קצר ולעניין

בעשרת הימים הראשונים לאחר שהחל הסגר המחמיר ב-15 במרץ, העלייה היומית במספר המקרים המאומתים הייתה יציבה יחסית, על פי רוב בטווח של 25%-30%. מסוף מרץ שיעור העלייה ירד בהתמדה יחסית (עם תנודות מסוימות, כפי שקורה בדרך כלל במגפות, לאחר שרשתות חדשות נחשפות פתאום למחולל המחלה). בחמשת הימים האחרונים שיעור המקרים המאומתים היה נמוך מאחוז אחד והוא מתקרב ל-0%. כתוצאה מכך העקומה הכוללת הולכת ומשתטחת.

נקודת מבט נוספת היא מספר המקרים המאומתים החדשים. מספרם ירד כעת (3 במאי) אל מתחת ל-100 ביום – רמה שלא נראתה מאז אמצע מרץ.

העלייה הראשונית במספר המקרים המאומתים במחצית השנייה של חודש מרץ מקורה בעלייה במספר הבדיקות (הקו הירוק). עד 26 במרץ שתי העקומות עלו יחד, דבר שמעיד על כך שהבדיקות פיגרו אחר מספר האנשים שעמדו בתנאים הקליניים לבדיקה. עם זאת, מסוף מרץ חלה ירידה בשיעור הבדיקות החיוביות, וכעת הוא עומד על 0.5%-1.5% מכלל הנבדקים. ניתן לראות כאן סימן נוסף להתקדמות: חלה ירידה במספר הבדיקות המבוצעות כי אין מספיק אנשים העומדים בדרישות לביצוען, או במילים אחרות, אין להם תסמינים הדורשים בדיקה במסגרת הפרוטוקולים הקיימים.

בתרשים זה מוצגות תוצאות כלליות של אותן המגמות. מספר מקרי הקורונה הפעילים הגיע לשיא של כ-9,800 באמצע אפריל, וכעת הוא עומד על כ-6,200. מספר המחלימים המאומתים – כלומר אנשים שידוע שנדבקו בנגיף ובהמשך תוצאות הבדיקות שלהם לנגיף היו שליליות – גבוה כעת ממספר המקרים הפעילים. אמנם העלייה במספר מקרי המוות נמשכת, אך בקצב איטי יותר. למעשה, היחס בין המחלימים המאומתים למקרי המוות עולה כעת על 1:40, והוא גבוה במידה ניכרת מהמגמות המקבילות ברוב המדינות האחרות ב-OECD.

דרך נוספת להתבונן במסלול ההתקדמות של המגפה היא הערכת היחס בין המקרים המאומתים החדשים למספר המחלימים החדשים. בין 20 ל-30 במרץ חלה עלייה מהירה במספר המקרים. המגפה עדיין הייתה בחיתוליה, כך שמספר המקרים המאומתים שהחלימו באופן רשמי היה מועט. כתוצאה מכך היו יותר מ-50 נדבקים חדשים על כל אדם שהחלים. מאז 18 באפריל צנח יחס זה אל מתחת ל-1, וכעת (נכון ל-3 במאי) הוא עומד על 0.2. במילים אחרות, כיום מספר המחלימים גדול הרבה יותר ממספר הנדבקים החדשים. ככל שיחס זה קרוב לאפס, כך המצב טוב יותר.

סיבה נוספת לאופטימיות עולה מהמגמות במספר המקרים הקשים החדשים. בעשרת הימים האחרונים הם עמדו בממוצע על שניים ביום, ועמדו על אפס בארבעה ימים שונים. באופן דומה, מספר המטופלים המונשמים, שהיה גבוה מ-130 בחלק ניכר מאמצע חודש אפריל, צנח כעת (3 במאי) ל-76.

הסיבה האחרונה לאופטימיות עולה מבחינה של המגמות והתוצאות של המקרים הקשים. הקו העבה מתאר את מספר המקרים הקשים המצטברים. ניתן לחלק אותם לשלוש קבוצות: מי שהחלימו, מי שנפטרו ומי שעדיין נמצאים במצב קשה.

נראה כי עם הזמן גוברת ההצלחה הקלינית בהארכת משך חייהם של המקרים הקשים. לדוגמה, בתחילת אפריל היה פיגור של 9 ימים בין מספר המקרים הקשים לבין מספרם של המחלימים והנפטרים. במשך תקופה זו היחס בין מקרי המוות למחלימים עמד על כ-2.6;מסוף אפריל ועד היום הפיגור עמד על 21 יום, והיחס ירד מעט ל-2.3. הירידה ביחס הזה, כך אנו מקווים,  תימשך ככל שהצוותים הרפואיים יפתחו – ויחלקו עם עמיתיהם – דרכים חדשות לטיפול מיטבי בחולי הקורונה.

בחזרה אל הבלוג

---

הירשמו לרשימת התפוצה שלנו