שירותי רווחה אישיים – 2004

מצב זה מקשה על קביעה ברורה של סוגי הצרכים הנכללים בטווח פעולתם או מצויים מחוצה לו, ועל מיקומם בסולם עדיפויות, שבו ייקבעו דפוסים מוגדרים וברורים של הקצאת משאבים ופיתוח תכניות שונות. העובדה, שצרכים רבים הם דחופים ומחייבים מענה מיידי מביאה במקרים רבים לעיסוק של שירותי הרווחה ב"כיבוי שריפות" ולצמצום מעורבותם בבעיות יסודיות יותר ובפעילויות המיועדות לטפל בגורמים המביאים להיווצרות מצוקות שונות. יתר על כן, עומס הבעיות והצרכים, המופנה אל שירותי הרווחה האישיים וההיקף המוגבל של משאבים העומדים לרשותם, מקשה עליהם ל"כסות" את מכלול צורכי האוכלוסיות הנזקקות, וחלקם נותר ללא מענה הולם. הכיסוי החלקי בולט במיוחד בקרב ילדים ובני נוער במצבי סיכון.

 היישובים בישראל שונים זה מזה בתמהיל הצרכים המאפיין אותם, כנובע מהבדלים בהרכבם החברתי והדמוגרפי, ממיקומם הגיאוגרפי ומחוסנם החברתי והכלכלי. הם שונים גם בהיקף המשאבים המוקצה לרווחה בכל אחד מהם ובהבדלים במארג של ארגוני סיוע, המסוגלים לחבור למחלקת הרווחה באספקת השירותים ולתרום לרמת ההיענות של מערכת הרווחה הכוללת ביישוב לצרכים השונים של תושביהם.

הסקירה מתמקדת בבחינה של המרכיבים המשפיעים על תפקודה של מערכת שירותי הרווחה האישיים ברמה הארצית והמקומית ועל יכולתה לעמוד בצורה הולמת באתגר של מתן מענה הולם לצורכי האוכלוסייה. להלן נתרכז בשלושה מרכיבים עיקריים: היקף המשאבים הכספיים העומד לרשות שירותי הרווחה האישיים, התשתית החוקית של השירותים, והארגונים המעורבים באספקת השירותים, תפקידיהם ויחסי הגומלין ביניהם.

המאמר מופיע כפרק בפרסום השנתי של המרכז, הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2004, יעקב קופ (עורך).