Category Archives: About -> Internatioanal Advisory Council @he

פרופ' אדוארד גלייזר

אדוארד גלייזר הוא פרופסור לכלכלה (במשרה ע"ש פרד ואלינור גלימפ) בפקולטה למדעים ואומנויות באוניברסיטת הרווארד, שבה הוא מלמד מאז 1992. בדרך כלל הוא מעביר קורסים על תיאוריות של מיקרו-כלכלה, ומדי פעם הוא מלמד שיעורים על כלכלה אורבנית וציבורית. הוא היה מנהל מרכז טאובמן לממשל מדיני ומקומי, ומנהל מכון רפפורט שבבוסטון.

פרופ' גלייזר פרסם עשרות מאמרים על הגידול הכלכלי בערים, על משפט ועל כלכלה. עבודתו מתמקדת בגורמים לגידול הערים ובתפקידן כמרכז להפצת רעיונות. את תואר הדוקטור שלו קיבל ב-1992 מאוניברסיטת שיקגו.

 

עם ספריו של פרופ' גלייזר נמנים Cities, Agglomeration, and Spatial Equilibrium (הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2008); Rethinking Federal Housing Policy (הוצאת American Enterprise Institute, 2008),
וTriumph of the City (הוצאת פינגווין, 2011).

ג'נט רותנברג-פאק ז"ל

ג'נט רותנברג-פאק היא פרופסור בדימוס במחלקת כלכלת העסקים והמדיניות הציבורית בבית הספר ע"ש ורטון באוניברסיטת פנסילבניה. מוקד המחקר שלה היה כלכלה ציבורית, בדגש על כלכלה עירונית ואיזורית. פאק חוקרת כיום את הגורמים העיקריים בהוצאות הציבוריות (שותפויות והוניות) בארצות הברית, בניסיון לראות האם הטיעונים בפרסומו שלJ.K. Galbraith ‎, The Affluent Society ‎, אכן ניתנים לביסוס. היא החלה את הקריירה שלה ככלכלנית עבור הסוכנות לפיתוח מחדש של ניו הייבן, קונטיקט, שעברה התחדשות אורבנית ניכרת באותה עת. במהלך אותן שנים היא היתה מרצה במחלקה לתכנון עירוני באוניברסיטת ייל ולימדה קורסים בנושא עיצוב אורבני.

משם היא עברה לתפקיד בבית הספר למדיניות ציבורית ועירונית שהוקם מחדש באוניברסיטת פנסילבניה (1970). כאשר האוניברסיטה העבירה את תכניות המדיניות הציבורית שלה לבית הספר ע"ש ורטון, פק היתה בין החברים הראשונים במחלקה החדשה למדיניות ציבורית ועירונית (1978), כיום המחלקה לכלכלה עסקית ומדיניות ציבורית. היא הייתה יושבת ראש המחלקה מ-1992 עד 1997. במהלך התקופה הזו היא גם הייתה העורכת של Journal of Public Policy and Management, יולי 1994 עד 1999.

פרופסור פק גם העבירה שנים רבות (בחופשה מאוניברסיטת פנסילבניה) במכון ברוקינגס בוושינגטון די-סי. מחקרים פרודוקטיביים רבים ופעילויות מקצועיות אחרות צמחו מאותה התאגדות. היא הכותבת והעורכת של כמה ספרים, לרבות Urban Models: Diffusion and Policy Application; Sunbelt/Frostbelt: Public Policies and Market Forces in Metropolitan Development; וכן Growth and Convergence in Metropolitan America. נוסף לכך, משנת 2000 עד 2009 היא ארגנה ועידה שנתית בנושאים אורבניים (שהשתתפו בה כ-40 מלומדים מובילים בתחום העיור). כל ועידה סוכמה בכרך של Brookings Wharton Papers on Urban Affairs – קובץ מאמרים ותגובות למאמרים עם הקדמה מאת פק ועורך המשנה של הכרך ויליאם גייל.

לאורך הקריירה שלה פרופסור פק הייתה בקשר עם סגל אקדמי בישראל, והעבירה כמה קיצים במוסדות אקדמיים או במוסדות מחקר בישראל, לרבות האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון ירושלים ללימודי ישראל. היא הייתה חברה  בוועדה המייעצת הבין-לאומית של המרכז הבינתחומי בהרצליה.

פרופ' האן אנצינגר

האן אנצינגר היה פרופסור ללימודי הגירה ואינטגרציה באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם מאז 2001. בין 2001-1986 הוא שימש בתפקיד דומה באוניברסיטת אוטרכט, ולפני כן עבד בין השאר עבור המועצה המדעית למדיניות הממשלה (WRR), צוות סיעור מוחות המקורב לראש הממשלה של הולנד, ועבור משרד העבודה הבין-לאומי בז'נבה.

לאנצינגר פרסומים נרחבים בנושא הגירה, אינטגרציה וריבוי תרבויות, והוא ייעץ לשלטונות מקומיים ולאומיים ולארגונים בין-לאומיים בנושאים אלו. הוא כיהן כנשיא של ועדת המחקר בנושא הגירה של ההתאחדות הסוציולוגית הבין-לאומית, וכן כנשיא הדירקטוריון של IMISCOE, הרשת האירופית הראשית של מכוני מחקר בנושא הגירה. כיום הוא סגן יו"ר הוועדה המדעית של סוכנות הזכויות הבסיסיות של האיחוד האירופי בווינה.

פרופ' ג'יימס הקמן

ג'יימס ג' הקמן הוא פרופסור לכלכלה שתרומתו יוצאת דופן. הוא פרופסור בכיר במשרה ע"ש הנרי שולץ במחלקה לכלכלה ומנהל את המרכז לכלכלה של הפיתוח האנושי במוסד. בשנת 2000 זכה הקמן (לצד אחרים) בפרס נובל לכלכלה על עבודתו במדדי מיקרו-כלכלה של גיוון והטרוגניות, קביעת בסיס סיבתי להערכת מדיניות ציבורית. הוא קיבל פרסים אחרים רבים על עבודתו, לרבות מדלית ג'ון בייטס קלארק ב-1983, פרס ג'ייקוב מינסר על מפעל חיים ב-2005, פרס דניס אייגנר לשנים 2005 ו-2007, מדליית יוליסס מאוניברסיטה הלאומית של אירלנד בדבלין ב-2006, פרס תאודור ו' שולץ ב-2007, מדליית זהב של נשיא הרפובליקה של איטליה ב-2008, פרס על תרומות יוצאות דופן למדיניות ציבורית עבור ילדים ב-2009, וכן מדליית פריש ב-2014. הוא מעורב באופן פעיל בביצוע והנחיה של מחקר אמפירי ותיאורטי על פיתוח מיומנויות, אי שוויון וניעות חברתית.

פרופ' פיטר ס' הלר

פיטר ס' הלר הוא פרופסור אורח לכלכלה בוויליאמס קולג' בוויליאמסטאון, מסצ'וסטס. הוא מלמד גם בתכנית הממשל לבוגרים באוניברסיטת מאסטריכט בהולנד, ומרצה לעתים במכון IMF. הוא עבד בקרן המטבע הבין-לאומית (IMF) במשך כמעט 30 שנה, ובמסגרת זו כתב רבות על נושאים של פיתוח הכלכלה והפחתת העוני, מדיניות כספים במישור המאקרו, אוכלוסיות מזדקנות, מדיניות הוצאות ציבוריות, רפורמות בשירותי הבריאות במדינות מתפתחות, רפורמה בפנסיות ובשירותים האזרחיים, שינוי אקלים, הפרטה וגלובליזציה. הוא היה סגן המנהל של המחלקה לעניינים כספיים בקרן המטבע הבין-לאומית. הוא צבר ניסיון נרחב באסיה כשעבד בסין, הודו, אינדונזיה, יפן, קוריאה, מלזיה ותאילנד, ובאפריקה (שם עבד בסומליה, קניה ואתיופיה), ואירופה (שם הוא עבד בבוסניה). במהלך עבודתו בקרן הוא היה מעורב רבות בוועדה למאקרו-כלכלה ובריאות של ארגון הבריאות העולמי, כמו גם בתכנית המילניום לפיתוח מטעם האו"ם. הוא גם היה חבר בוועדה המייעצת למנהל הכללי של ארגון הבריאות העולמי על קווי מדיניות בנושא הטבק.

ספרו Who Will Pay? Coping with Ageing Societies, Climate Change, and other Long-Term Fiscal Challenges פורסם בהוצאת IMF ב-2003. במהלך הקריירה שלו הוא היה פרופסור מסייע לכלכלה באוניברסיטת מישיגן, ואחרי שעזב את קרן המטבע הבין-לאומית הוא לימד שנים ספורות בבית הספר ללימודים בין-לאומיים מתקדמים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס. ד"ר הלר קיבל את תואר הדוקטור לכלכלה מאוניברסיטת הארוורד, ואת התואר הראשון שלו מקולג' טריניטי (הרטפורד).

אדם גמראן

אדם גמראן הוא נשיא קרן ויליאם ט' גרנט ופרופסור בדימוס של ג'ון ד' מקארתור לסוציולוגיה וללימודי מדיניות חינוך באוניברסיטת ויסקונסין במדיסון. בקרן הוא מוביל יוזמות לתמיכה במחקר כדי לשפר את החיים של צעירים בגילי 5 עד 25, בדגש על תוצאות הפחתת אי השוויון בקרב בני נוער ועל הבנת הצורך בראיות מחקריות בתכניות ובקווי מדיניות שמשפיעים על בני נוער.

 

בקריירת המחקר שלו, המתפרשת על פני שלושה עשורים, גמראן ערך מגוון רחב של מחקרים המתמקדים באי השוויון  בחינוך וברפורמה בבתי הספר. הוא הכותב הראשי של Transforming Teaching in Math and Science: How Schools and Districts Can Support Change (Teachers College Press, 2003) , והעורך של Standards-Based Reform and the Poverty Gap: Lessons for No Child Left Behind (Brookings Institution Press, 2007) . הוא גם עורך שותף של הספרMethodological Advances in Cross-National Surveys of Educational Achievement (National Academy Press, 2002), וכן Stratification in Higher Education: A Comparative Study (Stanford University Press, 2007). הוא היה יו"ר פאנל הייעוץ העצמאי של האומדן הלאומי של קריירה וחינוך טכני עבור משרד החינוך של ארצות הברית, ישב בוועדה על מחקרים השוואתיים בין-לאומיים בחינוך עבור מועצת המחקר הלאומית (NRC), וכעת יושב בראש הוועדה לחינוך במדעים של המועצה. הוא מונה פעמיים מטעם הנשיא ברק אובמה לחבר בוועדה הלאומית למדעי החינוך, והוא חבר נבחר של האקדמיה הלאומית לחינוך והאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

 

ב-2013 הוא התכבד לקבל את פרס קרן ספנסר למחקר על מדיניות חינוך מטעם ההתאחדות למדיניות ציבורית וניהול, וב-2014 הוא קיבל פרס על תרומה יוצאת דופן למחקר בחינוך מההתאחדות האמריקאית לחקר החינוך.

ד"ר רוברט א' ליטן

בתור כלכלן ועורך דין, לליטן יש כמעט ארבעה עשורים של ניסיון בתחומי המשפט, המחקר והמדיניות הכלכלית, ובתור מנהל במגזר הפרטי, הציבורי והממשלתי. באמצעות פרסומיו הנרחבים, עדויותיו ונאומיו הרבים, הוא נעשה מומחה לאומי בעל שם בפיקוח, מלחמה במונופולים, יזמות ומימון, ונושאי מדיניות אחרים.

ליטן משתייך כעת לארגונים רבים. הוא ידיד בכיר שאינו תושב במכון ברוקינגס, שם שימש בעבר כסגן מנכ"ל ומנהל לימודי הכלכלה, וגם כידיד בכיר; הוא יועץ של KoreinTillery, חברת עורכי דין שנמצאת בסנט לואיס ושיקגו ומתמחה בהתדיינות בתיקים גדולים; וכן כלכלן ראשי בחברת Main Street Genome, חברת סטארט-אפ הממוקמת בוושינגטון די-סי. במסגרת תפקיד זה הוא מספק ניתוח פיננסי לעסקים קטנים.

ליטן חבר גם בכמה ועדות מייעצות: קרן סמית' ריצ'רדסון; הוועדה לפיתוח הכלכלה; והמכון האמריקאי למלחמה במונופולים; וכן מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. הוא גם יועץ מיוחד של Economists, Inc. בוושינגטון די-סי.

נוסף לניהול המחקר הכלכלי בברוקינגס, ליטן שימש בתפקידים דומים בקרן קאופמן וגם ב-Bloomberg Government. הוא היה חבר בוועדה המייעצת הבין-לאומית של Principal Financial Group, וגם מונה לכמה תפקידים בכירים בתור כלכלן ועורך דין בממשל הפדרלי של ארצות הברית.

במהלך קריירת המחקר שלו, ליטן כתב או היה כותב שותף של 27 ספרים וערך 14 נוספים. כמו כן הוא כתב לבד או בשיתוף יותר מ-200 מאמרים בפרסומים מקצועיים ופופולריים. ספרו האחרון, שיצא לאור בהוצאת Wiley בסתיו 2014, הואThe Trillion Dollar Economists.

ליטן סיים תוארB.S. בכלכלה (בהצטיינות יתרה) בבית הספר לכספים ע"ש ורטון באוניברסיטת פנסילבניה; תואר J.D. בבית הספר למשפטים של ייל; ותוארי M. Phil. ו-Ph.D. באוניברסיטת ייל.

פרופ' דניאל כהנמן

פרופ' דניאל כהנמן הוא פרופסור בדימוס לפסיכולוגיה וענייני ציבור בפרינסטון, חבר במרכז לרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים, ושותף בחברת הייעוץ The TGG. הוא ידוע במיוחד בזכות עבודתו עם עמוס טברסקי על שיקול דעת אנושי וקבלת החלטות, שבזכותה זכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 2002. כהנמן למד גם כמה נושאים אחרים, לרבות תשומת לב, זיכרון של התנסויות, רווחה אישית, חשיבה מנוגדת לעובדות וכלכלה התנהגותית. תוארי הכבוד שקיבל כוללים את מדליית החופש הנשיאותית (2013), פרס על מפעל חיים מטעם התאחדות הפסיכולוגים האמריקאית, פרס גראומאייר בפסיכולוגיה (עם עמוס טברסקי) ופרס תומס שלינג על תרומתו למדיניות, בין השאר. הוא מחזיק בתוארי כבוד מאוניברסיטאות רבות.

פרופ' אריק הניושק

אריק הניושק הוא חבר סגל בכיר (במסגרת משרה ע"ש פול וג'ין האנה) במכון הובר שבאוניברסיטת סטנפורד. הוא היה דמות מובילה בפיתוח של ניתוח כלכלי של עניינים הנוגעים לחינוך. הוא פרסם מחקרים רבים שצוטטו רבות על ההשפעות של הקטנת גודל הכיתות, נשיאה באחריות לסיכונים גבוהים, הערכות עם ערך מוסף על איכות המורים, ונושאים אחרים הקשורים לחינוך. החלוציות שלו בניתוח המודד את איכות המורים באמצעות צמיחה בהישגי התלמידים מהווה את הבסיס למחקרים נוכחיים על הערך המוסף של מורים ובתי ספר. לאחרונה הראה הניושק שאיכות החינוך קשורה באופן הדוק לצמיחה הכלכלית הלאומית.

ספרו האחרון, Endangering Prosperity: A Global View of the American School, בוחן את הביצועים של בתי ספר בארצות הברית מנקודת מבט בין-לאומית, ומזהה את המחירים של חוסר שיפור בתוצאות התלמידים. ספרו הקודם,Schoolhouses, Courthouses, and Statehouses: Solving the Funding-Achievement Puzzle in America's Public Schools, מתאר כיצד ניתן להשתמש במדיניות משופרת של מימון בתי ספר כדי להגשים את מטרותינו הרצויות. Courting Failure, the Handbook on the Economics of Education  (ארבעה כרכים),,The Economics of Schooling and School Quality, Improving America’s Schools, Making Schools Work, Educational Performance of the Poor, Education and Race, Modern Political Economy, Improving Information for Social Policy Decisions, and Statistical Methods for Social Scientists. מאמריו המלומדים הרבים, העוסקים במגוון רחב של נושאים חינוכיים, מצוטטים באופן נרחב מאוד הן בכתבי עת מקצועיים והן בדיוני מדיניות.

הניושק הוא יושב הראש הוועד המנהל בפרויקט בתי הספר של טקסס באוניברסיטת טקסס בדאלאס, שותף למחקר של הלשכה הלאומית למחקרים כלכליים, וחבר בכוח המשימה "קורט" בנושא 12 שנות לימוד. לאחרונה הוא שימש בתור המפקח על הוועדה ליושר ולמצוינות של משרד החינוך של ארצות הברית. הוא היה יושב ראש הדירקטוריון של הוועדה הלאומית למדעי החינוך בשנים 2010-2008. כעת הוא הרכז האזורי לכלכלת החינוך של רשת המחקר CESifo.

בעבר החזיק הניושק במינויים אקדמיים באוניברסיטת רוצ'סטר, אוניברסיטת ייל, והאקדמיה של חיל האוויר של ארצות הברית. השירות שלו בממשלה כולל את תפקיד סגן מנהל משרד התקציבים של הקונגרס, כלכלן בכיר בסגל מועצת היועצים הכלכליים, וכן כלכלן בכיר במועצה ליוקר המחיה. הוא מונה למגוון ועדות מדיניות, לרבות ועדת המושל למצוינות בחינוך של קליפורניה וכן ועדת המושל להכנה לקולג' בטקסס. הוא חבר באקדמיה הלאומית לחינוך והאקדמיה הבין-לאומית לחינוך, לצד היותו ידיד איגוד כלכלני שוק העבודה וההתאחדות האמריקאית לחקר החינוך. כמו כן הוא זכה בפרס פורדהם על ידענות דגולה ב-2004.

הניושק סיים בהצטיינות את האקדמיה של חיל האוויר של ארצות הברית והשלים את הדוקטורט בכלכלה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). הוא שירת בחיל האוויר של ארצות הברית מ-1965 עד 1974.

השגריר סטיוארט אייזנשטט

השגריר אייזנשטט עומד בראש הפרקטיקה הבין-לאומית של החברה קובינגטון. עבודתו בקובינגטון מתמקדת בפתרון בעיות בסחר בין-לאומי ומחלוקות עסקיות עם ממשלת ארצות הברית וממשלות זרות, ועסקאות ותקנות עסקיות בין-לאומיות בשם חברות מארצות הברית ואחרות ברחבי העולם.

במשך עשור וחצי של שירות לציבור בשלושה מוסדות שונים של ממשלת ארצות הברית, השגריר אייזנשטט החזיק בכמה עמדות מפתח בכירות, לרבות היועץ הראשי של הבית הלבן בנושא מדיניות פנים לנשיא ג'ימי קרטר (1981-1977); שגריר ארצות הברית באיחוד האירופי; סגן שר המסחר לענייני סחר בין-לאומי; סגן שר החוץ לענייני כלכלה, עסקים וחקלאות; וכן סגן שר האוצר בממשל קלינטון (2001-1993).

בתקופת ממשל קלינטון, היה לאייזנשטט תפקיד חשוב בפיתוח של יוזמות בין-לאומיות חיוניות, לרבות ניהול משא ומתן באג'נדה הטרנס-אטלנטית עם האיחוד האירופי (הקמת מה שהיווה את המסגרת ליחסים של ארצות הברית עם האיחוד האירופי); הפיתוח של הדיאלוג העסקי הטרנס אטלנטי (TABD) בקרב מנכ"לים מאירופה וארצות הברית; ניהול משא ומתן על הסכמים עם האיחוד האירופי בנוגע לחוק הלמס-ברטון וחוק הסנקציות על איראן ולוב; ניהול המשא ומתן בעניין הסכם הנמלים היפניים עם ממשלת יפן; וכן המשא ומתן של פרוטוקול קיוטו על התחממות גלובלית, שם עמד בראש המשלחת של ארצות הברית.

רוב העניין בעשיית צדק מאוחר עם קורבנות השואה וקורבנות אחרים של הרודנות הנאצית במלחמת העולם השנייה נבע מתפקידו המוביל בממשל קלינטון בתור נציג מיוחד של הנשיא ושר החוץ לענייני תקופת השואה. הוא ניהל משא ומתן מוצלח בהסכמים חשובים עם השוויצרים, הגרמנים, האוסטרים והצרפתים, ועם מדינות אירופיות אחרות, בנושא השבת רכוש, תשלום לעובדי עבודות כפייה, החזרת פריטי אמנות שנבזזו, חשבונות בנק, וכן תשלום של פוליסות ביטוח. ספרו בנושא אירועים אלו, Imperfect Justice: Looted Assets, Slave Labor, and the Unfinished Business of World War II, התקבל באהדה בפרסומים במגזינים כגון "ניו יורק טיימס", "לוס אנג'לס טיימס", "וושינגטון פוסט", Business Week וגם Publisher's Weekly. הספר אף תורגם לגרמנית, צרפתית, צ'כית ועברית.

השגריר אייזנשטט קיבל שבעה תוארי דוקטור של כבוד מאוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים. הוא זכה בפרסים אזרחיים נכבדים ממשלות צרפת (לגיון הכבוד), גרמניה, אוסטריה ובלגיה, כמו גם משר החוץ האמריקאי וורן כריסטופר, שרת החוץ האמריקאית מדליין אולברייט, וכן שר האוצר לורנס סאמרס. ב-2007 הוא הוכרז כ"עורך הדין המוביל בסחר בינלאומי" בוושינגטון די-סי מטעם כתב העתLegal Times. מאמרים פרי עטו במגוון נושאים בין-לאומיים ומקומיים מופיעים ב"ניו יורק טיימס", Financial Times, "הראלד טריביון" הבינלאומי, וושינגטון פוסט, לוס אנג'לס טיימס, מגזין Foreign Policyומגזין Foreign Affairs. השגריר אייזנשטט גדל והתחנך בבתי הספר הציבוריים של אטלנטה. הוא סיים בהצטיינות את לימודיו באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל, באחוות פי בטא קאפה, ואת בית הספר למשפטים של הארוורד. הוא נשוי לפרנסיס אייזנשטט ויש לו שני בנים וחמישה נכדים.

פרופ' אהרן צ'חנובר

אהרן צ'חנובר נולד בישראל בשנת 1947. הוא היה פרופסור נכבד בטכניון בחיפה. הוא קיבל תואר M.Sc. ב-1971 ו-M.D. ב-1973 מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר D.Sc. מהטכניון ב-1982. בהיותו סטודנט במוסד זה הוא גילה, בשיתוף עם ד"ר אברהם הרשקו ובשיתוף פעולה עם ד"ר ארווין רוז מפילדלפיה, ריאקציה מרכזית במערכת האוביקוויטין-פרוטאזום – קשר קובלנטי של מצעי חלבון עם אוביקוויטין, שחושף אותם להגרעה. הם גם הדגימו את התפקיד של המערכת בהסרת חלבונים חריגים בעלי תוחלת חיים קצרה. צ'חנובר קיבל את פרס אלברט לסקר לשנת 2000, את פרס ישראל לשנת 2003, ואת פרס נובל לשנת 2004 (לכימיה, לצד ד"ר אהרון הרשקו וד"ר רוז). הוא חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולמדעי הרוח, האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית (NAS) והמכון לרפואה במדינה (IOM) (שותף חוץ), באקדמיה למדעים של האפיפיור בוותיקן, וכן באקדמיה הסינית למדעים (CAS; עמית חוץ).

פרופ' דיוויד אוטור

פרופ' דיוויד אוטור הוא פרופסור לכלכלה ב-MIT, שותף למחקר של הפקולטה של הלשכה הלאומית לחקר הכלכלה, שותף מחקרי במעבדת עבדול ג'מיל לטיף למלחמה בעוני, מנהל בשיתוף היוזמה של MIT למלחמה באי השוויון ולמען יעילות בתי הספר, מנהל שותף של מרכז המחקר בנושא אובדן כושר עבודה מטעם הלשכה הלאומית למחקרים כלכליים, ועורך ראשי של כתב העת Journal of Economic Perspectives.
אוטור חוקר כיצד שוק העבודה מושפע משינויים טכנולוגיים וגלובליזציה, אי השוויון בשכר, ביטוח אובדן כושר עבודה ואספקת כוח עבודה, ועזרה זמנית וסידורי עבודה אמצעיים אחרים. אוטור קיבל את פרס קריירה מטעם קרן המדע הלאומית (NSF), מעמד חבר בקרן אלפרד פ' סלואן, את פרס שרווין רוזן על תרומה יוצאת דופן בתחום כלכלת שוק העבודה, וכן את פרס ג'יימס א' ורות' לויטן מ-MIT על מצוינות בהוראה. הוא גם נבחר לעמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים. אוטור השלים תוארראשון בפסיכולוגיה מאוניברסיטת טאפטס וכן דוקטורט במדיניות ציבורית מבית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארוורד ב-1999.
לפני שפנה ללימודים מתקדמים, הוא העביר שלוש שנים בהענקת השכלה במיומנויות המחשב לילדים ומבוגרים מעוטי יכולת בסן פרנסיסקו ובדרום אפריקה. אוטור גם מחזיק במשותף בסרט הקפטן של נבחרת ההוקי MIT Economics, שזכתה למוניטין של אחת מהקבוצות המכובדות ביותר בליגה הפנימית של MIT.

ד"ר הנרי ג' ארון

הנרי ארון הוא כעת חבר בכיר בסגל האקדמי של ברוס ווירג'יניה מקלורי בתכנית ללימודי כלכלה של מכון ברוקינגס. בין 1990 ל-1996 הוא היה מנהל התכנית ללימודי כלכלה.

הוא לימד באוניברסיטת מרילנד משנת 1967 עד 1989 – למעט בשנים 1977 ו-1978, אז שימש בתור עוזר המזכיר לתכנון ואומדן במשרד הבריאות, החינוך והרווחה של ארצות הברית. כמו כן שימש ארון כיושב הראש בוועדה המייעצת למוסד האמריקאי לביטוח לאומי ב-1979. במהלך השנה האקדמית 1996-1997 הוא היה עמית של גוגנהיים במרכז למחקרים מתקדמים במדעי ההתנהגות של אוניברסיטת סטנפורד. הוא בוגר UCLA ומחזיק בתואר דוקטור בכלכלה מאוניברסיטת הארוורד.

 

ד"ר ארון חבר בוועדה לקצבאות בריאות של מחוז קולומביה ומשמש כיושב ראש של הוועדה המייעצת של ביטוח לאומי בארצות הברית. הוא חבר במכון לרפואה, באקדמיה האמריקאית לאמניות ולמדעים, בוועדה המייעצת של מכון סטנפורד לחקר מדיניות כלכלית, ובוועדה המבקרת של בתי הספר לרפואה ולרפואת שיניים בהארוורד. הוא היה חבר בדירקטוריון של Abt Associates, והוא חבר בדירקטוריון של המרכז לעדיפויות תקציב ומדיניות. כמו כן הוא היה חבר מייסד, סגן מנכ"ל ויושב ראש הדירקטוריון של האקדמיה הלאומית של ביטוח ממלכתי. הוא היה סגן המנכ"ל וחבר בוועדה המנהלת של ההתאחדות הכלכלית האמריקאית, וגם נשיא ההתאחדות למדיניות וניהול ציבוריים. הוא היה חבר בדירקטוריון של קרן הזכאות לדמי פרישה לאנשי הוראה ואוניברסיטת ג'ורג'טאון. בין פרסומיו של ארון:

 

Closing the Deficit: How Much Can Later Retirement Help? (with Gary Burtless); Taxing Capital Income: Do We? Should We? Can We? (coedited with Leonard Burman and Eugene Steuerle); Can We Say No: The Challenge of Health Care Rationing (with Melissa Cox); Coping With Methuselah: The Impact of Molecular Biology on Medicine and Society (coedited with William Schwartz); Agenda for the Nation (coedited with James Lindsay and Pietro Nivola); Crisis in Tax Administration (coedited with Joel Slemrod); The Plight of Academic Medical Centers, Countdown to Reform: The Great Social Security Debate (with Robert Reischauer); and Setting National Priorities: The Year 2000 and Beyond, which he coedited. Other books include The Painful Prescription: Rationing Hospital Care (coauthored with William Schwartz); Can America Afford to Grow Old? (coauthored with Barry Bosworth and William Gale); Serious and Unstable Condition: Financing America's Health Care; Economic Effects of Fundamental Tax Reform (coedited with William Gale); and Behavioral Aspects of Retirement Economics (editor).

ברטון וייסברוד

ברטון וייסברוד הוא כלכלן, כתב וערך 16 ספרים ופרסם כמעט 200 מאמרים בנושאים שונים: הכלכלה וניתוח המדיניות הציבורית של ארגונים ללא מטרות רווח; חינוך; בריאות; המטרות והתוצאות של מחקר ושינוי טכנולוגי בשירותי הבריאות; עוני; כוח אדם; חוקי האינטרסים הציבוריים; גיוס לצבא; והערכת תועלת-עלות. מחקרו האחרון בוחן את ההתנהגות הכלכלית ההשוואתית של ארגונים עסקיים, ארגונים ממשלתיים וארגונים ללא מטרות רווח, וכן את המטרות והתוצאות של המסחריות הגוברת בקרב ארגונים ללא מטרות רווח. ספרו האחרון הוא Mission and Money: Understanding the University (Cambridge University Press, 2008), שנכתב בשיתוף ג'פרי באלו ואוולין אש. ספר זה ממשיך את מחקרו על תפקיד הארגונים ללא מטרות רווח בתעשיות עם מוסדות מעורבים, נושא שאותו בחן בספרו The Nonprofit Economy (Harvard University Press, 1988) ובכרך שערך בשם , To Profit or Not to Profit: the Commercial Transformation of the Nonprofit Sector (Cambridge University Press, 1998).  .

וייסברוד שימש ככלכלן בכיר במועצת היועצים הכלכליים של הנשיא ג'ון פ' קנדי ולינדון ב' ג'ונסון. הוא מייעץ רבות לממשלות, מוסדות, ארגונים ללא מטרות רווח וחברות פרטיות בארצות הברית ומחוצה לה.