מצב החינוך הקדם-יסודי בישראל
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

סקירה מקיפה שערכו חוקרי מרכז טאוב בנושא החינוך הקדם-יסודי בישראל מגלה גידול משמעותי בשיעור ההרשמה לגנים בקרב ערביי ישראל. כמו כן, המחקר מוצא כי החלטת הממשלה ליישם את החוק לחינוך קדם-יסודי אוניברסלי מגיל 3 תהיה כרוכה בהשקעה כספית משמעותית.

אף שיש הכרה בין-לאומית בחשיבות הרבה של חינוך בגיל הרך להצלחה בטווח הארוך, ההשקעה בחינוך הקדם-יסודי בישראל אינה שיטתית, ויש פערים עצומים בשיעורי הרישום למסגרות החינוך ובשכר הלימוד בין המגזרים השונים. אף שהתיקון לחוק לימוד חובה (1984) קבע שחינוך חובה יינתן כבר מגיל 3, יישום החוק החל רק בשנת 1999. עד היום הוא מיושם רק באזורים בעלי דירוג סוציו-אקונומי נמוך – כך שלמעשה החוק חל רק על כשליש מילדי ישראל. עקב כך, עלות החינוך לגילאי 3-6 נעה בטווח רחב בהתאם למסגרת החינוכית שהילדים לומדים בה: מעלות כמעט אפסית במערכת הציבורית עד 3,000 ש”ח ואף יותר במערכת הפרטית.

מבחינה היסטורית, ההתנגדות ליישום מלא של החוק נבעה מכמה סיבות: חשש שלא יהיה מימון לבנייה; חשש כי חינוך קדם-יסודי לכלל האוכלוסייה יבוא על חשבון תחומים אחרים הזקוקים לתקצוב; תפיסה הגורסת כי יש להקצות כספים לסבסוד מעוטי-הכנסה במקום לממן חינוך לכל; וכן חשש למחסור בתשתיות פיזיות וארגוניות מתאימות במגזר הערבי, אשר אמור היה להיות המרוויח העיקרי מהחוק.

מחקר שערכו לאחרונה חוקרי מרכז טאוב נחום בלס וחיים בלייך, בשיתוף הילה צבן מאוניברסיטת בן גוריון ובעריכת פרופ’ איל קמחי, סגן מנהל מרכז טאוב, משלב מומחיות פדגוגית וכלכלית ומציע סקירה מקיפה של מערכת החינוך הקדם-יסודי בישראל, ובכלל זה של המשמעות התקציבית שתהיה ליישום החוק.

חינוך קדם-יסודי במגזר הערבי בישראל

ערבים ישראלים היו עתידים להיות אחד המגזרים העיקריים שייהנו מהתיקון לחוק לימוד חובה, אך קובעי מדיניות הצביעו על כך שמחסור בתשתיות במגזר הערבי עלול להיות מכשול רציני בדרך ליישום החוק.

על פי חוקר מרכז טאוב נחום בלס, יישום חוק לימוד חובה הביא לעלייה של כ-54 אחוז בהרשמה למוסדות חינוך במגזר הערבי בין 2000 ל-2005, אך במהלך חמש השנים הבאות חל שינוי של כשני אחוזים בלבד. למרות גידול משמעותי זה, שיעורי ההרשמה לחינוך הקדם-יסודי במגזר הערבי נותרו נמוכים יותר מאשר במגזר היהודי.

התרשים הראשון משווה בין שיעור הילדים הערבים שנרשמו למסגרות חינוך קדם-יסודיות לשיעור הילדים היהודים המקביל. בשנת 2000, 49 אחוז מהילדים הערבים בגילי 3-5 ו-85 אחוז מהילדים היהודים באותה קבוצת גיל למדו בגנים ציבוריים. בשנת 2010, לעומת זאת, למדו כ-71 אחוז מהילדים הערבים בגילי 3-5 ו-84 אחוז מהילדים היהודים באותה קבוצת גיל בגני ילדים ציבוריים. מספר הלומדים בגנים פרטיים לאורך השנים המדוברות היה זניח במגזר הערבי, אך גדל במגזר היהודי.

Slide1

חינוך קדם-יסודי במגזר היהודי

במגזר היהודי, מספר הילדים בגילי 3-5 הלומדים בחינוך הקדם-יסודי גדל בכ-27 אחוז בין השנים 2000 ל-2010. במהלך אותה תקופה חלה עלייה של כ-57 אחוז ברישום לגני ילדים חרדיים, 15 אחוז בגני ילדים ממלכתיים ו-20 אחוז בגני ילדים בזרם הממלכתי-דתי.

התרשים השני מראה את השינוי המהיר שחל בתמהיל הרישום בגני ילדים בעשור האחרון. הזרם הגדול ביותר בקרב ילדי הגן, הן ב-2000 והן ב-2010, היה הזרם הממלכתי הלא-דתי. עם זאת, הנתח היחסי של קבוצה זו מכלל הלומדים בחינוך הקדם-יסודי ירד באופן חד בעשר השנים האחרונות ‑ מ-43 אחוז ל-37 אחוז. הנתח היחסי של הקבוצה הקטנה ביותר, ילדי הזרם הממלכתי-דתי, ירד אף הוא: מ-17 אחוז מסך כל הלומדים בחינוך הקדם-יסודי בשנת 2000 ל-15 אחוז בשנת 2010.

במקביל נצפתה עליות באחוזי הילדים הערבים והחרדים מכלל ילדי הגן. בשנת 2000 למדו בכל אחת מן המערכות האלה 20 אחוז מכלל ילדי הגן. עד שנת 2010 חלקם היחסי של שני המגזרים עלה באופן משמעותי – 23 אחוז מכלל הילדים המשתייכים לחינוך הקדם-יסודי למדו בגנים ערביים, ו-24 אחוז למדו בגנים החרדיים. בקרב המגזר היהודי בלבד, שיעור החרדים מתוך כלל ילדי הגנים עלה מ-25 אחוז בשנת 2000 ליותר מ-31 אחוז ב-2010.

Slide2
ראוי לציין שבין השנים 2005 ל-2010 חלה עלייה של 20 אחוז במספר גילאי שש שנותרו בגן שנה נוספת – תופעה הנפוצה בעיקר במגזר היהודי. לדברי בלס, “רבים מבני השש הללו נשארים בגן ללא הצדקה ראויה”. מבחינה מעשית, משמעות התופעה היא 10,000 תלמידים נוספים בגני הילדים, דבר המחייב לפתוח כ-350 כיתות גן נוספות.

החוק בספרים – אבל בתקציב?

אחד הממצאים של המחקר נוגע להשפעה שתהיה ליישום מיידי של החוק על התקציב. על פי המחקר של מרכז טאוב, יישום אוניברסלי של חוק לימוד חובה לפי התיקון משנת 1984 יהיה כרוך בעלות התחלתית של 2.3 מיליארד ש”ח ובעלויות שוטפות של 1.4 מיליארד ש”ח בשנה. מדובר בסכום נכבד. משמעותו היא גידול של כארבעה אחוזים בתקציב החינוך הנוכחי – וזאת בתקופה של איום בקיצוצים על תכניות קיימות.

העלות המשוערת של החוק כוללת, בין היתר, 700 מיליון ש”ח שמגיעים כיום מתשלומי הורים וייפלו על כתפי המדינה, ו-670 מיליון ש”ח עלות תפעול שנתית עבור כ-80,000 ילדים בגילי 3-5 אשר נכון ל-2010 אינם לומדים במסגרות קדם-יסודיות ציבוריות. הערכה זו משקפת תוספת של 2,700 כיתות גן הכוללות 30 ילדים כל אחת, והוצאות תפעול של 250,000 ש”ח לכיתה. העלויות החד-פעמיות עשויות להגיע ל-2.3 מיליארד שקל, כולל הוצאות בסך כ-500,000 ש”ח להקמת כיתת גן עבור 2,700 כיתות, והכשרה של 4,000 גננות נוספות בעלות של 250,000 ש”ח לגננת. עם זאת, מחברי המחקר סבורים שניתן לצמצם את העלויות באמצעות שימוש במבנים קיימים וניצול טוב יותר של כוח אדם.

המחקר של מרכז טאוב קובע כי גישה אוניברסלית לחינוך קדם-יסודי היא מטרה ראויה וחשובה, כפי שמעידים מחקרים פדגוגיים ברחבי העולם. על פי ממצאי המחקר, מספר הילדים הלומדים בגני ילדים ציבוריים אכן גדל בעשור האחרון בקרב מגזרים שונים בישראל, אך הורים רבים ממשיכים לשלם סכומים נכבדים כדי לרשום את ילדיהם לגני ילדים פרטיים.

ועדת טרכטנברג, שמונתה על ידי הממשלה כדי להציע שינויים במדיניות החברתית-כלכלית, המליצה ליישם את חוק חינוך חובה לילדים מגיל 3 ומעלה בכל רחבי הארץ; לעבור בהדרגה ליום לימודים ארוך יותר בגנים; להעביר חקיקה לפיקוח מקיף על גני ילדים; ולהעביר את האחריות על מערכת מעונות היום עבור ילדים בגילי 0-3 למשרד החינוך. אלא שלאור העלות הגבוהה של יישום חוק לימוד חובה לכל הילדים בגילי 3 ומעלה, והסחבת רבת-השנים בהקצאת כספים לחינוך קדם-יסודי אוניברסלי, לא ברור אם המלצות ועדת טרכטנברג אכן ייושמו בפועל.

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

מגמות שינוי ברמת הדתיות בחברה היהודית מאת: אלכס וינרב ונחום בלס