זה מוכח: הכל מתחיל במדעים
מחבר: תמר פרידמן ווילסון

people-2557399_640לימודי מדעים והנדסה (הידועים באנגלית בקיצור STEM – מדעים, טכנולוגיה הנדסה ומתמטיקה) מזוהים עם מקצועות מבוקשים ועם שכר גבוה בישראל ובעולם כולו. לרגל ציון היום הבין-לאומי לנשים וילדות במדע, בדקנו אילו מגמות ניכרות בקרב נשים וילדות בתחומי המדעים וההנדסה בישראל.

עם הגיעם לתיכון אפשר לראות פערים ניכרים בין בנים לבנות הן בתחום ההישגים במתמטיקה (שניכרים כבר בבית הספר היסודי) הן בתחום הלימודים המורחב שבוחרים התלמידים. אף שבאופן כללי הישגיהן של נערות בבגרות טובים יותר מאלו של נערים, ציוניהם של הנערים בבגרות במתמטיקה גבוהים יותר בכל רמות הלימוד. נוסף על כך, שיעורן של התלמידות במגמות הומניות, כמו ספרות ואומנות, עומד על יותר מ-80 אחוזים, ולעומת זאת שיעורן במגמות מדעי המחשב ופיזיקה עומד על כ-35 אחוזים בלבד.

מגמה מדאיגה במיוחד היא היעדרן של מגמות טכנולוגיות גבוהות בבתי ספר ממלכתיים-דתיים לבנות. על פי רוב ללימודים בקבוצה חד-מינית יש יתרונות רבים בעבור בנות, אולם במקרה הזה ההפרדה מביאה לכך שבתי הספר לבנות אינם מציעים לימודים מורחבים בתחומי הטכנולוגיה הגבוהה. מבין 105 התיכונים הדתיים לבנות בישראל, רק 19 (שהם 18 אחוזים) מציעים מגמות בתחומי הנדסה וטכנולוגיה, בהשוואה ל-48 אחוזים בקרב בתי הספר האחרים בחינוך העברי שאינם חרדיים. כדי להגדיל את היצע המגמות הטכנולוגיות בעבור נערות דתיות אפשר לפתוח מגמות משולבות לכמה בתי ספר.

לעומת זאת, במערכת החינוך הערבית חלה התקדמות בולטת בלימודי תחומים מדעיים בקרב בנות. מבין הלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות במגזר הערבי שני שלישים הם תלמידות, לעומת 45 אחוזים באוכלוסייה היהודית. כמו כן, שיעור הלומדות מקצוע מדעי ברמה מורחבת בקרב ערביות עומד על יותר מ-70 אחוזים מהזכאיות לבגרות, לעומת כ-40 אחוזים מבין היהודיות הזכאיות לבגרות.

אולם למרות המגמות הללו ולמרות העלייה בשיעור הערביות הרוכשות השכלה גבוהה, כאשר נשים ערביות מגיעות לאקדמיה הן אינן ממשיכות בלימודי התחומים המדעיים וההנדסיים. לעומת זאת, שיעור גבוה במיוחד מביניהן פונות ללימודי חינוך והוראה. אם כן, בקרב נשים ערביות לימודי המדעים וההנדסה המוגברים בתיכון אינם מובילים בהכרח לתעסוקה בתחומים הללו.

להבדלים בין גברים לנשים בתחומי הלימוד בתיכון, ולאחר מכן בלימודים העל-תיכוניים, יש השלכות נרחבות. פער השכר המגדרי בישראל עומד על כ-30 אחוזים, וכ-14 אחוזים ממנו ניתנים להסבר באמצעות ההבדלים במשלחי היד שאופייניים לגברים ולנשים. אפילו בקרב נשים שסיימו לימודים לתואר במדעי המחשב, שיעור גבוה יחסית פנו להוראה או לתחומים אחרים ולא למשרות רווחיות יותר בתחומן, כגון תכנות.

מה אפשר לעשות?

בהינתן ממצאים אלו חשוב להעלות את המודעות להשפעת הבחירה של תחום הלימודים האקדמי על השכר. נוסף על כך, יש לקדם תוכניות שמעודדות נשים המסוגלות ומעוניינות בכך ללמוד תחומים מדעיים והנדסיים ברמה גבוהה מכבר מגיל צעיר.

בחזרה אל הבלוג

הירשמו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים