תכנית פעולה – שירותי הבריאות
מחבר: אריה שירום מחקרי מדיניות

אחת המטרות של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שנכנס לתוקפו בשנת 1995, היתה להביא את משק הכספים של קופות-החולים לכלל יציבות פיננסית ואיתנות כלכלית.

. מטרה אחרת היתה להביא לידי כך, שסל הבריאות שלו זכאי כל תושב בישראל יהיה כוללני ומקיף, במובן זה שהוא יכלול בתוכו מרכיבים שבעידן שקדם לחוק לא היו כלולים בסל שקופות-החולים הושיטו לחבריהן. האם השיג החוק מטרות אלו? עדיין לא. חלק משמעותי מהמלצות צוות הבריאות מכוון לקרב את תהליך השגת המטרות הללו. כמו כן כוללות ההמלצות הסבר של הסיבות העיקריות הגורמות לכך שמטרות חשובות אלו טרם הושגו.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי כמעט ואיננו עוסק במגזר האשפוז של מערכת הבריאות. בתי-חולים כלל אינם מוזכרים בחוק. לפיכך, מרכיב חשוב של עבודת צוות הבריאות וההמלצות שגיבש קשורים למגזר זה של מערכת הבריאות, מגזר בתי-החולים. בנוסף, מערכת הבריאות הציבורית בישראל איננה כוללת את שירותי בריאות השן ואת האשפוז הסיעודי לקשישים. אלו הם  שירותים שבמדינות רבות אחרות, שישראל שואפת להדמות אליהם, נתפסים כמרכיב הכרחי של מערכת בריאות ציבורית מתוקנת. מרכיב בעייתי נוסף של מערכת הבריאות הינם שירותי בריאות הנפש, שעל הספקתם לאזרחים מופקד עדיין משרד הבריאות.

היבט כללי יותר של מערכת הבריאות שהצוות עסק בו היה התהליך של הפעלת שינויים חוקיים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. בשנים האחרונות, מרבית השינויים בחוק נעשים באמצעות חוק ההסדרים, המקבל את אישור הכנסת בצמידות לחוק התקציב. לתהליך זה ישנן השלכות שליליות ברורות.

המאמר מופיע כפרק בפרסום השנתי של המרכז, הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 1999, יעקב קופ (עורך).

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

טיפול סיעודי בישראל: סוגיות מימון וארגון מאת: דב צ'רניחובסקי, פרופ' אביגדור קפלן, איתן רגב, יוחנן שטסמן