ההישגים הלימודיים תלמידים ערבים
מחבר: נחום בלס מחקרי מדיניות

מערכת החינוך במגזר הערבי סבלה במשך שנים רבות מהזנחה ומקיפוח, שהתבטאו בפערים גדולים בינה ובין מערכת החינוך במגזר היהודי – הן במשאבים הן בהישגים.

תקציר המחקר

מה ההבדלים בין ההישגים הלימודיים של תלמידים ערבים לאלו של יהודים בישראל?

מחקרים חינוכיים רבים בחנו שאלה זו בעבר, והצביעו על שׁוֹנוּת בין שני המגזרים. עם זאת, החוקר נחום בלס מצא כי בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בהישגי התלמידים הערבים, והפערים בינם ובין תלמידי החינוך היהודי הצטמצמו.

בפרט, בהשוואה בין תלמידים בעלי רקע חברתי-כלכלי דומה, השתפרו הישגי התלמידים בחינוך הערבי במידה ניכרת לאורך השנים והתקרבו לאלה של תלמידים יהודים – ואף עלו עליהם בכמה תחומים.

כדי להשוות בין שני הזרמים, חשוב לבחון הן את המשאבים המוקצים לכל זרם והן את התוצאות החינוכיות – כלומר, את הישגי התלמידים.

 

מגמות בהקצאת משאבים: תקציבים, מורים איכותיים וכיתות קטנות יותר

למרות הפערים בתקציבים לכיתה, הפערים בין הזרמים באיכות המורים ובמספר התלמידים לכיתה כמעט נסגרו. לצד זאת עדיין נותרו פערים ניכרים בתקציב לתלמיד בין החינוך הערבי ליהודי: בעוד ההקצאה לתלמיד בבתי ספר יסודיים בחינוך היהודי הייתה 20,000 שקלים בשנת 2015, ההקצאה לתלמיד בחינוך היהודי עמדה רק על כ-16,000 שקלים. עם זאת, התקציב לתלמיד בחינוך הערבי גדל מהר יותר לאורך השנים.

במחקרי חינוך, רמת ההשכלה של המורים מהווה לעתים קרובות מדד לאיכותם. במדד זה החינוך הערבי מוביל על החינוך העברי: חלקם של המורים בעלי תואר אקדמי בזרם הערבי גדול יותר  בכל רמות ההשכלה. לדוגמה, בחינוך הערבי 95 אחוז מהמורים בחינוך לגיל הרך הם בעלי תואר אקדמי, לעומת 91 אחוז בחינוך היהודי. נוסף על כך, חלקם של מורים בעלי תואר שני גדל ומתקרב לזה שבחינוך היהודי, אף שבחינוך העל-יסודי יש עדיין פערים בולטים בין הזרמים בתחום זה.

מאמצי משרד החינוך להקטין את גודל הכיתות לא הביאו לשינוי ניכר בחינוך היהודי, אולם התוצאות היו מרשימות יותר בחינוך הערבי. ב-2015 מספר התלמידים בכיתה בבתי הספר הערביים היה נמוך ממספרם  בחינוך היהודי ביסודי ובחטיבת הביניים, והנתון היה גבוה יותר רק בתיכון.

 

מגמות בתוצאות חינוכיות: שיעורי רישום, הישגים לימודיים ומבחנים בין-לאומיים

בהשוואה לשנים עברו, שיעורי הלמידה של ערבים בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה גדלו, והישגיהם הלימודיים השתפרו בכמה מקצועות. עם זאת, נותרו פערים לימודיים מסוימים בין הזרמים, ובכלל זה בציונים התלמידים במבחנים בין-לאומיים.

בחינוך הערבי שיעורי הלמידה בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים עלה מ-63 אחוזים ב-1990 ל-93 אחוזים ב-2015. בחינוך  היהודי שיעור הלמידה היה גבוה כבר בשנות התשעים – 90 אחוזים – ומאז טיפס השיעור ל-97 אחוז. בחינוך הערבי בולטת במיוחד העלייה במספר התלמידות בתקופה זו: מ-59 ל-94 אחוזים.

לצד זאת, חלה עלייה בשיעור המתקבלים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה בקרב הציבור הערבי, ובחלקם של ערבים בציבור האקדמאים בישראל. על אף ההתקדמות, חשוב לציין כי בשנת 2015 שיעורם של צעירים ערבים (גילאי 34–25) שלמדו יותר מ-13 שנות לימוד היה נמוך בהשוואה למקביליהם בזרם היהודי: 36 אחוזים בלבד לעומת 72 אחוזים.

מבחינת הישגים, בין 2007 ל-2016 חלה עלייה ניכרת בציונים במתמטיקה (ועלייה מתונה בציונים באנגלית) בבחינות המיצ"ב של דוברי ערבית בכיתות ה', ועלייה זו צמצמה את הפערים בין שני הזרמים במקצועות אלו. במבחן לכיתות ח' באותה תקופה הצטמצם הפער בין דוברי עברית לדוברי ערבית בציונים במדעים ובטכנולוגיה, אך הפער בציוני המתמטיקה עלה ובאנגלית הוא נותר ללא שינוי. סיווג התלמידים לשלוש קבוצות על בסיס רקע  חברתי-כלכלי, והשוואה בין תלמידים מרקע דומה, מקטינים בכ-50 אחוזים את הפער בציונים באנגלית בין תלמידים יהודים וערבים. פערים אלו היו עשויים לקטון עוד יותר אילו נותחו הישגי התלמידים בחלוקה מפורטת יותר לעשר קבוצות חברתיות-כלכליות (במקום שלוש).

שיעור הניגשים למבחני הבגרות דומה בשני הזרמים, והפער בין תלמידים יהודים לערבים בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מקרב הנבחנים ירד מ-17 אחוזים בשנת 2000 ל-12 אחוזים ב-2015. אמנם חל שיפור מסוים בשיעורי הזכאים לבגרות במתמטיקה, כימיה וביולוגיה בקרב התלמידים הערבים, אך פערי ההצלחה בבגרות באנגלית ברמת חמש יחידות עדיין גדולים: בחינוך היהודי 58 אחוזים עוברים את הבחינות, בחינוך הערבי – 14 אחוזים, ובזרם הדרוזי – 25 אחוזים.

Hebrew graph

בניגוד להישגים שהוזכרו לעיל, הפערים בין תלמידים ערבים ליהודים  הצטמצמו במידה פחותה בבחינות בין-לאומיות, ובחלק מהמקרים נותרו ללא שינוי – גם בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי דומה. בבחינת PIRLS 2011 (לבתי ספר יסודיים) נמצא קשר בין רקע חברתי-כלכלי חזק לציונים טובים יותר בבחינות, והפערים לטובת התלמידים היהודים לא הצטמצמו גם כאשר התלמידים סוּוגו לפי קבוצות חברתיות-כלכליות. קשר דומה בין ציונים בבחינה לרקע חברתי-כלכלי נמצא גם בבחינת TIMSS לחטיבות הביניים בשנת 2015, אך כאשר משווים בין תלמידים מאותו רקע חברתי-כלכלי, הפער בין הציון הממוצע במתמטיקה בין הזרמים קטן הרבה יותר. הדבר עשוי להצביע על כך שלפחות חלק מהפער בציוני המתמטיקה בין שני הזרמים מקורו ברקע חברתי-כלכלי שונה של התלמידים. עם זאת, במבחן PISA שנערך בשנת 2015 (בקרב תלמידי תיכון), הפער הכולל נותר על פי רוב זהה גם כאשר תלמידים סווגו לפי רקע חברתי-כלכלי.

 

מה ניתן לעשות?

למרות הפערים החינוכיים בין החינוך היהודי לערבי בתחומים מסוימים, חל שיפור ניכר בהישגיהם הלימודיים של התלמידים הערבים. נראה כי הפערים קטנים עוד יותר בהשוואה בין תלמידים ממעמד חברתי-כלכלי דומה, ונראה כי הפער ברקע הממוצע בין תלמידים יהודים לערבים מסביר במידה רבה את הפער הגדול בהישגיהם. אם ברצוננו לצמצם פער זה, יש להתמקד באופן כללי יותר בטיפול בנושאים חברתיים-כלכליים בשני המגזרים.

 

 

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

שילוב ערבים ויהודים בבתי ספר בישראל מאת: אורי שויד, יוסי שביט, מייסלון דלאשה מורן אופק