מקומן של קופות החולים בימים כתיקונם ובימי במשבר
מחבר: צוות מרכז טאוב

מרכז טאוב אירח את המנכ"לים של ארבע קופות החולים בישראל לדיון מרתק על מקומן של קופות החולים במאבק של המדינה בקורונה, הן עד כה והן לעתיד לבוא

מפגש הזום נפתח בדברי ברכה של נשיא מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס, ולאחריו הקדמה של פרופ' דב צ'רניחובסקי, ראש תוכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב.

פרופ' דב צ'רניחובסקי

פרופ' דב צ'רניחובסקי

כפי שציין פרופ' צ'רניחובסקי, קופות החולים ניצבות בחזית שירותי הבריאות הניתנים לתושבי ישראל, אבל בדיונים על התמודדות המדינה עם מגפת הקורונה הן זכו לייצוג זעום בלבד. "קופות החולים הן זרועות הביצוע של מערכת הבריאות, לפחות בנושא של הרפואה האישית", אמר פרופ' צ'רניחובסקי. "הפריע לי בכל הדיון הציבורי שהתנהל בזמן הקורונה שמשרד הבריאות ובתי החולים הם במוקד הדיון הציבורי, וקופות החולים והרפואה בקהילה כמעט נעלמו. אם באמת כל הדיון הזה יהיה מסביב לנושא של בתי חולים בלבד, בסופו של יום נצא כולנו נפסדים". לקראת הדיון הזה, ומעבר לכך, כדי להיערך בצורה מסודרת לקראת הצפוי לנו בעתיד, אמר פרופ' צ'רניחובסקי, חשוב להבחין בבירור בין מערכת הבריאות ובין מערכות משלימות אחרות ולתאם ביניהן. כמו כן, יש לדאוג לתיאום בין קופות החולים ובין משרד הבריאות וספקי שירותים אחרים; בין מערכת הבריאות הכללית ובין מערך הטיפול בקורונה; ובין הטיפול בקהילה ובין בתי החולים.

אחרי פרופ' צ'רניחובסקי דיבר האלוף במילואים גיורא איילנד, לשעבר מנהל המועצה הישראלית לביטחון לאומי. האלוף איילנד הדגיש את החשיבות של הגדרת הבעיה, שכן הגדרתה תשפיע על אופן הטיפול בה. אם המשבר הנוכחי ייחשב משבר לאומי, ולא משבר בריאותי גרידא, יהיה אפשר לגייס לטובת ההתמודדות איתו את כל המשאבים הלאומיים ולרתום לפתרונו מספר רב יותר של גופים ממשלתיים, שכל אחד מהם יפעל בתחום שבו יש לו יתרון יחסי. על סמך הרקע הצבאי שלו הדגיש האלוף איילנד את החשיבות של ניצול משאבים בצורה היעילה ביותר ושל האצלת סמכויות והעדפת ניהול מדיניות מקומית יעילה על פני מדיניות אחידה שנקבעת מלמעלה, שאולי קל יותר ליישם אותה, אבל היא אינה מביאה בחשבון צרכים שונים שיש במקומות שונים. במונחים של ניהול המשבר סיכם האלוף איילנד בהדגשת חשיבותה של שרשרת פיקוד ברורה: "המילים 'עושים את הכול בשיתוף' הן מילים מאוד נחמדות. אני לא נגד שיתוף. ודאי שאני בעד לשמוע את כולם בכל דבר. אבל לעולם צריך להיות ברור של מי האחריות ושל מי הסמכות, ורצוי שהן יהיו אצל אותו גורם".

לאחר מכן עבר הדיון לקופות החולים וליתרונותיהן היחסיים, בייחוד בעידן הקורונה. המנכ"לים של ארבע קופות החולים סיפרו על ניסיונם עד כה וחלקו את נקודת המבט שלהם על הדרך שבה התמודדו עם המגפה ועל דרך ההתמודדות הרצויה בהמשך.

ראשון דיבר מר רן סער, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות. מר סער אמר שבמבט לאחור, בגל הראשון של ההתפרצות לא הושקעה די מחשבה בתכנון ובבניית תהליכים, וההכנה של תוכניות מקיפות יותר החלה מאוחר מדי. יתרה מזו, קופות החולים לא שותפו די הצורך בתכנון. לאחר מכן הפנה מר סער את תשומת הלב לצורך להיערך למשבר הצפוי בחורף, והזהיר שהוא יורגש בגופי הטיפול בקהילה ובקופות החולים יותר מכפי שיורגש בבתי החולים. כדי להתכונן לכך קופות החולים צריכות לאסוף מידע רב יותר, להגדיל את תפוקת המעבדות ואת היקף הבדיקות, להתכונן לקראת מחסור בחיסונים נגד שפעת, למצוא דרך להפריד בין מטופלים חולים למטופלים בריאים שמבקרים במרפאות, ולהגדיל את המשאבים ההכרחיים, לרבות המשאבים הנחוצים להרחבת האשפוז הביתי. כפי שאמר מר סער, "כדי לנהל את המערכה בחורף נצטרך מודיעין, כי נצטרך לחתוך את שרשרת ההדבקות בלו״ז מאוד מאוד מהיר. המדינה לא ערוכה לדבר הזה, וכדאי שתתכונן". כדי להתמודד עם משבר לאומי כפי שתיאר האלוף איילנד, הציע מר סער שבתכנון לקראת החורף ישותפו בראש ובראשונה קופות החולים אך גם העיריות והרשויות המקומיות, העמותות, הצבא ושאר הגורמים הרלוונטיים.

רן סער

רן סער

מר נסים אלון, מנכ"ל קופת חולים לאומית, דיבר על העיקרון הכללי שלפיו מה שפועל היטב בשגרה פועל היטב גם בשעת חירום, ומערכת שאינה קיימת בשגרה ומוקמת בחיפזון בשעת חירום אמנם תפעל, אבל פעולתה תהיה רצופה תקלות רבות – מסוג התקלות שאפיינו את בדיקות המעבדה בראשית המשבר. כדי להבהיר הן לציבור הרחב והן לבעלי תפקידים במערכת הבריאות ולקובעי המדיניות את היתרון היחסי של קופות החולים בכל הנוגע לטיפול במשבר הקורונה, אמר מר אלון שחשוב לחזור אל היסודות של עבודת קופות החולים. בימים כתיקונם לקופות החולים יש ניסיון בהספקת טיפול רפואי בקהילה, רכישת שירותים רפואיים מסַפקים רפואיים אחרים, רכישת שירותי בדיקות מעבדה, הפניית מטופלים לגופים חיצוניים, הספקת שירותי רפואה מרחוק, ניהול מוקד רפואי 24/7 ועוד. מר אלון הדגיש שבתכנון לעתיד חשוב שקופות החולים ייצמדו לאותם תהליכים שמשמשים אותן בימים כתיקונם: "חשוב לי מאוד להעביר את המסר של התהליך, שאני מתעקש עליו עד היום ואני לא אוותר עליו בשום מצב. חשוב מאוד, כמו בשגרה, שאת ההפניה ייתן הרופא האישי, שמכיר את המטופל הכי טוב". לדבריו, יצירת תהליכים נפרדים לטיפול בנושאים שקשורים לקורונה גרמה לתקלות מרובות בגל הראשון של ההתפרצות.

מנכ"ל כללית שירותי בריאות, פרופ' אהוד דוידסון, דיבר על נקודת המבט הייחודית של כללית, שמנהלת גם מרפאות בקהילה וגם בתי חולים, ועל הצורך באינטגרציה בין המערכות כדי להתמודד עם משבר הקורונה. הוא דן גם במאמצים שעשו קופות החולים בגל הראשון של המגפה כדי לעורר את המודעות לנגיף, בעיקר באוכלוסייה החרדית ובאוכלוסייה הערבית וכן בקרב מטופלים בסיכון. בעקבות הקורונה, הסביר פרופ' דוידסון, יהיו מטופלים מסוג חדש, מטפלים מסוג חדש, ותהליכי עבודה חדשים. מבחינת המטופלים, ישנן קבוצות סיכון חדשות, כגון הקשישים, שזקוקים כעת לתוספת תשומת לב, וככלל יהיה ביקוש גדול יותר לשירותים של בריאות הנפש ולשירותים רפואיים שגרתיים, שנעצרו בזמן הגל הראשון. המטפלים החדשים מתמודדים בעצמם עם אתגרים חדשים בעקבות מגפת הקורונה, לרבות קשיים כלכליים אישיים בגלל המשבר הכלכלי ואתגרים שקשורים לעבודה מהבית ולאיזון בין העבודה לטיפול בבני המשפחה. בה בעת יהיה צורך בתהליכי עבודה חדשים שישנו את הטיפול בקהילה כפי שהוא מוכר לנו היום. תהליכים חדשים אלו כוללים שימוש בשיטות היברידיות שיאפשרו את הניצול היעיל ביותר של המשאבים וכוח האדם, הרחבת חלופות האשפוז, לרבות אשפוז בית, והרחבת היכולת לספק שירותי רפואה מרחוק. משרד הבריאות יצא בתוכנית להשקעת מיליארדי שקלים בבתי חולים; זוהי השקעה חשובה מאוד, אבל קודם שתמומש התוכנית הזאת יעברו שנים, ואילו אתגרים חדשים צפויים לנו כבר בחורף הקרוב, בעוד חודשים אחדים. בטווח הקצר הקהילה יודעת בהחלט לתת פתרונות, אמר פרופ' דוידסון: "יותר שירותים בבית, יותר שירותים דיגיטליים, יותר שירותים במסגרת מרפאות קהילה שיעשו טריאז׳ ומיון קדמי, ועוד כל מיני שירותים״. לדבריו, הספקת שירותים כאלה בקהילה תקל את העומס המוטל על בתי החולים בארץ.

גב' סיגל רגב-רוזנברג, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת, אמרה שאפילו אם היתרון היחסי של קופות החולים מתרכז בעבודתן הישירה עם המטופלים, יש לכלול אותן גם בתכנון הרחב יותר שקשור למגפת הקורונה – דבר שלא נעשה בגל הראשון של ההתפרצות. היא ציינה שהטיפול בגל הראשון התאפיין בכאוס ובחוסר שקיפות, ושהנחיות משרד הבריאות השתנו בלי הרף. מאז תחילת ההתפרצות קופת חולים מאוחדת מאפשרת לחבריה לקבל רבים משירותיה באופן מקוון, וכמו כן היא הרחיבה את שירותי בריאות הנפש, מנעה את התפרצות הנגיף בבתי האבות שבניהולה וארגנה מתנדבים למשלוח תרופות ואפילו מזון לבתיהם של מטופלים קשישים בסיכון. במבט לעתיד, אמרה גב' רגב-רוזנברג, יש להתכונן לחורף, ובכלל זה להתוות תוכניות ייעודיות להגנה על האוכלוסייה המבוגרת, לטפל במחסור בבדיקות מעבדה ובכוח אדם, ולשפר את התקשורת עם שותפים כגון מגן דוד אדום. כפי שהעירה גב' רגב-רוזנברג, "להיערכות לחורף אולי כבר קצת מאוחר מדי. אפילו אם היום בבוקר מישהו במשרד הבריאות יחליט שמתארגנים, החורף עוד 4–5 חודשים פה, ולוקח זמן להרים מערכת אשפוז בית המונית וכרגע גם במשרד הבריאות אף אחד לא נותן את דעתו על זה, אין לא משאבים, לא תוכנית ולא הפקת לקחים לקראת היערכות לגל הבא".

גב' סיגל רגב-רוזנברג

גב' סיגל רגב-רוזנברג

לאורך הדיון הועלו מספר הצעות למשרד הבריאות: לטפל ביכולות הבדיקה לפני החורף; לאסוף מידע רב יותר על ההתפרצות עד כה ועל תסמיני הקורונה; לשפר את האינטגרציה בין הגורמים השונים שמטפלים במשבר; לבצע תחקירים אפידמיולוגיים מהירים; לספק תמיכה ומשאבים לאשפוז ביתי ועוד. את הנושאים הרבים שהועלו לאורך הדיון כולו סיכמה היטב גב' מירי מזרחי-ראובני, סמנכ"לית אסטרטגיה במכבי שירותי בריאות: "יש הרבה מאוד תהליכים שמשרד הבריאות יש לו יתרון יחסי בהם והוא חייב לעשות אותם עכשיו ומהר, ויש תהליכים אחרים שלנו, לקופות החולים, יש יתרון יחסי בהם ואנחנו צריכים לעשות אותם עכשיו ומהר; ומעל לכול צריך אינטגרציה". והוסיפה: ״לכן אני מאוד אשמח אם בעקבות המפגש המיוחד הזה נוכל לפעול יחד – כל קופות החולים – לנסח נייר עמדה יחד איתכם, עם מרכז טאוב, ולפעול כדי שהדברים יקרו, ויקרו עכשיו, כי את הזמן שעובר כרגע לא נוכל להחזיר".

מרכז טאוב מודה לכל המשתתפים בדיון החשוב הזה ומקווה להמשיך לעבוד עם קופות החולים בנושאים שנדונו כאן. אפשר לצפות בהקלטת המפגש בקישור

בחזרה אל הבלוג

הירשמו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *