Category Archives: Events @he

כיצד ייראה שוק העבודה העתידי בישראל?

הכנס השנתי ע"ש הרברט מ' סינגר 

כיצד ייראה שוק העבודה
העתידי בישראל?

יום ראשון, כ"ו בחשוון תשע"ט, 4 בנובמבר 2018

מרכז הכנסים ע"ש קונרד אדנאואר
משכנות שאננים, ירושלים

לסרטוני הכנס לחצו כאן

פתיחה 

מרדכי אלישע, ממונה זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים  
פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב (מצגת)
מר ג'יי ה' סנדק,
נשיא קרן הרברט ונל סינגר
סוזאן פת בנבנישתי,
מנכ"לית מרכז טאוב

לביוגרפיות של הדוברים

מושב ראשון: פריון, היי-טק ואומת הסטארט-אפ

יו"ר: פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב

הרצאה מרכזית: פרופ' יוג'ין קנדל, האוניברסיטה העברית, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל (מצגת)

דיון בהשתתפות:
דליה נרקיס, יו"ר חברת מנפאאור ישראל לשעבר (מצגת)
מיכל צוק,
המשנה למנכ"ל משרד הרווחה והממונה על תעסוקה לשעבר (מצגת)
אורן שובל,
מייסד שותף ו-CTO, ויה 

סיכום מחקרי מרכז טאוב על אומת הסטארט-אפ

לביוגרפיות של משתתפי הפאנל

מושב שני: תפקיד המיקום והפיזור הגיאוגרפי של חברות, עובדים ומקומות מגורים

יו"רפרופ' אריק גולד, ראש תכנית מדיניות שוק העבודה, מרכז טאוב (מצגת)

הרצאה מרכזית: פרופ' אדוארד גלייזר, אוניברסיטת הרווארד (מצגת)

דיון בהשתתפות:

ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) 
אפרת דגן, מנהלת גיוס גלובלי במטה גוגל בארה"ב (מצגת)
 

סיכום מחקר מרכז טאוב על דפוסי הגעה למקום העבודה

לביוגרפיות של משתתפי הפאנל

להיכרות עם עבודתו של פרופ' גלייזר:
"Saving the heartland: Place-based policies in 21st century America" 

ארוחת צהריים (חלבית)

השקת הפודקאסט DataPoint של מרכז טאוב
מאחורי הקלעים של סטארט-אפ ערבי ישראלי 

מושב שלישי: גיוון ורב תרבותיות בשוק העבודה

יו"ר: יוליה איתן, ראש מנהל תעסוקה של אוכלוסיות מיוחדות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 

דיון בהשתתפות:
ריבי בלר, מנכ"לית עמותת "והדרת" (מצגת)
איימן סייף,
מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של מגזרי המיעוטים במשרד ראש הממשלה לשעבר (מצגת)
מוישי פרידמן,
מייסד שותף ומנכ"ל קמא-טק

סיכום מחקרי מרכז טאוב על גיוון בכח העבודה

לביוגרפיות של משתתפי הפאנל

למפת הגעה ואזורי חניה לחצו כאן.

בכירי המרכז נפגשו עם נשיא המדינה ראובן ריבלין

בכירי מרכז טאוב בגישה עם נשיא המדינה

נשיא מדינת ישראל, ראובן (רובי) ריבלין, קיבל סקירה על סמך "דוח מצב המדינה 2017" מנשיא מרכז טאוב פרופ' אבי וייס.

פרופ' וייס הציג לנשיא את עיקרי הדוח, ושוחח עימו על הנתונים הדמוגרפיים הייחודיים והמשתנים בישראל ועל קבוצות האוכלוסייה השונות.

הנשיא אמר: "עבודתכם במרכז טאוב בודקת למעשה את כל התחומים שמשפיעים על חייהם של האזרחים חוץ מביטחון. אני קורא את הדוח השנתי של מרכז טאוב בעיון רב, אתם עושים עבודת קודש המסייעת לכל מי שזקוק למידע בתחומים הללו, כל הכבוד לכם".

פרופ' אבי וייס הציג נתונים עיקריים מ"דוח מצב המדינה 2017" וחוברת "תמונת מצב המדינה 2018", בהם נתונים דמוגרפיים וההבדלים בין קבוצות האוכלוסייה בישראל. נשיא המדינה הביע עניין רב בנתונים העולים ממחקרי מרכז טאוב. פרופ' ג'וני גל, ראש תוכנית מדיניות הרווחה במרכז טאוב הציג נתונים על עוני בישראל והיישום החלקי של המלצות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני.

פרופ' וייס אמר: "אנו שמחים לחלוק את המחקרים של מרכז טאוב בתחומים השונים ולהוות מקור ידע לבית הנשיא".

בתמונה (מימין): פרופ' ג'וני גל, ראש תוכנית מדיניות הרווחה במרכז טאוב, סוזאן פת בנבנישתי, מנכ"לית המרכז, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, נשיא מרכז טאוב אבי וייס ומנכ"ל בית הנשיא, הראל טובי. צילום: דוברות בית הנשיא

השקת הדוח הכלכלי של ה-OECD על ישראל ל-2018

אירוע ההשקה של הדוח הכלכלי של ה-OECD  על ישראל, שערך  מרכז טאוב בשיתוף עם ה-OECD, התקיים בערב יום ראשון, 11 במרץ, במרכז למורשת בגין בירושלים. את האירוע הנחתה  ליאורה בוורס, מנהלת ניתוח המדיניות במרכז טאוב, והוא משך קהל של יותר מ-50 משתתפים, החל בעובדי מדינה, אנשי אקדמיה ועיתונאים וכלה באזרחים סקרנים. זוהי הפעם השלישית שמרכז טאוב וה-OECD מקיימים אירוע מסוג זה, והוא משקף את הידוק היחסים בין שני הארגונים בחמש השנים האחרונות.

את הערב פתח פיטר ג'ארט, ראש החטיבה הראשונה למחקרי מדינה ב-OECD, והציג את מחקר המדינה הדו-שנתי האחרון על ישראל. בראשית דבריו שיבח מר ג'ארט את מצב המאקרו-כלכלה בישראל ואת הישגיה הפיסקליים בעשור האחרון, ואמר כי הם מהטובים ביותר ב-OECD. עם זאת, הוא הוסיף כי הגידול המרשים בתוצר המקומי הגולמי עשוי להיות מוסבר בחלקו על ידי הגידול באוכלוסייה. עוד הוא ציין ששיעור האבטלה יורד בחדות ובעקביות, וכי רק שש מדינות ב-OECD הגיעו להישגים טובים יותר בתחום זה. מר ג'ארט סיכם את דבריו החיוביים בהדגישו את הירידה ברמת החוב הלאומי של ישראל ואת חוסנו של המשק, והצדיק את מדיניות הריבית הנמוכה שנוקט בנק ישראל. עם זאת, הוא טען כי יש להיערך להעלאה הדרגתית של הריבית כאשר שיעור האינפלציה יתייצב ביעד שנקבע.

פיטר ג'ארט, ראש החטיבה הראשונה למחקרי מדינה ב-OECD

פיטר ג'ארט, ראש החטיבה הראשונה למחקרי מדינה ב-OECD

ואולם לא הכול ורוד בממצאי המחקר של ה-OECD. מר ג'ארט הצביע על העלייה החדה במחירי הבתים בעשור האחרון, וכן על הפערים הגדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות. הוא ציין את עמדת ה-OECD ולפיה הוצאה ציבורית נמוכה פוגעת ביכולתה של הממשלה לתת מענה לאי שוויון חברתי. "מעל לכל, רפורמות והשקעה ציבורית גדולה יותר בחינוך ישפרו את מיומנויותיהם של החרדים ושל הערבים, ויאפשרו להם לעבוד במקצועות מכניסים", אמר, בהתייחסו לפערים הקיימים כיום בשכר ובנתוני התעסוקה בין קבוצות מוחלשות לבין שאר האוכלוסייה, בעיקר בשל היעדר מיומנויות מתאימות. לדברי מר ג'ארט, ההוצאה בישראל על חינוך לתלמיד נמוכה בהשוואה ל-OECD, אף כשהצרכים רבים יותר. הוא שב והדגיש את הצורך בחיזוק ההכשרה המקצועית של כוח העבודה ובהגברת המאמצים לספק הכשרה לאנשים שאינם מועסקים.

הקהל

הקהל

עוד אתגרים חשובים שעל ישראל להתמודד איתם, לדברי מר ג'ארט, הם התשתיות הלקויות, במיוחד בתחבורה הציבורית, והקושי בעשיית עסקים. אשר לתשתיות, המלצות ה-OECD נעות מהקצאת די משאבים לרשויות המקומיות כך שיוכלו לממן שירותי תשתיות מקומיים, ועד קידום של כבישי אגרה אוטומטיים. כדי לשפר את סביבת העסקים בישראל הדגיש מר ג'ארט את הצורך בהתייעלות הביורוקרטיה. במחקר נמצא כי עסקים בישראל נדרשים למספר הגבוה ביותר של תשלומי מס בקרב מדינות ה-OECD, כי הזמן הנדרש להסדרת המיסים הוא רב מאוד, וכי קשיים אלו משפיעים בעיקר על חברות קטנות ובינוניות.

בהמשך הערב נשא דברים פרופ' אבי וייס, מנכ"ל מרכז טאוב. בהסתמכו על הממצאים שפורסמו ב"דוח מצב המדינה 2017" הסביר פרופ' וייס כי בישראל התפתחו שתי כלכלות נפרדות. הוא ציין כי השכר בתחום ההיי-טק גבוה פי 2.46 מהשכר במגזר העסקי שאינו בתחום ההיי-טק, פער גבוה מהממוצע ב-OECD. לדברי פרופ' וייס, "הניידות של כוח העבודה אמורה למנוע מצב זה, אולם בישראל היא נמוכה". עוד הסביר כי מעמדו החזק של השקל פוגם בייצוא ובכך מביא עסקים לפעול בשוק המקומי, ולא העולמי. מצב זה מוביל לתחרותיות נמוכה ולהשקעה מועטה בציוד מתקדם.

פרופ' אבי וייס, מנכ"ל מרכז טאוב

פרופ' אבי וייס, מנכ"ל מרכז טאוב

פרופ' וייס הוסיף להתייחס לדוח של ה-OECD, ובמיוחד להמלצותיו להגדיל את ההוצאה בלי להגדיל את החוב, ושאל: "ה-OECD ממליץ להגדיל את ההשקעה הציבורית בחינוך ובתשתיות. כיצד אפשר להגדיל את המימון לתחומים אלו ולהמשיך בהתנהגות פיסקלית אחראית?" הוא ציין כי שיעורי המס הגבוהים אינם מאפשרים הגדלה ניכרת של ההוצאה, בעיקר משום שחלק ניכר מהתקציב מופנה לתחום הביטחון. פרופ' וייס ציין גם כי דוח ה-OECD אינו משקף בהכרח התפתחויות חיוביות שחלו בחינוך, ובמיוחד בקרב נשים ערביות. גם בקרב החרדים ניכרת מגמת שיפור בשנים האחרונות, למשל גידול במספר הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה.

לאחר שפרופ' וייס סיים את דבריו התכנס פאנל בנושא חינוך ותשתיות, והמומחים הציגו את תגובותיהם לממצאי ה-OECD.

פרופ' ראובן גרונאו מהאוניברסיטה העברית התמקד בתחום התשתיות. הוא ביטא את הערכתו לסקר של ה-OECD, וקבע כי זהו הדוח המקיף ביותר שנכתב על התשתיות בישראל, בהתחשב במיעוט החומר שהתפרסם בנושא ושאפשר להתבסס עליו.

פרופ' ראובן גרונאו מהאוניברסיטה העברית

פרופ' ראובן גרונאו מהאוניברסיטה העברית

פרופ' גרונאו הזכיר את עבודתו מ-1998 שעסקה במגזר השירות הציבורי בישראל ונקראה "הרפורמה שלא הייתה", וציין שבחלק מהתעשיות, למשל בתעשיית האלקטרוניקה, בוצעו ב-20 השנים האחרונות רפורמות בודדות, או שלא בוצעו כל רפורמות. "הפיל שבחדר", גורס פרופ' גרונאו, "הוא הכלכלה הפוליטית", והוא הדגיש את התפקיד המרכזי שממלאים איגודי העובדים בקביעת השכר.

נחום בלס, חוקר ראשי במרכז טאוב, שיבח את העבודה המעמיקה שנעשתה בדוח ה-OECD, אך הוסיף כמה הסתייגויות. לשיטתו, בתחום החינוך מיוחסת חשיבות רבה מדי למבחנים בין-לאומיים דוגמת PISA ו-PIIAC. לדבריו, "הכלכלה היציבה, ההישגים התרבותיים והחברתיים של החברה הישראלית עומדים בניגוד בולט להישגיהם הנמוכים בדרך כלל של תלמידי ישראל במבחנים אלו".

נחום בלס, חוקר ראשי במרכז טאוב

נחום בלס, חוקר ראשי במרכז טאוב

בלס התייחס גם להמלצה שבדוח ה-OECD בדבר התניית התקצוב של בתי ספר חרדיים בהוראה של לימודי ליבה דוגמת מתמטיקה ואנגלית, וציין את האתגרים התרבותיים והפוליטיים הכרוכים בצעדים מסוג זה. הוא הדגיש את הצורך לעזור ל"חוזרים בשאלה" הבוחרים לעזוב את העולם החרדי, והצביע על היעדרן של תוכניות סיוע.

חוקרת מרכז טאוב הדס פוקס, שכתבה באחרונה דוחות על מגמות בחינוך ובשוק העבודה בקרב ערבים, הדגישה את הצורך לשלב את ההיבט המגדרי בדיון על הערבים ועל החרדים. "ציוניהן של נשים חרדיות הרוכשות השכלה גבוהה דומים לאלו של נשים לא-חרדיות", ציינה, והוסיפה כי קשה לגלות אופטימיות בכל הקשור לגברים חרדים, משום שהם אינם לומדים לימודי ליבה, ובקרב אלו מהם הפונים למוסדות להשכלה גבוהה יש שיעורי נשירה גבוהים. בקרב ערבים יש גם פערים גדולים בין הישגי הגברים להישגי הנשים.

חוקרת מרכז טאוב הדס פוקס

חוקרת מרכז טאוב הדס פוקס

פוקס ציינה כי "הישגיהן של נשים באקדמיה גבוהים בהרבה מאלו של גברים, אך חלק ניכר מהן רוכשות השכלה בתחום החינוך, שבו השכר נמוך בדרך כלל". היא הציעה לחפש דרכים לעודד נשים ללמוד תחומים המאפשרים עבודה במקצועות שהשכר בהם גבוה יותר, אולם הוסיפה כי חשוב במיוחד להפנות את תשומת הלב לחסמים שעומדים בפני הגברים הערבים.

מרכז טאוב מברך על הקשרים החזקים בינו ובין ה-OECD ומקווה להמשיך לעבוד יחד למען המטרה המשותפת – קידום המחקר והדיאלוג המשמעותי בסוגיות מדיניות שהן קריטיות לשיפור רווחתה של החברה הישראלית.

אי שוויון בחינוך: מהעריסה עד האוניברסיטה

taub191-1כל סרטוני הכנס, כולל הפאנלים השונים וההרצאות המרכזיות, בערוץ היוטיוב שלנו

הכנס השנתי ע"ש הרברט מ' סינגר שקיים מרכז טאוב ב-2017 קיבץ יחד חוקרים מישראל ומארצות הברית כדי לדון בשאלות ליבה, שהן פרובוקטיביות לעיתים, הקשורות לאי השוויון במערכת החינוך בישראל על כל שלביה, וכדי לבחון התפתחויות עכשוויות שעשויות לעזור בצמצום הפערים בתחום.

הכנס נפתח בקבלת פנים חמה ובדברי ברכה שנשאו מנכ"ל מרכז טאוב פרופ' אבי וייס, חברת מועצת מרכז טאוב ענת גפני, וג'יי סנדק, נשיא קרן הרברט ונל סינגר וידיד קרוב של מרכז טאוב, שהגיע השנה לכנס בלוויית בנו, סטפן סנדק.

בראש המושב הראשון, שכותרתו "חינוך ואי שוויון", עמדה פרופ' יולי תמיר, נשיאת מכללת שנקר ולשעבר שרת החינוך, והשתתפו בו פרופ' נוח לוין אפשטיין מאוניברסיטת תל-אביב (למצגת שהציג בכנס לחצו פה) ונחום בלס, חוקר ראשי במרכז טאוב (למצגת שהציג בכנס לחצו פה). הדוברים פרסו את תפיסתם באשר לאופן שבו יש להתמודד עם אי השוויון במערכת החינוך, והמגמות החשובות שתיארו סיפקו מסגרת לנושאי היום. רקע ההורים צוין כמנבא חשוב להישגים לימודיים, והוצגו הצעות למדיניות דוגמת תקצוב דיפרנציאלי, שנותן העדפה לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש.

את ההרצאה המרכזית הראשונה נשא פרופ' דלטון קונלי מאוניברסיטת פרינסטון. קונלי הציג את המחקר שלו על היחסים בין גנטיקה, הישגים לימודיים ומוביליות חברתית, אך הבהיר כי הגנטיקה אינה חזות הכל. הוא סיכם את הרצאתו באומרו כי ככל שהטכנולוגיה הופכת את המידע הגנטי על פרטים לזמין יותר (בעיקר בקרב השכבות העשירות בחברה), קובעי המדיניות מוכרחים לקחת תפקיד פעיל בדיון, שכבר מתקיים, ולהביא בחשבון את ההשלכות האפשריות של המדיניות על התפקיד שהגנומיקה עשויה למלא בחברה.

המושב השני התמקד בחינוך המקצועי, ובראשו עמד ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני). לצד ח"כ יונה השתתפו במושב פרופ' יוסי שביט, ראש תוכנית מדיניות חינוך במרכז טאוב (למצגת שהציג לחצו פה), אלעד דה מלאך מבנק ישראל (למצגת לחצו פה) ושירין נאטור חאפי, מנהלת בית הספר הערבי אורט להנדסה ומדעים בלוד. גב' נאטור חאפי הציגה את סדרי העדיפויות שלה כמנהלת, וציינה שהפתרון המקובל של יום חינוך ארוך אין בו די כדי לעורר בתלמידים מוטיבציה להצלחה. תלמידים זקוקים למרחב פיזי שיבטא את אותה רצינות ומקצוענות שמצופה מהם להפגין בלימודיהם.

בראש המושב השלישי, "השכלה גבוהה", עמד פרופ' ברטולד פרידלנדר, נשיא המכללה האקדמית הדסה ירושלים. חברי הפאנל, פרופ' סיגל אלון מאוניברסיטת תל-אביב ויריב פניגר מאוניברסיטת בן גוריון, סקרו את הריבוד החברתי באוניברסיטה, ואת יעילותה של ההעדפה המתקנת בצמצום פערים בהישגים.

את ההרצאה המרכזית השנייה בכנס נשא פרופ' ג'יימס הקמן, חתן פרס נובל וחבר המועצה הבין-לאומית המייעצת של מרכז טאוב. להרצאה קדמו דברי פתיחה שנשאו פרופ' אבי וייס והח"כ לשעבר פרופ' מנואל טרכטנברג. בהרצאתו, שכותרתה "על הקשר בין עוני, מתח והתפתחות בגיל הרך", הראה פרופ' הקמן כי פערי ההישגים שאנו רואים בגיל 18 מתקיימים כבר בילדות המוקדמת, וקבע כי שאלת המפתח היא מתי וכיצד יש לפעול. לטענתו, "אם נתחיל בגיל 20, השיטה היעילה ביותר (להבטחת הצלחה) היא כנראה להשקיע ביחידים בעלי מוטיבציה ויכולת. אך אם נשקיע היום ביכולות הבסיסיות של ילדים צעירים מקופחים, התמורה להשקעה תהיה גדולה בהרבה". (המצגת של פרופ' הקמן, באנגלית, נמצאת פה)

המושב האחרון, שבראשו עמד פרופ' יוסי שביט, התמקד בניתוח ההשלכות של המדיניות. השתתפו בו כרמל בלנק מאוניברסיטת תל-אביב, נחום בלס, חוקר ראשי במרכז טאוב, דניאלה בן עטר (המצגת שלה נמצאת פה) מקרן ון ליר ומאיר קראוס, לשעבר מנהל מינהל החינוך בירושלים. חברי הפאנל והקהל דנו בדרכי פעולה שונות – מהדרכת הורים ברמה המוניציפלית ועד שיפור תקני התקצוב ברמה הלאומית.

הכנס הבין-לאומי של 2017 היה הצלחה גדולה. הוא קיבץ מומחים מובילים בכל תחום שהציגו בפני קהל של יותר מ-200 אנשים דרכים אפשרויות להתמודדות עם שאלות בוערות של מדיניות חברתית. אנו מודים לכל הדוברים והמשתתפים ומצפים להמשך השיח בנושאי מדיניות חשובים אלו.

סדנה לאנשי מפלגת ישראל ביתנו

מרכז טאוב אירח ב-22 בינואר את חברי הכנסת של מפלגת "ישראל ביתנו" לסדנה שעסקה בנושאי מפתח בחברה ובכלכלה בישראל. המפגש כלל הצגה קצרה של הנושאים החברתיים והכלכליים הבולטים בחברה הישראלית, והרצאות מעמיקות של חוקרי המרכז בנושאי מערכת החינוך והשתתפות נשים בשוק העבודה.

מנכ"ל המרכז פרופ' אבי וייס היה הראשון להציג, כשהשתמש במחקרים הלקוחים מהפרסום המרכזי של המרכז, דוח מצב המדינה 2016, שיצא לפני כמה שבועות. פרופ' יוסי שביט, ראש תכנית מדיניות החינוך במרכז, הציג כמה מהאתגרים העומדים בפני מערכת החינוך בישראל והדגיש את תפקידם של קובעי המדיניות בשיפור המערכת ובצמצום הפערים. החוקר הראשי נחום בלס המשיך את טיעוניו של פרופ' שביט, סיפק תמונת מצב דמוגרפית של תלמידי ישראל, וענה על שאלות ששאלו חבר המפלגה.

בחלקה האחרון של הסדנה הציגה החוקרת הדס פוקס ממצאים חדשים על הבדלי השכר בשוק העבודה הישראלי בין גברים לנשים, והתרכזה בגורמים השונים המשפיעים על שכר של הנשים ועל התעסוקה שלהן.

תודה לשר הביטחון אביגדור ליברמן, לשרת העליה והקליטה סופה לנדוור, לחברי הכנסת רוברט אילטוב, עודד פורר ויוליה מלינובסקי ולצוות המפלגה על שהתארחו אצלנו. אנו מצפים להמשיך ולהעמיק בשיחות ובהצגה של הנושאים החברתיים וכלכליים שמשפיעים על חייהם של הישראלים.

יוזמות חדשות בהתמודדות עם עוני

הכנס השנתי של מרכז טאוב ע"ש הרברט מ' סינגר עסק ביוזמות חדשות בהתמודדות עם עוני בעולם בכלל ובישראל בפרט. בתוך כך, נבחנו המדיניות העכשווית ואפשרויות עתידיות במאבק בעוני.

הכנס, בהשתתפות למעלה מ -150 נוכחים, כלל הרצאות ופאנלים בנושאים הבאים: עוני ומדיניות העוני בישראל כיום, גישה מבוססת הון חברתי לטיפול בעוני, סקירה אודות מקרי בוחן בנושא התפתחות ילדים בהקשר בינלאומי ורשמים מהתנסויות של מדינות במתן הכנסה בסיסית אוניברסלית. לצד זאת, נבחנה ההתקדמות מאז פרסום מסקנות וועדת אלאלוף אודות הדרכים להתמודדות עם העוני והגברת שוויון ההזדמנויות בישראל לפני שנתיים.

הכנס נפתח עם דברי פתיחה מפי אל"מ מירי אייזן, חבר דירקטוריון מרכז טאוב, מר ג'יי סנדק, נשיא קרן סינגר הרברט ונל, שנתנה חסות לכנס, ופרופסור אבי וייס, מנכ"ל של מרכז טאוב.

פרופסור ג'ון גל, חוקר בכיר במרכז טאוב ומכהן כראש תכנית המחקר בתחום מדיניות הרווחה החברתית, העביר הרצאת רקע שעסקה במצב העוני במדינת ישראל. גל הסביר שבמדינת ישראל ישנם מעל 1.7 מיליון עניים (מעל 400,000 משקי בית עניים) ושכ-40% מאזרחי המדינה אינם מסוגלים לכסות את ההוצאות הכספיות של משקי הבית שלהם. "עוד דבר שצריך להדאיג אותנו – הוא שבהשוואה של מדינת ישראל לשאר מדינות ה-OECD  מדד העוני בארץ גבוה מאשר כל שאר המדינות למעט מקסיקו". גל טוען כי על המדינה להתייחס לנושא בהול זה "לאור העובדה שהתמודדות עם עוני היא אחת מתחומי האחריות הבסיסיים של מדינת רווחה מודרנית". לצד מתן סקירה אודות מצב הנוכחי של העוני בישראל פרופסור גל פתח את בימת הכנס לדיון אודות יוזמות חדשות הן במדיניות והן בדרכי התמודדות עם העוני.

הנואם המרכזי, פרופסור אבנר דה-שליט מהאוניברסיטה העברית, טען שעל מנת להתמודד ולטפל בבעיית העוני עלינו להיות מסוגלים להבין, לנתח ולכמת אותה לעומק. פרופסור דה-שליט הציע גישה על פיה הבנת העוני מקורה בהערכה וניתוח של החירויות והזדמנויות הפתוחות בפני האנשים הנמצאים במעגל העוני. הפרופסור נתן דוגמא של אם חד הורית המוצאת עבודה אך בפועל נדרשת נסיעה של שעה ממקום מגוריה למקום העבודה. האם אכן עובדת ויכולה להגיע אל מקום עבודתה אך למעשה זוהי אינה הזדמנות אמתית שכן משך הנסיעה והעבודה דורשים ממנה לבחור בין היותה מועסקת לבין היותה אם.

דה-שליט הדגיש את החשיבות של תקשורת ישירה עם אנשים ממעגלי העוני על מנת להבין מה הן, לתפיסתם, ההזדמנויות החשובות להם באמת. בהמשך לכך, הציג גישה הטוענת שדרך נוספת להתמודדות עם העוני היא פיתוח קשרים בין אישיים, בדמות חבריוות ורשתות חברתיות, שיש להן השפעות חיוביות על משתנים כגון תעסוקה ובריאות.

הפאנל שנערך לאחר דברים אלו התמקד במקרי בוחן בנושא התפתחות ילדים בהקשר בינלאומי. הפאנל כלל שלושה דוברים מהמרכז לפיתוח חברתי מאוניברסיטת וושינגטון שחוקר את הנושא במשך מספר עשורים ואף חבר למרכז טאוב בפרסום תקציר המדיניות בנושא בקיץ 2016. פרופסור מייקל שרדן, מבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש גורג' וורון בראון באוניברסיטת וושינגטון והמייסד של ה- CSD דיבר על התקדמות אל עבר מדיניות "Asset-Building" להתמודדות עם עוני. שרדן גורס כי מדיניות כזו עדיפה על מדיניות של העברת כספים כדי למגר את העוני משום שהיא מהווה מסייעת בהקניית אמצעים וכלים להתמודדות אישית לאורך זמן עבור הפרט וכן מעודדת אחריות אישית ותחושת מסוגלות. שרידן טען שמדיניות זו אפקטיבית הרבה יותר כאשר היא מוטמעת לציבור הרחב בגילאים צעירים. בהתייחס לנקודה זו הפרופסור אמר "אנו לעיתים תכופות מדי חושבים כיצד נעזור לאנשים עניים לשרוד את החודש הקרוב, אך עלינו למקד את החשיבה שלנו לבחינה כיצד עלינו להשקיע בעתיד של אנשים בעוני ולא רק בנקודת הזמן הספיציפית". הגברת לי צו, המנהלת הבינלאומית של ה-CSD, סקרה את מדיניות חשבונות חיסכון לילדים שהושמו ברחבי העולם במדינות כגון בריטניה, דרום קוריאה, הונג קונג, סין וסינגפור. צו ציינה כי ישנה מגמה רחבת היקף בעולם למחקר אודות הנושא וישנה הבנה כי מדיניות נכונה תוביל לתמורות חיוביות בקרב אוכלוסיות רבות.

פרופסור מיכל גרינשטיין-וייס, מייסדת ומנהלת של מרכז Envolve לשינוי בהרגלי בריאות ומנהלת שותפה של המרכז להתפתחות סוציאלית, הציגה את המדיניות החדשה של ישראל שעל פיה לכל ילד מתחת לגיל 18 יפתח חשבון חסכון החל מינואר 2017. פרופסור גרינשטיין-וייס לקחה חלק פעיל בדיונים והחלטות הנוגעות לפתיחת חשבונות החיסכון בעבור ילדים בישראל ואף ייעצה למדינת ישראל בנושא.  "הדבר המעניין ומרגש ביותר בחקיקה בדבר חשבונות החיסכון בעבור ילדי ישראל הוא כי האפשרות לחשבון חיסכון בעבור ילדים כבר קיים בישראל ועלינו רק להמשיך ולבנות על גבי התשתית הקיימת". הפרופסור טענה שהמדיניות החדשה חוקקה לאור תפיסת הציבור את פערי האי שוויון הצומחים, הדרישה מצד הקהילה החרדית לקצבאות ילדים גדולות יותר וכן העניין שהביע משרד הכלכלה בפיתוח המיומנות הכלכליות של אזרחי המדינה.

הנושא הבא שבו דן הפאנל הינו מדינות במתן הכנסה בסיסית אוניברסלית. פרופסור אולי קנגס, מנהל קשרי ממשל בקלה – המוסד לביטוח סוציאלי של פינלנד, תיאר את הניסיונות בתחום מדיניות זה במדינתו. קנגס סיפר כי הניסוי בפינלנד העלה שאלות אודות היכולת לחוקק ולהטמיע מדיניות בתחום ברחבי האיחוד האירופי על פי המודל הפיני וכן את השאלה האם מדיניות זו תהווה תמריץ בעבור מהגרים להשתכן בפינלנד על מנת לזכות בהכנסה הבסיסית האוניברסלית. פרופסור קנגס ציין כי על פי המודל הפיני שיתחיל בחודשים הקרובים 2,000 משתתפים יזכו להכנסה בסיסית יזכה בסכום של כ-560 יורו לחודש וכן כי הטמעת הרעיון של מתן הכנסה בסיסית אוניברסלית, אף על פי היותה פשוטה, הינה סיוט ביורוקרטי לאור המורכבות של מערכת הרווחה במדינות הנורדיות.

אל דברים אלו הגיב פרופסור דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, כי התגובה החכמה ונכונה לתכנית היא שמדינת ישראל תהיה מוכנה עם תכניות מדיניות עתידיות הקשורות להכנסה בסיסית אוניברסלית. כמו כן, התייחס לטענה כי מתן סיוע זה יהווה תמריץ שלילי ויוביל לכך שתחול עלייה באבטלה מרצון בכך שהציג ממצא שבחן את סוגיה זו במדינות שהוטמעו בהן מדיניות הכנסה בסיסית והוכיח כי חלה ירידה נמוכה ומינורית מאוד. ד"ר ליה אטינגר, מנהלת אקדמית במרכז השל לקיימות ועמיתה בכירה במכון שחרית לפוליטיקה חדשה, מיקדה את תגובה על הצורך בשינוי החברתי בחיי היום יום הנדרש לצד שינוי המדיניות של מתן הכנסה בסיסית. ד"ר אטינגר טוענת כי על מנת להטמיע סבסוד זה אנו צריכים לבנות תרבות המתאימה למדיניות שכן במודל התעסוקה המושרש כיום אנשים ממעטים לחוש קשר רגשי בתפקידם .

מושב הסיום של הכנס עסק בבחינת ההתקדמות מאז פרסום לפני שנתיים של מסקנות ועדת אלאלוף אודות הדרכים להתמודדות עם העוני והגברת שוויון ההזדמנויות בישראל. פרופסור שלמה מור-יוסף, מנכ"ל ביטוח לאומי, התייחס לעובדה שרק כ-58% ממסקנות והמלצות הועדה הושמו אך לדבריו זוהי הצלחה גדולה יותר מרוב הוועדות. פרופסור מור-יוסף המשיך ואמר שישנה עוד דרך ארוכה אך נעשתה עבודה רבה וטובה. הוא המשיך ואמר כי זהו יום חג בעבור הביטוח לאומי שכן היום הוצאו 1.3 מיליון מכתבים לעדכון הורים בדבר תכנית חשבונות חיסכון לילדים. פרופסור מיכל קרומר-נבו, פרופסור במחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שפיצר מאוניברסיטת בן גוריון בנגב,  התייחסה לקשיים בהתמודדות עם עוני ופירטה שעובד סוציאלי העובד במשרה מלאה מטפל ב-125 משפחות בו זמנית ועל כן הוא יכול לפגוש את המשפחות בהפרשים של כמה חודשים. לדבריה היא מאמינה גדולה בהמלצת וועדת אלאלוף הטוענת שיש להוריד את כמות המשפחות המטופלות על ידי עובדת סוציאלי בודד ל-50-60 משפחות לכל היותר בו זמנית. פרופסור קרומר-נבו המשיכה ואמרה שעבודה טובה לצד מדיניות יעילה צריכות להיות מבוססות על אנשי מקצוע המאמינים באנשים במעגלי העוני וביכולתם ומסוגלות בחיים.

מר ח'יר אלבז, מנכ"ל שותף באג'יק מכון הנגב, דיבר על מדד העוני בנגב בכלל ובקהילה הבדואית בפרט. בנגב, כ-50% מהאוכלוסייה שנעצרה על ידי המשטרה הם בדואים אף על פי שהם מהווים קטן מאוד מבחינת האוכלוסייה הכללית. במהלך הכנס מר אלבז אמר שאם אנו מעוניינים לשפר את מצבן של אותן אוכלוסיות עניות אנו נדרשים לכלל המגזרים – ראשון, שני ושלישי, ואף האוכלוסייה הענייה בעצמה. הגברת רותי יהושע מהפורום למאבק בעוני, שישבה גם היא בתת וועדה של וועדת אלאלוף, שיתפה במאבק שלה כילדה שגדלה בעוני ואמרה שעלינו להבין כי לעוני ישנן השלכות ארוכות טווח ואף משפיע בהמשכיות דורות. כמו כן, היא טענה שעל מנת שנוכל להתמודד עם בעיות אלו עלינו לשתף את הנאבקים בעוני עצמם על מנת להבין את הפערים האמיתיים.

חבר הכנסת אלי אלאלוף (כולנו), אשר עמד בראש וועדת אלאלוף בין השנים 2012-2014 וכיום מכהן כיו"ר הוועדה לעבודה, רווחה ובריאות, הגיב לחברי הפאנל ואמר שהעוני לא יעלם לעולם ושאנו נמשיך להיאבק בו. עם זאת, חבר הכנסת המשיך ואמר שעלינו להמשיך לדאוג למגר את תופעת העוני במדינת ישראל והצהיר כי אחת מן המטרות של הוועדה היא שעד שנת 2018 לא יהיו אוכלוסיות של קשישים שיחיו מתחת לקו העוני וזאת בהתאם לתקציבים שבהם דנים היום. הוא המשיך והסביר כי המאבק בעוני הוא חוצה סקטורים ומשרדי ממשלה ודורש שיתוף פעולה של גורמים מגוונים ורבים, וכן שהטבות ותמריצים אינם מספיק בכדי להוציא אדם ממעגל העוני אלא רק מדיניות הרותמת את כלל הגורמים העוסקים בעניין. חבר הכנסת אלאלוף סיים את דבריו עם התגובה לעשיית מרכז טאוב בהפצרה שמרכז טאוב לא יפסיק את מחקרו ופעילותיו ואף ציין שקריאת מחקרי המרכז סייעה לו בגיבוש דעותיו.

כנס מרכז טאוב 2016 היה הצלחה גדולה, והשיתוף בין חוקרי מרכז טאוב, מומחים בינלאומיים ושותפים ממגוון רקעים הביא ליצירת דיון פורה ומועיל. אנו מודים לכל משתתפי הכנס והאורחים.

האתגרים של המחר – אירוע צעירים

הנואמים באירוע

יותר ממאה צעירים הגיעו לערב משותף של מרכז טאוב ושל WIZE, עמותה ללא מטרות רווח הפועלת לקידום תרבות, מדע וידע לקהל הרחב, שעסק בהזדמנויות ובמכשולים שעומדים בפני ישראל. במהלך האירוע דיברה חוקרת מרכז טאוב שביט מדהלה-בריק על מקצועות שנמצאים בסיכון להחלפה על ידי טכנולוגיה, העיתונאי והפעיל החברתי תומר אביטל דיבר על הצורך בשקיפות בממשלה ובמוסדותיה, והיזם אורן שובל הציג את הסטארט-אפ שהקים, Via, שמציע פתרון לבעיות התחבורה.

מדהלה-בריק הסבירה שחלק מהתעשיות בישראל נמצאות בסיכון גבוה יותר למחשוב, במיוחד אלה שבהם עוסקות האוכלוסיות החלשות יותר. "בדרך כלל כשאנשים שומעים את הממצאים", אמרה, "תחילה הם אומרים 'וואו, 40% מהעובדים יהיו מובטלים'. אבל כעיקרון, ההיסטוריה מלמדת אותנו שהתפתחויות טכנולוגיות חדשות דווקא מייצרות הזדמנויות תעסוקה חדשות"

אביטל, שעלה לבמה מייד לאחר מדהלה-בריק, שיתף את הקהל בכמה דוגמאות לחוסר השקיפות במוסדות שמפוקחים על ידי המדינה. אביטל הסביל שפעמים רבות אנשים בתפקידים בכירים במוסדות האלה מעורבים בתוצר הסופי, דבר שיכול להוביל לשחיתות. כדוגמה ציין אביטל את הייבוא לישראל. "כל סחורה שרוצים לייבא לישראל חייב לעבור דרך מכון התקנים. ומי יושב במוסד הזה? היצרנים המקומיים. מה תפקידם של היצרנים המקומיים? למקסם את הרווחים שלהם".

שובל דיבר על פתרונות יצירתיים לבעיות התחבורה בישראל ובעולם. "האם תחבורה ציבורית יכולה להיות יעילה, זמינה וזולה? היום היא לא. היא זולה ומסובסדת על ידי בספי המסים, אבל לא נוחה". הסטארט-אפ של שובל, שפועל בכמה ערים בארצות הברית, מציע שילוב בין מוניות שירות לשירות קרפול.

במסגרת שיתוף הפעולה הפורה בין מרכז טאוב ל-HIT מכון טכנולוגי חולון הוצגו עבודות נבחרות של הסטודנטים בכניסה לפאב. בסיום הערב הוענקו מלגות לעבודות הנבחרות, שמייצגות בצורה הטובה ביותר את האמירה של מרכז טאוב.

הסדנה הבין-לאומית בנושא הון חברתי ובריאות

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מתכבד לארח אתכם לסדנה הבין-לאומית בנושא הון חברתי ובריאות לשנת 2016.

ההרשמה בקישור

הסדנה תערך באנגלית

8:00 – 9:00 Registration & Refreshments

9:00-9:15 Greetings
Prof. Avi Weiss, Taub Center Executive Director
Prof. Dov Chernichovsky, Taub Center Health Policy Program Chair

9:15-10:00 Opening Remarks: Social Capital and Health
Prof. Yonatan Halevy, Shaare Zedek Medical Center (Israel)
Prof. Lorenzo Rocco, University of Padova (Italy)

10:00-10:45 Social Capital and Child Injury: Religious and Orthodox Families Living in Religious Cities vs. Families Living in Non-Religious Cities
Presenter: Maya Siman-Tov, University of Haifa (Israel)
Discussant: Dr. Michal Hemmo-Lotem, Sheba Medical Center Fund (Israel)

10:45-11:00 Coffee Break
11:00-11:45 The Influence of Social Capital and Built Environment on Body Mass Index among Urban City-Dwellers in Toronto, Canada

Presenter: Dr. Vered Kaufman-Shriqui, Hebrew University of Jerusalem (Israel)
Discussant: Prof. Ronit Endwelt, University of Haifa; Ministry of Health (Israel)

11:45-12:30 Is There a Slide Down after Climbing the Hill? An Initial Examination of Demographic Trends after the Baby-Boom Generation has Passed Through. Implications for Health, Community-Level Social Capital, Health Care Capital, and Health Human Resources

Presenter: Prof. Eric Nauenberg, University of Toronto (Canada)
Discussant: Prof. Alex Weinreb, Taub Center Principal Researcher; University of Texas at Austin (USA)

12:30-13:30 Lunch

13:30-14:15 Is Childcare Bad for the Mental Health of Grandparents? Evidence from SHARE

Presenter: Prof. Lorenzo Rocco, University of Padova (Italy)
Discussant: Prof. Ariela Lowenstein, Max Stern Yezreel Valley College (Israel)

14:15-15:00 Housing Instability and Children's Access to Healthcare
Presenter: Prof. Hope Corman, Rider University (USA)
Discussant: Prof. Orly Manor, Hebrew University of Jerusalem (Israel)

15:00-15:15 Coffee Break

15:15-16:00 Social Capital and Health: Cross-Cultural Applicability in the Israeli Setting
Presenter: Naham Shapiro and Dr. Milka Dunchin, Hebrew University of Jerusalem
(Israel)

Discussant: Prof. Orna Baron-Epel, University of Haifa (Israel)

יום עיון למשרד לשוויון חברתי

הצוות הבכיר של המשרד לשוויון חברתי, בראשות מנכ"ל המשרד אבי כהן, הגיע ליום עיון מיוחד במרכז טאוב כדי ללמוד ולהכיר את מחקרי המרכז בתחומי מדיניות הרווחה ואי השוויון בחברה הישראלית. יום העיון כלל מצגת של מנכ"ל המרכז אבי וייס, של החוקר הראשי ג'וני גל ושל החוקר חיים בלייך.

פרופ' וייס דיבר על מטרות ופעילות המרכז והציג את ממצאי המחקרים האחרונים. חיים בלייך דיבר על עוני וחוסר שוויון בקרב האוכלוסיה המבוגרת בישראל, והשווה בין מצבה למצב אוכלוסיה דומה בחו"ל. ג'וני גל סיכם את היום בשיחה על ביטחון סוציאלי בישראל ועל קשר בינו ובין עוני.

בסוף יום העיון התפתח דיון ערני ומעניין שעסק במגוון הנושאים שהוצגו.

תדרוך לעוזרים הפרלמנטריים

כ-25 עוזרים פרלמנטריים מכל קצוות הקשת הפוליטית הגיעו לכינוס של מרכז טאוב שעסק במצבה הכלכלי-חברתי של ישראל. לאחר התכנסות וכיבוד קל, הקבוצה צפתה במצגות של מנכ"ל המרכז אבי וייס, החוקר הבכיר איתן רגב והחוקרת הדס פוקס. פרופ' וייס פתח בדיון במקצועות שנמצאים בסבירות גבוהה להפוך לממוחשבים בשנים הבאות, ובדיון במקצועות הדורשים מיומנויות שהמחשב, ככל הנראה, לא יוכל להחליף. בהמשך דיבר על מגמות במערכת החינוך בישראל, כולל שינויים מגדריים ודמוגרפיים שקורים במוסדות החינוך הגבוה, ושינויים בתחומים אלה שמתרחשים בשוק העבודה. לבסוף דן פרופ' וייס ביוקר המחייה בישראל והתמקד במיוחד בסיבות למחירי המזון והדיור הגבוהים בישראל. הוא גם הציג מספר דרכים להורדת מחירים אלה.

לאחר פרופ' וייס הציג החוקר הבכיר איתן רגב, שדיבר עם הנוכחים על הפריון בישראל. רגב דן בפערים הצומחים בין ישראל ומדינות ה-OECD, והציג מספר תעשיות וגורמים שפוגעים בצמיחת הפריון. החוקרת הדס פוקס דיברה על מדיניות חופשת הלידה הנהוגה בישראל וכיצד היא בהשוואה לנהוג ב-OECD.  פוקס דנה גם בהצעות שהיא והחוקרת ליאורה באוורס הציעו בנושא בתקציר מדיניות שפרסם מרכז טאוב. בנוסף דיברה פוקס על מגמות בחינוך, תעסוקה ודיור בקרב צעירים בישראל.

מרכז טאוב מחוייב לספק מידע אמין ולא מוטה למקבלי ההחלטות בישראל. אנו מקווים שהעוזרים הפרלמנטריים מהמפלגות השונות ימשיכו להיעזר במחקרנו במהלך עבודתם החשובה בכנסת. תודה למי שהצטרף אלינו!

הרצאה בנושא מצב הצעירים בישראל

כ-70 צעירים סקרנים הגיעו לפאב "המעוז" בתל אביב כדי לשמוע את מנכ"ל המרכז אבי וייס באירוע שכותרתו "כמה עולה לי הבירה? מצבם הכלכלי של הצעירים בישראל". האירוע, בשיתוף WIZE, תנועה לשינוי תרבות הצעירים בישראל, נפתח בהצגה כללית של כלכלת ישראל ומשם עבר לתיאור תחנות בחייו של כל ישראלי, מגן הילדים ועד לפנסיה. הקהל גילה עניין מיוחד בממצאים שמצביעים על יוקר המחיה בישראל ועל העלייה במחירי הדיור והמזון בשנים האחרונות, ובגרפים שהצביעו על כך שיותר צעירים נשארים לגור עם הוריהם.

דירקטוריון המרכז נפגש בירושלים

לראשונה מזה שנים ניהל דירקטוריון מרכז טאוב את פגישתו השנתית בירושלים. המרכז התכבד לארח את חברי הדירקטוריון, ובמיוחד את אלו שהגיעו לישראל לרגל האירוע מארצות הברית ומאוסטרליה, כולל יושב ראש הדירקטוריון מייקל סאקסון (בולטימור, ארה"ב), וסגניו הלן אבלס (מלבורן, אוסטרליה) וג'ים אנגל (דנבר, ארה"ב). חברי הדירקטוריון פגשו את צוות המרכז, כמה מראשי ומעמיתי תכניות המדיניות וקובעי מדיניות שונים, ודנו עימם בנושאים החברתיים והכלכליים שעומדים בלב הדיון הציבורי בישראל. חברי האסיפה הכללית של מרכז טאוב וידידים נוספים של המרכז הוזמנו גם הם להשתתף בחלק מהמפגשים.

במהלך ההתכנסות הציגו כמה מחוקרי המרכז בפני חבר המנהלים את ממצאי מחקריהם האחרונים, וחלקם אף הציעו טעימה מעבודות עתידיות. עבור חברי הדירקטוריון זו הייתה הזדמנות מצוינת לשמוע על ממצאי המחקר ממקור ראשון, וההצגות הצמיחו כמה דיונים מרתקים.

אחד משיאי הכינוס היה מפגש עם חבר הכנסת אלי אלאלוף (כולנו), שדן בעוני בישראל. אלאלוף דיבר לצד החוקרים הראשיים ג'וני גל (ראש תכנית מדיניות הרווחה) ודב צ'רניחובסקי (ראש תכנית מדיניות הבריאות). "תפקידו של שר האוצר הוא להבטיח שבתוך שלוש שנים לא יהיו זקנים עניים בישראל", אמר חבר הכנסת, המכהן כראש וועדת העבודה, הרווחה והבריאות. "אנחנו רצים כדי להדביק את הפערים מול ה-OECD אבל תוך כדי כך אנחנו שוכחים מאחור את האוכלוסיות החלשות". לדברי אלאלוף, הטיפול בבעיית העוני אינו עניין רק של תקציב, אלא קשור בקשר הדוק לסוגיות של דיור וחינוך וליחסה של החברה לתופעת העוני. אלאלוף שיבח את מרכז טאוב ואמר שהוא חשוב בזכות העצמאות שלו: "הוא חוקר את מה שהוא בוחר לחקור, כך שאין השפעה על התוצאות".

פאנל נוסף כלל מפגש עם עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקיים; פרופ' איתן ששינסקי, מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית; ומנכ"ל מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס. השלושה דנו בנושא התחרות בישראל, ובמיוחד בתעשיית המזון. "הדרך המיידית לשנות את הריכוזיות בתחום המזון היא לאפשר ולעודד ייבוא", אמרה הלפרין. היא ציינה שכיום מספר קטן של חברות שולט במשק, ופרופ' וייס חידד את דבריה: "אותן חברות לא רק שולטות בייצור, אלא הן גם היבואניות המרכזיות של מוצרים בתחומים רבים – דבר שמוסיף לפגיעה בתחרות".

נוסף לישיבות ולהצגות, חברי המנהלים סייר ב"כיוון", מרכז תעסוקה לחרדים של ארגון "ג'וינט ישראל-תבת", ולמדו על שירותי התעסוקה והתמיכה שמספק הארגון. אנשי הדירקטוריון שמעו את חוויותיהם של ארבעה משתתפים בתכנית, שסיפרו על השתלבותם בשוק התעסוקה ועל האופן שבו הם תומכים בחברי קהילה אחרים כדי שיצאו גם הם לעבוד.

מפגש חבר המנהלים בירושלים היווה הזדמנות מצוינת עבור חברי הדירקטוריון ואנשי המרכז לדון בנושאים שונים, לחלוק חוויות ולהחליף דעות. אנו מצפים לפגישה נוספת בירושלים באביב 2017, ולהמשך העבודה המשותפת לאורך כל השנה.

חוקרי מרכז טאוב ביום התעסוקה בכנסת

חוקרי מרכז טאוב נטלו חלק מרכזי ביום התעסוקה בכנסת שאורגן על ידי חברת הכנסת עליזה לביא. היום, שכותרתו "אתגרי המחר בתעסוקה: הכשרה והשכלה בעולם משתנה", בחן כיצד שוק התעסוקה בישראל משתנה ומהן הדרכים הטובות ביותר שבהן יכולה הממשלה לנקוט כדי להכין את הדור הבא של הישראלים שנכנסים לשוק העבודה. מחקרים של מרכז טאוב שעוסקים במצב התעסוקה בישראל הוצגו בשש ועדות כנסת במהלך היום, ובנוסף בכנס מרכזי.

חברת הכנסת לביא פתחה את היום בהצהרה: "ישראל נרדמה. נרדמנו בעבודה. אנחנו ממשיכים לגדל את ילדינו על פי התפיסות ובאותה מערכת חינוך שבה אנחנו גדלנו. אנחנו לא נותנים לילדינו ולנכדינו את הכלים, ההזדמנויות והמיומנויות שאותם הם צריכים כדי להצליח".

בוועדת הכלכלה דיבר מנכ"ל מרכז טאוב אבי וייס על חוק העסקים הקטנים שעבר בכנסת יום לפני כן. כפי שהוצג בוועידה המשותפת של מרכז טאוב וה-OECD, סיבה מרכזית ליוקר המחיה בישראל היא היעדר תחרות. פרופ' וייס אמר שחקיקה ומדיניות נבונות יכולות ליצור את התחרות הנכונה למערכת וליצור השפעה שתחלחל למערכת כולה.

פרופ' וייס והחוקר הבכיר איתן רגב דיברו בוועדה לביקורת המדינה. פרופ' וייס הציג את המחקר החדש של חוקרת המרכז שביט מדהלה-בריק שמראה כי בערך 40% משעות העבודה בישראל נמצאות בסיכון להיות מוחלפות על ידי מחשוב במהלך שני העשורים הבאים. רגב דיבר על הצפת השוק בעורכי דין וברואי חשבון ועל האתגרים שבשילוב הקהילה החרדית בשוק העבודה.

החוקר הראשי נחום בלס הציג בפני ועדת החינוך, התרבות והספורט את הדרכים הטובות ביותר להתמודד עם שוק העבודה המשתנה באמצעות מערכת החינוך. מערכת זו, לדברי בלס בוועדה, חייבת לספק לתלמידים כלים בסיסיים טובים ובנוסף לספק כלים מקצועיים רלבנטיים שיכינו תלמידים למקצועות העתיד.

בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי הציגה החוקרת הדס פוקס נתונים על מקומן של הנשים בשוק העבודה הישראלי, כולל נתונים על פערי השכר בין גברים לנשים, הזיקה בין חינוך לתעסוקה וניתוח של הסיבות שמניעות נשים לבחור במשרות חלקיות.

בוועדת המדע והטכנולוגיה התנהל דיון כיצד רובוטים, מחשבים וטכנולוגיה באופן כללי ישנו את נוף עולם התעסוקה העתידי. חברי הכנסת שהשתתפו בדיון ופרופ' וייס דנו בהשפעות הדמוגרפיות של מחשוב התעשייה בישראל. 52% מהאוכלוסיה הלא יהודית עוסקת במקצועות בתחומי התעשייה והבינוי שנמצאים בסיכון גבוה.

קלוד בר רבי, סמנכ"ל המחקר במרכז טאוב, דיבר בפני ועדת המשנה למעמד הקשיש (היושבת תחת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות) ודן במצב התעסוקה והעוני בקרב הקשישים בישראל. הוא הדגיש את העובדה שקשישים מקבוצות אוכלוסיה שונות מועסקים יותר מבעבר, דבר שאומר שגיל הפרישה לפנסיה נדחה.

בסיום יום התעסוקה נערך פאנל מומחים בהנחיית חברת הכנסת עליזה לביא. הפאנל כלל גם את פרופ' דוד פסיג, עתידן שמתמחה בניבוי מגמות חברתיות וטכנולוגיות; עדינה בר שלום, כלת פרס ישראל ומייסדת המכללה החרדית בירושלים; חברת הכנסת יעל גרמן (יש עתיד), שרת הבריאות לשעבר; פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה; מיכל צוק, הממונה על התעסוקה והמשנה למנכ"ל משרד הכלכלה; ופרופ' אבי וייס. שהדגיש את החשיבות שבהכנת תושבי ישראל, ובמיוחד אלה המשתייכים לאוכלוסיות חלשות יותר, למקצועות העתיד. "אני יכול לקחת היום חרדי וללמד אותו הנהלת חשבונות" אמר וייס, "למה דווקא הנהלת חשבונות? כי זה מקצוע קל יחסית ללימוד שיכניס אותו במהירות יחסית לשוק העבודה. אבל בעוד חמש שנים איש לא יזדקק לו! אז אנחנו צריכים ללמד אותו משהו אחר או לחלופין לנסות לספק לו השכלה רחבה יותר".

בנוסף הזכיר פרופ' וייס לחברי הפאנל שלא כל המקצועות נמצאים בסיכון למחשוב ושמקצועות שדורשים מגע אישי ויצירתיות נמצאים בסיכון נמוך. לדוגמה, למקצועות מתחום שירותי הרפואה כמו רופאים, פסיכולוגים ומטפלים ימשיך להיות ביקוש גבוה. "הדברים שייעלמו, והמקומות שבהם עלינו להיזהר, הם מקצועות שדורשים חזרתיות. אלו המקצועות שיוחלפו בקלות בידי מחשבים".

יום עיון בנושא מצב התחרות בישראל

יום העיון בנושא "מצב התחרות בישראל", המשותף למרכז טאוב ול-OECD, התקיים ב-1 בפברואר ומשך יותר מ-50 איש, כולל בכירים במשק, אנשי אקדמיה ואנשי תקשורת. הכנס, בהנחיית  ליאורה בוורס, מנהלת תחום המדיניות במרכז טאוב, נפתח בדבריו של פרופ' אבי וייס, מנכ"ל המרכז, והוא הציג ממצאים מרכזיים מ"דוח מצב המדינה 2015". לדברי וייס, "יש הבדל בין היכולת להעלות מחירים ליכולת שלא להוריד אותם. אם אתה לא מתמודד עם תחרות אתה לא נדרש להוריד מחירים".

אחרי וייס דיבר בכנס קלוד ג'ורנו, ראש דסק ישראל ב-OECD. ג'ורנו התייחס לדוח ה-OECD שהתפרסם יום קודם לכן ואמר שפגמים רבים בשוק הישראלי פוגעים בפריון במשק. לדבריו יש לקדם תחרות בתחומי המזון, הבנקאות והחשמל, ובאופן כללי לפתוח את המשק לתחרות מול חו"ל. המלצה נוספת של ג'ורנו היא להפוך את הרגולציה לידידותית יותר לעסקים ולשפר את יעילות ההתערבות הממשלתית. הוא גם הצביע על כך שיוקר המחיה בישראל גבוה ב-20% מבספרד וב-30% מבקוריאה, שתי מדינות בעלות שיעור הכנסה דומה לזה שבישראל.

לאחר ג'ורנו הציגו חוקרי מרכז טאוב איתן רגב וגלעד ברנד מסקנות שקשורות לתחרות ויוקר המחיה בישראל מתוך מחקריהם האחרונים. לדברי ברנד נרשמה עליה חריגה במחירי המזון החל מ-2006, שלוותה בעליה בשולי הרווח בענף. רגב הציג נתון המצביע על כך שקבוצות המזון הנצרכות ביותר הן דווקא אלא שמיובאות בשיעור הנמוך ביותר וסיים בשאלה: "האם מדובר בפעולה של קבוצות גדולות שמפעילות לובי חזק?"

במסגרת פאנל "תחרות בישראל" שאל פרופ' וייס מדוע המחירים בישראל לא ירדו כמו במדינות אחרות. לדבריו, הסיבות לכך היא בידודה היחסי של ישראל, שלא סוחרת עם שכנותיה, הרגולציה שהביאה לצמיחה של מונופולים במספר תחומי מפתח והנטייה לרצות איגודים חזקים שמונעת תחרות במשק. פרופ' דיוויד גילה, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, אמר במסגרת הדיון שמאמציה של הממשלה להגדיל את התחרות התקבלו בביקורת. "זה אומר שאם הממשלה תחליט להילחם ביוקר המחיה ולקדם את התחרות עליה להיות נחושה בכך. אתגר משמעותי שאנו ניצבים בפניו בשנים האחרונות הוא יוקר מחירי המזון. החוק שנחקק לפני שנה צריך להיות מיושם בקפידה כדי שיעבוד, ובנוסף יש להיאבק בריכוזיות של הקמעונאים".

פרופ' איתן ששינסקי מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית ועמית תכנית מדיניות הכלכלה במרכז טאוב, אמר ש"במקום לטפל בכל פעם בנושא נקודתי אחר הקשור לפנסיה, עדיף לערוך שינוי מערכתי כולל". לדבריו הוא תומך במהלכים האחרונים של הממונה על שוק ההון, שכוללים הורדת דמי ניהול והגנה על גמלאים, אבל צריך לשקול ללכת בעקבות מדינות שעשו יותר. "אני יודע שזה תהליך טראומטי שלא יקרה ביום אחד, אבל זה עדיף על ניסיון לתקן בכל פעם עד שצצה בעיה במקום אחר".

דפנה אבירם ניצן, לשעבר מנהלת המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, התמקדה בשוק המקומי ואמרה כי הגברת הייבוא לבדה אינה מספיקה. "על מנת שישגשג, השוק המקומי זקוק לתחרות פנימית גדולה יותר ולדרבונים שיגרמו לו לשפר את הפריון". לדבריה מחירי המזון הגבוהים נובעים ממס ערך מוסף גבוה, הצורך בתו כשרות ומהסביבה העסקית הכולל בישראל.

דנה הלר, ראש חטיבת תחרותיות וסגנית הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים העסקיים, דיברה על האיזון הדרוש בין רגולציה ליעילות. "יש נטייה לתקן פגמים ברגולציה באמצעות רגולציה נוספת, אך זהו לא ההליך הנכון. ראשית יש לזהות את הנקודות שמונעות כניסה וזהו הצעד הראשון במציאת פתרונות טובים. לפעמים המחשבה שמחסור ברגולציה הוא דבר טוב יכולה לבלבל, אך הסוד הוא למצוא איזון נכון".

כנס מרכז טאוב בנושא "בריאות ושירותי רפואה"

כנס מרכז טאוב ע"ש הרברט מ. סינגר נערך ב-3.11 בהשתתפות מומחים עולמיים בתחום מדיניות הבריאות ובכירים במערכת הבריאות הישראלית. הכנס כלל שלושה מושבים בנושאי אחריות האזרח, אחריות נותני השירות ואחריות המדינה, במסגרתם התפתחו דיונים מרתקים בנושאים שעל הפרק.

  • פרופ' אבי וייס, מנכ"ל מרכז טאוב: "ישראל מדורגת במקום השישי במדד הבריאות העולמי של בלומברג. עם זאת, החלק של הממשלה במימון הרפואי הממשלתי הולך ופוחת עם השנים, והגבולות בין תחומי האחריות של האזרח והמערכות האחרות הולכים ומיטשטשים"
  • משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות: "ישראל היא מדינה מהצעירות ביותר בעולם, אך גם מזדקנת בקצב המהיר ביותר. זה דורש היערכות של המערכת שמחייבת הכנה רבה מראש – למשל אשפוז המשך ומיטות גריאטריות"
  • פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי: "המדינה צריכה לקבוע מה היא רוצה לתת. אם המדינה מחליטה שזו זכות בסיסית לקבל בריאות, היא צריכה להגדיר מה היא הבריאות שצריך לקבל. אחת ההחלטות הגרועות ברפואה היא הכנסת הביטוח המשלים"
  • ח"כ מאיר כהן: "עיקר המאבק שלנו היה בחיזוק הרפואה הציבורית, בדגש על הפריפריה. ולא הצלחנו. מי שמצליח לעשות משהו בפריפריה זה רק מי שמצליח לרתום את הפילנתרופיה, אף שזהו תפקידה של המדינה. אירוע כזה של מרכז טאוב צריך להגיע לכנסת – הוא מעלה את השאלות החשובות ומביא רוח חדשה"
  • פרופ' יונתן הלוי, מנהל המרכז הרפואי שערי צדק: "חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא גאווה למדינת ישראל, תוחלת החיים עולה וסל הבריאות גדל". הלוי הוסיף ואמר: "בעוד שנים ספורות לפציינט יהיה סמארטפון שירכז נתונים על בריאותו, ותהיה לו אפשרות להשוות בין מצבו למצבם של חולים שדומים לו"
  • פרופ' חיים ביטרמן, רופא ראשי לשעבר בשירותי בריאות כללית: "כולם מרגישים שמערכת הבריאות קורסת, אז מי באמת האחראי לזה? המדינה אחראית במידה מסוימת למצבו של המטופל, אך גם לאזרח יש אחריות גדולה על מצבו הבריאותי. הציבור צמא למידע, ועל המטפלים להיענות לדרישה ולפתח מנגנון תמיכה ושירות יעיל יותר"
  • פרופ' לארי בראון (אוניברסיטת קולומביה): "מה עושים כשהחולה לא צריך רק טיפול קליני אלא מחפש תשומת לב אחרת – למשל מחלה כרונית לאורך שנים, תופעה שנהיית נפוצה יותר ויותר? היום רופאים מסתכלים במחשב וקשה להם לבנות אמון עם החולה, הם צריכים לדעת איך לדבר עם אנשים על הרגלים כמו עישון והשמנה"
  • פרופ' מרק סטבילה (אוניברסיטת טורונטו): "כמעט 30% מהטיפולים במערכת הבריאות הם חסרי תועלת. אך יש קושי רב לתקן זאת מכיוון שקשה לשכנע אנשים שיש בעיות שלא מצריכות טיפול נוסף"
  • פרופ' נחמן אש, ראש חטיבת הבריאות במכבי שירותי בריאות: "העתיד מתאפיין בעלייה בחולים כרוניים, והוא כבר פה. ההתמודדות היא באמצעות מניעת תחלואה ואיזון של חולים. מחלות רבות, כמו סרטן, הופכות מאקוטיות לכרוניות ויש עלייה בסיכון למחלות כרוניות בגלל התנהגות לא מושכלת של הציבור – עישון ומשקל עודף"
    • אחריות האזרח: "המטופל צריך להיות אחראי למעשיו, וזה מוסרי לדרוש אחריות אישית"

  • פרופ' יונתן הלוי שיבח את חוק ביטוח הבריאות הממלכתי משנת 1995, וטען כי "הפציינט הישראלי נהנה מתוחלת חיים ארוכה, והנתונים משתפרים כל הזמן. יש שיפור בטיפול במחלות כמו סוכרת וסוגים שונים של סרטן". בהקשר לשינוי באופי המטופלים הוא אמר כי "כפועל יוצא של הקדמה, לפציינט יש היום ציפיות גבוהות בשל ההתפתחות באמצעי האבחון והעידן הדיגיטלי. בעוד שנים לא רבות יינתנו לפציינט מדדים ומידע באמצעות הסמארטפון, והוא יוכל גם להשוות את מצבו לחולים דומים לו". הלוי ציין כי ההתפתחויות הטכנולוגיות הביאו עמן צדדים טובים ורעים: "לרשותנו עומדת רפואה חדשנית, דיוק דיאגנוסטי וכלים דיגיטליים. הקופות מתקדמות מאוד גם בתחום הרשומות האלקטרוניות. לעומת זאת, כאשר מדובר על יחסי רופא-מטופל, לרוב ההתפתחות שלילית. הרופאים המבוגרים מתרכזים יותר בהקלדה במחשב מאשר במטופל".

    פרופ' חיים ביטרמן העלה שתי גישות מנוגדות לאחריות האישית של הפציינט. הראשונה גורסת כי לאזרח מלוא האחריות למצבו הבריאותי, ועליו לנקוט בפעולות כמו הימנעות מעישון, פעילות ספורטיבית ושמירה על תזונה בריאה. מנגד קיימת גישה שלפיה לאזרחים אין כמעט אחריות לבריאותם. לדברי ביטרמן, "ככל שכוונותיהם של מובילי מערכת הבריאות יהיו טובות, חלק גדול ממצב הבריאות מושפע מגורמים אישיים או סביבתיים. השפעתם של מערכת הבריאות ושל גורמים התנהגותיים עומדת לכל היותר על 40% – והיתר נקבע לאור הסביבה האישית הייחודית". ביטרמן דיבר גם הוא על אופיו של צרכן הבריאות הישראלי ב-2015: "צרכני הבריאות מצפים לתמיכה וטיפול שונים ממה שנעשה בעבר וממה שנעשה היום. הידע הוא כבר לא רק נכס של המטפל, אלא גם של המטופל. המטופלים משתתפים בסמינרים רפואיים ובעמותות, ומקימים כלים לשיתוף מידע, והמטפלים חייבים לרענן את שיטות ההכשרה ולתת מענה לציבור שצמא למידע".

    בהמשך התקיים פאנל שעסק בשאלה האם יש לדרוש גם מהאזרח אחריות למצבו הרפואי גם כאשר מדובר על אוכלוסיות חלשות. ד"ר אורית יעקובסון, סמנכ"ל שירותי בריאות כללית, התייחסה לאוכלוסיית הקשישים, וסיפרה כי "חיפשתי תכניות להורדת עלויות לטיפול בקשישים אך לא מצאתי מודל קהילתי. לבסוף שאלתי את הקשישים כיצד לטפל בהם. באמצעות פרלמנט קשישים מתל אביב בנינו תכנית התערבות, וראינו הפחתת אשפוזים ועלייה במדדי האיכות – כלומר, המודל עבד. קופת חולים כללית אימצה יותר מאוחר את המודל לכל הארץ".

    פרופ' נחמן אש העלה סוגיה רגישה: "האם אפשר לתת בונוסים לחולים אחראים ולהעניש אחרים?". לדבריו, "אנחנו לא אוהבים להעניש את הקורבן, אבל לעתים אין ברירה אחרת. כבר ניסינו להטיל מס על סיגריות והתברר שזה לא עובד. 20% מהאוכלוסייה מעשנת, חצי מהאזרחים סובלים מעודף משקל, והאבסורד הגדול ביותר הוא ש-50% מעובדי מערכת הבריאות לא מתחסנים נגד שפעת. המטופל צריך להיות אחראי למעשיו, וזה מוסרי לדרוש אחריות אישית. לא צריך לפעול בקיצוניות ולמנוע טיפול או להשפיל את המטופל, אבל צריך שהמטופלים ירגישו מחויבות אישית, גם – ובמיוחד – בשכבות חלשות".

    ליאורה בוורס, מנהלת תחום מדיניות במרכז טאוב, הוסיפה זווית בין-לאומית לשאלת האחריות האישית: "המגמה בתחום שירותי הרפואה היא עלייה באחריות של הפרט, ובהקשר זה יש לקחים שאפשר ללמוד מארה"ב. הרפורמה של אובמה התבססה על לקיחת אחריות של הפרטים על מצב בריאותם". בוורס דנה בחשיבות האיזון בין הרצון להעניק אחריות לפרטים, ובו בזמן להביא בחשבון את השלכות המדיניות הרחבות יותר. היא הביאה לדוגמה את החלטת רשויות השלטון בקליפורניה שלא ליישם את ההצעה הפופולרית לחייב מעשנים לשלם פרמיית ביטוח רפואי גבוה יותר מלא-מעשנים. לדבריה, רבים מהמעשנים בקליפורניה הם ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, וההחלטה לחייב אותם בתשלום ביטוח גבוה יותר הייתה דוחקת אותם עוד יותר אל שולי מערכת הבריאות – דבר שעומד בסתירה למטרתו של השלטון לשפר את בריאות האזרחים ולצמצם את הפערים.

    • אחריות נותני השירותים: "כיום החולה כבר לא סומך על הרופא ועל המערכת כולה"
  • בפתיחת המושב השני דיבר פרופ' לארי בראון על השינויים בחוזה החברתי בין ספקי השירות והמטופלים ב-20 השנים האחרונות, ועל האתגרים החדשים שעולים ממנו: "כאשר אנחנו עומדים מול מטופל במערכת עלינו לקחת בחשבון כמה דברים מעבר למצבו הבריאותי: הכנסה, סטטוס, מתח נפשי ועוד". בראון ציין כי ספקי השירות צריכים לדעת שלא יוכלו לשנות את מצבו הסוציו-אקונומי של אותו מטופל, "אבל עליהם להבין לאיזה בית המטופל חוזר כדי לתת לו מענה מספק".

    פרופ' דוד חיניץ מהאוניברסיטה העברית סקר את ההתפתחות ההיסטורית של אחריות הספקים. הוא דיבר על הדרכים לממש את המנטרה האמריקאית: לשפר את חוויית המטופל, להפחית הוצאות ולספק שירות איכותי. לדבריו, "רופאים רבים אינם חושבים על ההוצאות ועל המשמעות הכלכלית של הטיפול. אבל לא רק הרופאים אחראים, אלא גם אלה שאחראים עליהם (המדינה)".

    עו"ד לאה ופנר, מזכ"ל ההסתדרות הרפואית בישראל, הוסיפה באותו עניין: "האם צריך רק לחסוך כסף? בואו נשקיע אותו היכן שהוא נחוץ יותר". היא התייחסה למערכת היחסים בין הגורמים במערכת הבריאות, וציינה כי "קובעי מדיניות לא סומכים על הרופאים ואומרים שצריך לפקח עליהם. זה לא חדש, אבל מה שחדש הוא שכיום החולה כבר לא סומך על הרופא – ועל המערכת כולה".

    פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר, העלה דרכי פתרון למצב: "צריך לתת רק את הטיפול שמניב תוצאות. הדבר החמור ביותר הוא שימוש יתר בטיפול, זה לא רק מבזבז כסף אלא מזיק למטופל. יש הרבה תקלות במדידות האיכות, וזה הליך קריטי. לא כל דבר חשוב אפשר למדוד, אבל יש כמה דברים חשובים מאוד שאפשר – וצריך – למדוד. ואפשר להשתמש בצורה חכמה יותר במידע קיים שהחולה מוסר". בליצר קבע כי "המערכת חייבת להשתנות כי היא נבנתה לטיפול בדיעבד. בישראל המצב טוב, אבל חייבים לשנות חלק מהתפיסות שאנחנו עובדים לפיהן".

    את המושב סגר ד"ר בשארה בשראת, מנהל בית חולים האנגלי בנצרת ויו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית בישראל בהסתדרות הרפואית, שהתייחס לתפקידם של בתי החולים: "בית חולים צריך להנהיג את האזור, ולהשפיע על דברים כמו הקמת מסלולי הליכה והגשת מזון בריא במקומות ציבוריים".

    • אחריות המדינה: "כמו שמעלים את תקציב הביטחון בזמן מלחמה, כך צריך להעלות את תקציב הסל כשהוצאות הבריאות עולות"
  • המושב השלישי עורר מחלוקות רבות בין המשתתפים. פרופ' מרק סטבילה הציע זווית חדשה לראיית האופן שבו הממשלה צריכה לעצב את שירותי הבריאות שהיא מספקת לאזרחיה. "סוגי המחלות שאנשים סובלים מהן לא השתנו הרבה ב-20-30 השנים האחרונות". סטבילה הוסיף ואמר: "למרות מגרעותיה, תכנית 'אובמה קייר' מכירה בכך ששירותי מערכת הבריאות השתנו בצורה משמעותית. השיטה מתייחסת לכך שרצונות האוכלוסייה השתנו. אנו יודעים שהאוכלוסייה מזדקנת וסובלת ממחלות חדשות, ומה שהשתנה בצורה מהירה הוא אופן הטיפול בבעיות האלה. במרכז שירותי הבריאות צריכה לעמוד יצירת פתרונות לטובת הציבור, ולא רצונות הספקים או הממשל".

    אחריו דיבר שר הרווחה לשעבר ח"כ מאיר כהן, שהתייחס למערכת הבריאות בפריפריה. לדבריו, "הקושי האמיתי הוא לחזק את הפריפריה כדי ליצור שוויון אמיתי מול ערי המרכז. לא הגיוני שכל בתי החולים בפריפריה נשענים על הפילנתרופיה, זהו תפקידה של המדינה". כהן קבע כי "יש כסף במשרד, זו פשוט שאלה של סדרי עדיפויות".

    משה בר סימן טוב סיפר שהמשרד נוקט באסטרטגיה שכוללת חיזוק יסודות וחיזוק של מעמד הרופא בישראל, תקצוב למערכת, חיזוק הרפואה הציבורית, הנחלת אורח חיים בריא לאזרחים, שקיפות והתמודדות עם אתגרי העתיד. בהקשר זה ציין בר סימן טוב כי "השינויים מהירים מאוד, בעיקר מבחינת דמוגרפיה. ישראל היא מדינה מהצעירות ביותר בעולם, אך גם מזדקנת בקצב מהיר, וזה דורש היערכות של המערכת שמחייבת הכנה רבה מראש מבחינות כמו מספר מיטות, אשפוז המשך ומיטות גריאטריות". לדבריו, "אנחנו רוצים לשים את המטופל במרכז ולחזק את הקשר החברתי-תרבותי".

    פרופ' שלמה מור יוסף ניסה לחדד את הגדרת הבריאות שאזרחי ישראל זכאים לה: "חשוב שהמדינה תגדיר אילו שירותי בריאות האזרחים צריכים לקבל, ושכולם – עשירים כעניים – יקבלו את השירותים הללו. אם מעניקים לעניים שירותים חלקיים בלבד, אף אחד לא נמצא שם כדי להגן עליהם כשמנסים לקחת את השירותים האלה. כמו שמעלים את תקציב הביטחון בזמן מלחמה, כך צריך להעלות את סל התרופות כשהוצאות הבריאות עולות. בהקשר של האחריות האישית הצהיר מור יוסף: "אני נגד עונשים. אני מאמין ביצירת תמריצים בנושא רגולציה ומחירים. אם רוצים – שיאכלו בריא, אבל לא יכול להיות שהאוכל הבריא הוא הכי יקר. אגב, גם זו אחריות המדינה".

    פרופ' דב צ'רניחובסקי, חוקר בכיר וראש תחום מדיניות הבריאות במרכז טאוב, הציג כמה רעיונות יוצאי דופן, ואמר כי הטיעונים בעד שירותי בריאות אוניברסליים בחסות המדינה אינם מתיישבים עם מגמת העלייה במחלות כרוניות התלויות באורח החיים. הוא חזה שבעתיד מדינות שונות יעברו מהבטחה של סל שירותי בריאות מלא לסל שירותים הכולל רק את הצרכים הבסיסיים, ומתמקד בכיסוי למקרי חירום חמורים. ככלל, פרופ' צ'רניחובסקי הסביר כי "באופן בלתי נמנע, נראה צמצום במעורבות ובמימון של המדינה בשירותי הבריאות לאורך זמן. למרות זאת, המדינה חייבת להמשיך להגן על האינטרסים של קבוצות מסוימות – למשל צעירים ותושבי הפריפריה; לפקח על מחירי הטכנולוגיות הרפואיות; ולהיות מעורבת יותר בטיפול בקשישים ובשירותי סיעוד".

    את הדיון סיכמה איריס גינסבורג, כלכלנית וחברה בוועדת סל הבריאות, באומרה: "ללא חישוב מסלול מחדש, אופי הכיסוי של המדינה בתחום הבריאות עלול להפוך לדומה לתחום הרווחה. חוק ביטוח בריאות ממלכתי מספק סל בריאות מכובד, והוא כנראה לא מצדיק את ההוצאה הפרטית לבריאות בסך 40% מהמימון. כשהפרט ימשיך להעלות את הוצאותיו במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות, ייווצר אי שוויון בתוחלת החיים ופילוג בין שתי שכבות אוכלוסייה".

    דיון בנושא "ארגון וניהול מערכת האשפוז בישראל"

    ב-1 ביולי 2015 ערך מרכז טאוב דיון במרכז מורשת בגין בירושלים בנושא ארגון וניהול מערכת האשפוז בישראל. בדיון הייחודי השתתפו אנשי מקצוע וקובעי מדיניות בתחום הבריאות: ד"ר יצחק ברלוביץ, מנהל המרכז הרפואי וולפסון; פרופ' יונתן הלוי, מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק; ד"ר איתן חי-עם, מנכ"ל משרד הבריאות ו"אסותא" לשעבר; ד"ר ערן הלפרן, מנהל המרכז הרפואי רבין ויו"ר איגוד בתי החולים; פרופ' משה רוח, יו"ר הנהלת מכבי שירותי בריאות; וחברת הכנסת יעל גרמן, שרת הבריאות לשעבר. את הדיון ניהלה ד"ר איריס גינזבורג מאוניברסיטת תל אביב.

    בפתח הדברים הציגו פרופ' דב צ'רניחובסקי והדס פוקס ממרכז טאוב את הרקע ההיסטורי של בתי החולים ומערכת האשפוז בישראל, וחשפו נתונים עדכניים בנושא:
    • מספר מיטות האשפוז במדינת ישראל נמוך ביחס לארה"ב, ועומד על כמחצית מהממוצע במדינות ה-OECD.
    • מספר מיטות האשפוז בפריפריה נמוך משמעותית ממספר המיטות באזור המרכז ובערים הגדולות.

    לאחר מכן התמקד הדיון בסקירת החלופות האפשריות לארגון וניהול מערכת האשפוז בישראל, כגון תאגידי אשפוז, רשות אשפוז, תאגידים תחת רשות או מִנהלת של משרד הבריאות. כל המתדיינים דיברו על חוליי מערכת הבריאות שהם נתקלים בהם בתפקידיהם.
    ח"כ יעל גרמן, שרת הבריאות לשעבר, ציינה כשלים בתחום המשילות: "אין שום פיקוח בבתי החולים הממשלתיים, אפילו לא ברמת השכר. מוטת השליטה של משרד הבריאות כל כך גדולה ורחבה, שאין פניות ניהולית לבתי החולים הממשלתיים". פרופ' משה רוח התייחס גם הוא לחוסר היכולת של משרד הבריאות להתנהל בצורה תקינה: "הנכות של משרד הבריאות כוללת גם בעיה קשה ביותר בתחום המשילות התאגידית. המנכ"ל שלך, כמנהל בית חולים, יכול לראות אותך פעם בשנה. אין דירקטוריון, אין ועדת ביקורת ולא ביקורת פנים. כשמשרד הבריאות עוסק ב-11 בתי חולים ועוד מוסדות גריאטריים וגם בבריאות הציבור, הוא לא יכול להתנהל ומסתמך על אנשים טובים במערכת". המומחים הוסיפו ודיברו על חוסר העדכון במערכת הבריאות, וכך פירט ד"ר ערן הלפרן: "לא הוקמו בתי חולים, עובדים על תקנים מ-1977, אין מכשירי אם-אר-איי, אין סי-טי".

    בדיון הועלו ממצאים מוועדות קודמות בנושא מערכת האשפוז, וכמו כן נבחנו חלוקת הסמכויות מול משרד הבריאות והתנאים ההכרחיים מבחינת מימון, ארגון וניהול לקיומן לאורך זמן של החלופות השונות. ד"ר יצחק ברלוביץ: "משרד הבריאות הוא גוף נכה שאינו מסוגל למלא את תפקידו לפי החוק. הרפורמה בתחום בריאות הנפש היא דוגמה לפיצול האישיות של המשרד: צריך להחליט אם הוא רגולטור, כלומר מתכנן שחושב על צורכי הבריאות של העם, או שיש לו אחריות להפעלת בתי חולים".
    ד"ר ערן הלפרן פירט גם הוא את הבעיות הנוגעות לכלל המערכת, ולתחום האשפוז בפרט: "אפשר להבין שיש מנהלים שיעדיפו לא לבצע ניתוחים יקרים כדי לעמוד בהקצבה, או שידחו הליכים בגלל בעיות כספיות. נושא האשפוז לא היה על סדר היום בשנים האחרונות בגלל הרצון לטיפול בקהילה. בבית חולים של קופת החולים אפשר לקצץ הליכים רפואיים בהינף קולמוס. הרגולציה מונחית לאור גחמות של כלכלנים".

    המתדיינים העלו את החשיבות של מציאת פתרונות שייצבו את המערכת לאורך זמן ואת הצורך להתחשב בהתפתחויות הטכנולוגיות והדמוגרפיות בבחינת החלופות להסדרת האשפוז. על כך אמר פרופ' יונתן הלוי: "פיתוח הרפואה בקהילה הוא הכיוון, שמי שלא צריך בית חולים – שלא יגיע. הרצף הטיפולי הוא חשוב ובזה הקופות צריכות להתרכז. צריך להשקיע כספים בבתי חולים עם דירקטוריון משלהם". ד"ר איתן חי-עם הוסיף: "התקצוב של המערכת רחוק ממה שצריך להיות. תמיד יש גירעון. הפתרונות צריכים להיות מנקודת מבטו של חולה מדימונה ללא ביטוח או יכולות – אני הייתי מלאים את כל הביטוחים המשלימים".
    לסיכום ביטא פרופ' משה רוח את הלך הרוח הכולל כשאמר: "אני מקווה שלמשרד הבריאות יהיה מספיק אומץ להתאים את מדיניות הרפואה בישראל להתפתחויות דמוגרפיות, לטכנולוגיות ולרצון הציבור".

    תערוכה משותפת עם המכון הטכנולוגי חולון

    כ-80 אורחים הגיעו לאירוע המשותף של מרכז טאוב והמכון הטכנולוגי חולון (HIT) בבר התל אביבי "כולי עלמא", וצפו בתערוכה שיצרו סטודנטים לתקשורת חזותית שהושפעו ממחקרי המרכז. במסגרת הפרויקט HITaub יצרו התלמידים אינפו-גרפיקות וסרטונים אינטראקטיביים. באירוע סיפרו הסטודנטים לקהל על העבודה הייחודית שביצעו, שבמסגרתה התבססו על גרפים ונתונים עובדתיים של מרכז טאוב והפכו אותם לפוסטרים וסרטונים קלים להבנה שיכולים לדבר לכל אדם. במהלך הערב דיברו גם חוקרי מרכז טאוב והציגו את הנתונים שעמדו בבסיס היצירות.
    הערב הסתיים בחלוקת מלגות לתלמידים המצטיינים בפרויקט. פרסי הצטיינות בסך 500 שקלים כל אחד הוענקו לגל רובין, דפי ברזילי ועמית בר הוד. פרסים בסך 1,500 שקלים כל אחד הוענקו לסטודנטים דור הרשקוביץ, הלה גדה ונועה שרעבי.

    לחצו לראות כמה כיף היה

    פרסים על סרטונים בהשראת מחקרי המרכז

    מרכז טאוב העניק לשלושה סטודנטים בשנקר פרסים על סרטוני האנימציה שיצרו בהשראת מחקרי המרכז, במסגרת שיתוף הפעולה עם המחלקה לתקשורת חזותית. בקורס "אנימציה – סדרות" בהנחייתו של איתמר דאובה, יצרו הסטודנטים סרטונים שעוסקים ביוקר המחייה, העומס בכבישים, ביורוקרטיה, פערי שכר בין גברים ונשים ועוד. הסטודנטים הזוכים מריאנה רסקין, ליאור שקדי ופולי מילשקו, קיבלו את הפרסים מדקל בוברוב, ראש המחלקה ומגל בן דור, מנהלת השיווק והתקשורת במרכז טאוב. 

    ירושלים: מה המצב – בוחרים לדעת

    ב-16 במרץ, יום לפני הבחירות לכנסת ה-20, הצטרפו אלינו עשרות צעירים לאירוע "מה המצב?" בירושלים. הערב הייחודי הופק בשותפות עם Wize, התנועה לשינוי תרבות הצעירים וחיי הלילה בישראל.

    האירוע התקיים בבר "מייק'ס פלייס" וכלל הרצאות קצרות מפי אנשי עסקים, אנשי תקשורת ויזמים מובילים, לצד כמה מחוקרי מרכז טאוב. ההרצאות נגעו באספקטים רבים של החיים בישראל, החל בשוק העבודה המשתנה ועד השפעת הפריון הנמוך במשק על חיי היום-יום של כל אחד מאתנו.

    באירוע הוקרנו גם סרטוני אנימציה שיצרו סטודנטים במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, בהנחיית איתמר דאובה, והוצגו כרזות אינפו-גרפיקה שהכינו סטודנטים במחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי בחולון בהנחיית סיגל פרלמן ובוב אוראל – שהתבססו כולם על ממצאי המחקרים של מרכז טאוב.

    טעימה קלה מההרצאות המרתקות:

    איתן רגב: "אתגרי הכלכלה הישראלית"

    איתן רגב, חוקר מרכז טאוב, הציג את החסמים שעומדים בפני צמיחת השוק הישראלי, ביניהם אי השוויון בתעסוקה, מערכת החינוך שניצבת במקומות האחרונים בדירוג העולם המפותח על פי מדדים בין-לאומיים וקצב הגידול בפריון העבודה, שנמצא בפער משמעותי ממדינות מפותחות אחרות. לדבריו צמצום פערי ההשכלה, חשיבה מערכתית מחודשת מצד מערכת החינוך וטיפול בבעיות של ביורוקרטיה וחסמי ייבוא יקטינו את יוקר המחיה ויתרמו לצמיחה.

    דליה נרקיס: "העולם עובד אחרת"

    דליה נרקיס, יושבת ראש קבוצת מנפאואר ישראל ומנהלת אזור מדינות אגן הים התיכון בחברה, דיברה על שוק העבודה המשתנה ועל כך שכיום אנשים נוטים להחליף עבודה לעתים תכופות יותר, לעתים אף כל שנה וחצי. היא ציינה כי מחקרים מראים שלימודים לתואר שני מיד לאחר התואר הראשון אינם יעילים מבחינת קידום בעבודה כמו לימודים לתואר שני לאחר צבירת כמה שנות ניסיון. נרקיס אמרה שהעידן הטכנולוגי והרשת הצמיחו מגוון רחב של משרות שלא היו קיימות לפני כמה שנים ושבעתיד מקומות העבודה לא יצליחו להדביק את קצב הביקוש למשרות, דבר שישאיר מקום בעיקר ליזמות ולעבודה עצמאית.

    שגית אזארי-ויזל: "סדרי העדיפויות של הממשלה בתקציב המדינה"

    שגית אזארי-ויזל, חוקרת מרכז טאוב, הצביעה על כמה בעיות בתקציב המדינה, ביניהן העובדה שהתקציבים החברתיים בישראל נמוכים בהשוואה למדינות אחרות. כמו כן, היא הראתה שמשרדי הממשלה השונים נוטים שלא לנצל את התקציבים שאושרו להם. הפתרון, לדבריה, הוא הגברת השקיפות התקציבית ומעקב מדוקדק אחר השימוש בפועל בתקציבים השונים.

    גל אלון: "אז איפה אנחנו בתוך כל הסיפור הזה"

    גל אלון, מייסד ומנכ"ל תובנות, קרא לכל אחד מהנוכחים לפעול לשינוי בתחומים שהוא פעיל בהם, למצוא את הערכים שחשובים לו ולפעול למימושם במסגרות שבהן הוא נמצא. לדבריו על האנשים מוטלת אחריות גדולה ועליהם להיות מעורבים יותר ושותפים בקבלת ההחלטות בארגונים ובמוסדות שבהם הם עובדים ופעילים.

    גד ליאור: "המדיניות הכלכלית של הממשלה"

    גד ליאור, כתב כלכלי בכיר בידיעות אחרונות – שגם הנחה את הערב – סיכם את האירוע והציג את המורכבות שבבחירת מדיניות כלכלית ממשלתית: האם להטיל מס גבוה על העשירים ועל חברות מצליחות, דבר שיכניס כסף רב יותר לקופת המדינה אך עלול לגרום לכך שחלקם יעזבו את הארץ?

    תל אביב: מה המצב – בוחרים לדעת!

    TLV wize cover

     ב-12 במרץ, כמה ימים לפני הבחירות לכנסת ה-20, הצטרפו אלינו עשרות צעירים לאירוע "מה המצב?" בתל אביב. הערב הייחודי הופק בשותפות עם Wize, התנועה לשינוי תרבות הצעירים וחיי הלילה בישראל.

    האירוע התקיים בבר "איסמי סלמה" וכלל הרצאות קצרות מפי אנשי תקשורת ופעילים חברתיים מובילים, לצד כמה מחוקרי מרכז טאוב. ההרצאות נגעו באספקטים רבים של החיים בישראל, החל מכשלי מערכת הבריאות ועד לסיבות המגוונות שבגללן הישראלים מוציאים הרבה יותר כסף מהסכום שהם מרוויחים.

    באירוע הוקרנו גם סרטוני אנימציה שיצרו סטודנטים במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, בהנחיית איתמר דאובה, והוצגו כרזות אינפו-גרפיקה שהכינו סטודנטים במחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי בחולון בהנחיית סיגל פרלמן ובוב אוראל –  שהתבססו כולם על ממצאי המחקרים של מרכז טאוב.

    טעימה קלה מההרצאות המרתקות:

    פרופ' איל קמחי: "האיום הכלכלי-חברתי על מדינת הסטארט-אפ"

    איל קמחי, סגן מנהל מרכז טאוב, הציג את הפערים הבלתי נתפסים שהופכים את ישראל למובילה עולמית בתחומי החדשנות והיזמות מצד אחד, ולמדינה שמדורגת במקומות האחרונים במדדים בין-לאומיים בתחומים כמו חינוך ובריאות מצד שני. לדבריו, רק השקעה ארוכת טווח בחינוך תסייע לישראל לסגור את הפער ולהישאר מעצמת ידע והיי-טק.

    שאול אמסטרדמסקי: "על מה אתם משלמים סתם ולמי יש אינטרס – סיפורה של מערכת הבריאות בישראל"

    שאול אמסטרדמסקי, עיתונאי בכלכליסט, דיבר על ביטוחי הבריאות המשלימים שכמעט כל הישראלים משלמים עבורם לקופות החולים, ועל כך שלמרות הסכומים הנכבדים האלה, המבוטחים עדיין מוציאים בכל שנה כ-3 מיליארד דולרים על ניתוחים וטיפולים פרטיים. לדבריו ישנם גורמים רבים המעוניינים שהצרכן ישלם על ניתוחים וטיפולים מכיסו, אף שהמסים שהוא משלם אמורים לכסות מקרים כאלה.

    איתן רגב: "יוקר המחיה: למה ישראלים לא גומרים את החודש?"

    איתן רגב, חוקר מרכז טאוב, הציג נתונים  שונים המשפיעים על יוקר המחיה. בין היתר הוא הצביע על פערי מחירים שהתרחבו מאוד בין ישראל למדינות מפותחות אחרות, על ביורוקרטיה סבוכה ועל בעיות של העדר תשתיות, שפוגעות באופן קשה באפשרויות הצמיחה והקידום של המדינה.

     נרקיס אלון: "אז מה עושים עם זה?"

    נרקיס אלון, יזמית חברתית שייסדה את הפרויקטים החברתיים  ZEZE  ואקדמיית היזמות Elevation Academy, ביקשה מהקהל לא להצביע מתוך הרגל או לחצים סביבתיים אלא לקרוא ולהעמיק במצעי המפלגות ולמצוא את אלה שמתאימות לדעותיו. אלון גם קראה לגלות מעורבות אמיתית, לפתח חזון  ולחשוב לא רק על העתיד הקרוב, אלא על השפעת ההצבעה על תהליכים שיקרו ב-20-30 שנים הקרובות.

    הילה קורח: "איך גורמים לפוליטיקאים לקיים הבטחות?"

    הילה קורח, עיתונאית במעריב ומנחת תכנית הבוקר של ערוץ 2 "העולם הבוקר", הפצירה בקהל להיעזר בנתונים בלתי תלויים (כמו אלה של מרכז טאוב) ובאתרים שמציגים מידע על פעילות חברי הכנסת, ולא להיסחף אחר סיסמאות והבטחות הנאמרים בתקופה שלפני הבחירות. רק כך, לדבריה, אפשר לגבש נקודת מבט כוללת ובלתי אמצעית על מה שבאמת קורה במדינה.

    שקיפות תקציב החינוך – דיון בכנסת

    נחום בלס, חוקר בכיר במרכז טאוב, הציג בפני ועדת החינוך של הכנסת ממצאים חדשים ממחקר של מרכז טאוב  בנושא שקיפות תקציב החינוך בישראל. בלס טען שתקציב החינוך ותהליכי קבלת ההחלטות של משרד החינוך אינם ניתנים כיום למעקב, וכי תהליכי התקצוב חייבים להיות שקופים לקהל הרחב. להורדת המצגת לחצו כאן

     

    תכנון אסטרטגי וחשיבה לטווח ארוך

    ממצאים וציטוטים עיקריים מכנס מרכז טאוב לשנת 2014 בנושא "תכנון אסטרטגי וחשיבה לטווח ארוך בקביעת מדיניות":

    •  פרופ' דן בן-דוד הציג ממצאים ממחקריו, וביניהם ממצא חדש ומטריד במיוחד: מאז שהחלה המדינה להשתתף במבחנים הבין-לאומיים, דירוג הישגיהם של תלמידי ישראל בנושאי הליבה מידרדר בעקביות, וב-15 השנים האחרונות היא מצויה בתחתית הרשימה באופן תמידי. נוסף לכך, הפערים בין הישגי התלמידים בקבוצות השונות הם הגבוהים ביותר בעולם המערבי מאז 1999. לדברי בן-דוד: "אין פלא שפערים חינוכיים גדולים כל כך מתבטאים מאוחר יותר בשיעורי אי שוויון מהגבוהים במערב".
    • פרופ' מומי דהן ביקר את דרך קבלת ההחלטות במדינה: "אנחנו משקיעים יותר מאמץ בקניית קומקום מאשר בעיצוב מדיניות. העתיד הרצוי נראה די מובן מאליו, אבל אנחנו לא ממש מבצעים אותו".
    • פרופ' עומר מואב תקף את קובעי המדיניות שלדעתו מקבלים החלטות בניגוד להיגיון כלכלי, ביניהם שר האוצר יאיר לפיד, ח"כ שלי יחימוביץ', ח"כ תמר זנדברג וח"כ סתיו שפיר: "סתיו שפיר אומרת שבשביל להקל על הדיור צריך לפקח על שכר הדירה – אבל המשמעות היא להוריד את שכר הדירה אל מתחת לשיווי משקל, והעובדות הן שבכל מקום שזה קרה נוצרו מחסור, בנייה ירודה והזנחה של מבנים".
    • פרופ' סטיבן פופר דיבר מניסיונו בעבודה עם ממשלת ישראל: "השלטון בישראל חושב על עידן קודם, העידן שבו נוסדה ישראל, ולא בהכרח מותאם לעת הנוכחית ולאתגרים שהמדינה מתמודדת עמם כיום".
    • השר סילבן שלום: "אם נשלם פחות על חשמל, על מים ועל גז – זה המאבק האמיתי ביוקר המחיה. התכנון מסייע להוריד את עלות המוצרים".
    • ח"כ אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכלכלה, תקף את הממשלה: "ישראל היא חברה מושחתת. כל שר עובד לעצמו, כל שר רוצה להיות ראש ממשלה תוך דקה. תכנון לטווח ארוך לא מעניין אותם, הם מתחרים מי יהיה הרעשן עם הגימיק הכי גדול". לדבריו, נבחרי הציבור "פועלים על פי מה שמצטלם טוב, ולא על פי טובת הציבור".
    • ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, טענה כי הממשלה כשלה באיתור הכשלים בשוק הדיור לטווח ארוך, אף שהנתונים היו ברורים וגלויים. לדבריה, "אנחנו לא יכולים להסתכל על מדיניות ארוכת טווח אם אנחנו לא מסתכלים על היום ביחס לעבר".
    • מר רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, אמר: "במדינת ישראל פועלים כשיש משבר. הרחבת איילון, הירקון, מערכת הביוב העירונית – הכל תכניות שהתחילו במשבר". הוא ביקר את השלטון המרכזי וטען כי השרים לא נבחרים בשל הצלחתם בתפקיד, ולכן אינם צריכים להתאמץ כדי לשפר את הביצועים.

    היום (יום ב'), 10 בנובמבר 2014, נערך במשכנות שאננים הכנס השנתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל (במסגרת סדרת הכנסים ע"ש הרברט מ' סינגר). נושא הכנס היה "תכנון אסטרטגי וחשיבה לטווח ארוך בקביעת מדיניות". הדוברים הציגו בפני קובעי מדיניות בכירים בישראל ובפני ציבור הרחב מנקודות מבט שונות את החשיבות של תכנון אסטרטגי וחשיבה לטווח ארוך בקביעת מדיניות, ואת הצורך בביסוס התכנון על עובדות ולא על דעות.

    ההקשר הישראלי: ממצאים וסוגיות מרכזיות

    הכנס נפתח בהרצאות של שלושה מבכירי הכלכלנים בישראל – פרופ' עומר מואב, פרופ' מומי דהן ופרופ' דן בן-דוד. המושב הייחודי לא התמקד בהשקפות העולם הכלכליות שלהם, השונות בתכלית זו מזו, אלא בקריאה משותפת להנהגת המדינה לקבוע תכניות אסטרטגיות לטווח הארוך שיקבעו כיצד ישראל תיראה בעתיד, אילו שלבים נחוצים להשגת המטרות הרצויות ואיך הם מתכוונים להצעיד את ישראל בכיוון הנכון. עוד קראו הכלכלנים לקובעי המדיניות לפעול על פי עובדות, ולא על בסיס אינטואיציה או דעות רווחות שלעתים עלולות להטעות.

    פרופ' דן בן-דוד, מנהל מרכז טאוב, התמקד בממצאים המצביעים על תוואים חברתיים וכלכליים ארוכי-טווח בתחומי הצמיחה, אי השוויון, התעסוקה ותשתיות החינוך והתחבורה. לדברי פרופ' בן-דוד, "על הממשלה להבין את ממדי המגמות הנמשכות כבר כ-40 שנה ולהפנים שהן אינן בנות קיימא. קיים צורך דחוף ביצירת פתרונות רציניים ומקצועיים לנושאים הללו". פרופ' בן-דוד הציג כמה מהנתונים המדאיגים העולים ממחקריו, למשל ששיעורי האי שוויון בהכנסות פנויות בישראל הם הגבוהים ביותר בעולם אחרי ארצות הברית. ממצא חדש ומטריד במיוחד של בן-דוד הוא שמאז תחילת המבחנים הבין-לאומיים, דירוג הישגיהם של תלמידי ישראל בנושאי הליבה מידרדר בעקביות, וב-15 השנים האחרונות היא מצויה בתחתית הרשימה באופן תמידי. נוסף לכך, הפערים בין הישגי התלמידים בקבוצות השונות הם הגבוהים ביותר בעולם המערבי מאז 1999, וכפי שמציין בן-דוד, "אין פלא שפערים חינוכיים גדולים כל כך מתבטאים מאוחר יותר בשיעורי אי שוויון מהגבוהים במערב".

    כדי להתמודד עם הקשיים הציג פרופ' בן-דוד תכנית מערכתית כוללת, המשלבת כמה רמות: פיתוח מערכת חינוך איכותית ותומכת באזורים עניים בשילוב שיפור תשתיות התחבורה בפריפריה, ולאחר מכן טיפול בבעיות העומק – הגברת השקיפות התקציבית ורפורמה מבנית במערכת החינוך.

    פרופ' מומי דהן התמקד בעבודת הממשלה. לדבריו, "אנחנו משקיעים יותר מאמץ בקניית קומקום מאשר בעיצוב מדיניות. העתיד הרצוי נראה די מובן מאליו, אבל אנחנו לא ממש מבצעים אותו". דהן ציין שורה של צעדים לעיצוב מדיניות, מתכנון העתיד הרצוי ועד ליווי המדיניות במחקר ובהערכות, וציין כי כיום קובעי המדיניות אינם מקבלים חלופות למדיניות, ויש לכך השפעה קריטית על תפקודה של הדמוקרטיה. הוא הביא כדוגמה את תכנית מע"מ אפס וציין כי היא נהגתה ללא כל עבודת מטה, ולכן לא ידוע מה העלויות שלה ומה התועלת בצדה. לסיכום אמר פרופ' דהן כי יש לעצב מדיניות כמו שאנחנו נוהגים כצרכנים – לבחון כמה אפשרויות תוך התייחסויות לעלויות ולצרכים.

    גם פרופ' עומר מואב דיבר על חשיבותם של ידע ועובדות בקבלת ההחלטות. "כולנו רוצים מדינה עם יותר רווחה ופחות פערים", הוא אומר, "אולם בדיון הציבורי מערבבים בין מטרות לאמצעים, ולא מוודאים כי האמצעים מקדמים אותנו למטרה". כך למשל, הוא אומר, העלאת שכר המינימום היא לכאורה צעד שמקדם רווחה, אולם בפועל היא עלולה להביא לעלייה באבטלה וביוקר המחיה.

    פרופ' מואב הבחין בין אלו ש"מייצרים ערך" ובין מי ש"חיים על ערך של אחרים", ועם האחרונים מנה את החקלאים שיש להם מונופול על גידול מסוים, והם חוסמים את האפשרות לתחרות באמצעות איסור על ייבוא מתחרה – כמו גם את ועדי העובדים ואת הקביעות במגזר הציבורי, שאינה מאפשרת התפתחות לתועלת הציבור. כמו כן ביקר פרופ' מואב את הדרישה לפיקוח ממשלתי על שכר הדירה: "סתיו שפיר אומרת שבשביל להקל על הדיור צריך לפקח על שכר הדירה – אבל המשמעות היא להוריד את שכר הדירה אל מתחת לשיווי משקל, והעובדות הן שבכל מקום שזה קרה נוצרו מחסור, בנייה ירודה והזנחה של מבנים". לדבריו, "אם היינו מאמצים את הגישה של הגנה על משרות גם במחיר של רווחה חברתית, אזי לא הייתה עלייה ברמת החיים כלל. העלייה ברמת החיים מתאפשרת באמצעות קדמה, וחסימה של קדמה היא מה שפוגע ברווחה."

    הרצאת אורח

    פרופ' סטיבן פופר ממכון המחקר Rand Corporation סיפק פרספקטיבה בין-לאומית, לרבות דוגמאות ממדינות שונות, על החשיבות של תכנון לטווח הארוך והצורך בהסתמכות על עובדות בהחלטות אסטרטגיות. השאלה שפתחה את דבריו הייתה "איך גורמים לממשלת ישראל לחשוב בצורה פשוטה וממוקדת?" ככלל, פרופ' פופר דיבר על קביעת יעדים כצעד ראשון ומרכזי בבניית אסטרטגיה, וציין כי אמצעים כמו קריטריונים למדידה והערכה הם גורמים קריטיים. כמו כן, הוא דן בחשיבותה של בניית מערכת שאינה תלויה רק בממשלה, אלא נעזרת ביועצים חיצוניים ומגלה גמישות לחשיבה ותכנון מחודשים.

    בקשר לישראל הציע פרופ' פופר לקובעי המדיניות המקומיים לאמץ גישות בין-לאומיות לתכנון אסטרטגיה, שעשויות לסייע להם לקבל החלטות מהירות בהתבסס על מטרות לטווח ארוך ועל ניתוחים והערכות קודמים. לדבריו, "השלטון בישראל חושב על עידן קודם, העידן שבו נוסדה ישראל, ולא בהכרח מותאם היטב לעת הנוכחית ולאתגרים שהמדינה מתמודדת עמם כיום. ההסתגלות וההתייעלות אינן מגיעות מאלתור לטווח קצר, אלא מציפייה לבאות והכנה לעתיד".

    פופר הצביע על כמה אתגרים בתכנון האסטרטגי הנוכחי של ישראל, ובהם: נטייה לתגובה ולא למדיניות פעילה; קשיים בתיאום בין משרדי ממשלה; שימוש בלתי מספק במשאבים; מחסור באמצעי מדידה והערכה של תוצאות המדיניות; ושימוש בנוסחאות מדיניות קבועות עבור חברה הטרוגנית ביותר. אך למרות האתגרים הרבים הללו, פרופ' פופר הזכיר כמה התפתחויות חיוביות בתחום התכנון האסטרטגי בישראל הנובעות מפעולות הממשלה באוקטובר 2012, כמו: ייסוד מחלקה לתכנון אסטרטגי במשרד ראש הממשלה, ומאמצים לעורר דרישה לתכנון אסטרטגי בתוך גופי השלטון. "בעבר ישראל ראתה את עצמה כתופעה ייחודית, אולם כיום הממשלה וקובעי המדיניות צמאים למדדי הערכה בין-לאומיים ומבינים את תפקידה של ישראל בהקשר הבין-לאומי", הוא מסכם.

    להורדת המצגת לחצו כאן

    תכנון הלכה למעשה

    במושב זה דנו קובעי מדיניות רמי דרג בנושא הכנס, על סמך הממצאים שהוצגו בו ובהתבסס על הידע העשיר שלהם בתחום.
    ח"כ סילבן שלום – שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; השר לפיתוח הנגב והגליל; והשר לשיתוף פעולה אזורי – דיבר כשר בממשלה באומרו: "לפעמים אנחנו מקבלים החלטות שנראות כמו החלטות קצרות טווח, אבל הרבה פעמים הן בעצם החלטות ארוכות טווח, כי הפרויקטים הם ארוכים". הוא הביא כדוגמה את תחום המים, שבו יש לישראל תכנית לטווח ארוך, ובזכות תכניות ההתפלה המדינה אינה סובלת כיום ממצוקת מים למרות כמות הגשמים הקטנה. השר שלום קשר בין התכנון לטווח ארוך בנושאי אנרגיה – הקמת תחנות כוח, מתקני התפלה וכו' – ובין יכולתה של הממשלה לספק שירותים לאזרח, ואף אמר כי "אם נשלם פחות על חשמל, על מים ועל גז – זה המאבק האמיתי ביוקר המחיה. התכנון מסייע להוריד את עלות המוצרים".

    ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, התייחס בחריפות לנתונים הנמסרים לציבור: "אנשים אומרים – הנה, האבטלה נמוכה, יחס חוב תוצר סביר, צמיחה סבירה. אבל השאלה היא מי נהנה מפירות הצמיחה האלה? שנים שיקרו לנו עם הממוצעים, עם השכר הממוצע. רק עכשיו נזכרו לגלות את השכר החציוני, ואז רואים שהמצב לא כל כך מזהיר". הוא קבע נחרצות כי "ישראל היא חברה מושחתת", ותקף את נבחרי הציבור שפועלים על פי מה שמצטלם טוב, ולא על פי טובת הציבור. כך למשל הוא טוען כי "מחיר הגז בישראל הוא מונופוליסטי, המחירים בארץ הרבה יותר גבוהים מבחו"ל". בהתייחסו לתכנון לטווח ארוך אמר ברוורמן כי "כל שר עובד לעצמו, כל שר רוצה להיות ראש ממשלה תוך דקה. זה לא מעניין אותם, הם מתחרים מי יהיה הרעשן עם הגימיק הכי גדול". לשיפור מציע השר "כמה שפחות חוקים וכמה שפחות נורמות. חברי כנסת מחוקקים חוקים והם נהיים מפורסמים, אבל לא חושבים לטווח הארוך. צריך אנשים שלא ירצו רק לרוץ לתפקיד הבא".

    ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, עקצה את עמיתה לממשלה סילבן שלום: "לפי השר שלום אפשר לסגור את מרכז טאוב כי המצב נהדר. בעולם שאני עוסקת בו המציאות היא שונה מאוד". היא התייחסה בדבריה לחשיבות המידע ההשוואתי לשם תכנון המדיניות, וסיפרה כי "כשאני מנסה לטפל בנושא מסויים, למשל הדיור הציבורי, ואני רוצה נתונים, אני מזמינה מחקר ממחלקת המחקר של הכנסת – ומתברר לי שיש פערים עצומים בין הנתונים של מרכז המחקר של הכנסת למשרד האוצר, למבקר המדינה". לדבריה, "החבר'ה באוצר לא עושים שיעורי בית – זה אבסורד וזה הזוי". בהתייחסה לתחום הדיור אמרה לוי-אבקסיס, "אנחנו לא יכולים להסתכל על מדיניות ארוכת טווח אם אנחנו לא מסתכלים על היום ביחס לעבר. במחקר של מרכז טאוב מ-2006 דיברו על כשלים בשוק המשכנתאות והציעו דרכי התמודדות, אז אל תגידו לי שלא יכלו לצפות את הבאות".

    מר ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, סיפר על החזון שהוגדר בתקופתו לעיר ירושלים, ותיאר כיצד הפעיל תכניות אסטרטגיות לחיזוק העיר בשלושת תחומי הליבה שזוהו כיתרונות היחסיים שלה – תרבות ותיירות, מחקר בתחום מדעי החיים ופיתוח מוקדי שירות מרחוק. לדברי ברקת, "עוד לפני דיוני תקציב יש תכניות. כל אגף צריך להציג תכניות בנות השפעה, בנות מדידה ובנות השגה. פעם ברבעון יושבים ומסתכלים מה הצליח ומה לא הצליח – ועושים סיכומי ביניים ומבצעים התאמות לפי הצורך".

    מר רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו, קבע כי "במדינת ישראל פועלים כשיש משבר. הרחבת איילון, הירקון, מערכת הביוב העירונית – הכל תכניות שהתחילו במשבר". הוא ביקר את השלטון המרכזי וטען כי השרים לא נבחרים בשל הצלחתם בתפקיד, ולכן אינם צריכים להתאמץ כדי לשפר את הביצועים. נקודה מרכזית בדבריו של חולדאי הייתה ביזור הסמכויות בין השלטון הארצי לרשויות המקומיות, וכלשונו: "כל הסמכות נמצאת בידי המדינה וכל היכולת לבצע נמצאת בידי השלטון המקומי. לפיכך, יש חשיבות עצומה להעברת הסמכות לשלטון המקומי".

    פרופ' נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל ופרופסור באוניברסיטה העברית, ציין את חשיבותה של אמינות הבנקים בעיני הציבור ליציבות ארוכת טווח. הוא סיפר כי בבנק ישראל "עוקבים ומנטרים את תקציב המדינה במבט לחמש-שש שנים קדימה", ודיבר על תופעות חשובות שניכר שתהיה להן השפעה רבה על העשור הבא: הזדקנות האוכלוסייה, מקור ההון שיניע את הכלכלה בעשור הקרוב, שינויים בהרגלי החיסכון של הציבור הישראלי ועוד. להורדת המצגת לחצו כאן

    אי-ביטחון תזונתי – דיון בכנסת

    דב צ'רניחובסקי, ראש תכנית מדיניות הבריאות, ואיתן רגב, חוקר במרכז טאוב, הציגו בפני וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת את מחקרם בנושא רעב ואי-ביטחון תזונתי בישראל. רגב הציג ממצאים חדשים של מרכז טאוב לגבי מחירו של  אוכל מזין וסוגי המזון שמשפחות מעוטות הכנסה נאלצות לקנות, בהקשר ללב נושא הרעב בישראל. פרופ' צ'רניחובסקי הציע  גישה אקדמית לצמצום תופעת הרעב בארץ.

     

    מה המצב?

    האירוע התקיים בערב יום ה’ בבר “איסמי סלמה” בתל אביב וכלל הרצאות בסגנון TED Talk  מפי כמה מהעיתונאים, הפעילים החברתיים והאינטלקטואלים המובילים בישראל, לצד כמה מחוקרי מרכז טאוב. באירוע הוצגו העבודות המנצחות בתחרות האמנות החזותית שיזמנו, שבמסגרתה סטודנטים מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ומבית הספר גבוה להנדסה ולעיצוב שנקר (בשיתוף ארגון שגרירי רוטשילד) תרגמו את ממצאי המחקר של מרכז טאוב לכרזות מידע יצירתיות ולסרטוני אנימציה. את הכרזות המנצחות ניתן לראות ברקע של רבות מהתמונות המוצגות כאן. הנה הצצה קטנה למה שזכה הקהל לשמוע:

    דן בן-דוד: מדינת ישראל והאיום מבפנים

    הערב החל בהרצאה מאת מנהל מרכז טאוב, פרופ’ דן בן-דוד. בן-דוד הציג את המגמות ארוכות הטווח אשר משפיעות – וימשיכו להשפיע – על יציבות החברה והכלכלה בישראל. הוא סיכם באומרו שאמנם אוכלוסיית ישראל צעירה ובריאה באופן יחסי, אולם קיימים מסלולים ארוכי טווח בתחומי העוני, פריון העבודה והחינוך אשר מהווים איום משמעותי על החברה ועל איכות החיים בישראל.

     

    ירון לונדון: האם מדינת ישראל תשרוד עד סוף המאה?

    ירון לונדון, עיתונאי ומנחה תכנית טלוויזיה, סיפק הקשר נוסף לנושאים שהוצגו בהרצאתו של דן בן-דוד. הוא דן בכמה מהסוגיות החברתיות והכלכליות אשר הניעו קהילות יהודיות בעולם להגר לישראל. במקביל העלה לונדון את השאלה מדוע כעת, שני דורות בלבד לאחר ההגירה, יש צעירים שמעדיפים לעזוב את ישראל.

     

    שגית אזארי-ויזל: ממצאי מרכז טאוב בתחומי החינוך ושוק העבודה

    שגית אזארי-ויזל, חוקרת במרכז טאוב, שוחחה על יחסי הגומלין בין השכלה למצב תעסוקתי. לישראלים אשר מחזיקים בתואר אקדמי יש סיכוי כפול להיות מועסקים בהשוואה לאנשים ללא תואר אקדמי. לשם השוואה, בארצות הברית פערי התעסוקה בין אלו המחזיקים בתואר אקדמי ובין אלו שאין להם תואר עומדים על שלושה אחוזים בלבד. אזארי-ויזל ציינה כי אם חינוך הוא מרכיב משמעותי כל כך בחיזוי אפשרויות התעסוקה, עלינו להבטיח שכל ילדי ישראל זוכים לחינוך איכותי.

     

    נילי אבינון: פערים בחינוך הציבורי בישראל

    נילי אבינון, לשעבר סגנית מנהלת תנועת “הכל חינוך” לקידום רפורמות בתחום החינוך בישראל, הוסיפה על דבריה של שגית אזארי-ויזל. היא הציגה סיבות רבות לכך שהכרחי שכל ילד יזכה לתנאים ולמשאבים שיאפשרו לו להצליח בבית הספר. היא התמקדה בפערים שבין ילדים באזורים חזקים מבחינה כלכלית לילדים מאזורים חלשים יותר במדינה, תוך התייחסות למערכת החינוך הציבורי בישראל, וקשרה את הצלחתם כבוגרים בהזדמנויות שניתנו להם בהיותם צעירים.

     

    איתן רגב: ממצאי מרכז טאוב בתחום מערכת הבריאות

    איתן רגב, חוקר במרכז טאוב, סקר את הצטמצמות תשתיות הרפואה והסגל הרפואי בישראל. לפי מחקרי מרכז טאוב, מספר בוגרי בתי הספר לרפואה ולסיעוד לנפש בישראל קטן בהשוואה ל-23 המדינות המפותחות ביותר בארגון ה-OECD. רגב גם הראה שהיצע המיטות בבתי החולים לאלף איש בישראל קטן יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות ב-OECD, לרבות ארצות הברית. “בעוד כמה שנים, נצטרך להיות אסירי תודה אם נמצא מיטות במסדרונות בתי החולים”, הוא סיכם.

     

    עדי אלטשולר: אז מה עושים עם כל זה?

    עדי אלטשולר, מנהלת Google בחינוך ומייסדת “כנפיים של קרמבו” – תנועת נוער לצעירים בעלי מוגבלויות – סיפקה לקראת סוף הערב זווית אישית ומעוררת השראה. עדי אמרה לנוכחים שלמרות המידע המדאיג על מגמות חברתיות-כלכליות בישראל שהם שמעו לאורך הערב, כל אדם ואדם מסוגל להוות בעצמו גורם לשינוי על ידי לקיחת אחריות אישית במסגרת הקהילה שהוא חי בה. עדי הציגה דוגמאות מחייה האישיים, וסיפרה כיצד הקימה ארגונים שפעילותם נעה בין עבודה עם צעירים בעלי צרכים מיוחדים לשיתוף חוויותיהם של ניצולי שואה עם צעירים בישראל.

     

    דן אריאלי: התפיסות המוטעות שלנו בנוגע לאי שוויון ולצדק חברתי

    הדובר האחרון, פרופ’ דן אריאלי, מומחה עולמי לכלכלה התנהגותית מאוניברסיטת דיוק, חתם את הערב בהרצאה משעשעת, ועם זאת מטרידה. הוא הציג את אחד ממחקריו, שבמסגרתו נשאלו אלפי אמריקאים על אופן חלוקת העושר בארצות הברית, ובו הם ענו כיצד לדעתם מתחלק העושר בפועל וכיצד לדעתם עליו להיות מחולק. אריאלי הדהים את הקהל בממצאים הממחישים את הפער העצום בין תפיסתם של האמריקאים כלפי פערי השוויון במדינה ובין עומקם הרב של פערי השוויון במציאות. אריאלי ציין שהפערים בין התפיסה בקרב הציבור ובין המציאות בישראל אינם שונים כל כך מהפערים בארצות הברית, והשאיר לנוכחים מעט תקווה כשהציע כמה צעדים קטנים ומכוונים היטב שניתן לנקוט כדי לקדם מגמות שינוי חיוביות בחברה.

     

    “מה המצב?” היה אירוע מוצלח במיוחד, אשר כינס מאות צעירים שהגיעו להאזין למומחים במגוון תחומים ולגלות מעורבות בנושאים הכלכליים והחברתיים אשר על סדר היום. אנו רוצים להודות לרוני לוית, פרופ’ לאינפוגרפיקה מאקדמיית בצלאל, ולאיתמר דאובה, פרופ’ לאנימציה ממכללת שנקר, על הנחיית הסטודנטים בתחרות האמנות החזותית שלנו. כמו כן אנו מודים לכל אחד מהדוברים ולתנועת WIZE לשינוי תרבות הצעירים וחיי הלילה בישראל על קיומו של הערב האינפורמטיבי ומאיר העיניים.

    כנס אי-שוויון

    • ד”ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל הנכנסת, התייחסה לתהליכים בשנים האחרונות שהגבירו את אי השוויון בחברה הישראלית: “ישנה תחלופה ברורה בין גמישות שוק העבודה לבין אי השוויון בהכנסה הפנויה, והתהליך שחל בשנים האחרונות, של הפחתת תשלומי העברה מצד אחד, והפחתת המיסים הישירים מצד שני,  תרם מצד אחד להגברת הגמישות בשוק העבודה, ומצד שני לעלייה באי השוויון בהכנסה הפנויה.”
    • ממצא ממחקרם של פרופ’ איל קמחי וקיריל שרברמן: התפלגות השכר בישראל הפכה להיות מקוטבת יותר משום שהשכר של “קבוצת הביניים” ירד יחסית לשאר הקבוצות
    • ממצאים ממחקרם של פרופ’ דן בן-דוד וחיים בלייך: העוני בקרב ילדים לאחר תשלומי רווחה ומסים הוא הגבוה ביותר בעולם המפותח – שליש מהילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני
    • הפער בין אנשים באחוזון ההכנסה ה-90 לבין בעלי הכנסה חציונית הוא הגבוה ביותר במערב – והפער בין בעלי ההכנסה החציונית לבין האחוזון ה-10 גדול אף יותר.

    ביום ד’ 30.10.13, נערך במשכנות שאננים הכנס השנתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל (במסגרת סדרת הכנסים ע”ש הרברט מ’ סינגר). נושא הכנס היה “אי שוויון כלכלי: סיבות והשלכות”. מדובר בסימפוזיון ייחודי בהשתתפות שניים מהחוקרים המובילים בעולם בתחום אי שוויון כלכלי – פרופ׳ דיוויד אוטור מאוניברסיטת MIT ופרופ׳ בריאן נולאן מאוניברסיטת דבלין. הדוברים הציגו לקובעי מדיניות בכירים בישראל ולציבור הרחב מחקרים פורצי דרך המסבירים את הסיבות לזינוק באי השוויון בהכנסות במרבית המדינות המפותחות ואת ההשלכות הכלכליות-חברתיות של זינוק זה, כמו כן נערך דיון על אי שוויון בישראל.

     

    מבין המחקרים והממצאים שהוצגו בכנס:

     

    מגמות באי השוויון בשכר העבודה בישראל – מחקר חדש שנחשף לראשונה בכנס מרכז טאוב (להורדת המצגת הקליקו כאן)

     

    מחקר שערכו חוקרי מרכז טאוב פרופ’ איל קמחי וקיריל שרברמן בחן את ההתפתחות של פערי השכר בישראל בין השנים 1997 ו-2011. החוקרים מצאו כי בעוד שהתמורה להשכלה גדלה לאורך התקופה המדוברת, תופעה שעשויה להוביל לגידול באי השוויון בשכר, למעשה פערי השכר ירדו מעט ומצבם היחסי של בעלי שכר הנמוך השתפר . קמחי ושרברמן גם בחנו חלוקה לפי עיסוקים ומצאו שהתמורה להשכלה בעיסוקים שהשכר בהם נמוך גדלה, ואילו בעיסוקים שהשכר בהם גבוה יותר היא נשארה קבועה. עובדה זו עשויה להסביר את הגידול היחסי בשכר של עובדים בעלי שכר נמוך. משמעות הממצאים הללו היא שהשכלה גבוהה הופכת להיות בעלת ערך כלכלי גם לעובדים המועסקים בתחומים שהשכר בהם נמוך, בניגוד למה שהיה בעבר.

     

    עוד מצאו קמחי ושרברמן שעובדים בעשירונים השביעי והשמיני חוו ירידה בשכר הן יחסית לעובדים בעלי שכר נמוך יותר והן ביחס לבעלי שכר גבוה יותר, וכתוצאה מכך התפלגות השכר בישראל הפכה להיות מקוטבת יותר משום שהשכר של “קבוצת הביניים” ירד יחסית לשכר של שאר הקבוצות. גם ההתפלגות של סך שעות העבודה במשק לפי עיסוקים נעשתה מקוטבת יותר, משום ששעות העבודה בעיסוקים שהשכר בהם נמוך ובעיסוקים שהשכר בהם גבוה התרבו ביחס לסך שעות העבודה בעיסוקים שהשכר בהם בינוני.

     

    גורמים והשלכות של אי שוויון בכלכלות מתועשות (להורדת המצגת הקליקו כאן)

     

    מחקר של פרופ’ דיוויד אוטור (David Autor) מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטתMIT  בחן את סוגיית אי השוויון בראייה חדשנית. לדברי אוטור, לאורך שלושת העשורים האחרונים אי השוויון בהכנסות עלה בממדים עצומים ברבות מהמדינות המתועשות, ואף שהמשבר הכלכלי העולמי מחק הון רב במהלך חמש השנים האחרונות, נראה כי אי השוויון שוב נמצא בעלייה ולתכן הנושא רלוונטי מאי פעם. אוטור בדק ומצא שאי השוויון עולה בשיעורים גבוהים במדינות מסוימות, ובמדינות אחרות הרבה פחות. כלומר, עליית אי השוויון אינה הכרח המציאות, היא תוצר של נסיבות חברתיות, תרבויות ושל מדיניות. במחקר נבדקו גורמים פוטנציאליים להעלאת אי השוויון בכלכלות מתועשות – כולל שינויים טכנולוגיים, גלובליזציה, מדיניות פיסקלית והתפתחות של נורמות חברתיות – וההשלכות של אי השוויון על היעילות הכלכלית, על מוביליות חברתית ועל האיכות של המשטר הדמוקרטי. לאור הממצאים בנה אוטור הערכה של מחיר אי השוויון בחברה והראה כי אי שוויון גבוה חוסם מוביליות חברתית, פוגע במבנה המשפחה ובהשקעה בילדים.  אוטור מראה מחקר שבוצע ב-13 מדינות והוכיח שבמדינות שיש בהן אי שוויון גבוה המוביליות החברתית הבין-דורית היא נמוכה מאוד. ולדברי אוטור: “במדינות כאלו מי שנולד להורים מאוד עשירים, סביר שיהיה מאוד עשיר, ומי שנולד להורים מאוד עניים, סביר שיהיה מאוד עני – וזה לא חייב להיות כך. במדינות עם אי שוויון נמוך יש מוביליות חברתית רבה הרבה יותר. אנחנו צריכים כלכלות שהן דינמיות, לא כלכלות שמבוססות על שושלות.” אוטור גם הוסיף כי בכלכלה שבה אין מוביליות חברתית, יש פחות תמריץ לעבוד, משום שאנשים מרגישים כי אין להם סיכוי להתקדם במעלה הסולם החברתי.

     

    נתון מעניין נוסף שאוטור הציג, באשר למבנה המשפחה, היה שככל שגבר משכיל יותר –ההסתברות להיות נשוי גדולה יותר, וככל שגבר משכיל פחות, ההסתברות להיות נשוי קטנה יותר. אולם, בתחום הילודה לא נמצא קשר להשכלה, אלא אותם אנשים פחות משכילים שאינם נישאים מקימים משפחות חד-הוריות שמתאפיינות בפחות זמן ומשאבים המושקעים בילדים וזה משפיע מאוד על אי השוויון מבחינת חינוך הילדים וההזדמנויות שיהיו להם בעתיד.

     

    עוני ואי שוויון על  פני זמן – בישראל וב-OECD (להורדת המצגת הקליקו כאן)

     

    מחקר של פרופ’ דן בן-דוד וחיים בלייך ממרכז טאוב התמקד בשינויים בשיעור העוני ואי השוויון בהכנסה בישראל במהלך העשורים האחרונים ובהשוואתם למדינות אחרות. בניגוד לדעה הרווחת, שיעורי העוני ואי השוויון בהכנסות פנויות בישראל גבוהים מאוד לעומת מדינות מפותחות, גם כאשר מוציאים מהחישוב את אוכלוסיות החרדים והערבים, אוכלוסיות ששיעור העוני בהן גבוה יחסית (אם כי הוא אינו גבוה במיוחד במונחי הכנסות כלכליות, כלומר לפני תשלומי רווחה ומסים).

     

    עוד נמצא במחקר שגם העוני בקרב ילדים לאחר תשלומי רווחה ומסים הוא הגבוה ביותר בעולם המפותח – שליש מהילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני .

     

    חוקרי מרכז טאוב עוד מצאו כי חלקה של ההכנסה הלאומית שמגיע לאחוזון העליון של האוכלוסייה אינו גבוה במיוחד בישראל, אך מצד שני הפער בין אנשים באחוזון ההכנסה ה-90 לבין בעלי הכנסה חציונית הוא הגבוה ביותר במערב – והפער בין בעלי ההכנסה החציונית לבין האחוזון ה-10 גדול אף יותר .

     

    הגידול באי השוויון בהכנסות והשפעותיו – דוגמאות מ-30 מדינות לאורך 30 שנה (להורדת המצגת הקליקו כאן)

     

    פרופ’ בריאן נולאן (Brian Nolan) מאוניברסיטת דבלין באירלנד ערך מחקר על אי השוויון בהכנסות במבט גלובלי. בכנס מרכז טאוב הציג נולאן את ממצאיו מהמחקר חוצה המדינות, שבחן את העלייה במדד ג’יני לאי שוויון בשלושים מדינות לאורך שלושה עשורים, והראה כיצד עלייה זו השפיעה במישור הפוליטי ובמישור החברתי במדינות הללו. אי השוויון במדינות ה-OECD הוא כיום גבוה מאוד, למעשה הגבוה ביותר בחמישים השנים האחרונות. לדברי נולאן הגורם המשפיע ביותר על אי שוויון אלו כוחות השוק וביניהם פערי השכר ומבנה המשפחה. לגבי מבנה המשפחה נולאן גילה שני ממצאים. ראשית, משפחות בעלות 2 הורים נוטות להיות במצב כלכלי טוב יותר ממשפחות חד-הוריות, וגם בקרב המשפחות עם שני ההורים – במשפחות במצב כלכלי גבוה, דווקא עולה הסבירות ששני ההורים יעבדו מאשר במשפחות עם מצב כלכלי נמוך. הגורם השני שמשפיע לדבריו של נולאן על אי שוויון הוא המדיניות הממשלתית בנושא רשת הביטחון החברתית. באופן מפתיע, במחקר של נולאן לא נמצאה כל הוכחה לכך שאי שוויון גבוה משפיע לרעה על החברה – לא מבחינת בריאות ואי שוויון בבריאות, לא מבחינת פשע, לא מבחינת מוביליות חברתית ואפילו לא משפיע על הלכידות החברתית והאמון במערכת הציבורית ובחברה כולה. עם זאת, נולאן סייג את דבריו ואמר: “על אף שלא ראינו עדות לכך שאי שוויון משפיע באופן שלילי על החברה, יש להסתכל על ההיבט של המוסר והצדק, ואי שוויון אינו צודק ובחברה נורמטיבית עדיף שלא להגיע לרמות גבוהות של אי שוויון”.

     

    לצד הצגת המחקרים בכנס מרכז טאוב, נערך שולחן עגול בהובלת הנגידה המיועדת של בנק ישראל ד”ר קרנית פלוג, ובהשתתפות ח”כ יצחק הרצוג, פרופ’ איל קמחי, פרופ’ דיוויד אוטור, פרופ’ בריאן נולאן, פרופ’ ערן ישיב ופרופ’ חיה שטייר.

     

    משתתפי השולחן העגול דנו בנושא אי השוויון בהכנסות על סמך המחקרים שהוצגו בכנס ובהתבסס על הידע העשיר שלהם בתחום.

     

    ד”ר קרנית פלוג (להורדת המצגת הקליקו כאן): “בשנים האחרונות אנו עדים לרמות גבוהות של אי שוויון, לצד עלייה בגמישות של שוק העבודה. עלינו לשאול את עצמנו, האם המצב בו אנו מצויים היום משקף את האיזון הנכון בין הגמישות בשוק העבודה לבין רמת אי השוויון? והאם ישנם צעדי מדיניות אפשריים שיוכלו לתרום להפחתת אי השוויון מבלי לפגוע בגמישות של שוק העבודה? בהקשר זה, מדיניות מס ההכנסה השלילי, שביישומה הוחל בישראל בשנים האחרונות, היא דוגמה טובה למדיניות שעונה על שני התנאים האלו.”

     

    ד”ר פלוג התייחסה לתהליכים בשנים האחרונות שהגבירו את אי השוויון בחברה הישראלית: “ישנה תחלופה ברורה בין גמישות שוק העבודה לבין אי השוויון בהכנסה הפנויה, והתהליך שחל בשנים האחרונות, של הפחתת תשלומי העברה מצד אחד, והפחתת המיסים הישירים מצד שני,  תרם מצד אחד להגברת הגמישות בשוק העבודה, ומצד שני לעלייה באי השוויון בהכנסה הפנויה.”

     

    ח”כ יצחק (בוז’י) הרצוג אמר: “אני מודה למרכז טאוב על כך שהעלו נושאים חשובים שכאלו, כמו עוני בקרב קשישים, לסדר היום. בממשלה מתמודדים רק עם בעיות מיום ליום וחסר תכנון לטווח ארוך ועיסוק בסוגיות ליבה. הדאגה שלי היא לעניים שעובדים – אחוז גדול מהאנשים שחיים מתחת לקו העוני הם עובדים, ועדיין עניים, ובמדינת ישראל נוצר מצב של כמעט עבדות מודרנית”

     

    מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופ’ דן בן-דוד, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבינתחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן.

     

    לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לגל בן דור, מנהלת שיווק ותקשורת במרכז טאוב: gal@taubcenter.org.il.

    כנס בריאות

    8:30 התכנסות ורישום 9:00 מושב ראשון: הסוגיה הפיסקאלית יו"ר: סוזאן פת-בנבנישתי, מרכז טאוב

    פרופ' דב צ'רניחובסקי, מרכז טאוב ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב – מגמות במימון מערכת שירותי הבריאות בישראל

    ד"ר טוביה חורב, משרד הבריאות – ביטוח הבריאות הפרטי בישראל בפרספקטיבה בינלאומית

    פרופ' צבי אקשטיין, המרכז הבינתחומי, הרצליה – מיסוי לעומת מימון חליפי להבטחת שירותי רווחה

    מתדיין: ד"ר עדי ברנדר, בנק ישראל

     

    10:30 דברי ברכה פרופ' דן בן-דוד, מנהל מרכז טאוב סגן

    שר הבריאות הרב יעקב ליצמן

     

    11:15 מושב שני: ביטוחים משלימים במדינות אחרות

    Chair: Dr. Alexander Preker, World Bank

    Prof. Wynand van den Ven, Erasmus University, הולנד The Netherlands Prof. Konstantin Beck, Director of CSS Insurance שווייץ Mathematics and Statistics, Switzerland

    Dr. Mark Bassett, Former Director of Public Policy, בריטניה Bupa Group, United Kingdom

    13:00 שולחן עגול יו"ר: פרופ' מאיר אורן, מנהל בית החולים הילל יפה

    פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות

    ד"ר אביגדור קפלן, יו"ר קבוצת כלל פרופ' אביה ספיבק, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

    14:00 דברי סיכום פרופ' דב צ'רניחובסקי, מרכז טאוב ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב

    כנס משותף לשני המרכזים לזכרו של הנרי טאוב

    10:30 מושב בוקר
    ברכות: לורן בנטון, דיקן מדעי הרוח, NYU
    רונלד זוויג, מנהל, מרכז טאוב ללימודי ישראל, NYU
    דן בן-דוד, מנהל, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל

    המשק הישראלי: אתגרים מבניים ודינמיקה שאינה בת קיימא
    ערן ישיב, ראש תכנית מדיניות הכלכלה, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ואוניברסיטת תל-אביב

    פערי תעסוקה ושכר בישראל: תפקידו של החינוך
    איל קמחי, ראש תכנית מדיניות העבודה, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל והאוניברסיטה העברית

    האם יש לדור המחאה סיבה להתלונן? על המצב חברתי-הכלכלי של מבוגרים צעירים בישראל
    יוסי שביט, ראש תכנית המדיניות בתחום החינוך, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ואוניברסיטת תל-אביב

    14:00 מושב אחר הצהריים
    ממדים נסתרים של קיצוץ במדינת רווחה: שינויים מבניים במערכת הביטוח הסוציאלי של ישראל
    מיכל קורן, מרכז טאוב ללימודי ישראל, NYU

    מצבים, שיעורים ואתגרים לניאו-ליברליזם: לקחים מהמחאה החברתית של ישראל
    מיכאל שלו, ראש תכנית מדיניות הרווחה, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל והאוניברסיטה העברית

    "האמריקניזציה" של מערכת הבריאות בישראל
    דב צ'רניחובסקי, ראש תכנית מדיניות הבריאות, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ואוניברסיטת בן-גוריון

    16:30 הרצאת סיכום
    המחאה החברתית בישראל – התמונה הכוללת
    דן בן-דוד, מנהל, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ואוניברסיטת תל-אביב

    18:00 ארוחת ערב
    ברכות
    דן בן-דוד, מנהל, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל

    לזכרו של הנרי טאוב
    רונלד זוויג, מנהל, מרכז טאוב ללימודי ישראל, NYU

    דובר מרכזי
    עמוס שוקן, מו"ל, עיתון הארץ

    ההשפעות הכלכליות- חברתיות של ההשכלה

    החוקרים הציגו את חזית הידע – בשפה נגישה לקהל הרחב – על הקשר בין השכלה לחברה וכלכלה ועל הדרכים לשיפור מערכת החינוך. הדברים הוצגו בפני קובעי המדיניות הבכירים של ישראל ובפני הציבור הרחב.

    מושב ראשון יו"ר: איל קמחי, האוניברסיטה העברית, סגן מנהל מרכז טאוב וראש תכנית המדיניות בתחום העבודה של מרכז טאוב

    14:30 פתיחה

    גרג רוסהנדלר, יו"ר חבר הנאמנים של מרכז טאוב

    דב לאוטמן, חתן פרס ישראל, חבר בחבר הנאמנים של מרכז טאוב

    דן בן-דוד, אוניברסיטת תל-אביב, מנהל מרכז טאוב

    15:00 ההשפעה של רכישת השכלה ומיומנויות

    רוברט טופל, אוניברסיטת שיקגו

    מושב שני יו"ר: יוסי שביט, אוניברסיטת תל-אביב, ראש תכנית

    המדיניות בתחום החינוך של מרכז טאוב

    16:00 ההשפעה של איכות החינוך

    אריק הנושק, אוניברסיטת סטנפורד

    16:45 שיפור מערכת החינוך – מה עובד?

    אדם גמראן, אוניברסיטת ויסקונסין. להורדת חלק א' של המצגתלהורדת חלק ב' של המצגת.

    שולחן עגול יו"ר: סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל

    18:00 השלכות השלכות לישראל לישראל

    מציג: דן בן-דוד, אוניברסיטת תל-אביב, מנהל מרכז טאוב

    משתתפים: אדם גמראן, אוניברסיטת ויסקונסין

    אריק הנושק, אוניברסיטת סטנפורד

    רוברט טופל, אוניברסיטת שיקגו

    אמנון רובינשטיין, המרכז הבינתחומי, חתן פרס ישראל ושר החינוך לשעבר