לַמדו היטב את ילדכם
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

פערים הולכים וגדלים בהשכלה הם הגורם העיקרי לגידול בפערי השכר בישראל – שהינם בין הגבוהים במערב.

ממצאים ראשוניים ממחקרו של פרופ’ איל קמחי, סגן המנהל במרכז טאוב, אשר יתפרסמו בדו”ח מצב המדינה לשנת 2010, מראים כי פערי השכר בישראל, לאחר שירדו משיאם בפסגת העולם המערבי, שבו לעלות בהתמדה בשנים האחרונות.

כפי שניתן לראות בתרשים הראשון, פערי השכר בישראל היו גבוהים בשנת 1998 מאשר בכל אחת ממדינות ה-OECD ויותר מכפולים לעומת כמה מן המדינות (הסבר על אופן המדידה נמצא במסגרת).

Wage gaps fig 1 Heb

בעקבות המיתון לאחר שנת 2000, פערי השכר בישראל הצטמצמו מעט בעוד פערי השכר בארה”ב המשיכו ועלו (ראו התרשים השני) והשיגו עד שנת 2003 את פערי השכר בישראל. מאז עלו פערי השכר בשתי המדינות והם מעמידים את שתיהן בפסגת מדינות ה- OECD עד 2008, כאשר ארה”ב מובילה וישראל שנייה אחריה.

Wage gaps fig 2 Heb

בין הגורמים המרכזיים, המשפיעים על שכר העובדים, מקובל למנות את המגדר, הניסיון בעבודה ורמת ההשכלה. התרשים השלישי ממקד את הפערים בשכר בכל אחת מהקטגוריות האלה ובוחן למי מהן הייתה השפעה גדולה יותר על הפער הכולל בשכר.

השכר הממוצע של גברים בישראל היה גבוה מן השכר הממוצע של הנשים ב-44% ב-1998. אולם, כפי שניתן לראות בחלק הימני של התרשים השלישי, פערי שכר אלה הצטמצמו לכדי 37% עד 2008.

Wage gaps fig 3 Heb

ירידה דומה, אם כי מתונה יותר, נרשמה בתמורה לניסיון בעבודה (ראו החלק האמצעי של התרשים השלישי). עובדים מנוסים – בעלי יותר מ-10 שנות ניסיון – השתכרו ב-1998 46% יותר מעובדים חדשים (בעלי לא יותר מ-10 שנות ניסיון). עד 2008, פערי השכר הנובעים מהבדלים בניסיון בעבודה הצטמצמו ל-42%.

בניגוד למה שהתרחש בשני המקורות הקודמים לפערים בשכר, בפערי השכר הנובעים מהבדלים ברמת ההשכלה חלה עלייה ניכרת. עובדים משכילים (שהשכלתם עולה על 12 שנות לימוד) השתכרו ב-1998 68% יותר מעובדים שהשכלתם נמוכה יותר (עד 12 שנות לימוד). במהלך העשור האחרון התמורה להשכלה אף גדלה יותר, והפער בשכר בין עובדים משכילים לבין עובדים פחות משכילים הגיע בשנת 2008 ל-77%. לפיכך, ככל שהפער הזה גדל, בעוד הפערים האחרים פחתו, הרי ניתן לומר כי הסיבה העיקרית לגידול בפער הכולל בשכר הוא הגדלת התמורה להשכלה.

הגידול בתמורה להשכלה הוא לכשעצמו ביטוי לכך שהביקוש לעובדים משכילים גדל מהר יותר מההיצע שלהם. במילים אחרות, הקצב שבו עובדים חדשים, משכילים יותר, נכנסים לשוק העבודה ומחליפים עובדים משכילים פחות איננו מדביק את קצב הגידול בביקוש לעובדים משכילים.

הגידול בביקוש לעובדים משכילים הוא תוצאה של המשקל הגדל והולך של ענפים עתירי ידע וטכנולוגיה במשק הישראלי. ככל שחלקם של ענפים אלה יגדל, הרי יש להניח שהביקוש הגובר לעובדים משכילים יימשך גם בעתיד הנראה לעין.

לאור האמור לעיל, על החינוך לעמוד במוקד המדיניות לצמצום פערי השכר בישראל. המדינה חייבת להעניק עדיפות ראשונה במעלה להקניית חינוך טוב בתחומי היסוד, שיאפשר לתלמידי בתי-הספר  ולסטודנטים במדינה להתמודד במשק גלובלי ותחרותי.

למרות שהחלק השמאלי של התרשים השלישי מתאר את הפער במונחי תשואה לשנות הלימוד, מספר שנות הלימוד אינו השיקול היחיד. ישראל מתגאה כיום בשיעור גבוה יחסית של תלמידים המסיימים 12 שנות לימוד. תלמידים אלה צריכים לזכות לתכנית ליבה, שתהא מותאמת לדרישות שוק העבודה המודרני, בתכניה, באיכות ההוראה ובאפקטיביות שלה. מן מחקרים שפורסמו על-ידי מרכז טאוב בשנים האחרונות לגבי האפקטיביות של מערכת החינוך, לישראל עדיין דרך ארוכה לפניה.

**יחס 90-10 הוא אחד המדדים המקובלים בהצגת פערי שכר. זהו היחס בין השכר של העובד באחוזון ה-90 (זה שעשרה אחוז מהעובדים הם בעלי שכר גבוה משלו) לבין השכר של העובד באחוזון ה-10 (שעשרה אחוז מהעובדים הם בעלי שכר נמוך משלו). מודד זה אינו רגיש לשינויים בשכר הבכירים, הנמצאים באחוזונים העליונים ולשינויים בשכר העובדים הנמצאים בתחתית סולם השכר. מקובל להתייחס רק לשכירים המועסקים במשרה מלאה (יותר מ-35 שעות בשבוע).

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

מגמות שינוי ברמת הדתיות בחברה היהודית מאת: אלכס וינרב ונחום בלס
מובטלים צעירים ודמי אבטלה בישראל מאת: ג’ון גל ושביט מדהלה-בריק

מחקרים בנושאים דומים: