מרכז טאוב מציג מחקר חדש של ד"ר זויה ניסנוב על מעמד הביניים בישראל

מחקר חדש שמפרסם מרכז טאוב, שיוצג ביום ג' בכנס של האגודה הישראלית לכלכלה, מגלה כי מעמד הביניים בישראל מורכב למעשה משתי קבוצות נפרדות, שפערי ההכנסה ביניהן גדולים: מעמד ביניים גבוה ומעמד ביניים נמוך. כמו כן המחקר ממפה את סיכויי משקי הבית להשתייך למעמדות הכלכליים השונים לפי מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, ומראה כי קצבאות הילדים אינן מצמצמות את הפערים בין המעמדות

מאז מחאת קיץ 2011 הפך מעמד הביניים לאחד הנושאים המדוברים ביותר בישראל. מחקר חדש של מרכז טאוב שכתבה ד"ר זויה ניסנוב, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן, מנתח ממגוון זוויות את מעמד הביניים, שאליו משתייכים מרבית הישראלים, ומציג ממצאים חדשים בנושא הרכבו של המעמד, רמת ההכנסה של המשתייכים אליו והמגמות החלות בו. המחקר יוצג לראשונה ביום ג' הקרוב בכנס של האגודה הישראלית לכלכלה.

הממצא העיקרי של ניסנוב הוא שכאשר משתמשים במודל המחלק את האוכלוסייה לקבוצות הכנסה על פי ההתאמה המיטבית להתפלגות ההכנסות, בישראל מתקבלים ארבעה מעמדות כלכליים ולא שלושה – גבוה, בינוני-גבוה, בינוני-נמוך ונמוך. לפיכך, מדויק יותר להתייחס למעמד הביניים הישראלי לא כמעמד אחיד אלא כשתי קבוצות נפרדות, מעמד בינוני-גבוה ומעמד בינוני-נמוך. שתי הקבוצות נבדלות זו מזו לא רק ברמת ההכנסה אלא גם במאפייניהן הסוציו-דמוגרפיים. לפי המחקר של מרכז טאוב, המעמד הבינוני הנמוך כולל את משקי הבית שהכנסותיהם החודשיות נעו בין 1,950 ל-5,100 שקלים לנפש מתוקננת, שהם בין 50 ל-130 אחוז מההכנסה החציונית באוכלוסייה, קבוצה שגודלה כ-40 אחוז מהאוכלוסייה הכללית; ואילו בעלי הכנסות של יותר מ-5,100 שקלים אך פחות מ-12,540 שקלים לנפש מתוקננת (עד 320 אחוז מההכנסה החציונית) משתייכים למעמד הבינוני הגבוה, וקבוצה זו גודלה כ-29 אחוז מהאוכלוסייה הכללית.

כפי שאפשר לראות בתרשים 1, בין 2002 ל-2011 עלו הפערים בין ההכנסות של שתי הקבוצות, והמעמד הבינוני הנמוך נעשה עני ‏יותר ביחס למעמד הבינוני הגבוה. ‏לדברי ניסנוב, "המטרה לטווח ארוך אמורה להיות איחוד של שתי הקבוצות האמצעיות למעמד ביניים אחד גדול וחזק. לשם כך יש לפעול כדי להפחית את הפערים בין המעמד הבינוני-נמוך ובין המעמד הבינוני-גבוה. על סמך התוצאות שהתקבלו במחקר, המסקנה היא כי הגדלת מספר שנות הלימוד ושיפור ההכשרה המקצועית בקרב המעמד הבינוני הנמוך עשויים לתרום לצמצום המרחק בין שני המעמדות".

H Middle Class Fig 1

הרכב מעמד הביניים: יותר צעירים ותושבי המרכז; פחות עולים, חרדים וערבים

בסדרת פילוחים על פי מאפיינים סוציו-דמוגרפיים שונים נבחן במחקר של מרכז טאוב הרכב המעמדות השונים, ובכלל זה של מעמד הביניים בישראל. הממצאים מגלים כי חרף כל הניסיונות להשיג שוויון בין המגזרים השונים, עדיין יש פערים גדולים בין סיכוייהם של משקי בית מקבוצות אוכלוסייה שונות להשתייך למעמדות הגבוהים.

לפי מחקרה של ניסנוב, הגורם החשוב ביותר בהסבר הפערים בין הקבוצות הוא מספר המפרנסים במשק הבית. בקרב שני המעמדות הנמוכים שיעור משקי הבית שיש בהם פחות משני מפרנסים גבוה מאוד (כמעט 95 אחוז במעמד הנמוך וכ-59 אחוז במעמד הבינוני הנמוך), ולעומת זאת רק בכ-25 אחוז ממשקי הבית במעמד הבינוני-גבוה ובכ-15 אחוז ממשקי הבית מהמעמד הגבוה מספר המפרנסים נמוך מ-2. גורם זה יכול להסביר, לפחות חלקית, את הסיכויים הנמוכים ביותר של חרדים, ערבים ועולים להשתייך למעמד הביניים, שכן במשקי הבית הללו מספר המפרנסים לרוב נמוך במיוחד – רק ב-31 אחוז ממשקי הבית הערביים, למשל, יש יותר ממפרנס אחד.

ניסנוב בחנה את השפעתם של גורמים סוציו-דמוגרפיים שונים על הסיכוי של משק בית להשתייך לכל אחד מהמעמדות, ומצאה כי עצם היותו של משק הבית חרדי מעלה ב-42 אחוז את סיכוייו להשתייך למעמד הכלכלי הנמוך ביותר. השתייכותו של משק בית למגזר הערבי מעלה את סיכוייו להשתייך למעמד זה ב-18 אחוז, ומורידה את סיכוייו להשתייך למעמד הבינוני-גבוה ב-15 אחוז. גורם נוסף שמרחיק את החרדים ואת הערבים מהשתייכות למעמדות הגבוהים הוא ריבוי הילדים; במחקר נמצא כי כל ילד נוסף מתחת לגיל 18 מגדיל את הסיכוי של משק הבית להשתייך למעמדות הנמוכים.

על פי ממצאיה של ניסנוב, נראה כי האוכלוסייה המבוגרת נותרת מאחור בתחום ההכנסות. המעמד הבינוני-נמוך כולל יותר מבוגרים (בני 55 ויותר), ואילו למעמד הבינוני-גבוה משתייכים יותר ראשי משפחות בני 54–35. המעמד הבינוני-גבוה הוא המעמד הצעיר ביותר (45 בממוצע), וגיל ראשי משק הבית בו נמוך כמעט בשלוש שנים בממוצע מהמעמד הבינוני-נמוך. קבוצת העניים היא הקבוצה המבוגרת ביותר. המסקנה היא כי הסיכוי להשתייך לקבוצות בעלות רמת הכנסה גבוהה עולה עד גיל מסוים, ולאחר מכן יורד.

כצפוי, למקום המגורים נמצאה השפעה על המעמד הכלכלי, ותושבי המרכז הם בעלי סיכויים גבוהים יותר להימנות עם המעמדות הגבוהים בהשוואה למשקי בית המתגוררים בצפון הארץ ובדרומה.

H Middle Class Fig 2

ההבדלים בהרכב המעמדות השונים לפי מגדר (תרשים 3) משקפים את העובדה שמשקי בית שבראשם עומדות נשים מונים ברובם מפרנסת אחת – אלמנות, אימהות חד-הוריות ונשים חרדיות – ולכן אלו משתייכים לרוב למעמדות הנמוכים. כך לדוגמה, נמצא כי שליש מהנשים העומדות בראש משקי הבית העניים הן אלמנות. ההשפעה של מאפיין זה ניכרת גם בפילוח הנתונים לפי מצב משפחתי: בקרב זוגות נשואים גוברים הסיכויים להשתייך לקבוצות בעלות רמת הכנסה גבוהה.

H Middle Class Fig 3

בבחינת החלוקה לקבוצות הכנסה לפי יבשת לידה (תרשים 4) נמצא כי בקרב ילידי אפריקה ואסיה הסיכוי להשתייך למעמדות הנמוכים גבוה יותר, אולם בקרב ילדיהם שנולדו בישראל גובר הסיכוי להימנות עם המעמדות הגבוהים. נוסף לכך, נמצא כי באופן ספציפי, לראשי משקי בית שהם ילידי אפריקה יש סיכוי גבוה יותר להשתייך לקבוצות בעלות רמת הכנסה נמוכה לעומת ילידי יבשות אחרות, ואילו ליוצאי אירופה יש יותר סיכוי להשתייך למעמדות גבוהים.

H Middle Class Fig 4

לאור ממצאים אלו מציעה ניסנוב מתווה לפעולה מצד המדינה: "המדיניות המכוונת להגדלת מעמד הביניים צריכה לעודד השתתפות בכוח העבודה ולהציע הזדמנויות תעסוקתיות, בעיקר בקרב גברים חרדים ונשים ערביות, אך בד בבד יש צורך לספק הכשרה מתאימה ולדאוג לאכיפת חוק שכר המינימום, כדי להימנע מהגדלת הפערים בין המעמד הבינוני הנמוך למעמד הבינוני הגבוה ומירידה ברמת החיים הממוצעת במעמד הביניים בכללותו".

קצבאות מצמצמות פערים? תלוי עבור מי

במחקר של מרכז טאוב בדקה ניסנוב את השפעותיהן של קצבת הילדים וקצבת הזקנה על התפלגות ההכנסות של משקי בית. על פי בדיקתה לא נמצאה הוכחה לסברה שקצבת ילדים תורמת לירידה בקיטוב בין עשירים לעניים, לפחות לא מאז הקיצוץ בגובה הקצבה ב-2003. לדבריה של ניסנוב, "הדבר מצטרף לירידה  באפקטיביות של המיסוי בישראל ככלי לצמצום הפערים, וירידה באפקטיביות של המדיניות בכלל למטרה זו". לעומת זאת, קצבת זקנה הוכחה כמקור הכנסה יעיל יותר בצמצום הפערים בהכנסות.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופ' דן בן-דוד, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבינתחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן.

לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לגל בן דור, מנהלת שיווק ותקשורת במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל: 054-4642333.