Category Archives: Singer Series @he

דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2018

ניתן להגיע אל כל פרק בנפרד דרך תוכן העניינים בצד שמאל למטה.

אנו מתכבדים להציג את "דוח מצב המדינה" מהסדרה ע"ש סינגר לשנת 2018. הפרקים המופיעים בספר עוסקים במגוון נושאים רחב, ומבוססים על מחקרים ייחודים המציגים פנים רבים של המצב החברתי-כלכלי בישראל. מן הנושאים הנסקרים בספר אפשר ללמוד רבות על המדיניות החברתית המקומית, ולהבין כיצד לשפר את רווחתם של תושבי ישראל.

דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2017

ניתן להגיע אל כל פרק בנפרד דרך תוכן העניינים בצד שמאל למטה.

אנו מתכבדים להציג את "דוח מצב המדינה" מהסדרה ע"ש סינגר לשנת 2017. הפרקים המופיעים בספר עוסקים במגוון נושאים רחב, ומבוססים על מחקרים ייחודים המציגים פנים רבים של המצב החברתי-כלכלי בישראל. מן הנושאים הנסקרים בספר אפשר ללמוד רבות על המדיניות החברתית המקומית, ולהבין כיצד לשפר את רווחתם של תושבי ישראל.

דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2016

ניתן להגיע אל כל פרק בנפרד דרך תוכן העניינים בצד שמאל למטה.

אנו מתכבדים להציג את "דוח מצב המדינה" מהסדרה ע"ש סינגר לשנת 2016. הפרקים המופיעים בספר עוסקים במגוון נושאים רחב, ומבוססים על מחקרים ייחודים המציגים פנים רבים של המצב החברתי-כלכלי בישראל. מן הנושאים הנסקרים בספר אפשר ללמוד רבות על המדיניות החברתית המקומית, ולהבין כיצד לשפר את רווחתם של תושבי ישראל.

דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2015

אנו מתכבדים להציג את "דוח מצב המדינה" מהסדרה ע"ש סינגר לשנת 2015. 13 הפרקים המופיעים בספר עוסקים במגוון נושאים רחב, ומבוססים על מחקרים ייחודים המציגים פנים רבים של המצב החברתי-כלכלי בישראל. מן הנושאים הנסקרים בספר אפשר ללמוד רבות על המדיניות החברתית המקומית, ולהבין כיצד לשפר את רווחתם של תושבי ישראל.

אוכלוסיית ישראל בסוף שנת 2015 עומדת על כ-8.5 מיליון נפש, מספר הגבוה בכ-0.2 אחוזים מאשר בשנה הקודמת. לפי נתוני ה-OECD, התוצר לנפש במדינה לשנת 2014 הוא כ- 33,000 דולרים, שהם כ-126,000 שקלים. התוצר הלאומי הגולמי, נכון לתחילת 2015, עלה בכ-2.5 אחוזים (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), וגם ההכנסה לנפש עלתה. לצד זאת, יש החמרה בהתפלגות ההכנסות ובממדי העוני היחסי בישראל (המוסד לביטוח לאומי). הדוח השנתי, המחולק לחמישה חלקים, מדגים בפירוט מה משמעותם של נתונים בסיסיים אלו לגבי חייהם של אזרחי ישראל.

דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2014

 דוח מצב המדינה 2014 מרכז 13 מחקרים מקוריים ופורצי דרך בתחומי החברה, הכלכלה, התעסוקה, החינוך, הרווחה, הבריאות וההוצאות הציבוריות. הדוח נפתח בבדיקת ההוצאות וההכנסות של משקי בית בישראל, ושופך אור על ההבדלים בין המגזרים השונים בתחום זה. שוק הדיור בישראל עומד במרכזו של מחקר אחר, המתעמק בעליית מחירי הנדל"ן, במגמות בבעלות על דירות ובהמלצות למדיניות להרחבת היצע הדיור. שני פרקים עוסקים בשוק העבודה בישראל. הראשון מביניהם מציע ניתוח והצעות לרפורמה בשוק העבודה המבוססת על מודל ה-Flexicurity הסקנדינבי, והשני בוחן מגמות באי שוויון בשכר. נושאים/מחקרים נוספים הנכללים בדוח הם מגמות במערכת החינוך, כולל תקצוב החינוך והישגי התלמידים; שילוב של יהודים וערבים בבתי הספר; הכלכלה השחורה בישראל; עוני בקרב קשישים בישראל; תקציבי הרווחה לאוכלוסייה המבוגרת; דפוסים של צריכת מזון בישראל; מגמות מימון וכוח אדם במערכת הבריאות; ומערכת הבריאות ותקצובה בהקשר של שיעורי תמותה לעומת מדד המביא בחשבון את יכולת התפקוד ואת איכות החיים.

 

דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2013

דוח מצב המדינה 2013 מהסדרה על שם סינגר מתמקד בכמה סוגיות חברתיות-כלכליות מרכזיות, ובוחן אותן מנקודות מבט מגוונות. אי שוויון ועוני בישראל נבדקים כאן לא רק בהקשר של הכנסות, אלא גם באופן התבטאותם בתחומים כמו בריאות וחינוך. מצב הקשישים במדינה נבחן מזוויות של תעסוקה והכנסות (קמחי ושרברמן), כמו גם מהיבט של שיעור העוני בקרבם (בן-דוד ובלייך) ומזוויות נוספות. רמות החינוך, התעסוקה והשכר בקרב חרדים עומדים במרכזה של עבודה יוצאת דופן של רגב, ואילו שטייר ולוין בוחנות את המצוקות החומריות בקרב החרדים וקבוצות אוכלוסייה אחרות. נושאים נוספים הנכללים בדוח הם מצב מערכת הבריאות (צ’רניחובסקי ורגב) והחוק לשיקום נכי נפש בקהילה (אבירם); מגמות בקרב תלמידים ומורים (בלס); הקשר בין משמעת בכיתה להישגי התלמידים (בלנק ושביט); מצב ההשכלה הגבוהה (בן-דוד); נשים בכוח העבודה (שטייר והרצברג); שוויון הזדמנויות בחינוך ובתעסוקה (בר חיים, בלנק ושביט), פריון עבודה (בן-דוד) וסוגיות מאקרו אחרות (ישיב). הפרקים הם פרי עטם של כמה מהחוקרים המובילים בישראל בתחומם, וקיבוצם יחד מעניק תמונה מקיפה וייחודית של המצב החברתי-כלכלי במדינה.

דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2011-2012

במקרים רבים מדי השיח הציבורי וקביעת המדיניות מובלים על-ידי דעות רווחות ותחושות בטן, במקום על-ידי עובדות. מטרת הדוח היא לספק מסד עובדתי מקצועי רחב היקף ונטול פניות, שישמש את הציבור ואת מנהיגיו להבין היכן היינו, היכן אנו נמצאים, לאן מובילות המגמות ומהי משמעותן, ואיך מדיניות יכולה לשנות את המציאות ואת מה שנראה לפעמים כגזירת גורל.

דו”ח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2010

במקרים רבים מדי, השיח הציבורי וקביעת המדיניות מובלים על-ידי דעות רווחות ותחושות בטן במקום על-ידי עובדות. מטרת הדו”ח הינה לספק מסד עובדתי מקצועי רחב היקף ונטול פניות שישמש את הציבור ומנהיגיו להבין היכן היינו, היכן אנו נמצאים, לאן מובילות המגמות, מהי משמעותן, ואיך מדיניות יכולה לשנות את המציאות ואת מה שנראה לפעמים כגזירת גורל.

דו”ח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2009

 במקרים רבים מדי, השיח הציבורי וקביעת המדיניות מובלים על-ידי דעות רווחות ותחושות בטן במקום על-ידי עובדות. מטרת הדו”ח הינה לספק מסד עובדתי מקצועי רחב היקף ונטול פניות שישמש את הציבור ומנהיגיו להבין היכן היינו, היכן אנו נמצאים, לאן מובילות המגמות, מהי משמעותן, ואיך מדיניות יכולה לשנות את המציאות ואת מה שנראה לפעמים כגזירת גורל.

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2008

מאמצע שנת 2003 ועד להאטה הנוכחית גאתה הפעילות הכלכלית בישראל. ניתן להצביע על הישגים רבים, המשקפים את התעוררות המשק במהלך אותה תקופה, הן ברמה המצרפית, כמתבטא בצמיחת התוצר והתוצר לנפש, והן במרכיבים חשובים בה, כדוגמת הגידול בהשקעות זרות בישראל, גידול במספר ובשיעור המועסקים במשק וירידה בשיעור האבטלה, כל זאת תוך עלייה ריאלית בשכר, הן במגזר הפרטי והן בשירותים הציבוריים. את השגשוג הכלכלי ניתן היה לנצל לצמצום אי-השוויון הכלכלי, בין היתר על-ידי השקעה באוכלוסיות חלשות במישורים השונים, אולם מממצאים, המשתקפים בין היתר בדו"ח הנוכחי, נראה שהזדמנות זו הוחמצה ופירות הצמיחה לא חלחלו – לפחות לא במידה מספקת – לכל שכבות האוכלוסייה.

אנו נמצאים עתה בעיצומו של משבר כלכלי עולמי, אשר לצערנו לא פסח על המשק הישראלי. כתוצאה מכך צפויה הרחבת מעגל הנתמכים על-ידי גורמי הרווחה, גידול בהיקף הזכאים לקצבאות מחליפות שכר של הביטוח הלאומי ועומס מוגבר על מערכות חברתיות שונות. הלחימה ברצועת עזה צפויה להטיל בשנת התקציב הנוכחית עומס נוסף על מערכת הביטחון. בעת שכזו, הדאגה לקבוצות החלשות בחברה הופכת להיות נושא מורכב ביותר. דווקא בשעה זו נבחנת עוצמתה של הסולידריות החברתית ונבחנים הלכה למעשה סדרי העדיפויות החברתיים של הממשלה. למסכת האילוצים, שהוזכרו לעיל, יש להוסיף את העובדה, שבראשיתה של שנת 2009 אין עדיין תקציב מאושר, ולמעשה התקציב, לפיו תתפקד הממשלה בחודשים הראשונים של שנה זו, יתבסס על התקציב שאושר בזמנו לשנת 2008 – עובדה זו עלולה להביא למצב בו ברבעון הראשון של שנת 2009 לא יהיה ביטוי תקציבי לצרכים הרלוונטיים לעת הזאת. אחד האתגרים החשובים, שיעמוד בפני הממשלה שתיבחר, יהיה למצוא את הדרך לדאוג לחלשים בחברה ולפעול לצמצומם של הפערים החברתיים-כלכליים, וזאת במקביל למדיניות כלכלית, שמטרתה להציב את המשק הישראלי על מסלול של צמיחה מחודשת.

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2007

המשק הישראלי מתנהל בתנופה רבה זה מספר שנים, ואף לשנה הקרובה ההערכות המקובלות הן, שהצמיחה תמשיך להיות גבוהה בהשוואה למדינות אירופה המפותחות. התמונה בצד החברתי היא פחות מעודדת. החברה הישראלית ניצבת לאורך כל שנות קיום המדינה בפני אתגרים לא קלים, והיא אף עמדה בכמה מהם בהצלחה ניכרת, אבל כמה מבעיות היסוד לא נפתרו. בראש ובראשונה בולטים הקיטוב בהכנסות ושכיחות העוני, ומשמעות הדבר, שלא הכל אכן נהנים מהצמיחה הכלכלית.

הדו"ח שלפנינו סוקר את המערכות החברתיות המרכזיות של ישראל ואת ההתפתחויות שחלו בהן בשנה זו, על רקע המגמות של השנים האחרונות.

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2006

סימניה ניכרים עד היום, והישועה המקווה – שהתבססה על מצעי המפלגות לפני הבחירות ועל קווי היסוד שהותוו על-ידי הממשלה החדשה – בוששה לבוא. בימיה הראשונים של הממשלה עוד ניתן היה לצפות לחידוש פניה של מדינת הרווחה אך תכניות בכיוון זה נכנסו להקפאה עמוקה אחרי המלחמה.

המערכות הציבוריות בישראל עוסקות עתה בהפקת לקחים ממה שאירע ובבירור שאלות נוקבות הסובבות את ההתפתחויות שהיו ואת אלו שעדיין צפויות לנו. מרכז טאוב הקדיש את עיסוקו למישור החברתי במובנו הרחב ביותר – במסגרת זו התקיים דיון במרכז ובעקבותיו הוכנה סידרת תזכירים, שהועברו לממשלת ישראל ולכנסת. האירועים בצפון המדינה חיזקו את ההכרה, שלכידות חברתית היא המפתח ליכולתה של מדינת ישראל להתאושש מפגעיה של המלחמה ולהיערך לימים יבואו. המדינה לא הייתה ערוכה להתמודד עם התקפות טילים ממושכות על שליש משטחה וחמישית מכלל אוכלוסייתה – על כך אין עוררין. אך אף אם השלטונות היו נערכים כראוי ובעוד מועד, הניסיון המצטבר של ישראל הוא שלא הכל היו זוכים לטיפול הטוב ביותר כדי לצמצם את ההיפגעות מטילים ולאפשר התפנות לאזורי רגיעה. על אחת כמה וכמה, כאשר היערכות כזאת לא התרחשה בפועל (לפחות לא בהיקף הנדרש), ויכולת ההיחלצות של הפרט ומשפחתו נגזרה מכוח מצבו הכלכלי והתפקודי האישי. הבריאים והמבוססים, שבין האזרחים המאוימים, יכלו להיחלץ ממצב הסיכון בכוח משאביהם הפרטיים. לא הכל ניצלו אפשרות זאת, אבל היא עמדה לרשותם. לא כן אנשים עם מוגבלויות ואנשים אחרים, שהיו גם חסרי משאבים מתאימים – הם נשארו במקומם בלית ברירה, עד שגורמים פרטיים ומלכ"רים, לצד הרשויות הממלכתיות, סייעו להם בכך.

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2005

. הדבר בולט, בין היתר, בתחושות הציבור כפי שבאות לידי ביטוי בסקר החברתי שמקיים המרכז זה כמה שנים: "מדד טאוב" לתחושת הביטחון החברתי, המבוסס על תוצאות הסקר, עלה במקצת בשנתיים האחרונות, אך זאת רק בהיבט של האוכלוסייה בכללה. לא כך בקבוצות משנה בתוכה: אבחנה בין מי שהכנסתם גבוהה מהממוצעת במשק ובין אלה שהכנסתם נמוכה ממנה מלמדת, שהראשונים מדווחים על הרגשת שיפור, בעוד שבעלי ההכנסה הנמוכה מן הממוצע חשים הרעה בביטחונם החברתי-כלכלי. אילו ביטא הדבר תחושות בלבד – ניחא. אבל התחושה הזאת מגובה בנתונים אובייקטיביים לא מעטים, כגון תחולת העוני שהתרחבה בשנים האחרונות, בהמשך לתהליך מתמשך בכיוון זה.

חלק מהמגמה הזאת ניתן לייחס למעשי שלטון, ובמיוחד לתקציב הממשלה ולהיקף פעולותיה בתחומים החברתיים. בימים אלה הוגש לכנסת תקציב הממשלה לשנת 2006. תקציב זה נבנה מלכתחילה כתקציב המשך, באפשרו גידול הוצאות בהיקף של אחוז תמ"ג יחיד. גם אילו הופנתה כל התוספת לסעיפים החברתיים, לא היה בכך לאזן את הירידה המצטברת של השנים 2002-2004. אבל מניתוח תקציב המדינה, שהונח על שולחן הכנסת, נראה כי ההוצאה החברתית הכוללת תהיה ברמה שווה לזו שהייתה בשנה החולפת. ממילא, ההוצאה בממוצע לנפש תהיה נמוכה אף מזו שבשנים האחרונות. עם זאת, יש לציין, כי בעת כתיבת שורות אלה מופיעות הכרזות שונות בדבר הגדלה צפויה של התקציב החברתי, אשר תצורף לתקציב המדינה במהלך דיוני הכנסת על חוק התקציב.

בתנאים כאלה צפויים אנו להמשיך ולראות משק מתפתח בקצב מרשים למדי, אך מערכת חברתית שאינה מסוגלת להיענות לצורכי הקבוצות החלשות בחברה.

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2004

 הדבר נאמר בנימה מסויגת, משום שבחודשים האחרונים של השנה הייתה שוב האטה בצמיחה, ובכל זאת נראה כי השנה בכללותה עשויה להיות תפניתית, לחיוב, לעומת השנים הקודמות. השינויים הללו קשורים, ללא ספק, בתנאים הכלכליים המשתנים ובנסיבות משלימות אחרות, וביניהן ההפחתה בעוצמת פיגועי הטרור בתוך ישראל. כיוון שכך לא ניתן לקבוע אם שנת 2004 היא ראשיתה של התאוששות או שמא אין זו אלא אתנחתא זמנית. כך או כך, תחושת ההקלה הכלכלית לא הורגשה במישור החברתי. היפוכו של דבר, בקטעים שונים חלה החמרה, והתקציב לשנת 2005 אינו מבשר המשך טובות.

הספר פותח, כרגיל, בניתוח התקציב החברתי. פרק זה נכתב השנה על-ידי יעקב ליפשיץ על בסיס ניתוח נתוני התקציב וההוצאה בפועל על-ידי הצוות הקבוע העוסק בכך במרכז – יואל בלנקט ויוליה קוגן. השנה הצטרפה אליהם מרינה קונין, אשר נטלה חלק מרכזי גם בהכנת ההצגה המאוירת בראשית הספר. תקציב המדינה לשנת 2005 הוגש לכנסת, אך הצעת התקציב נדחתה ברוב קולות. בהצעת התקציב מתוכננת הפחתה ריאלית בהוצאה החברתית, הן במונחים מוחלטים והן במונחים יחסיים, למשל כאחוז מהתוצר של המשק.

סקירת השירותים המוצגת בחלק א' של הספר הוכנה על-ידי צוות נרחב, שכלל את נחום בלס בתחום החינוך, יואל בלנקט, מרינה קונין ופרופ' דב צ'רניחובסקי בתחום הבריאות, פרופ' יוסי קטן בתחום שירותי הרווחה האישיים, ורוני בר-צורי שסקרה את נתוני הביטוח הלאומי. בהשלמה לניתוח האובייקטיבי של התקציב ושל ההתפתחות הפיזית בשירותים השונים מופיע הסקר החברתי של המרכז, המציג את עמדות הציבור בנושאים החברתיים השונים. הסקר, שבוצע עבורנו על-ידי מכון רפי סמית, עוצב על-ידי הצוות יואל בלנקט, נחום בלס, דלית נחשון-שרון, מרינה קונין, ויוליה קוגן, אשר גם ניתחו את תוצאותיו. ארנון גפני מסכם את מכלול המאמרים בפתיחה של הספר.

החלק השני של הספר כולל סוגיות נבחרות בתחומי הכלכלה והחברה שנכתבו – כאמור לעיל – על-ידי פרופ' צבי זוסמן, רוני בר-צורי,  וד"ר דן שרון, וכן פרק על הרפורמות בבריאות הנפש, שנכתב על-ידי פרופ' אבנר אליצור, ד"ר יהודה ברוך, פרופ' יעקב לרנר, ופרופ' מרדכי שני.

הקצאת משאבים לשיורתים חברתיים 2003

אחד הביטויים לנסיגה הכלכלית הוא גודל התוצר לנפש, שרק לפני מספר שנים הציב את ישראל במקום מכובד בין ארצות אירופה. היום ישראל רחוקה ממיקום זה. הדו"ח מציין, תוך שימוש בטבלאות וגרפים רבים, כי המדיניות הכלכלית של הממשלה הנוכחית מוכתבת ע"י תפיסה כלכלית-חברתית הסוברת כי יש להפחית, ככל האפשר, את חלקה של המדינה בכלכלה הלאומית בכלל ואת חלקם של תשלומי ההעברה בפרט. מדעני חברה וכלכלה רבים, וגם גורמים פוליטיים, רואים במדיניות זו סכנה למרקם החברתי-כלכלי בישראל.

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2002

השגשוג הכלכלי, שליווה את קליטת גל העולים עד אמצע שנות התשעים, הוחלף בהאטה דרסטית של הצמיחה, כתולדה של מדיניות שנטשה את יעד הצמיחה לטובת יעד יציבות המחירים.  ההאטה הופרה באופן זמני בשנת 2000, אך מיד לאחר מכן שקע המשק במיתון, שממנו אין הוא מצליח להתאושש, משום שגורמיו חיצוניים לכלכלה הישראלית – המלחמה מחד והמיתון העולמי מאידך.

אותותיו של המשבר הכלכלי ניכרים במישורים חברתיים רבים, ומעל לכל ברמת אבטלה גבוהה. המשק הישראלי, שהשכיל להתמודד עם לחץ של היצע עבודה פתאומי, שמקורו בגל העלייה הגדול, אינו מצליח ליצור מקורות תעסוקה למאות אלפי ישראלים הרשומים בתור לקבלת עבודה.  האבטלה פוגעת בהכנסתן של משפחות רבות, הנאלצות להיזקק לדמי אבטלה כדי להתקיים ברמה בסיסית. חלק מהמובטלים נואשים מלמצוא תעסוקה ומידרדרים בסופו של תהליך ארוך לתלות בקבלת דמי הבטחת הכנסה.

המדיניות הכלכלית של הממשלה מתמודדת עם מגבלת תקציב ההולכת ומחריפה, וכחלק מכך מקפיאה – ואף מצמצמת – חלק מהגמלאות, מה שמגביר את הפגיעה במובטלים ובקבוצות רגישות אחרות. בתוך כך נשמעות בחוגים שונים טענות כנגד הסדרי הרווחה הקיימים, ויש מהן הזוקפות את המשבר הכלכלי ואת המפגעים החברתיים לחובתם של הסדרי הרווחה. מנגד עולות טענות שלפיהן הפגיעה בתקציב החברתי היא חמורה ביותר. אלו ואלו נצרכות להארה ברורה יותר של התפתחות ההוצאה הממשלתית ובמיוחד של המרכיב החברתי בה.  על צורך זה בא לענות הספר המוגש בזה.

 העובדות הנחשפות כאן מרובות ומורכבות, ובחלקן מתומצתות בראשית הדו"ח. ואף שאין טעם לחזור עליהן כאן, נראה לי חשוב להצביע על המסר הכפול הבא: שנות התשעים מוכיחות, שכלכלה ורווחה אינן מתחרות. הא ראיה, שבשנים 1990-1996 גדלה ההוצאה החברתית בשיעור ממוצע של כ-7 אחוזים לשנה – חציו בא למעשה לענות על הצרכים הנובעים מגידול האוכלוסייה – ובה בעת צמח המשק במהירות, בקצב שנתי ממוצע של 6 אחוזים. ההוצאה החברתית לא בלמה, ואולי אף דירבנה, את הצמיחה.  גם בשנים של רפיון יחסי, 1996-1999, גדלו המשק והרווחה בשיעורים דומים זה לזה. רק המיתון של השנתיים האחרונות הפר את שיווי המשקל האמור.  מנגד יש להבהיר, שהוצאות הרווחה אכן הוקטנו לאחרונה, אבל עדיין רמתן הכוללת גבוהה במידה רבה מזו של מרבית שנות התשעים. במה דברים אמורים, כאשר עוסקים בהוצאה הכוללת. לא כך הוא כאשר יורדים לפרטים, והרי הכל יודעים מי מצוי בפרטים. הפחתה זעומה של אחוזים ספורים בקצבאות שונות לא תזעזע את כלל האוכלוסייה, אך היא בוודאי עלולה לדרדר משפחות אשר גם לפני כן היו במצב ביש. בין כך ובין כך, ההתקפה הכוללת היוצאת מחוגים שונים על מדיניות הרווחה הישראלית ראוי להודפה. כאמור, התמונה מורכבת מאד, והמעיין בדו"ח זה יוכל לפחות לגבש לעצמו הבנה עמוקה יותר של מצב הרווחה וזיקתה  למדיניות הכלכלית.

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2001

הדו"ח  המוגש בזאת מתאר בהרחבה את הממדים השונים של המציאות החברתית, ומספק תמונה מורכבת של צמיחה במגזר אחד מול דשדוש במגזר אחר – כל אחד מהם נותן תיאור אמין ומוצק של המציאות באותו קטע, אך מולו התפתחות מנוגדת בקטע אחר של המערכת החברתית-כלכלית. ניסינו להציג כאן את האמת המלאה, על כל צדדיה, ולכן התמונה היא מורכבת ולא ניתן למצותה בציון יחיד. המעיין באוסף הממצאים המוצג כאן יוכל בסיום הקריאה להתוות לעצמו תמונה מסכמת ולהגיע להערכת מצב משלו, אבל אין ספק שהוא יזהה כאן את גודל האתגרים שבפניהם נמצאת החברה הישראלית.

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2000

גם במישור הכלכלי, האווירה האופטימית שליוותה את התחדשות הצמיחה, בסוף 1999, נעכרה עם ההאטה בפעילות המשקית, אשר הוזנה גם היא על-ידי האירועים הביטחוניים-המדיניים. במישור החברתי נשארה האבטלה ברמה גבוהה של כ8.5- אחוזים מכוח העבודה. על רקע התפתחויות אלו הוגש לכנסת תקציב המדינה, אשר ככל הנראה טרם הביא לידי ביטוי את ההתרחשויות הביטחוניות ואת תוצאותיהן הכלכליות.

הדו"ח שלפנינו מנתח את הוצאות הממשלה בשנים האחרונות ומתרכז, כמובן, בסעיפים החברתיים.  מתכונתו של הדו"ח השתנתה והורחבה באופן שהוא כולל השנה חמישה מדורים. ניתוח ההקצאה המסורתי מתפצל הפעם לשני מדורים – הכספי והפיזי. המדור הראשון מנתח את ההוצאה החברתית, ואילו המדור השני סוקר את ההתפתחות בפועל של השירותים. מדור שלישי בוחן את הבריאות החברתית של ישראל בעזרת אינדיקטורים נבחרים. המדור הרביעי מציג את תוצאותיו של סקר רווחה שנעשה לקראת פרסום הדו"ח, ובו נשאלו הנסקרים לטיבם של השירותים הניתנים במסגרות החברתיות השונות. המדור החמישי דן בסוגיות תחומיות.

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 1999

העשור המסתיים והולך בשבועות אלה היטיב להפגין את הדינמיקה הזאת. המחצית הראשונה של שנות התשעים היתה תקופת פריחה כלכלית מחודשת, שאיפשרה למדינה להתמודד עם האתגר של קליטת גלי עלייה המוניים, בהיקפים שלא היו כמותם מאז ראשית שנות המדינה. השגשוג הכלכלי לא פסח על מערכות השירותים הציבוריים, שהלכו והתרחבו. היפוכו של דבר במחצית השנייה של העשור, כאשר המיתון הכלכלי וההאטה בפעילות המשק הלכו יד ביד עם האטה, ואף נסיגה, בהתפתחות השירותים החברתיים. וכך, בעוד שהשירותים החברתיים לנפש גדלו ב25- אחוז בשנים 1990-96, הרי שהתקופה האחרונה, מאז 1996, אופיינה בדשדוש יחסי.

מן הראוי להדגיש, שעצם ההאטה איננה מלמדת בהכרח על רמת שירותים ירודה, שהרי במקרים מסוימים בא הדבר אחרי תקופת שגשוג ועלייה למדרגה גבוהה, אשר עצם שימורה מהווה יעד נכבד. אין בידינו כלים לקביעה מהי הרמה המוחלטת הרצויה באספקת השירותים, והדרך היחידה הפתוחה בפנינו היא להשוות את המצב בכל נקודת זמן, בהשוואה לקודמותיה. ואכן, דרך זו ננקטת במדור הראשון בספר שלפנינו, הפורס יריעה רחבה של נתונים וניתוחים שמהם יכול הקורא להסיק את מסקנותיו לגבי "מצב האומה" בתחום החברתי. סיכום קצר של הממצאים העיקריים מופיע בעמוד הבא.

במדור השני של הספר מציעים צוותים מקצועיים של המרכז שורה של המלצות למדיניות בתחומים השונים. המדור פותח בהצעה למדיניות כלכלית חלופית, אשר בידה לחלץ את המשק מהמיתון המתמשך שפקד אותו. חידוש הצמיחה הוא יעד כשלעצמו, אך הוא מהווה גם בסיס  לחידוש פיתוחן של המערכות החברתיות. צוותי מומחים בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה מתווים בהמשכו של המדור דרכים לשיפור תפקודן של המערכות הללו ולקידום היעדים החברתיים של מדינת ישראל.

המדור השלישי מנתח שלוש סוגיות תחומיות. הסוגיה האחת בוחנת את מוצאותיו של הפריון הכלכלי בישראל, בהשוואה לארצות מפותחות אחרות. ניתוח זה אמור להפנות את תשומת ליבם של קובעי המדיניות לחשיבותו של גורם זה – פריון גורמי הייצור –  בהגברת הצמיחה. הסוגיה השנייה מתייחסת להסדרי הסיוע לקשישים, הסדרים הבאים לידי ביטוי במסגרת החוק לביטוח סיעוד. השירותים בתחום זה מגיעים עתה לרבבות רבות של קשישים, ומאפשרים להם להמשיך ולתפקד בביתם ובקהילתם, מבלי להיזקק לסידור מוסדי. עשור לפעולתו של החוק  הוא תקופה ארוכה מספיק כדי להצדיק בחינה מחודשת של ההישגים מצד אחד, ושל הבעיות המבקשות פתרונן – מצד שני. סוגיה שלישית בוחנת את הצורך ואת היתרונות הגלומים בהרחבת תחולתו של חוק ביטוח בריאות באופן שתחול גם על רפואת השן, אשר לדעת מומחים רבים מצריכה שיפור, ובמיוחד בנגישות הבלתי שוויונית אל שירותיה.

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 1998

גודלו והתפלגותו בין השימושים השונים מכתיבים את התפתחותם של קטעים חשובים בפעילות הציבורית, ומשפיעים במידה רבה על התפקוד של החברה כולה ושל כל חלק ממנה. בראייה כזאת אנו בוחנים את התפתחות הרווחה החברתית על סמך ניתוח תקציב המדינה המופנה אל השירותים החברתיים.

לאורך כל השנים נטל תקציב המדינה חלק מסיבי מן התוצר של המשק ותיעל אותו לאפיקים ציבוריים, כמתחייב מהגדרת הממשלה את צורכי המשק. עצם גודלו של התקציב, במונחים מוחלטים ויחסיים, משך תשומת לב רבה בדיונים הכלכליים, ולעתים קרובות חייבו ההתפתחויות הכלכליות התאמות ברמתם הכללית של התקציב ושל מרכיביו.

בשנים האחרונות, כפי שמראים הנתונים בדו"ח זה, התחלף סדר הגודל של שני הענפים הראשיים – חברה מול ביטחון. למעשה התחלפו שני המכלולים הללו במיקומם היחסי, וההוצאה החברתית נטלה בדיוק אותו מקום שתפס בעבר תקציב הביטחון. כך קרה, אפוא, שהתקציב החברתי החליף את תקציב הביטחון גם כיעד ראשון במעלה כל אימת שמתעורר צורך לקצץ (וכאמור – מתי לא?). זה כנראה גורלו של מקבץ שמשקלו בתקציב הכולל עולה על חמישים אחוז.

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 1997

תקציב המדינה המוגש לכנסת מאפשר למחוקקים ולציבור לבטא את התפיסה החברתית-כלכלית המקובלת עליהם ולבחון על פיה את טיבו של התקציב. במבט ראשון מצביעים הממצאים בדו"ח המרכז לשנה זו, כי אנו נמצאים בנקודת תפנית, כאשר לאחר כמעט עשור של פיתוח והקצאה מוגברת של משאבים לתחום החברתי, עברנו שנה של האטה ונכנסים לשנה של דריכה במקום.

ממצאינו השנה מראים, כי ההוצאה לנפש בשירותים הישירים (היינו, להבדיל משירותי קצבאות) תהיה קטנה מזו שבשנת 1997. במיוחד נכון הדבר לגבי שירותי הבריאות. ברור, שאם מאריכים את תקופת ההשוואה, מתקבלת תמונה שונה: על פני כל שנות התשעים, כולל בשלוש השנים האחרונות, גדלה ההוצאה החברתית במידה גבוהה מהנדרש כדי לפצות על גידול האוכלוסייה. אף על פי כן, הרושם שנוצר בציבור הוא של מצוקה תקציבית ההולכת ומתהווה. מנין הוא נובע? בהנחה שאין זאת התרשמות מדומה, אפשר להסבירה בשני גורמים עיקריים.

הגורם האחד הוא שחיקה שחלה ביעילות ההוצאה הציבורית. בשנות התשעים אנו עדים לגידול בהוצאה הציבורית במידה רבה יותר מצמיחת התוצר של המשק: בין 1990 ל1996- גדלה ההוצאה ב20- אחוז יותר מהתמ"ג. אולם בה בעת התייקרו תשומותיהם של השירותים הציבוריים ב25- אחוז יותר מהתייקרות כלל התשומות במשק. עקב כך, מלוא הגידול בנטל על התמ"ג נספג בעליית מחירים יחסיים, ואף יותר מכך. כתוצאה, תוספת הנטל לא התבטאה בתוספת תמורה אלא להיפך – חלה ירידה של כ5- אחוז ביחס בין תפוקת השירותים ובין התפוקה של המשק.

הגורם השני  – ואולי העיקרי – לתחושת המצוקה הוא, שמידת השוויוניות בחברה הלכה והצטמצמה. מקובל להתייחס לעניין השוויון בעיקר במישור ההכנסות. אך יש לזכור כי השירותים הציבוריים אמורים לפעול להקטנת פערים, אם בהווה ואם בעתיד. בנידון זה נראה שהפערים אינם נעלמים, על אף המשאבים העצומים המופנים אל שירותי החברה למיניהם. עדיין אנו מוצאים כי הישגי התלמידים באזורי מצוקה נמוכים הרבה מאלה של חבריהם בשכבות המבוססות. נגישותה של האוכלוסייה בפריפריה אל שירותי הבריאות מפגרת אחר זו של התושבים במרכז הארץ. כך גם אנו מוצאים כי על אף השיפורים על פני השנים, מצבו של המגזר הערבי ונגישותו לשירותי רווחה אינם משתוים לאלו שבמגזר היהודי, אשר גם בתוכו הפערים הם בלתי מבוטלים, ובוודאי לא מוצדקים.

האתגר המרכזי בפניו ניצבים, אפוא, קברניטי המדיניות הכלכלית-חברתית הוא לשנות את גישת התכנון של תקציב המדינה. תקציבי השירותים החברתיים יוצאים בדרך כלל מפריסה רחבה, הרואה לנגד עיניה את כלל האוכלוסייה ורק בשוליים מופנים משאבים מיוחדים בכיוון החותר להקטנת פערים. אין לצפות שדרך זו תביא לתיקון ממשי של המצב. במקום זה יש להציב את היעד של צמצום הפער במקום מרכזי, אולי כנקודת המוצא הראשית לתכנונם ולפריסתם של השירותים. אין שנה כשנת החמישים למדינה, המתאימה לשינוי גישה כזה.

הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 1992-1993

השנה הפרסום כולל הפרקים הבאים:

הוצאות הממשלה על שירותים חברתיים, ג'ימי וינבלט, יואל בלנקט
תמורות דמוגרפיות במדינת ישראל בראשית שנות התשעים, סרג'ו דלה-פרגולה
מאפיינים חברתיים – תמורות והשלכות, משה ליסק
מאפייני רווחה בערים הגדולות, יעקב קופ, יואל בלנקט, דלית שרון

הפרסום יסופק לפי בקשה.

הקצאת משאבים לשירותים החברתיים 1990-1991

הדו"ח השנתי של המרכז סוקר הנושאים הבאים:

הוצאות הממשלה על שירותים חברתיים, יעקב קופ, יואל בלנקט
הקצאת משאבים ציבוריים למערכת החינוך, רות קלינוב
שירותי הרווחה האישיים בין עשור לעשור, יעקב קופ, דלית שרון
העברות הכנסה תוך דורית בביטוח זיקנה, לאה אחדות, יהודה גבע
מבנה המגזר ומאפייני המיסוי שלו בישראל, ג'יצי ויינבלט
מיסוי תרומות לארגונים ללא כוונת רווח, ג'ימי ויינבלט
מיסוי מלכ"ר – השוואה בינלאומית, ברטון וייסברוד

הפירסום יסופק לפי בקשה. 

הקצאת משאבים לשירותים החברתיים 1988-1989

השנה הדוח כולל הפרקים הבאירם:

הוצאות הממשלה בתחום החברתי 1988-89, יעקב קופ, יואל בלנקט, דלית שרון
סובסידיות למוצרי יסוד והתחלקות ההכנסות במשק, לאה אחדות, אפרים צדקה
תנאי מחקר של מדענים בישראל, גדעון שפסקי
משוב במערכת החינוך, זהבה שש
חינוך לגיל הרך במגזר הערבי בישראל, פריד אבו-גוש, שלומית כנען
שינויים דמוגרפיים ושירותים חברתיים בריכוזים העירוניים הגדולים, יעקב קופ יואל בלנקט, דלית שרון
ירושלים – איפיון דמוגרפי כבסיס לתכנון שירותים, יעקב קופ, יואל בלנקט, דלית שרון

הפירדום יסופק לפי בקשה.

הקצאת משאבים לשירותים החברתיים 1987-1988

השנה הספר כולל את מחקרי הקצאת המשאבים לשירותים החברתיים 1987-1988 ובו חמישה פרקים: א) הוצאה    הממשלה בתחום החברתי מאת יעקב קופ, יואל בלנקט ודלית שרון; ב) הקצאת משאבים ציבוריים לחינוך מאת רות קלינוב; ג) ההוצאה הלאומית על בריאות מאת גור עופר; ד) מגמות במערכת הבטחת ההכנסה; ה) לחידוש הטיפול בעלייה וקליטה מאת ישראל כ"ץ.

הפרסום יסופק לפי בקשה.

הקצאת משאבים לשירותים החברתיים 1986-1987

השנה מתייחס הניתוח לא רק להוצאה הממשלתית לשירותים החברתיים ולהוצאה הלאומית לחינוך ולבריאות אלא גם לאוכלוסיות היעד לפי גיל בשירותים לתחומיהם.

דוח שנתי זה משקף את המאמץ להציג ליד תיאור וניתוח הוצאות הממשלה וההוצאה הלאומית לשירותים החברתיים גם מסקנות הנובעות מטיבה של ההוצאה הציבורית-חברתית בתקופה של אילוצים כלכליים מיוחדים. המסקנות מצביעות על בעיות וסוגיות מרכזיות בתחומים השונים של השירותים החברתיים, המחייבות, לדעת החוקרים, התייחסות והחלטות של מעצבי המדיניות הכלכלית חברתית בעת הזאת, והיערכות מכוונת יותר לטווח הבינוני והארוך יותר.

הקצאת משאבים לשירותים החברתיים 1985

 בנוסף לניתוח ההוצאה הממשלתית, התפלגותה ושימושיה לתחומים של הבטחת ההכנסה ושל שירותים חברתיים בעין, מוצגים בו סקירה על התפתחות הצרכים לאור מגמות דמוגרפיות ודיון מיוחד על השלכות האקטואליות ולטווח ארוך יותר בהוצאה הציבורית לשירותים החברתיים. בתחומי הבריאות והחינוך מתייחס הדיון להוצאה הלאומית המקפיה יותר. ולאור משקלה הנכבד של ההוצאה להבטחת הכנסה, מובאים דברים על מדיניות ההכנסות של ישראל, וזאת בשנה סוערת למדי במדיניות הכלכלית-חברתית, אשר שתי "עיסקות חבילה" של הממשלה, המעסיקים וההיסתדרות עמדו במרכזה.

הפרסום יסופק לפי בקשה.

הקצאת משאבים לשירותים החברתיים 1984

בקובץ העבודות ובדיונים שקיימו חוקרים מהמרכז בהשתתפות מומחים מהאוניברסיטאות וממוסדות אחרים, מוצגת ברירות קשות לצמצום ההוצאה הציבורית והממשלתית בעתיד הקרוב.

הפרסום יסופק לפי בקשה.