תמורות בקבוצות האוכלוסייה – השפעות דמוגרפיות
מחבר: יעקב קופ מחקרי מדיניות

שני התהליכים הדמוגרפיים הראשיים הם הגירה וריבוי הטבעי. הראשון מבין השניים, הגירה, פעל בעיקר באוכלוסייה היהודית: גלי העלייה היו מורכבים בדרך כלל מיהודים ואילו הגירת לא-יהודים היתה מצומצמת.

בתקופה האחרונה חל שינוי בדפוס זה, כאשר הגיעו לארץ לא-יהודים במספרים ניכרים, ובעיקר מברית-המועצות לשעבר. כמו כן יש להזכיר, שבמהלך מלחמת השחרור עזבו ערבים רבים את השטח שהיה אחר כך למדינת ישראל. נקודת המוצא שבחרנו – בין היתר משום מהימנות הנתונים הסטטיסטיים – היא המיפקד הראשון שנערך במדינה, ב8- בנובמבר 1948, שהוא המקור המהימן ביותר על אוכלוסיית ישראל בשנת הקמתה.

התהליך הדמוגרפי השני, ריבוי טבעי, פעל כמובן על כל קבוצות האוכלוסייה, אך השפעתו היתה מכרעת במגזר הערבי. למעשה, צמיחתו של מגזר זה נזקפת במלואה לזכות הריבוי הטבעי, הגבוה כמעט כפליים מזה של האוכלוסייה היהודית. ועוד יש לציין, שבעשורים הראשונים למדינה היחס בין שיעורי הריבוי הטבעי היה גבוה אף יותר – כמעט שלושה לאחד.

שני המקורות לגידול האוכלוסייה,  הגירה וריבוי טבעי, פעלו אם כן, באופן נבדל על גודלן של שתי קבוצות האוכלוסייה הראשיות. גם קבוצות המשנה, בתוך כל אחת מהקבוצות הראשיות, הושפעו בצורה נבדלת מגלי העלייה ומהתפתחות הריבוי הטבעי. הסעיף הבא סוקר את התפתחות העלייה ואת השפעותיה הנבדלות לפי קבוצות אוכלוסייה, ובסעיף שאחריו ייבחנו התהליכים בתחום הריבוי הטבעי. בהמשך יידונו התפתחויות דמוגרפיות נוספת שהתלוו לשני התהליכים הראשיים.

המאמר מופיע כפרק בפרסום השנתי של המרכז, הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 1998, יעקב קופ (עורך).

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך