האם אנו מחמיצים הזדמנות להוריד את מספר התלמידים המקסימלי בכיתה ל-25?
מחבר: נחום בלס

משבר הקורונה כבר פגע במערכת החינוך בהיבטים רבים אבל הוא נושא עימו גם הזדמנות ייחודית להפחית את מספר התלמידים בכיתה במידה ניכרת

page-01 (2)
משברים ותקופות חירום יוצרים לפעמים גם הזדמנויות של ממש לשינויים ולרפורמות נחוצות וחשובות שבימים רגילים קשה מאוד ליישמן. משבר הקורונה כבר פגע במערכת החינוך בהיבטים רבים אבל הוא נושא עימו גם הזדמנות ייחודית להפחית את מספר התלמידים בכיתה במידה ניכרת – רפורמה שעולה בדיון החינוכי בארץ לא מעט בשנים האחרונות. בעבר כתבתי לא פעם שהורדה גורפת של מספר התלמידים בכיתה היא צעד לא כדאי. התנגדותי לא נבעה מחוסר הבנה לדרישות המורים וההורים, שרואים בכך צעד חשוב ומרכזי לשיפור תנאי ההוראה; טענתי הייתה שהעלות הגבוהה של הורדת מספר התלמידים בכיתה בשל העלייה במספר הכיתות, החשש מהורדת איכות המורים בעקבות הצורך בהגדלה מסיבית של מספר המורים במערכת, והיעדר הוכחות אמפיריות לתרומה גדולה להעלאת ההישגים הלימודיים – כל אלה אינם מצדיקים את המהלך.

השינוי בעמדתי נובע מהתחושה שכיום, בשל המציאות שנוצרה בעקבות משבר הקורונה, אפשר לבצע את המהלך תוך כדי שינויים מהפכניים במערכת החינוך בכללותה. שינויים אלו לא יהיו זמניים; הם ישפרו את תפקודה הכללי של המערכת ויאפשרו לה להתמודד עם מצבי חירום עתידיים – דומים או שונים במהותם.

כאמור לעיל, הקושי העיקרי העומד בפני הרצון להקטין את מספר התלמידים בכיתה הוא העלות הגבוהה של המהלך והחשש שהצורך לגייס מורים רבים יביא לירידה ברמה המקצועית הממוצעת של ציבור המורים. תחושת החירום האמיתית המלווה את המשבר הנוכחי מאפשרת שימוש בשלושה צעדים שעשויים להקטין במידה רבה את הצורך בתוספת מורים ובניית כיתות חדשות כתוצאה מקביעת רף מקסימלי של 25 תלמידים בכיתה.

הצעד הראשון הוא הקטנה משמעותית של מספר שעות הלימוד בחינוך היסודי. מספר השעות שלומדים תלמידי החינוך היסודי בישראל גבוה בחמישים אחוז מזה שלומדים תלמידי שלוש המדינות האירופיות המצטיינות ביותר במבחני פיזה – פינלנד, אסטוניה ופולין. גם בחטיבת הביניים תלמידי ישראל לומדים 20% יותר שעות מתלמידי מדינות אלו. צמצום ניכר של מספר השעות לכיתה יפנה אלפי מורים להוראה בכיתות החדשות שיהיה צורך לפתוח בשל ההחלטה על צמצום מספר התלמידים בכיתה.

הצעד השני הוא העמקה והרחבה ניכרת של מרכיבי החינוך הבלתי פורמלי כחלק חשוב ומרכזי בפעילות בית הספר. העובדים שיהיו אחראים למרכיב זה בפעילות בית הספר יהיו בעיקר מדריכים בתחומים השונים (אמנויות, ספורט, חוגים חברתיים וכדומה), מדריכים של תנועות נוער, מתנדבים, וגם מורים בחלק מהשעות הפרטניות הכלולות במשרתם, שהצורך בהן יתמעט בעקבות הקטנת הכיתות. הפעילות של מרכיב זה ביום הלימודים יכולה להתבצע במרחבים אחרים בבתי הספר ולאו דווקא בחדר הכיתה, ובכך יקטן הצורך בבניית חדרי כיתה נוספים. רווח משני של הגברת הפעילות הבלתי פורמלית בבית הספר טמון בכך שהיא תפצה במידה רבה על החסר במגע הבין-אישי, שילך ויגבר ככל שייעשה שימוש רב יותר בהוראה מרחוק.

הצעד השלישי הוא הגדלת מרכיב ההוראה מרחוק. השימוש בצעד זה יהיה כמובן נרחב יותר בגילים המבוגרים ויהיה צורך להקפיד הקפדה יתרה שהוא לא יעמיק את הפערים הלימודיים בין תלמידים משכבות חברתיות שונות. ההוראה מרחוק, שפרצה למערכת החינוך בעוצמה רבה וללא הכנה מראש, כנראה כאן כדי להישאר. יתרונותיה רבים ונכתב על כך לא מעט. אחד היתרונות הללו הוא הגמישות שהיא מאפשרת בשימוש במתקני בתי הספר וחלוקת זמנם של המורים. גמישות זו יכולה לשמש כלי מרכזי בתכנון עבודת בתי הספר במסגרת מגבלות המקום וכוח האדם שלהם.

ברור שהשינוי המוצע הוא מהלך מהפכני ומורכב ואין לי ספק שהוא ייתקל בקשיים רבים – חלקם קשיים אובייקטיביים של מחסור במבנים ובמורים, חלקם קשורים להרגלי עבודה שהשתרשו במשך מאות שנים, וחלקם קשיים חינוכיים וארגוניים אמיתיים. עם זאת, מדובר בהזדמנות נדירה לשנות את המציאות בבתי הספר ויהיה חבל מאוד שלא לנצל אותה, או לכל הפחות לנסות.

בחזרה אל הבלוג

הירשמו לרשימת התפוצה שלנו

One thought on “האם אנו מחמיצים הזדמנות להוריד את מספר התלמידים המקסימלי בכיתה ל-25?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *