מחקר חדש של מרכז טאוב: המצב החברתי-כלכלי במדינות המנהיגות מדיניות של Flexicurity טוב בהרבה מזה של ישראל

חוקרי מרכז טאוב, פרופ' דן בן-דוד וליאורה בוורס, מוצאים שמדינות שאימצו את מדיניות ה-Flexicurity בשוק העבודה נהנות משכר גבוה יותר ומצמיחה מהירה יותר של פריון העבודה – והפער בינן ובין ישראל גדל בהתמדה במשך עשורים.

  • מדינות ה-Flexicurity מתאפיינות הן בשיעורי תעסוקה גבוהים יותר בהשוואה לישראל והן בשיעורים נמוכים יותר של עוני ואי שוויון בהכנסות.
  •  המחקר של מרכז טאוב בוחן את מדיניות ה-Flexicurity ומציע כיווני מדיניות ליישומה בישראל כחלק מרפורמה בשוק העבודה.

במחקרם החדש, "רפורמה בשוק העבודה של ישראל ואופציית ה-Flexicurity", שיפורסם בקרוב ב-"דוח מצב המדינה 2014" של מרכז טאוב, מתמקדים החוקרים פרופ' דן בן-דוד וליאורה בוורס במדיניות שוק העבודה שנקראת Flexicurity (באנגלית: שילוב של המילים flexibility, גמישות, ו-security, ביטחון). מדיניות זו מקנה למעסיקים גמישות גבוהה יחסית בהעסקה ובפיטורים של עובדים, ובה בעת מעניקה לעובדים רשת ביטחון כלכלית ומגבירה את אפשרויות התעסוקה שלהם.

ישראל נמצאת בתוואי כלכלי-חברתי שאינו בר-קיימא בטווח הארוך – פריון עבודה מהנמוכים בעולם המפותח ושיעורי עוני ואי שוויון מהגבוהים ביותר. לכן, המדינה זקוקה לרפורמות בתחומי החינוך והתעסוקה. מחקרם של בן-דוד ובוורס מתמקד בתחום התעסוקה, ובוחן את מדיניות ה-Flexicurity והתאמתה לישראל. מדיניות זו נהוגה כיום בצורות שונות במדינות הנורדיות דנמרק, נורווגיה, פינלנד ושוודיה ובהולנד (שייקראו כאן "מדינות ה-Flexicurity").

המחקר מדגיש את הטווח שבין גמישות בשוק העבודה לביטחון כלכלי ותעסוקתי בקרב קבוצות שונות של מדינות (תרשים 1).

H Flexicurity Fig 1

בן-דוד ובוורס מצאו שגם מדינות ה-Flexicurity וגם מדינות פנים יבשת אירופה (אוסטריה, בלגיה, גרמניה וצרפת) מספקות רשת ביטחון כלכלית חזקה עבור פרטים שנמצאים בתקופת מעבר בין עבודות, אולם מדינות ה-Flexicurity משקיעות יותר משאבים במדיניות אקטיבית בשוק העבודה, המסייעת למובטלים להיכנס בחזרה לשוק העבודה, והן גם מעניקות גמישות רבה יותר למעסיקים בנושאי העסקה ופיטורים . אף על פי כן, שתי קבוצות המדינות דומות בתוצאותיהן הגבוהות במדדים חברתיים-כלכליים כגון שכר, פריון, תעסוקה, עוני ואי שוויון – ובכך מעידות שאין מדיניות אחת ויחידה שאידיאלית עבור כל המדינות. חשוב לציין שגם מדינות ה-Flexicurity וגם מדינות פנים יבשת אירופה מציגות נתונים טובים בהרבה במדדים החברתיים-כלכליים מאשר ישראל (כפי שניתן לראות בתרשימים 2-6). 

H Flexicurity Fig 2 H Flexicurity Fig 3 H Flexicurity Fig 4 H Flexicurity Fig 5 H Flexicurity Fig 6

מדד אפשרי אחד לגמישות תעסוקתית הוא שיעור העובדים הנכללים בהסכמים קיבוציים. בישראל כ-50% מהעובדים נכללים בהסכמים כאלו. המחקר של מרכז טאוב מראה את התפלגות העובדים בישראל בכל ענף במשק לפי חלוקה לעובדים הנכללים בהסכמים קיבוציים ואלה שאינם נכללים בהם (תרשים 7). המגזרים שרוב העובדים בהם נכללים בהסכמים, כלומר זוכים להגנה תעסוקתית גבוהה, הם הסקטור הציבורי, מים וחשמל וחלק מתחומי הייצור והבנקאות.

H Flexicurity Fig 7

כפי שאפשר לראות בתרשים 8, יש קשר חיובי בין שיעור העובדים הנכללים בהסכמים אלו ובין השכר השעתי. בצדו השמאלי התחתון של התרשים, המייצג את שיעורי ההשתייכות הנמוכים ביותר להסכמים קיבוציים ואת השכר השעתי הממוצע הנמוך ביותר, נמצאים עובדים בתחומי המלונאות וההסעדה. בסמיכות אליהם נמצאים תחומי החקלאות והבנייה, שגם בהם שיעור העובדים הנכללים בהסכמים קיבוציים נמוך, וכך גם השכר השעתי. בחלקו הימני העליון של התרשים ניתן לראות את העובדים בתחומי החשמל והמים. מגזר זה כולל כמות קטנה יחסית של עובדים; כמעט כולם נכללים בהסכמים קיבוציים ושכרם השעתי הממוצע הוא הגבוה מבין כל המגזרים.

H Flexicurity Fig 8

אף שקיומו של קשר חיובי בין השתייכות להסכם קיבוצי ובין שכר שעתי נראה ברור למדי, יש לסייג את הממצאים. למשל, השכר השעתי קשור גם לרמות ההשכלה, ויש נטייה לקשר חיובי בין מספר שנות הלימוד ובין ההשתייכות להסכם קיבוצי, וכן בין שיעור האקדמאים בכל מגזר לשיעורי ההיכללות בהסכמים אלו. עם זאת, אין זה ברור מאליו כי הקשר נובע מפריון גבוה יותר, מכיוון שההסכמים הקיבוציים בישראל נוטים לכלול סעיפים המבטיחים שכר גבוה יותר לבעלי תארים אקדמיים – בין שההשכלה האקדמית קשורה לעבודתם ומגבירה את פריונם ובין שלאו.

מדיניות ה-Flexicurity משקפת ניסיון למצוא הסדר שייטיב עם כל הצדדים: העובדים, המעסיקים וקובעי המדיניות. העלאת הפריון חייבת להיות מרכיב מרכזי של המדיניות, מכיוון שפריון גבוה סולל את הדרך לרמת חיים גבוהה יותר – וזו מאפשרת, בין השאר, לעמוד בעלויות התקציב הניכרות המתלוות ליישום המודל. לכן, על פתרון כזה לכלול גמישות בשוק העבודה לצד תמיכה כספית במובטלים (לזמן מוגבל), והכשרה מתמדת שיספקו הממשלה והמעסיקים.

הדרישות להצלחתו של המודל הן שוק עבודה גמיש, למידה לאורך החיים של העובדים, מדיניות התומכת בהכשרת עובדים ומערכת ביטוח סוציאלי המעניקה תמיכה כספית בתקופות מעבר בין משרות. התקדמותה של ישראל לעבר מודל ה-Flexicurity כרוכה במגוון יתרונות, אך גם באתגרים. יישום מדיניות שתשפר את התחרותיות במדינה – לרבות עידוד משמעותי של פריון העבודה, שהוא כיום נמוך מאוד – עשוי להיות מועיל ביותר. גם שיפורים במערכת הרווחה, שיתבטאו בשיעורים נמוכים יותר של עוני ואי שוויון, הם חיוניים מאוד למודל, במיוחד לאור ביצועיה החלשים של ישראל בתחום זה. אולם אם שינויים אלו לא יהיו חלק ממדיניות מערכתית מקיפה, עלולות להיות לכך השפעות שליליות על התעסוקה.

 היבטים שונים של מדיניות ה-Flexicurity ניתנים ליישום בישראל, ויכולים להניב שיפורים ניכרים בתחום החברתי-כלכלי. לפי בן-דוד ובוורס, כדי שמודל ה-Flexicurity יצליח, יש צורך במערכת כללים אחידה עבור המגזר הציבורי והמגזר הפרטי בנוגע לגמישות בתעסוקה. מערכת כזו תדרוש גמישות רבה יותר במגזר הציבורי, לרבות: הקלה בנוהלי שכירת עובדים המגיעים מחוץ למגזר הציבורי וניידות גבוהה יותר בין שני המגזרים; ביזור ניהול משאבי האנוש, כדי להעניק שיקול דעת רב יותר למחלקות ולמנהלים; וקשר הדוק יותר בין הביצועים האישיים לתגמול וקידום. כמו כן, כדי להשוות את תנאי העבודה לחלק גדול מן המגזר הפרטי, ייאלץ המגזר הציבורי (והתחומים הבלתי גמישים במגזר הפרטי, כגון בנקאות וביטוח) לוותר גם על הנורמה של תעסוקה לכל החיים, ועל מדיניות הפיטורים והקביעות הבלתי גמישה.

המחקר של מרכז טאוב מבהיר כי בישראל פירושו של יישום עקרונות ה-Flexicurity הוא הוצאות גדולות יותר על רווחה, לצד ייזום תכניות חדשות להכשרת כוח העבודה – כגון "תכנית ויסקונסין" משודרגת, שמטרתה להכשיר את המובטלים ולחשוף אותם להזדמנויות תעסוקתיות חדשות. החוקרים מוסיפים כי "שימור ושיפור זמינותם של מעונות יום לילדים – שכבר כיום הם נגישים יחסית בישראל, ואף הולכים ומתפתחים עקב החלת חוק חינוך חובה כבר מגיל שלוש – הוא גורם חשוב שיתרום להשתתפות בשוק העבודה".

מודל ה-Flexicurity כרוך ברמות גבוהות של מיסוי ישיר, ובהבטחת הכנסה נדיבה. אלמנטים אלו יכולים ליצור תמריצים שליליים לחזרה מהירה לשוק העבודה. בן-דוד ובוורס מציינים שניתן להילחם בתמריצים שליליים אלו באמצעות מדיניות הכשרת עובדים ומערכות בקרה המבטיחות שהמובטלים יחפשו עבודה באופן קבוע. לדבריהם, "בישראל, מדיניות כגון מס הכנסה שלילי גבוה יותר עשויה לסייע לספק תמריצים לעבודה. אכיפה טובה בהרבה של חוקי העבודה הקיימים (במיוחד בנושאי שכר מינימום, שעות עבודה ואפליה בתעסוקה) חיונית ביותר כדי לעודד השתתפות בשוק העבודה, ולהעניק ביטחון לעובדים בעלי מיומנות נמוכה יחסית".

עיקרון יסוד נוסף במערכת ה-Flexicurity הוא מחויבותם של הממשלה, המעסיקים והעובדים ללמידה לאורך החיים. החוקרים מוסיפים ש"חוזי עבודה הכוללים סעיפים בנוגע ללימודי המשך וכן הכוונה תעסוקתית, הכשרה והשכלה בתמיכת הממשלה, מהווים תגובה חשובה להיעדר הביטחון ההולך וגובר שחווים העובדים".

לסיכום, בעוד שיישום כולל של מדיניות ה-Flexicurity בישראל אינו מעשי מבחינה פוליטית או כלכלית, בהחלט יש במדיניות זו היבטים שהמדינה יכולה ליישם, ואף רצוי שתעשה זאת. מטרתו של מהלך זה צריכה להיות שיפור הפריון, הצמיחה והתעסוקה תוך מתן רשת ביטחון סוציאלית משמעותית, שתוכל להעניק לישראלים ביטחון כלכלי בתקופות מעבר בין משרות, בעת שיקבלו סיוע בשיפור מיומנויותיהם המקצועיות. אפשרויות אלו הן בהחלט בגדר האפשרי, אך יישומן ידרוש הערכה מחודשת מקיפה ושיטתית של סדרי העדיפות הלאומיים בישראל.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופ' דן בן-דוד, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבין-תחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן.

 לפרטים ולתיאום ריאיון נא לפנות לגל בן דור, מנהלת שיווק ותקשורת במרכז טאוב: 054-4642333

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

עובדי קבלן בישראל מאת:נעם גרובר
מובטלים צעירים ודמי אבטלה בישראל מאת:ג’ון גל ושביט מדהלה-בריק