Category Archives: Rosshandler Bulletin @he

חדשון חורף 2015

במרכז טאוב התרחשה פעילות רבה בחודשים האחרונים — החל בכנס השנתי בסדרה ע"ש סינגר בנושא "תכנון אסטרטגי וחשיבה לטווח ארוך בקביעת מדיניות", שכלל כ-200 משתתפים, וכלה בפרסום "דוח מצב המדינה" לשנת 2014. הדוח זמין לקריאה באתר מרכז טאוב ועותקים מודפסים נשלחו לרשימת התפוצה שלנו. כדי לקבל עותק מודפס של הספר או להצטרף לרשימת התפוצה שלנו לקבלת פרסומים בעתיד, צרו קשר בכתובת .info@taubcenter.org.il

הצוות וחבר הנאמנים של מרכז טאוב רוצים להודות מקרב לב לפרופ' דן בן-דוד על מנהיגותו היוצאת מן הכלל כמנהל מרכז טאוב בשש השנים האחרונות. אנחנו שמחים להודיע כי ד"ר צבי פיין מונה למנהל בפועל של המרכז. צבי ימלא את התפקיד בזמן שחבר המנהלים מחפש מנהל קבוע למרכז טאוב.

חדשון ספטמבר 2014

מחקרים אחרים של המרכז נדונו בהרחבה בכנסת בחודשים האחרונים, וחוקרי המרכז הציגו ממצאים במגוון נושאים — החל בדיור וכלה בפנסיות — בכמה דיונים של ועדות הכנסת השונות, לרבות הרצאה מקיפה שעמדה במרכז ישיבת כנסת מיוחדת בהשתתפות הח"כים וכ-150 צעירים ישראלים הפעילים בארגונים חברתיים, מלכ"רים ומרכזי נוער.

חדשון יולי 2014

בניגוד חד לדעה הרווחת — ולאוכלוסיות אחרות בישראל, המאופיינות בעלייה ברמות ההשכלה לאורך זמן — גברים ונשים חרדים בני ימינו משכילים פחות מדור ההורים שלהם.

לא רק שפריון העבודה בישראל נמוך מאוד בהשוואה לעולם המפותח, גם הפריון בארבעה מהמגזרים העסקיים המובילים במדינה נמוך מאוד.

מערכת הבריאות בישראל מתאפיינת בהיצע נמוך במיוחד של אחים מוסמכים, ובמספר בלתי מספק של בוגרי לימודי סיעוד ולימודי רפואה כאחד. בשנים האחרונות ננקטו כמה פעולות כדי לבלום את המגמות הללו, אולם יש לחכות ולראות אם הן אכן יצליחו.

חדשון ספטמבר 2013

שלושת המאמרים בחדשון לקיץ זה מפנים זרקור לשלושה תחומים הדורשים חשיבה וארגון מחודשים: חובות אישיים ומתן אשראי, איחוד רשויות ופריון עבודה. שינוי בכל אחד מהתחומים הללו עשוי להשפיע על הרמה האישית והלאומית כאחד.

חדשון מרץ 2013

מצד אחד, מצבה החברתי-כלכלי של ישראל בשנים האחרונות טוב ביחס למדינות מערביות שטרם נחלצו מהמיתון העמוק. מצד שני, תהליכים חברתיים-כלכליים ארוכי טווח בעייתיים מאוד החלו לצוף על פני השטח, והציבור מתחיל לחוש שהמסלול שמדינת ישראל צועדת בו אינו בר-קיימא. כפי שתוצאות הבחירות משקפות, יש הפנמה ציבורית הולכת וגוברת של חשיבות הנושאים הכלכליים-חברתיים והצורך בטיפול שורש כל עוד זה אפשרי. סוגיות מרכזיות אלו נמצאות במוקד עבודתו של מרכז טאוב, והן מקבלות דגש משמעותי במחקרים שאנו עורכים, בפרסומי דוח מצב המדינה השנתיים ובפרסומים נוספים המופיעים באתר המרכז.

חדשון דצמבר 2012

מחקרו של מיכאל שלו על מעמד הביניים מעלה ממצאים מעניינים בנוגע לסיבות שעמדו מאחורי המחאה הגדולה ב-2011. מחקר נוסף עוסק במחירי הדלק. כאשר ישראלים מדברים על מחירים גבוהים, מחירי הבנזין בדרך כלל ניצבים בראש הרשימה – ובניגוד לטענת הממשלה שזינוק במחיר הנפט הגולמי הוא שעמד מאחורי עליות המחירים החדות של הבנזין במהלך ארבע שנים האחרונות, מתברר שהעלת מסים היא הגורם העיקרי לכך. עוד מופיעות בחדשון תובנות חדשות בתחום התעסוקה: ערן ישיב מוצא שלפי סקרי כוח האדם החדשים והמקיפים יותר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעורי האבטלה בפועל בקרב ערביי ישראל גבוהים במידה ניכרת ממה שהיה ידוע עד כה. כל הנושאים הללו ורבים נוספים מופיעים בהרחבה בסדרת דוח מצב המדינה 2011-2012 על שם סינגר של מרכז טאוב, שיצא בימים האחרונים.

חדשון אוגוסט 2012

הארץ הזו מעולם לא התברכה במים, ואחד חוקרים המובילים בעולם בתחום זה, פרופ’ יואב כסלו, מספק הצצה לאופן שישראל מתמודדת עם מחסור זה. משאב אחר שישראל דווקא התברכה בו הוא ילדיה, ומובאים כאן כמה מן הממצאים העיקריים ממחקר חדש של מרכז טאוב על חינוך לגיל הרך. לבסוף, עוד תחום שישראל בולטת בו הוא מספר נמוך יחסית של משפחות חד-הוריות. אולם כפי שפרופ’ חיה שטיירמראה, משפחות אלו נוטות לסבול מעוני באופן לא פרופורציונלי.

חדשון דצמבר 2011

קיץ של מחאות — מחירים גבוהים, הכנסות נמוכות,
ותודעה הולכת וגוברת לגבי מה שמהווה רק קצה
הקרחון החברתי-כלכלי.

ההתנהגות בשוק העבודה של נשים וגברים בישראל,
אשר נולדו בעשורים שונים, משתנה מדור לדור;
השוני ברמת ההשכלה הוא המפתח להבדלים בדפוסי
התעסוקה.

פעילות כלכלית המתרחשת מתחת לרדאר של רשויות
המס הפכה נטל כבד לאלה הנושאים בעול. מבט על יוון,
איטליה וספרד — מהמדינות המפותחות הבודדות שהן
בעלות כלכלה שחורה גדולה אף מזו של ישראל — מראה
לאן דפוס כזה של התנהגות לאומית עלול להוביל.

חדשון ספטמבר 2011

מצבו המאקרו–כלכלי הנוכחי של המשק הישראלי טוב יחסית למדינות אחרות במערב – אך הטווח הארוך נראה הרבה פחות מבטיח.

הרפורמה במנהל המיסים במשרד האוצר הותירה ריק תכנוני.

ההצלחה יוצאת הדופן של ישראל בבלימת הגידול בהוצאות לוותה בסדר יום ציבורי מעוות לטובת קבוצות אינטרסים בעלות השפעה פוליטית. בקיץ 2011 גלש הכעס למחאות ציבוריות, המתבטאות בהפגנות, בעיצומים ובשביתות.

חדשון מאי 2011

שיעור התעסוקה בישראל נמוך ביחס למקובל במדינות מפותחות. אמנם המועסקים בישראל עובדים יותר שעות בשבוע לעומת העובדים במדינות המערב, אך רמת החיים בארץ נמוכה לעומתן.

חלה עלייה בשיעור המשפחות העניות שבראשן עובד. התופעה של עובדים עניים בולטת במיוחד בקרב ערביי ישראל.

חדשון מרץ 2011

שיעור הזכאות לבגרות של נשים בישראל כבר היה גבוה בעבר מזה של הגברים, והוא המשיך לעלות באופן ניכר בשנים האחרונות. השיפור הגדול ביותר בהישגי הבגרות נמצא בקרב ילדים שהוריהם בעלי השכלה נמוכה.

ההוצאה על רפואת השן היא סעיף הוצאה עיקרי על שירותי רפואה של משקי בית בישראל, בפרט העניים. הילדים והקשישים הם המפסידים העיקריים.

גילויי גז טבעי בחופי ישראל מעוררים אתגרי מדיניות מרחיקי לכת לעתיד המדינה.

דברים לזכרו של ד"ר ישראל כ"ץ ז"ל, המנהל המייסד של מרכז טאוב

חדשון ינואר 2011

הזרימה הגדולה של העובדים הזרים אל תוך המדינה, רובם בלתי מיומנים ובלתי משכילים, מלוּוה בקשיים גוברים עבור עובדים ישראלים שרמת השכלתם נמוכה. אחד המאמרים בחדשון נוגע בסוגיה זו בהקשר של אי-התעסוקה בקרב גברים ערבים בעלי עד עשר שנות לימוד. הסוגיה של העובדים הזרים הינה סימפטום אחד של העדר תכנית מערכתית רצינית להתמודדות עם הבעיות המורכבות והמחריפות בפניהן ניצב שוק העבודה במדינת ישראל. עבודה נוספת הנעשית במרכז, שתופיע בדו"ח מצב המדינה הבא — ותיסקר בחדשונים הבאים — יורדת לעומקם של נושאים מהותיים נוספים, כמו הבעיה ההולכת ומתרחבת של עובדים עניים. הצעות והערות יתקבלו, כתמיד, בברכה.

חדשון נובמבר 2010

ככל שחלקה של ההוצאה הפרטית במימון מערכת הבריאות גדל, ישראל הולכת ומתרחקת בהתמדה ממדינות הOECD ומתקרבת לארה"ב. האם גם הישגיה הגבוהים של ישראל בבריאות האוכלוסייה עומדים להיפגע ולהידמות  הישגיה הנחותים יחסית של מערכת הבריאות האמריקאית?

פערים הולכים וגדלים בהשכלה הם הגורם העיקרי לגידול בפערי השכר בישראל — שהינם בין הגבוהים במערב.

עלות הנסיעה בכביש 6 גבוהה במידה ניכרת לעומת כבישי אגרה ראשיים בארה"ב.

חדשון ספטמבר 2010

מהדורה זו של החדשון מוקדשת לסקירות קצרות בשלושת התחומים המרכזיים של השירותים החברתיים, החינוך,  בריאות והרווחה. הסקירות מציגות ממצאים עיקריים מדו"ח המרכז, דו"ח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2009

חדשון יולי 2010

תהליך הצמיחה הכלכלית מגדיל מאוד את הביקוש לעובדים משכילים ומיומנים. לכך השפעות משמעותיות הולכות וגוברות על ההכנסות ועל הסיכויים המתמעטים להיות מועסק בקרב מי שרמת השכלתם נמוכה.

בניגוד לדעה הרווחת, הסיבה העיקרית לשיעורי העוני ואי השוויון הגבוהים בישראל ולשיעורי הצמיחה הכלכלית הנמוכים בעשורים האחרונים, אינה נובעת מהוצאות ממשלה נמוכות מדי אלא מעדיפויות לאומיות שקבעו איך יחולקו התקציבים ועל מה הם יוצאו.

שכר המינימום בישראל הוא מהגבוהים במערב, אך יש מחוקקים המעוניינים להעלות אותו יותר. מצד שני, מס ההכנסה השלילי בישראל נמוך מאד בהשוואה לארצות הברית.

חדשון יוני 2010

אחד המאפיינים הבולטים של מגמות ההתפתחות הוא העקביות והרציפות שלהן במשך 30 השנים האחרונות. מאפיין בולט אחר הוא, שמגמות אלה אינן בנות קיימא אם יימשכו עוד 30 שנה. השימוש בביטוי "אינן בנות קיימא" באזור כל כך בלתי יציב ומסוכן כמו המזרח התיכון הינו כבד משקל, וההשלכות שלו חייבות להיות מובנות ומופנמות. הנושאים המוצגים בגיליון זה של החֲדָשוֹן נידונים לעומקם בדו"ח מצב המדינה 2009, אותו פרסם לאחרונה מרכז טאוב (מרץ 2010).

 

עם צאתה לאור של מהדורת החֲדָשוֹן הזו של המרכז אנו משיקים את סדרת החֲדָשוֹנים על שם רוסהנדלר. התמיכה הנדיבה של קרן רוסהנדלר תאפשר למרכז להוציא את החֲדָשוֹן באופן קבוע מדי חודשיים. כמו בעבר, החֲדָשוֹן יכלול סקירות קצרות, שיציגו ממצאים עיקריים מתוך מחקרי המרכז, וכן ניתוחים מקצועיים של סוגיות הנמצאות בלב הדיון הציבורי, בדגש על כתיבה המיועדת לקוראים שאינם אנשי מקצוע.

 

עמיתי המדיניות וראשי תכניות המדיניות במרכז טאוב מייצגים חלק מהחוקרים האקדמיים המרכזיים בארץ יחד עם בעלי ניסיון מרכזיים בקביעת מדיניות. החֲדָשוֹן נועד לשמש להם במה מרכזית להצגת מאפיינים עיקריים של החברה והמשק בישראל. אנו מודים מאוד לגרג רוסהנדלר ולמשפחתו על זיהוי החשיבות והפוטנציאל הטמון בחֲדָשוֹן ועל נכונותם לממן אותו.

 

לבסוף, ברצוננו לברך את ד"ר רוני גמזו, עמית בתכנית המדיניות של מרכז טאוב בתחום הבריאות על מינויו כמנכ"ל משרד הבריאות ומברכים את המנכ"ל היוצא, ד"ר איתן חיעם, ואת המנכ"ל לשעבר, פרופ' אבי  שראלי, על הצטרפותם לתכנית המדיניות של המרכז בתחום הבריאות.