מערכת הבריאות – 2007
מחבר: יעקב קופ מחקרי מדיניות

מדדים רבים, כגון מדדי תמותת תינוקות ותוחלת חיים בישראל ושביעות הרצון של האוכלוסייה משירותי הבריאות, מצביעים על הישגים מרשימים למדי של מערכת הבריאות.

תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם (במיוחד בקרב הגברים); ותמותת תינוקות נמוכה מהממוצע של מדינות OECD, אף כאשר שיעור היילודים במשקל נמוך בישראל, המתואם עם תמותת תינוקות גבוהה, בדרך-כלל, גבוה בהרבה בהשוואה למדינות אירופה. גורמים רבים, זולת שירותי הריפוי והמניעה, משפיעים על תוחלת חיים ועל תמותה וביניהם כאלה הקשורים לתרבות, להשכלה ולאורח חיים. יחד עם זאת, למערכת הבריאות יש תפקיד מרכזי במניעה ובהתמודדות עם מצבי תחלואה, והיא תורמת מצידה להישגים שתוארו, באמצעות המדדים האמורים לעיל.

אופייה הציבורי של מערכת הבריאות, כמו גם איכותו של כוח האדם במקצועות הבריאות, מאפשרים לכאורה קיומם של שירותי בריאות ברמה מקצועית גבוהה, הנגישים לכלל האוכלוסייה. יחד עם זאת, במהלך השנים האחרונות, התרחבו הפערים בין קבוצות האוכלוסייה, בכל הקשור למצב הבריאות ולנגישות לשירותים. מגמה זו מתרחשת על רקע צמצום עקבי של השתתפות המדינה במימון המערכת והיא מעיבה על ההישגים, אשר הושגו בעבר על-ידי מערכת הבריאות.

כמדי שנה, הפרק סוקר ממדים שונים של התפתחות מערכת הבריאות. החלק הראשון סוקר, ראשית, את ההוצאה הלאומית על שירותי הבריאות ואת השינויים בהרכב המימון שלה, תוך השוואה למדינות OECD. בהמשך סקרנו את ההתפתחויות העיקריות במערך האשפוזי והתפתחויות מרכזיות של כוח האדם במערכת הבריאות. החלק השני של הפרק מתמקד במשמעויות של אי-השוויון בבריאות ובשירותי הבריאות, כפי שעולה ממדדי הבריאות של האוכלוסייה, מהנגישות לשירותי הבריאות ומהבדלים בתשתיות בין אזורי הארץ השונים.

המאמר מופיע כפרק בפרסום השנתי של המרכז, הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2007.

 

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

טיפול סיעודי בישראל: סוגיות מימון וארגון מאת: דב צ'רניחובסקי, פרופ' אביגדור קפלן, איתן רגב, יוחנן שטסמן