האם תחרות רבה יותר משפרת את שירותי הרווחה? מיקור חוץ במשרד העבודה והרווחה
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

שירותי הרווחה בישראל עוברים תהליך של הפרטה מאז שנות השמונים, והמגמה אינה נבלמת גם בשנים האחרונות. מחקר של המרכז שופך אור על תופעה זו

שירותי הרווחה בישראל עוברים תהליך של הפרטה מאז שנות השמונים, והמגמה אינה נבלמת גם בשנים האחרונות. מחקר שערכו החוקרת שביט מדהלה והחוקר הראשי פרופ' ג'וני גל שופך אור על תופעה זו ומתמקד בשירותים שמשרד העבודה והרווחה מעביר לידי גורמים חיצוניים, הן חברות עסקיות הפועלות למטרת רווח הן ארגונים הפועלים ללא מטרת רווח (עמותות). תהליך מיקור החוץ מתבצע באמצעות מכרזים שמפרסמת הממשלה, המזמינים ספקים חיצוניים להתחרות ביניהם על חוזה להספקת השירותים.

ההנחה שבבסיס מיקור החוץ של שירותי הרווחה היא שמערכת כזאת מאפשרת תפקוד גמיש ויעיל יותר, ושהתחרות בין ספקים המתמחים בתחומים שונים תשפר את השירותים שהאזרחים מקבלים.

מיקור חוץ של שירותי רווחה: הסבר

מראשית המאה ה-21 חל גידול ניכר במיקור החוץ של שירותי הרווחה שבאחריות משרד העבודה והרווחה. בשנת 2000 הוציא המשרד על שירותי מיקור חוץ כ-2.3 מיליארד שקלים (במחירי 2015) – כ-70 אחוזים מתקציבו הכולל. בשנת 2015, שבה התקציב הכולל של המשרד הגיע ל-6 מיליארד שקלים, ההוצאה על שירותי מיקור חוץ עלתה ל-80 אחוזים מתקציבו הכולל והגיעה ל-4.8 מיליארד שקלים. סכום זה הופנה למיקור חוץ של שירותים בארבעה תחומים: מסגרות לסובלים מנכויות, טיפול בבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, שירותי שיקום ושירותים אישיים וחברתיים.

לידי אילו ארגונים נמסרו שירותים אלו? ספקי השירותים למשרד העבודה והרווחה כוללים הן ארגונים שלא למטרת רווח והן חברות עסקיות הפועלות למטרת רווח. ב-2015 מספר הספקים של שירותי רווחה במסגרת משרד הרווחה עמד על 2,697, שני שלישים מהם היו גופים עסקיים, ושליש ארגונים ללא מטרת רווח. עם זאת, התשלומים לשני סוגי הספקים היו דומים: כמחצית מהתשלומים לגופים עסקיים פרטיים וכמחצית לארגונים ללא מטרת רווח. בשנים שנבדקו במחקר חלה עלייה במספר הספקים שהם ארגונים ללא כוונת רווח וגם בתשלומים לארגונים אלו. בה בעת חלה ירידה במספר הספקים שהם חברות עסקיות.

רוב ספקי השירותים למשרד העבודה והרווחה הם בעלי ותק רב, כלומר החלו לעבוד עם המשרד לפחות שנה אחת קודם ל-2015. ואולם אף שרק 56 אחוזים מקרב הספקים הם בעלי ותק רב, הם מקבלים 94 אחוזים מסך התשלומים של המשרד למיקור חוץ. נתון זה משקף את העובדה שהמשרד שם דגש על ניסיונם של הספקים, ושבתחומים שונים חשוב למשרד להמשיך לעבוד עם אותם ספקים שעבד עמם בעבר כדי לשמור על רצף ולא לפגוע במקבלי השירותים.

out1heb

ריכוזיות ותחרות בשוק שירותי הרווחה

אף שחלקם של חמישים הספקים הגדולים ביותר (המקבלים יותר מ-20 מיליון שקלים בכל שנה) של שירותי רווחה במיקור חוץ היה בשנת 2015 רק 2 אחוזים מכלל ספקי השירותים של המשרד, הם קיבלו כ-46 אחוזים מסך כל המשאבים שהופנו לתשלומים עבור מיקור חוץ (בהשוואה ל-49 אחוזים בשנת 2000). 48 מחמישים הספקים הגדולים הם גם בעלי ותק רב. בסך הכול, ב-2015 מבין ספקי השירותים הגדולים 58 אחוזים היו חברות עסקיות, 38 אחוזים ארגונים שלא למטרת רווח, ו-4 אחוזים ארגונים חדשים בשירות המשרד.

out2heb

ממצאי המחקר באשר לרמות הריכוזיות מורים כי התחרות בין ספקי השירותים בתחומי הרווחה היא מוגבלת. עם זאת, הנתונים מורים כי חלה ירידה בכמה תחומי רווחה שבהם הריכוזיות גבוהה מאוד, ולצדה עלייה בכמה תחומים שבהם הריכוזיות נמוכה. פירוש הדבר הוא שאף שבאופן כללי התחרות נמוכה, מיקור החוץ הולך ונעשה תחרותי יותר. אפשר לצפות כי למגמה זו תהיה השפעה חיובית על עלות השירותים החברתיים, ואולי גם על איכותם.

חשוב לשים לב כי התחרות בין הספקים מתקיימת בשלב ההתמודדות על המכרזים הממשלתיים, וברוב המקרים הם אינם מתחרים על הלקוחות המקבלים את השירותים. בדרך כלל הלקוחות מופנים אל ספקי השירותים על ידי המשרד או הרשות המקומית, ואין להם אפשרות של ממש לבחור את הספקים המועדפים עליהם.

המחקר מעלה את השאלה בדבר חשיבותה של תחרות בשירותי הרווחה. מצד אחד, קיומה של תחרות בין ספקי שירותים היא אחת ההצדקות להפרטה. מצד אחר, מסדרת ראיונות שנעשו לצורך המחקר עלה כי המשרד בוחר ספקים בעיקר על בסיס ניסיונם ומומחיותם בתחום השירות. מכאן שכאשר שירותיו של הספק משביעי רצון, לתחרות מיוחסת חשיבות מועטה בלבד.

יתרה מזאת, הטענה הרווחת היא כי כשמדובר בטיפול הניתן במסגרת שירותים חברתיים הרי שמירה על המשכיות חשובה יותר מעידוד תחרות באמצעות חילופי ספקים. השמירה על ההמשכיות חשובה כדי למנוע זעזועים שעשויים להיגרם למקבלי השירות עקב חילופי אנשי צוות, למשל.