התשואה למיומנויות בשוק העבודה בישראל
מחבר: גלעד ברנד מחקרי מדיניות

המחקר מתמקד בקבוצת העובדים שזוהו בסקר מיומנויות בוגרים (PIAAC) שנערך במדינות ה-OECD כבעלי מיומנויות גבוהות, ה"מצטיינים", ובוחן את מאפייני התעסוקה שלהם, שכרם ומידת השתלבותם במשלחי יד הדורשים מיומנות גבוהה.

פערי השכר בין ישראל למדינות ה-OECD

רמת ההכנסה של העובדים המצטיינים בישראל קרובה יחסית לרמת ההכנסה של העובדים הזהים להם במדינות השוואה אחרות, אך ההכנסה של העובדים החלשים נמוכה מאוד בהשוואה להכנסתם של עובדים חלשים במדינות אחרות.

  • פער השכר לשעה בין עובדים ברמות המיומנות הנמוכות בישראל לבין מקביליהם במדינות ה-OECD, כפי שנמדד במבחני PIAAC, מגיע ל-50%, בעוד ברמות המיומנות הגבוהות הוא צונח ועומד על כ-15% בלבד.
  • התשואה על מיומנויות גבוהה בישראל מאשר במדינות אחרות, בעיקר בקרב גברים: הפער בין עובד עם רמת מיומנות גבוהה מאוד לבין עובד עם רמת מיומנות נמוכה יותר הוא 33% בקרב גברים ו-27% בקרב נשים – שיעור הגבוה כמעט פי שניים מהפערים ב-OECD (שהם 16% ו-17% בהתאמה).

השוואה בין המאפיינים של עובדים בעלי המיומנויות הגבוהות למאפיינים של עובדים בעלי המיומנויות הנמוכות

המיצוי הגבוה של הפוטנציאל הטמון בקבוצת העובדים המיומנים בישראל מצביע על הצורך להסב את תשומת הלב של קובעי המדיניות לעבר קבוצת העובדים המיומנים פחות.

  • כ-95% מהעובדים בעלי המיומנויות הגבוהות ביותר בישראל, "המצטיינים", הם יהודים לא-חרדים – מגזר המהווה פחות מ-70% מהאוכלוסייה בכללה.
  • רמות מיומנותם והשכלתם של העובדים המצטיינים בישראל אינן גבוהות בהשוואה בין-לאומית, אך ניכר שהם משתלבים במשרות בשכר גבוה במידה רבה יותר מעמיתיהם במדינות אחרות, נשים וגברים כאחד.
  • בקרב עובדים בעלי מיומנויות נמוכות בישראל, רמת מיומנותם נמוכה בהרבה ממקביליהם בכל שאר מדינות ה-OECD (למעט טורקיה וצ'ילה), זאת אף ששיעורי ההשכלה בקרבם גבוהים יחסית.
  • עבור המחצית החלשה יותר של העובדים מבחינת מיומנויות, התשואה ללימודים אקדמיים נמצאה קרובה לאפס, ממצא חריג בהשוואה בין-לאומית.

התשואה על מיומנויות ועל ותק באוכלוסייה הערבית

תשומת לב מיוחדת יש להפנות אל האוכלוסייה הערבית:

  • בעוד שוק העבודה מתגמל היטב עבור כישורים בקרב יהודים, האוכלוסייה הערבית בישראל מתאפיינת בתשואה נמוכה על מיומנויות.
  • נראה שהעובדים הערבים אינם מתוגמלים בהתאם לוותק שלהם בשוק העבודה: בקרב יהודים לא-חרדים, תוספת של כל שנת ותק מתורגמת לעלייה ממוצעת של 2.5% (נשים) ו-2.8% (גברים) בשכר, ואילו במגזר הערבי התשואה עומדת על 0.1% (נשים) ו-1.3% (גברים) בלבד.

התפתחות תוואי השכר לפי שנות ותק