האתגרים העומדים בפני הכלכלה הישראלית
מחבר: צוות מרכז טאוב

בנטל73בישראל מקילים את הוראות הריחוק החברתי ומתחילים להפנות את תשומת הלב מן ההשלכות הבריאותיות של הגל הראשון של משבר הקורונה אל ההשלכות הכלכליות שלו. שאלנו את פרופ' בנימין בנטל, ראש תוכנית מדיניות הכלכלה במרכז טאוב, כמה שאלות על אסטרטגיית היציאה של ישראל מן המשבר הכלכלי.

 

 

 

1. אילו אתגרים בתחום התעסוקה עומדים לפני ישראל ואיך אפשר להתמודד איתם?

בישראל טיפלו בעובדים שהמשרות שלהם נפגעו עקב הסגר הכלכלי בעיקר על ידי הוצאתם לחופשה ללא תשלום. זוהי גישה קשיחה, משום שהיא לא אפשרה לעובדים אלה לעבוד במשרה חלקית. אחת התוצאות של השיטה הקשיחה היא התופעה, השכיחה למדי כנראה, שבה מעסיקים הופכים את דמי האבטלה לתחליף לשכר עובדיהם: הם מוציאים את העובדים לחופשה ללא תשלום, אבל מצפים מהם להמשיך לעבוד – ובכך הם עוברים על החוק. בדרך זו הם מטילים על המדינה את התשלום בפועל של שכר עובדיהם.

כשמסתכלים קדימה, האתגר הבא של משרד האוצר הוא יצירת תמריצים שיעודדו חזרה לשוק העבודה. עם זאת חשוב שההתערבות בשוק העבודה תביא בחשבון לא רק את האינטרסים של המעסיקים אלא גם את האינטרסים של העובדים. כרגע, בגלל סוג הנתונים שהמדינה כבר אוספת, לממשלה קל יותר לתמרץ מעסיקים בהתאם למספר העובדים המועסקים אצלם ולא בהתאם למספר שעות העבודה הכולל שלהם. תמרוץ מעסיקים בהתאם למספר המועסקים יעודד אותם לשכור עובדים רבים יותר במשרות חלקיות, ויגרום בכך לפגיעה בעובדים רבים. איסוף הנתונים הנחוצים על מספר שעות העבודה בישראל אמנם יחייב מאמץ מסוים, אולם נראה שנתונים אלה הכרחיים להתמודדות עם האתגרים המיוחדים העומדים לפנינו, והמאמץ הזה ישתלם. בגרמניה, לדוגמה, במסגרת מדיניות הקורונה הממשלה משתתפת במימון יתרת השכר של עובדים במשרה חלקית וכך מאפשרת למעסיקים שלא לפטר עובדים אפילו בזמן המשבר. גישה של "הכול או כלום" פוגעת ביכולתם של ישראלים לחזור לשוק העבודה.

2. מה אפשר לעשות כדי לחזק את המגזר העסקי?

נוסף על תמיכה במשקי הבית בישראל תצטרך הממשלה לתמוך גם במגזר העסקי – בעסקים קטנים, בינוניים וגדולים גם יחד. במדינות אחרות התמיכה במגזר העסקי נעשית בשתי דרכים עיקריות. האחת – מתן מענקים ישירים לעסקים, בעיקר עסקים קטנים, כדי לפצות אותם על אובדן ההכנסות ולאפשר להם לעמוד בהתחייבויותיהם השוטפות. לישראל יש תוכנית דומה, אבל מתחילתה היא לא הייתה ברורה לכולם ולכן נראה שאינה ממוצה ע"י העסקים הקטנים. הדרך השנייה היא תמיכה על ידי תוכנית הלוואות שניתנות באמצעות הבנקים. בתחום זה המדיניות של ישראל נדיבה פחות בהשוואה למדינות אחרות. במדינות אחרות עזרת הממשלה כוללת מתן הלוואות בערבות המדינה בלי דרישה לביטחונות, והטלה של חלק מעלות ההלוואה על הבנקים עצמם על ידי הפחתת שיעור הריבית והקטנת עלויות העסקה.

יתרה מזו, מאחר שמדובר במשבר מערכתי, במדינות אחרות הקפיאו לכמה חודשים את התחייבויותיהם של עסקים קטנים כגון תשלומי שכר דירה, ובכך נתנו להם שהות נוספת להשיג את הסכומים הדרושים. מדיניות זו לא ננקטה כלל בישראל, ונקיטתה תהיה צעד מבורך שיעזור לסלק מן הדרך כשלי שוק אינהרנטיים שנובעים מן המשבר.

3. מה ההשפעה הצפויה של משבר הקורונה על הגירעון התקציבי של ישראל ומה צריך לעשות בקשר לזה?

הגירעון התקציבי של ישראל צפוי לגדול בעקבות המשבר לכ-11% ב-2020, ובעקבותיו תגדל באופן בלתי נמנע גם רמת החוב של ישראל. הגדלת הגירעון היא בלתי נמנעת, אבל אסור שהחשש מהעמקה נוספת של הגירעון תמנע השקעה בתוכניות שיעודדו את התעסוקה ושתהיה בהן תועלת לטווח הארוך. עם תוכניות כאלה נמנים מיזמים של תשתיות תחבורה ציבורית ושל מערכת הבריאות וכן הדיגיטליזציה של שירותים ציבוריים. את הפרויקטים האלה צריך לבצע בכל מקרה, ומהפירות שיניבו ניהנה כבר בעתיד הלא כל כך רחוק.

ככלל, תוכניות חכמות של השקעה ציבורית ממריצות צמיחה כלכלית. צמיחה מהירה יותר מקטינה אוטומטית את יחס הגירעון–תוצר ויחס החוב–תוצר, החיוניים לשמירת מעמדה של ישראל בשוקי ההון הבין-לאומיים.

4. מה בקשר למדיניות המוניטרית של ישראל?

חשוב מאוד להשגיח על המדיניות המוניטרית שלנו בזמן שישראל יוצאת מן המשבר. בנק ישראל מודע לכך וכבר עכשיו נוקט צעדים לטיפול בבעיות פוטנציאליות בשוק ההון. כמה מן הצעדים שאפשר לנקוט – וחלקם כבר ננקטים – הם הורדת הריבית וקניית איגרות חוב ממשלתיות. צעד אחר, שנקטו כמה מהבנקים המרכזיים החשובים אך לא ננקט בידי בנק ישראל, הוא קנייה של איגרות חוב קונצרניות, שמספקות נזילות במחיר נמוך.

 

בחזרה אל הבלוג

הירשמו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *