משמעת בכיתה והישגי התלמידים
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

ב”דוח מצב המדינה” של מרכז טאוב לשנת 2010 פורסמו תוצאותיו של מחקר בין-לאומי שמצא קשר בין בעיות משמעת בבתי הספר בישראל ובין הישגיהם הנמוכים של התלמידים במבחנים הבין-לאומיים.

מאז פרסום הדוח עלה נושא סביבת הלמידה לראש סדר היום הציבורי בתחום החינוך, אולם רק מחקרים מעטים עסקו בקשר בין האווירה בכיתה להישגי התלמידים. לפיכך בחרו כרמל בלנק, עמיתת מדיניות במרכז טאוב, ויוסי שביט, ראש תכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב ופרופסור באוניברסיטת תל אביב, לבחון את הנושא בבתי הספר הממלכתיים בישראל.

בלנק ושביט בדקו את מאפייני בתי הספר והכיתות באמצעות שאלון שבו התבקשו התלמידים לדרג את האווירה בבית הספר ובכיתה, את רמת המשמעת, את מדיניות האכיפה של בית הספר ואת מספר ההיעדרויות והאיחורים שלהם עצמם. לאחר מכן הם בחנו את השפעתם של המאפיינים שנבחנו על סיכוייה של כיתה להיחשב לבלתי ממושמעת (כלומר להשתייך לרביעון העליון מבחינת הפרות משמעת). כפי שאפשר לראות בתרשים הראשון, הממצאים מצביעים על חשיבות תפקידו של המורה: כאשר המורה נתפס בעיני התלמידים כבלתי הוגן, הסיכויים שיהיו בעיות משמעת באותה כיתה כפולים בהשוואה לכיתה שסבורה שהמורה הוגן. נוסף לכך, יש פחות הפרות משמעת בכיתות שהורי התלמידים בהן מתאפיינים ברמת השכלה גבוהה מהממוצע.

Heb Discipline Fig 1
גם לאקלים הכללי בבית הספר יש תפקיד מרכזי בקביעת רמת המשמעת בכיתה. מספר הכיתות הבלתי ממושמעות בבתי ספר שהפרות המשמעת בהן רבות מהממוצע כפול בהשוואה לבתי ספר שיש בהם פחות הפרות משמעת. בדומה לכך, בבתי ספר המתאפיינים במדיניות אכיפה קפדנית יחסית, שיעור הכיתות הבלתי ממושמעות הוא כמחצית משיעורן בבתי ספר שבהם מדיניות האכיפה אינה קפדנית באופן יחסי.

הממצא העיקרי במחקר הוא שלהפרות משמעת בכיתה יש השפעה שלילית משמעותית על הישגי התלמידים, ללא קשר להתנהגותו של התלמיד עצמו או להישגיו בעבר.התרשים השני מראה שיש קשר הפוך בין ציונים במבחני המיצ”ב לרמת הפרות המשמעת של התלמיד עצמו, וכן להפרות משמעת ברמת הכיתה. השפעותיהן של הפרות המשמעת של התלמיד ושל הכיתה דומות למדי. פער של 11 נקודות (ציון של 80.4 מול 69.4)  מפריד בין תלמיד ממושמע במיוחד לתלמיד שהתנהגותו גרועה במיוחד, והפער בהישגים בין תלמיד הלומד בכיתה ממושמעת מאוד לתלמיד בכיתה שאינה ממושמעת כלל (בנטרול הישגים קודמים ורמת המשמעת האישית) עומד על 8.4 נקודות  (79.1 מול 70.7, בהתאמה). לעומת זאת, במחקר לא התגלו פערים בהישגים בין תלמידים שלמדו בבתי ספר בעלי רמות משמעת שונות או בבתי ספר שמדיניות אכיפת המשמעת שלהם הייתה שונה.

Heb Discipline Fig 2
המחקר של מרכז טאוב הוא חלק ממגמה גוברת של בחינת השפעת המשמעת על ההישגים, במטרה לשפר את הישגי התלמידים. עם זאת, הוא אחד המחקרים הבודדים שהתמקדו במאפיינים ברמת הכיתה, ולא ברמת בית הספר, וכך התאפשר לחוקרים לגלות כי יש הבדלים ברמות המשמעת בכיתות שונות באותו בית ספר. המחקר גם זיהה כי לרמה נמוכה יותר של הפרות משמעת ולאכיפה קפדנית יותר ברמה הבית ספרית, בשילוב יחס הוגן מצד המורים, יש השפעה חיובית על המשמעת בכיתה.

לסיום, רמת המשמעת של התלמיד עצמו משפיעה במידה רבה על הישגיו הלימודיים, אולם אפילו לאחר שמאפייניו האישיים של התלמיד נלקחים בחשבון (באמצעות בקרה סטטיסטית), גם למשמעת הכיתתית יש השפעה על הישגי התלמידים. המחקר של בלנק ושביט מראה את חשיבותה של המשמעת בכיתה וגם מכווין את קובעי המדיניות להכיר בחשיבותם של אקלים המשמעת ומדיניות האכיפה בבית הספר כמו גם בחשיבותו של יחס המורים לתלמידים, בעידוד סביבה כיתתית חיובית ויעילה.

 

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

מגמות שינוי ברמת הדתיות בחברה היהודית מאת: אלכס וינרב ונחום בלס

מחקרים בנושאים דומים: