שרדתם את אוגוסט – שמחים שהחופש הגדול כבר נגמר?
מחבר: תמר פרידמן ווילסון

סוף-סוף עברנו את התקופה הזן בשנה שבה ההורים הופכים עולמות כדי למצוא סידור לילדיהם עד ששנת הלימודים החדשה תתחיל. מדוע בישראל קשה לאזן בין דרישות העבודה לדרישות ההורות – אפילו במהלך שנת הלימודים?

הורים עובדים, בעיקר לילדים קטנים, יודעים שבחודש אוגוסט יתקשו במיוחד ללהטט בין העבודה להורות. הלימודים, הקייטנות ומחנות הקיץ כבר נגמרו, והורים רבים נעזרים בסבים ובסבתות כדי לשמור על ילדיהם, מפעילים קייטנות הורים או נאלצים לנצל את ימי החופשה שלהם.

כדי לבחון את הקשיים העומדים בפני הישראלים בהתנהלות המקבילה בין העבודה וההורות – לא רק בקיץ, אלא במהלך השנה כולה – חשוב להביא בחשבון את מאפייני הדמוגרפיה והתעסוקה הייחודיים במדינה.

9f5219b9-4930-4fcf-a4a8-af012e0187a0

שיעורי הפריון בישראל גבוהים בהרבה מאשר בכל מדינות ה-OECD האחרות: 3.1 ילדים לאישה בממוצע. בעוד במדינות ה-OECD האחרות חלה ירידה בשיעורי הפריון, בישראל הם לא השתנו מאז 1980.

לא זו בלבד שלישראלים יש ילדים רבים, הם גם עובדים הרבה. בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בהשתתפות בכוח העבודה בקרב רוב הקבוצות החברתיות, ובעיקר בקרב נשים (שיעורי ההשתתפות של נשים בכוח העבודה גדלים בעולם כולו). שיעורי תעסוקת הנשים בישראל גבוהים כיום יותר מתמיד, ועולים על הממוצע במדינות ה-OECD. למעשה, שיעור התעסוקה בקרב נשים יהודיות בישראל הוא השני בגובהו מבין כל מדינות ה-OECD. אף ששיעור התעסוקה של נשים ערביות נופל משיעורי התעסוקה במדינות OECD אחרות, גם בו חלה עלייה בשנים האחרונות.

תעסוקת נשים@2x

עלייה זו בשיעורי התעסוקה של נשים בולטת במיוחד בקרב אימהות לילדים קטנים. ב-2011 שיעורי התעסוקה בקרב נשים בשנות השלושים לחייהן שהן אימהות לילדים גילאי 4–0 היו 69 אחוזים – עלייה של 17 נקודות אחוז בהשוואה ל-1995, ורק מעט פחות משיעור הנשים העובדות באותה קבוצת גיל שאינן אימהות לילדים קטנים.

mothers working heb 3

החברה הישראלית בשל תרבותה, מצבה הגיאו-פוליטי ומדיניות ממשלותיה – עודדה הן את שיעורי הפריון הן את השתתפות הנשים בכוח העבודה.

ואולם אף שהנשים בישראל עובדות יותר, הגברים בישראל אינם עובדים פחות. למעשה, שיעורי התעסוקה של הגברים בישראל עולים. ב-2014 עבדו גברים בישראל 45 שעות שבועיות בממוצע, בהשוואה ל-41 שעות שבועיות בממוצע ב-OECD. זאת ועוד, שיעורי התעסוקה של גברים בשנות השלושים לחייהם גבוהים יותר בקרב אבות לילדים קטנים (גילאי 0-4) מאשר בקרב גברים ללא ילדים קטנים.

17834063_1324359087650275_8488531280039241377_o

כאמור, שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה בישראל הן של הגברים הן של הנשים, ובמיוחד של הורים לילדים קטנים, הם גבוהים. מהי המשמעות של נתונים אלו עבור הורים המנסים לאזן בין דרישות שוק העבודה לדרישות גידול הילדים? באופן טבעי, שאלה זו מובילה לדיון על הנגישות והעלות של טיפול בילדים בגיל הרך.

44412852-78aa-4d01-bb50-84424267348e (2)

בין השנים 2003 ל-2012 גדלה ההוצאה הממוצעת של משק בית לגני ילדים (גילאי 5–2) ב-43 אחוזים. זוהי עלייה שאין דומה לה בשכבות גיל אחרות במערכת החינוך, והיא גבוהה בהרבה מהגידול בהכנסות או בהוצאות של משקי הבית. העלות הגבוהה של חינוך טרום-חובה, שבאה לידי ביטוי ב"מחאת העגלות", הייתה לנושא מרכזי במחאה החברתית של 2011. המחאה הובילה להרחבת חוק חינוך חובה כך שיחול גם על גילאי 4–3, ובעקבות זאת לירידה בהוצאה של משקי הבית על חינוך טרום-חובה, אם כי זו ירידה זו הורגשה בעיקר בקרב משקי בית המשתייכים למעמד הביניים ולמעמד הגבוה. עם זאת, לתוכניות הטיפול בילדים בשעות שאחרי הלימודים, בזמן שהוריהם בעבודה, יש עלות, וגם כשהן מסובסדות הן מטילות לעתים קרובות על ההורים הוצאות נוספות. בחודש יולי שעבר הכריז שר החינוך על תוכנית מסובסדת חדשה לשעות אחר הצהריים, וזו עשויה להקל את העול הכספי המוטל על ההורים.

כפי שהורים מתלוננים לעתים קרובות, הבעיה מתעוררת בעיקר כאשר אין התאמה בין השעות שבהן אפשר לממן טיפול בילדים במחיר סביר לשעות העבודה במשרה מלאה. הפער בולט במיוחד בחודש אוגוסט, שבו בתי הספר אינם פועלים, והקייטנות הפרטיות המעטות נותנות מענה רק לחלק מהילדים.

הקושי למצוא מסגרת לילדים המתואמת עם שעות העבודה של שני הורים עובדים עלול להשפיע על משפחות צעירות בכמה דרכים, כולל היקף המשרה שההורים יבחרו. נשים, הרבה יותר מגברים, נוטות לעבוד במשרות חלקיות, עובדה שיש לה השלכות מרחיקות לכת. מחקר שערך מרכז טאוב בעת האחרונה מראה כי אחד הגורמים העיקריים לפערי השכר בין המגדרים הוא ההבדלים בין מספר שעות העבודה של גברים ושל נשים. בעיית הטיפול בילדים יכולה להשפיע גם על הנכונות לעבוד בעבודה מרוחקת מן הבית. ונשים, יותר מגברים, נוטות לעבוד בקרבת הבית, ומשמעות הדבר עלולה להיות אפשרויות עבודה מצומצמות יותר.

מדינות מפותחות אחרות הנהיגו מדיניות שעונה על צורכיהן של משפחות צעירות. יותר ממחצית ממדינות ה-OECD דורשות ממעסיקים להתיר לעובדים שהם הורים לילדים צעירים לעבוד במשרה חלקית. ברוב המדינות הללו יש לעובד זכות לחזור ממשרה חלקית למשרה מלאה לכשירצה בכך. זאת ועוד, המגמה הכללית במדינות ה-OECD היא לאפשר לעובדים שעות עבודה גמישות יותר (מבחינת תחילת יום העבודה וסיומו), לנהל "בנק זמן" שבו שעות עבודה עודפות נספרות ומכסות על שעות עבודה חסרות, או להתיר להם לעבוד מן הבית.

מאפייני התעסוקה, הפריון וההשכלה בישראל יוצרים צורך ועניין של הרבה הורים במדיניות שתאפשר למשפחות לקיים את האיזון המתבקש בחיים המודרניים בין חיי העבודה לחיי משפחה.

 

המאמר פורסם באנגלית ב-Times of Israel ב-4 בספטמבר 2017.

 

בחזרה אל הבלוג

הירשמו לרשימת התפוצה שלנו