קפיצה של 16.7% במדד טאוב לתחושת הביטחון החברתי בשנת 2010
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

מדד טאוב, המתבסס על הסקר החברתי של מרכז טאוב, מתקרב השנה לשיא של 66 נקודות, המדד הגבוה ביותר מאז הוחל במדידתו ב-2001. השנה התחוללה תפנית חדה, כאשר מגמת הירידה בשלוש השנים האחרונות התחלפה בקפיצה של כ-17 אחוז. תחושת השיפור משותפת לכל הציבור.

מדד טאוב עוקב אחרי תחושת הביטחון החברתי של הציבור זה עשור. המדד יפורסם במלואו בדו”ח מצב המדינה הבא של מרכז טאוב, כחלק מפרק “הסקר החברתי – 2010″, שנכתב על-ידי נחום בלס ודלית נחשון-שרון. המדד מבוסס על שאלות הנוגעות לשינויים ברמת החיים, חשיפה לאלימות, ביטחון כלכלי בסיסי וחשש מפני אבטלה. הוא נע בטווח שבין 0 (המצב הגרוע ביותר) ל-100, המצב האופטימלי. מדד טאוב לשנת 2010 טיפס לרמת שיא של 65.6 נקודות, גבוה ביותר מ-9 נקודות מהמדד בשנה שעברה וגבוה מכל השנים בהן נערך סקר המרכז (ראה תרשים ראשון). למעשה, מדד טאוב נמצא במגמת עלייה מתמדת מ-2003. המשבר העולמי בשנים 2008 ו-2009 לווה בירידה בתחושת הביטחון אך עם התחזקות התחושה של יציאה מהמשבר באה קפיצה גדולה ב-2010, שהחזירה את המדד אל אותו מסלול ארוך טווח עליו היה מאז 2003.

Fig 5 Heb

החלוקה של האוכלוסייה לפי רמות הכנסה מגלה הבדלים ברורים בין הקבוצות, אך קיים דמיון רב בין קווי המגמה של המדד. מצד אחד, קווי המגמה של המדד, המדורגים זה מעל זה וחושפים את הפער בתחושת הרווחה בין הקבוצות ברמות ההכנסה השונות (תרשים 2). מצד שני, הפערים בין קווי המגמה של הקבוצות השונות הם די יציבים והעלייה במדד מאז 2003 חלה אצל כל קבוצות ההכנסה.

העלייה המתונה ביותר התרחשה אצל בעלי ההכנסות הגבוהות בהרבה מהממוצע, אם כי המדד שלהם עדיין הגבוה ביותר והוא הגיע השנה לשיאו ברמה הגבוהה של 74.4 נקודות, לעומת 72.6 ב-2009. המדד של הקבוצה הבאה ברמתה, של בעלי ההכנסות הגבוהות מעט מן הממוצע, מטפס השנה ומתקרב למדד של בעלי ההכנסות הגבוהות בהרבה: המדד עולה ל-72 נקודות לעומת 61 בשנה הקודמת (גידול של 18 אחוז). ממצאים אלה רומזים על כך שהתופעה של שחיקת מעמד הביניים, שזכתה לתשומת לב רבה בכלי התקשורת, לא באה לידי ביטוי בשנה האחרונה ככל שמדובר בתחושות של אותו הציבור.

גם המדד של בעלי הכנסות הנמוכות מאוד מהממוצע עלה במידה ניכרת, ל-56 נקודות, לאחר יציבות של כמה שנים ברמה נמוכה של כ-47-49 נקודות. השנה רמת המדד היא הגבוהה ביותר, והפער לעומת הקבוצה של בעלי ההכנסות הגבוהות בהרבה מהממוצע מצטמצם לעומת שנת 2009, מ-25 ל-18 נקודות (ראה תרשים).

Fig 6B Heb
ההבדלים ברמת ההשכלה אינם מגלים פערים גדולים בתחושת הביטחון החברתי כמו הבדלים ברמת ההכנסה (ראה התרשים הבא). הממצא עקבי לאורך השנים. המדד של האקדמאים לשנת 2010, לדוגמא, שהוא הגבוה ביותר ביחס לעבר, עומד על 67 נקודות. המדד של בעלי השכלה על-תיכונית ושל בעלי השכלה תיכונית מלאה – 65 נקודות והמדד של בעלי השכלה נמוכה יותר –  60 נקודות. מעניין לציין, כי המדד של האקדמאים דומה לממוצע הכללי של האוכלוסייה – 65.6.

Fig 7B Heb
המדד של ערביי ישראל, מהאוכלוסיות החלשות יותר חברתית-כלכלית, נמוך יחסית – 61 נקודות –  ולמרות שהוא מציג עלייה משמעותית לעומת השנה הקודמת הוא נמוך מהממוצע. מצוקתה של האוכלוסייה הערבית בישראל באה לידי ביטוי בתשובות לשאלות הסקר על רמת החיים: שיעור המתקשים לעמוד בצורכי הקיום הבסיסיים גבוה במיוחד בקרב ערביי ישראל – מדובר בכמעט מחציתם (46 אחוז) לעומת 22 אחוז בקרב היהודים. החשש של ציבור זה מפני האפשרות שייקלעו למצוקה גבוה וכן גבוה יותר שיעור הסבורים שתחול הרעה רבה או מסוימת במצבם הכלכלי בשנה הקרובה.

לגבי החרדים, המדד לשנת 2010 של קבוצה זו באוכלוסייה גבוה יחסית. הוא קרוב ל-68 נקודות, גבוה לעומת השנים שעברו וגבוה מן הממוצע של האוכלוסייה. הממצאים הללו מעניינים, היות שמקובל לשייך את החרדים לקבוצות החלשות מבחינה כלכלית ואינדיקטורים אובייקטיביים רבים על רמת ההכנסות של משקי הבית שלהם ועל שיעורי העוני בקרבם מעידים על כך. אולם בסקר מרכז טאוב, בשאלות על רמת החיים, החרדים אינם מעידים על עצמם שהם מתקשים לעמוד בצורכי הקיום ואינם חשים שמצבם הורע בשנים האחרונות. גם החשש שלהם מפני האפשרות שייקלעו למצוקה נמוך יחסית והם מתגלים כאופטימיים ביותר מבין כל הקבוצות בחברה בציפייה שיחול שיפור. היות שהסקר נועד לשקף את התחושה הסובייקטיבית, ייתכן שההבדלים בין מגזרי החברה נובעים מהגדרות שונות של צורכי קיום בסיסיים או ממערכת ערכית המייחסת פחות חשיבות למשתנים שנבדקו. גם חוקרים אחרים גילו שאוכלוסייה זאת מתאפיינת ברמות גבוהות של שביעות רצון מן החיים ומן המצב הכלכלי חרף רמת ההכנסות הנמוכה. אך גם ייתכן שהאוכלוסייה החרדית נהנית ממקורות הכנסה נוספים – בין אם מעבודה ובין אם מקורות אחרים – המשפיעים על תחושת הביטחון החברתי-כלכלי שלה.

העולים מחבר העמים לשעבר מיוצגים על ידי  מדד נמוך יחסית – 61 נקודות. אמנם גם המדד לקבוצה זו מציג עלייה לעומת השנה שעברה אך הוא נמוך בהרבה מן הממוצע. קבוצה זו מתגלה בסקר כאוכלוסייה שרמת החיים שלה בלתי מספקת ובלתי משביעת רצון (שיעור המדווחים כי הם מתקשים לעמוד בצורכי הקיום הבסיסיים גבוה יחסית) וגם אינה מגלה אופטימיות לגבי העתיד הקרוב או הרחוק יותר.

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

מגמות שינוי ברמת הדתיות בחברה היהודית מאת: אלכס וינרב ונחום בלס
קליטת העולים במערכת הביטחון הסוציאלי מאת: ג’וני גל, רוני בר-צורי

מחקרים בנושאים דומים: