדובר בסימפוזיון ייחודי בהשתתפות שניים מהחוקרים המובילים בעולם בתחום אי שוויון כלכלי – פרופ׳ דיוויד אוטור מאוניברסיטת MIT ופרופ׳ בריאן נולאן מאוניברסיטת דבלין. הדוברים הציגו לקובעי מדיניות בכירים בישראל ולציבור הרחב מחקרים פורצי דרך המסבירים את הסיבות לזינוק באי השוויון בהכנסות במרבית המדינות המפותחות ואת ההשלכות הכלכליות-חברתיות של זינוק זה, כמו כן נערך דיון על אי שוויון בישראל.

 

מבין המחקרים והממצאים שהוצגו בכנס:

 

מגמות באי השוויון בשכר העבודה בישראל – מחקר חדש שנחשף לראשונה בכנס מרכז טאוב (להורדת המצגת הקליקו כאן)

 

מחקר שערכו חוקרי מרכז טאוב פרופ’ איל קמחי וקיריל שרברמן בחן את ההתפתחות של פערי השכר בישראל בין השנים 1997 ו-2011. החוקרים מצאו כי בעוד שהתמורה להשכלה גדלה לאורך התקופה המדוברת, תופעה שעשויה להוביל לגידול באי השוויון בשכר, למעשה פערי השכר ירדו מעט ומצבם היחסי של בעלי שכר הנמוך השתפר . קמחי ושרברמן גם בחנו חלוקה לפי עיסוקים ומצאו שהתמורה להשכלה בעיסוקים שהשכר בהם נמוך גדלה, ואילו בעיסוקים שהשכר בהם גבוה יותר היא נשארה קבועה. עובדה זו עשויה להסביר את הגידול היחסי בשכר של עובדים בעלי שכר נמוך. משמעות הממצאים הללו היא שהשכלה גבוהה הופכת להיות בעלת ערך כלכלי גם לעובדים המועסקים בתחומים שהשכר בהם נמוך, בניגוד למה שהיה בעבר.

 

עוד מצאו קמחי ושרברמן שעובדים בעשירונים השביעי והשמיני חוו ירידה בשכר הן יחסית לעובדים בעלי שכר נמוך יותר והן ביחס לבעלי שכר גבוה יותר, וכתוצאה מכך התפלגות השכר בישראל הפכה להיות מקוטבת יותר משום שהשכר של “קבוצת הביניים” ירד יחסית לשכר של שאר הקבוצות. גם ההתפלגות של סך שעות העבודה במשק לפי עיסוקים נעשתה מקוטבת יותר, משום ששעות העבודה בעיסוקים שהשכר בהם נמוך ובעיסוקים שהשכר בהם גבוה התרבו ביחס לסך שעות העבודה בעיסוקים שהשכר בהם בינוני.

 

גורמים והשלכות של אי שוויון בכלכלות מתועשות (להורדת המצגת הקליקו כאן)

 

מחקר של פרופ’ דיוויד אוטור (David Autor) מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטתMIT  בחן את סוגיית אי השוויון בראייה חדשנית. לדברי אוטור, לאורך שלושת העשורים האחרונים אי השוויון בהכנסות עלה בממדים עצומים ברבות מהמדינות המתועשות, ואף שהמשבר הכלכלי העולמי מחק הון רב במהלך חמש השנים האחרונות, נראה כי אי השוויון שוב נמצא בעלייה ולתכן הנושא רלוונטי מאי פעם. אוטור בדק ומצא שאי השוויון עולה בשיעורים גבוהים במדינות מסוימות, ובמדינות אחרות הרבה פחות. כלומר, עליית אי השוויון אינה הכרח המציאות, היא תוצר של נסיבות חברתיות, תרבויות ושל מדיניות. במחקר נבדקו גורמים פוטנציאליים להעלאת אי השוויון בכלכלות מתועשות – כולל שינויים טכנולוגיים, גלובליזציה, מדיניות פיסקלית והתפתחות של נורמות חברתיות – וההשלכות של אי השוויון על היעילות הכלכלית, על מוביליות חברתית ועל האיכות של המשטר הדמוקרטי. לאור הממצאים בנה אוטור הערכה של מחיר אי השוויון בחברה והראה כי אי שוויון גבוה חוסם מוביליות חברתית, פוגע במבנה המשפחה ובהשקעה בילדים.  אוטור מראה מחקר שבוצע ב-13 מדינות והוכיח שבמדינות שיש בהן אי שוויון גבוה המוביליות החברתית הבין-דורית היא נמוכה מאוד. ולדברי אוטור: “במדינות כאלו מי שנולד להורים מאוד עשירים, סביר שיהיה מאוד עשיר, ומי שנולד להורים מאוד עניים, סביר שיהיה מאוד עני – וזה לא חייב להיות כך. במדינות עם אי שוויון נמוך יש מוביליות חברתית רבה הרבה יותר. אנחנו צריכים כלכלות שהן דינמיות, לא כלכלות שמבוססות על שושלות.” אוטור גם הוסיף כי בכלכלה שבה אין מוביליות חברתית, יש פחות תמריץ לעבוד, משום שאנשים מרגישים כי אין להם סיכוי להתקדם במעלה הסולם החברתי.

 

נתון מעניין נוסף שאוטור הציג, באשר למבנה המשפחה, היה שככל שגבר משכיל יותר –ההסתברות להיות נשוי גדולה יותר, וככל שגבר משכיל פחות, ההסתברות להיות נשוי קטנה יותר. אולם, בתחום הילודה לא נמצא קשר להשכלה, אלא אותם אנשים פחות משכילים שאינם נישאים מקימים משפחות חד-הוריות שמתאפיינות בפחות זמן ומשאבים המושקעים בילדים וזה משפיע מאוד על אי השוויון מבחינת חינוך הילדים וההזדמנויות שיהיו להם בעתיד.

 

עוני ואי שוויון על  פני זמן – בישראל וב-OECD (להורדת המצגת הקליקו כאן)

 

מחקר של פרופ’ דן בן-דוד וחיים בלייך ממרכז טאוב התמקד בשינויים בשיעור העוני ואי השוויון בהכנסה בישראל במהלך העשורים האחרונים ובהשוואתם למדינות אחרות. בניגוד לדעה הרווחת, שיעורי העוני ואי השוויון בהכנסות פנויות בישראל גבוהים מאוד לעומת מדינות מפותחות, גם כאשר מוציאים מהחישוב את אוכלוסיות החרדים והערבים, אוכלוסיות ששיעור העוני בהן גבוה יחסית (אם כי הוא אינו גבוה במיוחד במונחי הכנסות כלכליות, כלומר לפני תשלומי רווחה ומסים).

 

עוד נמצא במחקר שגם העוני בקרב ילדים לאחר תשלומי רווחה ומסים הוא הגבוה ביותר בעולם המפותח – שליש מהילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני .

 

חוקרי מרכז טאוב עוד מצאו כי חלקה של ההכנסה הלאומית שמגיע לאחוזון העליון של האוכלוסייה אינו גבוה במיוחד בישראל, אך מצד שני הפער בין אנשים באחוזון ההכנסה ה-90 לבין בעלי הכנסה חציונית הוא הגבוה ביותר במערב – והפער בין בעלי ההכנסה החציונית לבין האחוזון ה-10 גדול אף יותר .

 

הגידול באי השוויון בהכנסות והשפעותיו – דוגמאות מ-30 מדינות לאורך 30 שנה (להורדת המצגת הקליקו כאן)

 

פרופ’ בריאן נולאן (Brian Nolan) מאוניברסיטת דבלין באירלנד ערך מחקר על אי השוויון בהכנסות במבט גלובלי. בכנס מרכז טאוב הציג נולאן את ממצאיו מהמחקר חוצה המדינות, שבחן את העלייה במדד ג’יני לאי שוויון בשלושים מדינות לאורך שלושה עשורים, והראה כיצד עלייה זו השפיעה במישור הפוליטי ובמישור החברתי במדינות הללו. אי השוויון במדינות ה-OECD הוא כיום גבוה מאוד, למעשה הגבוה ביותר בחמישים השנים האחרונות. לדברי נולאן הגורם המשפיע ביותר על אי שוויון אלו כוחות השוק וביניהם פערי השכר ומבנה המשפחה. לגבי מבנה המשפחה נולאן גילה שני ממצאים. ראשית, משפחות בעלות 2 הורים נוטות להיות במצב כלכלי טוב יותר ממשפחות חד-הוריות, וגם בקרב המשפחות עם שני ההורים – במשפחות במצב כלכלי גבוה, דווקא עולה הסבירות ששני ההורים יעבדו מאשר במשפחות עם מצב כלכלי נמוך. הגורם השני שמשפיע לדבריו של נולאן על אי שוויון הוא המדיניות הממשלתית בנושא רשת הביטחון החברתית. באופן מפתיע, במחקר של נולאן לא נמצאה כל הוכחה לכך שאי שוויון גבוה משפיע לרעה על החברה – לא מבחינת בריאות ואי שוויון בבריאות, לא מבחינת פשע, לא מבחינת מוביליות חברתית ואפילו לא משפיע על הלכידות החברתית והאמון במערכת הציבורית ובחברה כולה. עם זאת, נולאן סייג את דבריו ואמר: “על אף שלא ראינו עדות לכך שאי שוויון משפיע באופן שלילי על החברה, יש להסתכל על ההיבט של המוסר והצדק, ואי שוויון אינו צודק ובחברה נורמטיבית עדיף שלא להגיע לרמות גבוהות של אי שוויון”.

 

לצד הצגת המחקרים בכנס מרכז טאוב, נערך שולחן עגול בהובלת הנגידה המיועדת של בנק ישראל ד”ר קרנית פלוג, ובהשתתפות ח”כ יצחק הרצוג, פרופ’ איל קמחי, פרופ’ דיוויד אוטור, פרופ’ בריאן נולאן, פרופ’ ערן ישיב ופרופ’ חיה שטייר.

 

משתתפי השולחן העגול דנו בנושא אי השוויון בהכנסות על סמך המחקרים שהוצגו בכנס ובהתבסס על הידע העשיר שלהם בתחום.

 

ד”ר קרנית פלוג (להורדת המצגת הקליקו כאן): “בשנים האחרונות אנו עדים לרמות גבוהות של אי שוויון, לצד עלייה בגמישות של שוק העבודה. עלינו לשאול את עצמנו, האם המצב בו אנו מצויים היום משקף את האיזון הנכון בין הגמישות בשוק העבודה לבין רמת אי השוויון? והאם ישנם צעדי מדיניות אפשריים שיוכלו לתרום להפחתת אי השוויון מבלי לפגוע בגמישות של שוק העבודה? בהקשר זה, מדיניות מס ההכנסה השלילי, שביישומה הוחל בישראל בשנים האחרונות, היא דוגמה טובה למדיניות שעונה על שני התנאים האלו.”

 

ד”ר פלוג התייחסה לתהליכים בשנים האחרונות שהגבירו את אי השוויון בחברה הישראלית: “ישנה תחלופה ברורה בין גמישות שוק העבודה לבין אי השוויון בהכנסה הפנויה, והתהליך שחל בשנים האחרונות, של הפחתת תשלומי העברה מצד אחד, והפחתת המיסים הישירים מצד שני,  תרם מצד אחד להגברת הגמישות בשוק העבודה, ומצד שני לעלייה באי השוויון בהכנסה הפנויה.”

 

ח”כ יצחק (בוז’י) הרצוג אמר: “אני מודה למרכז טאוב על כך שהעלו נושאים חשובים שכאלו, כמו עוני בקרב קשישים, לסדר היום. בממשלה מתמודדים רק עם בעיות מיום ליום וחסר תכנון לטווח ארוך ועיסוק בסוגיות ליבה. הדאגה שלי היא לעניים שעובדים – אחוז גדול מהאנשים שחיים מתחת לקו העוני הם עובדים, ועדיין עניים, ובמדינת ישראל נוצר מצב של כמעט עבדות מודרנית”

 

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופ’ דן בן-דוד, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבינתחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן.

 

לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לגל בן דור, מנהלת שיווק ותקשורת במרכז טאוב: gal@taubcenter.org.il.