מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי

הודעה לעיתונות – באמברגו עד 25.6 ב-7:00

מחקר חדש של מרכז טאוב מצביע על שיפור בנתוני ההשכלה והתעסוקה של צעירים ישראלים ממוצא אתיופי לעומת הדור המבוגר, אך הדרך לצמצום הפערים בינם ובין שאר האוכלוסייה היהודית עוד ארוכה

 מממצאי המחקר:

  • 9% מיוצאי אתיופיה שעלו אחרי גיל 12 מועסקים במקצועות הדורשים מיומנות גבוהה, לעומת 21% מיוצאי אתיופיה שהתחנכו בארץ ו-39% ביתר האוכלוסייה היהודית (לפי הנתונים האחרונים שבנמצא)
  • 20% מהישראלים ממוצא אתיופי שנולדו בארץ או עלו בגיל צעיר מחזיקים בתואר אקדמי, לעומת 40% בקרב יתר האוכלוסייה היהודית
  • כ-50% מהנשים וכ-17% מהגברים בקרב המועסקים יוצאי אתיופיה שעלו לישראל לאחר גיל 12 עוסקים בעבודות ניקיון ומטבח – שיעור גבוה משמעותית מאשר בקבוצות אוכלוסייה אחרות
  • שיעור השתלבותם של אקדמאים ממוצא אתיופי במקצועות הדורשים מיומנות גבוהה דומה ליתר האוכלוסייה, למעט ייצוג חסר בדרג הניהולי

חוקרי מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, הדס פוקס וגלעד ברנד, בדקו את מאפייני ההשכלה והתעסוקה של ישראלים ממוצא אתיופי בין השנים 2011–1998.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2013 הסתכמה ההכנסה ברוטו של משק בית של יוצאי אתיופיה ב-11,453 שקלים בחודש – כ-35% פחות מההכנסה הממוצעת בכלל האוכלוסייה, העומדת על 17,711 שקלים למשק בית. פער זה עשוי להיות מוסבר בממצאים שעלו מן המחקר, שלפיהם השכלתם הממוצעת של ישראלים ממוצא אתיופי נמוכה יותר משל שאר האוכלוסייה היהודית, ומצבם בשוק התעסוקה טוב פחות הן מבחינת משלחי היד שיוצאי אתיופיה מועסקים בהם והן מבחינת השכר.

פערי ההשכלה בין יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסייה היהודית מצטמצמים, אך רחוקים מלהיעלם

שיעור בעלי תעודת הבגרות בקרב ישראלים ממוצא אתיופי שעלו בגיל צעיר או נולדו בארץ הוא 53%, לעומת 75% בקרב שאר האוכלוסייה היהודית

פוקס וברנד ממרכז טאוב בחנו את ההשכלה של האוכלוסייה ממוצא אתיופי לעומת שאר האוכלוסייה היהודית, ומצאו פערים עמוקים בהשכלה התיכונית והאקדמית. שיעור בעלי תעודת בגרות בקרב תלמידים ממוצא אתיופי שנולדו בישראל או עלו בגיל מוקדם הגיע ל-53%, בהשוואה ל-75% בקרב יהודים שאינם ממוצא אתיופי.

המחקר של מרכז טאוב מצא כי הפערים בהשכלה ניכרים גם בבחינת שיעור האקדמאים. בקרב ישראלים ממוצא אתיופי שהתחנכו בישראל עומד שיעור בעלי התואר האקדמי על כ-20% – כמחצית מהשיעור בקרב יתר האוכלוסייה היהודית (40%). שיעור המשכילים בקרב ילידי אתיופיה שעלו לישראל אחרי גיל 12 עומד על כ-6% בלבד, ובתוך קבוצה זו מרבית בעלי התואר הם עולים שהגיעו לישראל בגילי 18–13.

ממצא מעודד יותר הוא השיפור שחל בנתוני ההשכלה התיכונית של הדור הצעיר שהתחנך בישראל לעומת דור ההורים. שיעור מסיימי התיכון בקרב ישראלים ממוצא אתיופי שעלו לישראל בגיל מבוגר עומד על 36% בלבד, ולעומת זאת שיעורם בקרב יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל הוא כ-90% – שיעור דומה ליתר האוכלוסייה היהודית.

Hebrew figure 1

תעסוקה: שיעורי התעסוקה גבוהים, אך השכר נמוך

חלה עלייה משמעותית בשיעורי התעסוקה של נשים אתיופיות, אך רובן מועסקות במקצועות בשכר נמוך

פוקס וברנד ממרכז טאוב מצאו ששיעור התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה בגילי העבודה העיקריים (54–25) עלה באופן ניכר בעשור האחרון, ובשנים 2011–2009 התייצב על כ-72% – נתון נמוך רק במעט משיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה אתיופית, העומד על כ-79%. עלייה זו מאפיינת גברים ונשים כאחד, אולם בקרב הנשים היא משמעותית במיוחד: כ-35% בלבד מיוצאות אתיופיה היו מועסקות בשנים 2000–1998, לעומת קרוב ל-65% בשנים 2011–2009. השיפור בנתוני התעסוקה של ישראלים ממוצא אתיופי מתבטא גם בהיקף המשרה. בשנים האחרונות נרשמה ירידה מהירה בשיעור המועסקים במשרות חלקיות בקרב אוכלוסייה זו, במקביל לעלייה בשיעור התעסוקה – כלומר, חל גידול הן בשיעורי התעסוקה והן בהיקפי המשרה (מעבודה במשרה חלקית למשרה מלאה).

רק 9% מיוצאי אתיופיה שהגיעו לארץ בגיל מבוגר מועסקים בעבודות שדורשות רמת מיומנות גבוהה

לצד העלייה בשיעורי המועסקים, חשוב לעמוד על טיב משלחי היד שיוצאי אתיופיה מועסקים בהם. בבדיקה שערכו חוקרי מרכז טאוב נמצא כי בקרב בני 35–30 (קבוצת הגיל נבחרה מטעמי אמינות המדגם של האוכלוסייה הנבדקת), רק כ-9% מהאוכלוסייה האתיופית שעלתה לישראל בגיל מבוגר מועסקים במשלח יד ברמת מיומנות גבוהה, לעומת 39% ביתר האוכלוסייה היהודית (כולל משרות ניהול).

כמו במקרה של נתוני ההשכלה, מאפייני התעסוקה של יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל טובים יותר בהשוואה לאלו שעלו בגיל מבוגר, אך עדיין קיימים פערים בינם ובין יתר האוכלוסייה היהודית. כ-21% מבני העדה שהתחנכו בישראל ממוקמים ברובד העליון של שוק העבודה, לעומת כ-40% משאר האוכלוסייה היהודית, וכ-60% מהם מועסקים במשרות במיומנות נמוכה או כעובדים בלתי מקצועיים, לעומת 41% בקרב יתר האוכלוסייה היהודית.

Hebrew figure 2

יתרה מזאת, פוקס וברנד גילו כי שיעור גבוה יחסית מיוצאי אתיופיה שעלו לישראל בגיל מבוגר מועסקים כעובדי ניקיון ומטבח – 50% מהנשים ו-17% מהגברים המועסקים בקבוצה זו. חשוב לציין שממצא זה ייחודי לעובדים שעלו כשהיו בני 13 ויותר; שיעור המועסקים במשרות ניקיון בקרב יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל דומה לכלל האוכלוסייה (3.9%). בבדיקה מקיפה יותר שערכו החוקרים נמצא שהסיכוי לעסוק בניקיון תלוי מאוד בשנות הוותק בארץ ובגיל העלייה לישראל. ככל שהוותק בארץ נמוך יותר וגיל העלייה גבוה יותר (עד גיל 20), כך ההסתברות לעסוק בניקיון גבוהה יותר.

Hebrew figure 3

כדי לבחון האם קיימת אפליה המקשה על השתלבות הישראלים ממוצא אתיופי בשוק העבודה, בחנו פוקס וברנד ממרכז טאוב את מאפייני התעסוקה בקרב בעלי השכלה אקדמית בלבד. הם מצאו כי בקבוצה זו ישראלים ממוצא אתיופי אינם נבדלים באופן מהותי מיתר האוכלוסייה, למעט ייצוג חסר בדרג הניהולי – היינו, האקדמאים ממוצא אתיופי ככלל אכן משתלבים במשלחי יד הדורשים השכלה גבוהה.

לצד זאת, בחינת שכרם של אקדמאים ממוצא אתיופי מראה שלמרות השתלבותם ברובד העליון של שוק העבודה, הכנסתם נמוכה ביחס ליתר המועסקים בקטגוריה זו. פערים אלו נובעים כנראה מהתמקדות בתחומי לימוד ועיסוק המתאפיינים בשכר נמוך יחסית. כך למשל רבים מהאקדמאים ממוצא אתיופי המשתייכים לקטגוריית "משלחי יד במיומנות גבוהה" עוסקים במקצועות הרווחה וההוראה, שבהם השכר נמוך יחסית. ממצא זה מרמז על נגישות נמוכה לתחומי לימוד ותעסוקה הנחשבים יוקרתיים, המובילים לשכר גבוה. מכך ניתן ללמוד שהשכלה אקדמית כשלעצמה אינה מספקת לצמצום הפערים, ויש להבטיח ייצוג הולם של בני העדה בתחומי הלימוד המאפשרים להשתלב במשרות בשכר גבוה.

חוקרת מרכז טאוב הדס פוקס מסכמת: "מצבם של יוצאי אתיופיה טוב פחות ממצבם של יהודים שאינם בני העדה. עם זאת, יש הבדלים ניכרים בין העולים שהגיעו לישראל בגיל מאוחר ובין יוצאי אתיופיה שגדלו בארץ. הראשונים מתאפיינים ברמת השכלה נמוכה מאוד, והם אמנם השתלבו בשוק העבודה אך מועסקים במשלחי יד המצויים ברובד התחתון של שוק העבודה. כך למשל בשנים 2011–2006 הועסקו בעבודות ניקיון ומטבח כמחצית מהנשים המועסקות ממוצא אתיופי שעלו לישראל לאחר גיל 12. ישראלים ממוצא אתיופי שהתחנכו בישראל עדיין מתאפיינים בשיעורי השכלה נמוכים יותר ובריבוי משרות בסטטוס נמוך ביחס ליתר האוכלוסייה היהודית, אולם רמת השכלתם הולכת ומשתפרת. יתרה מזו, שיעור האקדמאים ממוצא אתיופי המועסקים במשרות התואמות את השכלתם דומה לשאר האוכלוסייה היהודית, אם כי ייצוגם נמוך בעיסוקים שהשכר בהם גבוה יחסית ובמשרות ניהול".

החוקר גלעד ברנד מרחיב ומסביר כי "משתמע מכך ששיעורי ההשכלה הנמוכים יחסית בקרב יוצאי אתיופיה הם גורם מרכזי לנתונים הנמוכים יחסית בשוק העבודה. ממצא זה תומך בחשיבותה של השכלה מודרנית ואיכותית, בדגש על נגישות לתחומים הנחשבים יוקרתיים, כאמצעי מרכזי להשתלבות נאותה בשוק".

לקריאת המסמך המלא לחצו כאן (סיסמה לפתיחת המסמך:  (newtaub2015

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבינתחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן.

 

לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לגל בן דור, מנהלת שיווק ותקשורת במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל: 054-4642333