פריון נמוך: בעיה מערכתית במשק הישראלי
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

לא רק שפריון העבודה בישראל נמוך מאוד בהשוואה לעולם המפותח, גם הפריון בארבעה מהמגזרים העסקיים המובילים במדינה נמוך מאוד.

אחת המטרות העיקריות של קובעי המדיניות היא לשפר את רמת החיים במדינה, הנמדדת בדרך כלל באמצעות התוצר המקומי הגולמי (תמ”ג) לנפש. צמיחה כלכלית שהולכת ועולה בהתמדה לאורך שנים נובעת משיפורים בפריון. אחד המדדים המרכזיים לפריון הוא התמ”ג הממוצע לשעת עבודה, המכונה פריון עבודה. למדד זה יש השפעה חשובה גם על השכר. פרופ’ דן בן-דוד, מנהל מרכז טאוב, בחן את הנושא לעומק במחקר שהתפרסם ב”דוח מצב המדינה” לשנת 2013.

המחקר מצא שלא רק שפריון העבודה בישראל הוא מהנמוכים בעולם המפותח, אלא שהפער בין הפריון במדינות ה-G7 לפריון בישראל הולך וגדל במשך יותר מארבעה עשורים ברציפות. נוסף על כך, בעוד שמספר שעות העבודה הממוצע לאדם במדינות ה-G7 פחת בהדרגה במהלך 30 השנים האחרונות, הרי שמספרן בישראל היה תנודתי וכיום נותר ברמה דומה לזו של תחילת שנות השמונים.

חלק חשוב במחקרו של בן-דוד הוא בדיקה מקיפה של פריון העבודה בחמישה תחומים עסקיים, המהווים חלק גדול של המשק בישראל. לפני מחקר זה, ניתן היה לחשוב כי פערי הפריון יכולים לנבוע מממשלה מנופחת ולא יעילה, או מתחומים עסקיים בודדים שבהם הישגיה של ישראל אינם טובים. אולם כפי שניתן לראות בסדרת התרשימים הבאים, מאז 1995 פריון העבודה בישראל בארבעה מתוך חמשת הענפים העסקיים העיקריים מדורג מתחת לכל, או כמעט כל, 11 מדינות ה-OECD האחרות שעבורן קיימים נתונים רלוונטיים  מהתקופה הנבדקת.

בתחום הייצור התעשייתי – הכולל היי-טק וגם תעשיות מסורתיות יותר – עלתה ישראל מהמקום האחרון ב-1995 למקום שלפני האחרון (מעל איטליה) ב-2008. בתחום העסקי (הכולל תיווך פיננסי, נדל”ן, השכרה ופעילויות עסקיות), שבו הפריון הוא הגבוה ביותר מבין כלל הענפים בכל המדינות, ירדה ישראל מהמקום שלפני האחרון ב-1995 למקום האחרון (לצד דנמרק) ב-2008. בתחום המסחר הסיטוני והקמעוני, התיקונים, המלונאות, המסעדנות והתחבורה היה פריון העבודה בישראל הנמוך ביותר לאורך כל התקופה, והפער בינה ובין המדינות המפותחות האחרות הולך וגדל. תחום הבנייה, שבישראל מועסקים בו הרבה עובדים זרים בלתי מיומנים, מתאפיין בתפוקת עבודה נמוכה במיוחד, ולאורך התקופה שנבדקה נותרה ישראל הרחק מאחורי 11 המדינות האחרות. התחום היחיד שבו ביצועיה של ישראל טובים יותר באופן יחסי הוא החקלאות, המהווה זה זמן רב מקור לגאווה ולחדשנות. עם זאת, הפריון של ישראל בתחום זה אינו יוצא מגדר הרגיל, והוא נע בהתמדה בטווח הביניים שבין 11 מדינות ה-OECD שנבדקו.

פריון העבודה בישראל נמוך מממוצע ה-OECD בכל התחומים. הפער הבולט ביותר נרשם בתחום המסחר הסיטוני והקמעוני, התיקונים, המלונות, המסעדות והתחבורה, ובתחום הבנייה, שבהם הפריון בישראל נמוך כמעט ב-40 אחוז מהממוצע.

Heb Productivity Part A

Heb Productivity Part B

העובדה שהפריון הנמוך רווח בכל חלקי המשק הישראלי מצביעה על כך שתופעה זו נובעת מגורמים כלל ארציים. כפי שניתן לראות ב”דוח מצב המדינה” לשנת 2013, הפריון הנמוך נובע ממגוון גורמים בסיסיים, לרבות מחסור בהון אנושי מספק בשל הרמה הנמוכה של ההשכלה הבסיסית בכלל, ובקרב חרדים וערבים בפרט. גם השקעה נמוכה בהון הפיזי לאורך השנים והביורוקרטיה הממשלתית המסורבלת מקשות על ניהול עסקי יעיל במדינה. פריון העבודה קשור בקשר הדוק לרמת חיים גבוהה יותר. לכן, הטיפול במכשולים המפריעים להגברת הפריון הוא המפתח העיקרי לשיפור חיי היום-יום של הישראלים.

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

עובדי קבלן בישראל מאת: נעם גרובר