פרסום חדש של מרכז טאוב: "תמונת מצב המדינה 2014"

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מפרסם זו השנה השנייה את "תמונת מצב המדינה" – חוברת תרשימים מקורית, ייחודית וקלה לקריאה ולהבנה, הכוללת תרשים אחד המלווה בהסבר קצר בכל עמוד. החוברת מציגה את מצב החברה והמשק בישראל בכמה תחומי מפתח: חינוך, השכלה גבוהה, פריון עבודה, עוני ואי שוויון בהכנסות, קשישים, נשים בשוק העבודה, תעסוקת חרדים ובריאות. החוברת, שנכתבה על ידי מנהל המרכז פרופ' דן בן-דוד, מבוססת בעיקר על מחקרי מרכז טאוב ומפרטת באילו תחומים ישראל מצטיינת ובאילו תחומים היא זקוקה לשינוי כיוון.

מן הממצאים החדשים שמתפרסמים בחוברת לראשונה:

  • יש פערים גדולים בין הישגי דוברי העברית להישגי דוברי הערבית במבחני המיצ"ב. בכיתות ח' הפערים בין ציוני המיצ"ב של דוברי העברית לציונים של דוברי הערבית עומדים על 13.8% באנגלית, 9.4% במתמטיקה ו-8.7% במדע וטכנולוגיה. בקרב תלמידי כיתות ה' הפערים נמוכים יותר, אך עדיין גבוהים – 4.6% באנגלית, 8.5% במתמטיקה ו-6.8% במדע וטכנולוגיה. (עמ' 3)
  • גם המבחנים הבין-לאומיים מעידים על פערים בין התלמידים היהודים לערבים. הישגי הילדים היהודים (ללא חרדים) בתחומי לימוד בסיסיים גבוהים ב-4.8% מהממוצע הכללי של ישראל. הישגי הילדים הערבים נמוכים ב-16.8% מהממוצע של ישראל, והם נמוכים גם מהישגי הילדים במדינות מתפתחות כמו ירדן, תוניסיה ומלזיה. (עמ' 4)
  • הפערים בין הישגי התלמידים הישראלים במבחנים הבין-לאומיים הם הגבוהים ביותר בעולם המפותח באופן עקבי בכל מבחן בין-לאומי מאז שנת 1999. מדינת ישראל  מדורגת במקום הראשון בין המדינות המפותחות בפערים בין התלמידים במדינה בכל מבחן בין-לאומי שנערך מאז 1999. (עמ' 5)
  • ההוצאה הציבורית לתלמיד בחינוך היסודי יחסית לתמ"ג לנפש ירדה מאז שנת 2002 ונותרה נמוכה מממוצע ה-OECD. הפער בין ה- OECDלישראל בתחום ההוצאה הציבורית על בתי ספר על-יסודיים גדל. בעוד ממוצע ההוצאה הציבורית על חינוך יסודי ועל-יסודי ב-OECD נמצא במגמת עלייה, בישראל ההוצאה בתחומים אלו נמצאת בירידה בעשור האחרון. (עמ' 10-11)
  • ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה בישראל מפגרת יותר ויותר אחרי ה-OECD. השוואה בין ההוצאה הציבורית לסטודנט יחסית לרמת החיים בישראל להוצאה בארגון המדינות המפותחות מעידה על פער הולך וגדל לרעת ישראל. (עמ' 18)
  • נטל המס הוקל בשנים האחרונות. נטל המסים, כלומר חלקם של תשלומי המסים בתמ"ג, היה כבד ביחס לממוצע ה-OECD, אולם החל ב-2007 מדיניות המיסוי השתנתה והנטל הוקל והגיע לרמה נמוכה מהממוצע ב-OECD. (עמ' 47)
  • המקורות העיקריים להכנסת המדינה ממסים בישראל שונים מב-OECD. בישראל יש דגש גדול יותר על מסים עקיפים (למשל מע"מ ומכס) מאשר על מסים ישירים (למשל מס הכנסה). המסים העקיפים שמשלמים הישראלים הם המקור ל- 36.7% מהכנסות המדינה ממסים, בעוד שממוצע ההכנסות ממסים עקיפים במדינות ה-OECD עומד על 23.6% מסך ההכנסות ממסים. לעומת זאת, חלקו של מס ההכנסה מתוך סך הכנסות המדינה ממסים בישראל עומד על 30.1%, בעוד שהממוצע ב-OECD הוא 36.6%. (עמ' 48)
  • מחצית מהישראלים אינם משלמים מס הכנסה. 49.7% מהפרטים בישראל לא שילמו מס הכנסה כלל בשנת 2011. בשנת 2012 שיעור זה היה אף גבוה יותר: 52.3%. שני העשירונים העליונים הם המקור לכמעט 90% מכלל הכנסות המדינה ממס הכנסה, והעשירון העליון לבדו אחראי ל-72.9%. שיעור מס ההכנסה השולי הגבוה ביותר בישראל ב-2012 היה 48%, נתון המציב את ישראל במקום השביעי מבין 34 מדינות ה-OECD בדירוג שיעורי המס – והוא עלה ל-50% ב-2013.

לפרטים ולתיאום ריאיון נא לפנות לגל בן דור, מנהלת שיווק ותקשורת במרכז טאוב: 054-4642333

 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופ' דן בן-דוד, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבין-תחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן.

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

תמונת המאקרו של המשק בשנת 2017 מאת:גלעד ברנד, פרופ' אבי וייס וד"ר אסף צימרינג
חרם בין תלמידים מאת:פרופ' יוסי שביט וערן חכים