מערכת הבריאות: מבט־על
מחבר: דב צ'רניחובסקי מחקרי מדיניות

בריאות האוכלוסייה בישראל טובה מאוד יחסית למדינות מפותחות אחרות: תוחלת החיים, שהוסיפה לעלות בעשור האחרון, גבוהה מהממוצע ב-OECD ודומה לממוצע במדינות בלגיה, גרמניה, הולנד ושוויץ, הדומות לישראל במודל אספקת שירותי הבריאות באמצעות קופות חולים. אולם בתוחלת חיים אין כדי לבטא יכולת תפקוד ואיכות חיים; בחינה של בריאות האוכלוסייה במונחי אובדן תפקוד כתוצאה ממוות בטרם עת ופגיעה תפקודית עקב מחלה ונכות בחיים מציירת תמונה מורכבת יותר. מצבה של ישראל אמנם טוב יחסית בכל הקשור למחלות לב, שבץ ודמנציה, אך מבחינת אובדן תפקוד עקב מצבי כאב וסוכרת מצבה נחות יחסית.

מימון מערכת הבריאות

ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל נותרה נמוכה ביחס למדינות מפותחות אחרות.

  • ההוצאה הלאומית לבריאות מהתמ"ג עמדה ב-2018 על כ-7.45% – נמוך מהממוצע ב-OECD ונמוך עוד יותר מהממוצע במדינות הדומות (11%). גם לאחר תקנון לגילה הצעיר של האוכלוסייה בישראל ההוצאה עדיין נמוכה ועומדת על כ-8.4%.
  • במונחים כספיים, ההוצאה הממוצעת לבריאות לנפש במדינות הדומות היא 5,700 דולר, לעומת 3,300 דולר בישראל בתקנון לגיל האוכלוסייה.
  • חלקה של ההוצאה הציבורית מסך ההוצאה על בריאות בישראל נמוכה יחסית למדינות הדומות לישראל במודל אספקת שירותי הבראיות – כ-64% לעומת כ-78%.
  • נמשכת מגמת העלייה בחלקה של ההוצאה הפרטית באמצעות ביטוחים מרצון, שעיקרה גידול בחלקם של הביטוחים המסחריים, ומשנת 2014 אף על חשבון חלקם של הביטוחים המשלימים באמצעות קופות החולים.
  • מרבית המבוטחים, בעיקר בביטוח המסחרי ובעלי כפל ביטוחים, מעידים כי הם מבטחים את עצמם לצורך מימון ניתוחים ובחירת רופא (שפירושו במרבית המקרים קיצור תורים) ומימון תרופות שאינן בסל – שהשפעתם על בריאות מיידית
  • חלקו הגדול יחסית של המימון הפרטי והעלייה בחלקם של הביטוחים המסחריים במימון הפרטי חושפים את המערכת לגידול בפערים, גם בין מרכז לפריפריה, ולכשלי שוק שבאים לידי ביטוי בעליית מחירי הרפואה יחסית למחירים אחרים. 

מחירי הרפואה בישראל

עליית מחירי הרפואה מחריפה את הפערים בבריאות ומבטאת גם ירידה ביעילות המערכת.

  • בשנות העשור הנוכחי ההוצאה על בריאות לנפש עלתה בקצב גבוה יותר מעליית התוצר לנפש בכ-4 נקודות אחוז.  הגידול בהוצאה לנפש פיצה על השינויים הדמוגרפיים – עלייה בתוחלת החיים (הזדקנות אוכלוסייה) ושיעורי פריון טבעי גבוהים. אולם, כשמביאים בחשבון את עליית מחירי הרפואה ביחס לעליית מחירי התוצר, הגידול לנפש מתוקננת קטן בכ-13 נקודות האחוז מהגידול שמתקבל ללא הבאת מחירים אלו בחשבון. ההוצאה הריאלית על בריאות לנפש מתוקננת למעשה הצטמצמה בשנות העשור הנוכחי.
  • ארגון ה-OECD דירג את ישראל במקום החמישי במדינות הארגון מבחינת רמת מחירי הרפואה – 10% יותר מהרמה בארה"ב, 26% יותר מממוצע המדינות הדומות, ו-53% יותר מהממוצע ב-OECD.

אינדקס מחירי סל רפואה לשנת 2017

הביטוח הסיעודי

 ישראל ממשיכה להתמודד עם האתגר ארוך הטווח של הביטוח הסיעודי.

  • ב-2019 החליטו חברות הביטוח המסחריות שלא למכור עוד פוליסות ביטוח סיעודי פרטי מחוץ לקופות החולים.
  • לפי מחקר של מרכז טאוב המתבסס גם על ניסיון בין-לאומי, ביטוח סיעודי מסחרי אינו כלכלי בעיקר נוכח בסיס צר לתשלומי תביעות ואקטואריה בעייתית בשל הקושי לחזות את הגידול בצרכים הסיעודיים.

 

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

מערכת האשפוז הכללי בישראל: תמונת מצב מאת: דב צ'רניחובסקי, רועי כפיר
טיפול סיעודי בישראל: סוגיות מימון וארגון מאת: דב צ'רניחובסקי, פרופ' אביגדור קפלן, איתן רגב, יוחנן שטסמן