לקראת מתווה קבע: אימוץ מודל "ההעסקה החלקית" הגרמני
מחבר: בנימין בנטל

משבר הקורונה אילץ את הממשלה לטפל בשוק העבודה בצעדי חירום ולהכין בחופזה תוואי יציאה מהסגר. עם התהוותו של גל שני או משברים עתידיים יש הכרח לכונן בישראל מנגנון קבע המעוגן בחוק שיספק ודאות הן לעובדים והן למעסיקים. המודל הגרמני צריך לשמש דוגמה למנגנון זה

כלכלת הקורונההתוכנית הגרמנית להעסקה חלקית גובשה לטיפול במצבי שגרה שבהם חברות נקלעות לקשיים זמניים, אך היא מספקת מנגנון המאפשר התמודדות בשעת משבר מצרפי. על פי מנגנון זה, חברה גרמנית הצופה פגיעה בהיקף עסקיה פונה לסוכנות התעסוקה ומתריעה על אפשרות להעסקת חסר, תוך מתן הנמקה וצפי למשך הפגיעה, כאשר ההתחשבנות הסופית עם המדינה נעשית בדיעבד. הפנייה חייבת להיות מעוגנת בהסכמי עבודה או בהסכמת ועד העובדים. כדי לאשר את הבקשה חייבת סוכנות התעסוקה להשתכנע שהירידה בשיעור התעסוקה היא משמעותית וזמנית, אינה נובעת מאירועים שגרתיים (למשל ירידה עונתית בביקוש) ולא הייתה בת-חיזוי.

הסוכנות בודקת אם המצב בשוק העבודה מצדיק את הפעלת הכלי במקום תיווך במציאת עבודה חלופית לעובדים ויכולה לחייב עובדים לעבוד זמנית במשרה אחרת. במידה שתביעת החברה מאושרת, מכסה המדינה בשגרה בממוצע 65% מההפרש בין שכרו של העובד בפועל עבור התעסוקה החלקית לבין שכרו הרגיל, כאשר הפיצוי החלקי נועד למנוע "סיכון מוסרי" מצד העובדים. המעסיקים חייבים להמשיך בתשלום הביטוחים הסוציאליים של העובדים שהוצאו לתעסוקת החסר על בסיס 80% משכרם הרגיל. כך נפגעות זכויותיהם של העובדים באופן חלקי ביותר ונוצרת הרתעה המונעת ניצול לרעה של התוכנית מצד המעבידים.

המנגנון הקיים מאפשר למדינה להתאים במהירות את צורת הפעלתו על פי הנסיבות. במשבר הנוכחי הועלה בגרמניה שיעור הכיסוי של השכר ל-75% עד 85% עד סוף שנת 2020 וניתנה לעובדים אפשרות להשלים את הכנסתם עד ל-100% מהכנסתם הקודמת באמצעות עבודה אצל מעביד אחר. גם למעבידים ניתנה הקלה באמצעות השתתפות המדינה בהוצאות ההעסקה הנלוות.

יתרונה המרכזי של שיטת העסקת החסר הוא הגמישות המוקנית למעסיק בהתאמת היקף התעסוקה של כל אחד מהעובדים למצב השוק תוך שימור ההון האנושי הספציפי. החזרת העובדים לתעסוקה מלאה היא תהליך פשוט החוסך הוצאות גיוס והכשרה של עובדים חדשים עם חזרת השוק לפעילות. מנקודת מבטו של העובד, ההחלטה שלא לפטרו מרמזת שקיים סיכוי סביר לחידוש העסקתו בהיקף מלא. בנוסף, הכללתו של העובד בתוכנית ההעסקה החלקית אינה כרוכה בצעד בירוקרטי כלשהו מצידו ושכרו, כולל השתתפות המדינה, ממשיך להגיע ישירות מהמעביד. ההסכמה הנדרשת מצד העובד או נציגיו להוצאתו לעבודה חלקית מונעת גם היא מצב של ניצול לרעה מצד המעביד.

במשבר 2008 ריככה התכנית באופן דרמטי את הזעזוע בשוק העבודה בגרמניה. בשנת 2009 היה התמ"ג בגרמניה ברבעון הראשון נמוך ביותר מ-7% מהתמ"ג ברבעון הראשון של 2008. התמ"ג חזר לרמתו של לפני המשבר רק בסוף שנת 2011, אך התעסוקה לאורך כל התקופה כמעט שלא השתנתה.

אילו הייתה תוכנית כזאת קיימת בישראל היה נחסך חלק נכבד מהוצאות התמיכה בעובדים, והמשק לא היה חווה את הירידה הדרמטית בהיקף התעסוקה. בפרט, יש להניח שחלק גדול מבין העובדים שהוצאו לחל"ת מלא היו מועסקים באופן חלקי כך שהביטוח הלאומי לא היה נאלץ לפצותם בהתאם לאובדן המלא של שכרם. התעסוקה החלקית היתה גם מקטינה את הפגיעה בתוצר. בנוסף, החזרה לשגרה הייתה מתבצעת בתוך אותה מסגרת חוקית ללא צורך בחקיקת בזק של תוכנית יקרה רק לצורך זה. חקיקתה של תכנית העסקת חסר בישראל תקנה לעובדים ולמעסיקים וודאות לגבי הצפוי להם בעת משבר נוסף ותפחית את העומס הבירוקרטי הכרוך בו. החקיקה תאפשר לעושי המדיניות יישום חלקי של התכנית בהתאם לרמת הסגירה של מערכות משקיות והתאמתם המהירה של הפרמטרים לנסיבות .

בחזרה אל הבלוג

הירשמו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים