לרגל יום ירושלים: תמונת מצב של שוק העבודה הירושלמי
מחבר: קלוד בר רבי

בירושלים מציינים השבוע 50 שנה לאיחודה מחדש של ירושלים, יש לבירה סיבות לחגוג: אוכלוסייה של כמעט מיליון תושבים, מיזמי תחבורה המשפרים את הגישה אל העיר וממנה וצמיחתם של אזורי תעשייה חדשים, התורמים להתפתחותן של משרות ברמה גבוהה שמושכות לעיר עובדים איכותיים

כשפוסעים ברחובותיה של ירושלים כיום, קשה להאמין עד כמה היא התפתחה ב-50 השנים האחרונות. ככלכלן, לא מפתיע שאני מתעניין בהתפתחויות שחלו בהזדמנויות התעסוקה שהעיר מציעה ובשוק העבודה המקומי, שהרי אלו תחומי מפתח התורמים ליציבות כלכלית ולפוטנציאל הצמיחה העתידית.

כשבחנתי את שוק העבודה הירושלמי התגלו נתונים מעודדים. עבור אוכלוסיית המועסקים בירושלים (בין שהם מתגוררים בעיר ובין שהם חיים במקום אחר), העיר צומחת בקצב מהיר ומציעה הזדמנויות תעסוקה ברמה גבוהה וכוח עבודה מיומן יותר ויותר.

נכון ל-2015 אוכלוסיית העובדים בירושלים משכילה יותר בממוצע מאוכלוסיית העובדים בשאר המדינה. נתון זה איננו חדש, אך מגמה זו התעצמה בשנים האחרונות: ב-2015 שיעור העובדים בעלי תואר ראשון או שני בירושלים היה גבוה יותר מאשר ב-2012, ושיעור העובדים שהשכלתם הרשמית נמוכה מתעודת בגרות ירד בשנים אלו. הגידול בשיעור העובדים המשכילים והירידה בשיעור העובדים שהשכלתם נמוכה משקפים מגמות שהתרחשו בישראל כולה, אולם השינוי בירושלים היה בולט במיוחד – כמעט פי שניים בהשוואה לשינויים בשאר המדינה.

1

לאור הממצאים המראים כי העובדים המועסקים בירושלים משכילים יותר, עולה השאלה: במה הם עובדים?

בהתאם למגמות העולמיות, שוק העבודה בישראל צפוי להשתנות באופן משמעותי בעשורים הקרובים עקב אוטומציה והתפתחויות טכנולוגיות, שיאפשרו למחשבים ולמכונות להחליף כוח אדם אנושי בתעשיות רבות. כפי שמראה מחקרה של שביט מדהלה ממרכז טאוב, כמעט 40 אחוז משעות העבודה במשק הן בתחומים המוגדרים בסיכון גבוה למחשוב בשני העשורים הקרובים.

מגמה זו אינה שלילית בהכרח, מפני שהאוטומציה והמחשוב עשויים להוביל להגברת היעילות בתעשיות קיימות וליצירת תעשיות חדשות ומקומות עבודה חדשים שאיננו יכולים אפילו לדמיין כרגע. עם זאת, חשוב להיערך ולצפות מראש אילו משרות צפויות להיות מושפעות מהמגמה במידה רבה, וכך להתכונן כראוי לשוק העבודה העתידי.

בירושלים, וכן בשאר המדינה, מקצועות כמו חייטים, עובדי בנייה, מנהלי חשבונות ופקידים נמצאים בקטגוריה של "מקצועות בסיכון גבוה", לצד מקצועות אחרים המאופיינים בפעולות חזרתיות או בעבודה טכנית. לעומת זאת, מקצועות הדורשים יצירתיות, מקוריות, כישורים חברתיים ויכולות משא ומתן נמצאים בקטגוריית "מקצועות בסיכון נמוך".

שוק העבודה בירושלים מתקדם לכיוון של ריבוי משרות בסיכון נמוך למחשוב וגידול בשיעור העובדים המיומנים, ומתרחק ממשרות בסיכון גבוה – תהליך המלווה בירידה בשיעור העובדים בעלי מיומנויות נמוכות. גם במקרה זה המגמות תקפות לישראל כולה, אולם בירושלים השינויים בולטים יותר – וזהו סמן חיובי עבור הכיוון העתידי של שוק העבודה הירושלמי.

2

הגידול בשיעור המשרות בסיכון נמוך ובשיעור העובדים המשכילים קשור במידה רבה ליכולתה של ירושלים בשנים האחרונות למשוך חברות היי-טק גדולות, כמו "אינטל" ו"מובילאיי", אך גם לכך שבעיר ממוקמים אחת האוניברסיטאות המובילות בישראל, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים רבים, לצד כמה מבתי החולים הטובים בארץ וארגונים בין-לאומיים מוכרים. כמו כן, ירושלים היא ביתם של מוסדות השלטון והאדמיניסטרציה, שעובדיהם לרוב בעלי השכלה גבוהה.

למרות ההתקדמות, יש להמשיך לחקור בכדי לחשוף את תמונת המצב המלאה. מחקר של מרכז טאוב שנמצא בשלביו המוקדמים מבקש לבחון את ההבדלים ברמת ההשכלה ובמגמות התעסוקה בין עובדים המתגוררים בירושלים ובין עובדים המועסקים בעיר, אך מתגוררים במקומות אחרים. על פי הממצאים הראשוניים, יש לנקוט צעדים נוספים כדי לסייע לתושבי ירושלים ולהבטיח שגם הם ייהנו בצורה ישירה מהיתרונות של סביבת העבודה המשתנה והמתקדמת של העיר.

איננו יכולים לִצפות כיצד ייראה מצב התעסוקה בירושלים בעוד 50 שנה, אולם כיום העיר בהחלט יכולה להתגאות בהישגים שהגיעה אליהם, ויש סיבה לאופטימיות לאור המגמות החיוביות התורמות להיערכותה לעתיד.

הטור פורסם באנגלית ב-Jewish Journal

בחזרה אל הבלוג


הירשמו לרשימת התפוצה שלנו