האם השתתפות במסגרות חינוך לגיל הרך תורמת להישגים לימודיים טובים יותר?
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

שיעור הרישום למסגרות חינוך לגיל הרך גבוה במיוחד בישראל, אולם ההוצאה הציבורית על כך נמוכה ויש אינדיקציות לכך שאיכות המסגרות האלה נמוכה יחסית למדינות מפותחות אחרות: היחס בין מספר הילדים לאנשי הצוות בגן גבוה וההכשרה האקדמית והוותק של הצוות המסייע בגן מועטים. מחקרים שנערכו בכמה מדינות העלו שההשתתפות במסגרות חינוך איכותיות לגיל הרך תורמת להתפתחות הקוגניטיבית והלימודית של ילדים. כל זה גורם לנו לתהות אם למרות איכותן הממוצעת הנמוכה לכאורה של התוכניות בישראל יש קשר בין ההשתתפות במסגרות אלו ובין הישגים לימודיים בגילים מאוחרים יותר, ואם הקשר הזה שונה בקבוצות אוכלוסייה שונות וברמות חברתיות-כלכליות שונות.

מחקר שפרסמה לאחרונה היוזמה לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך במרכז טאוב, שנערך בתמיכתן הנדיבה של קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר ויד הנדיב, שופך אור על השאלות הללו. המחקר בחן את היחס בין רישום ילדים בישראל למסגרות חינוך לגיל הרך ובין הישגיהם הלימודיים בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.

בסיכומו של דבר, המחקר מצא ראיות לכך שללימוד במסגרות חינוך לגיל הרך אכן יש השפעה על ההישגים הלימודיים בשלבים מאוחרים יותר, אבל ההשפעה תלויה בסוג המסגרת, במשך הזמן ששוהים בה ובגיל שבו הילד מתחיל ללמוד בה. החוקרים מצאו שיש הבדלים גם בין קבוצות אוכלוסייה ובין מעמדות חברתיים-כלכליים שונים, שנמדדו על פי רמת ההשכלה של האם.

אשר לסוג המסגרת החינוכית, המחקר מצא שילדים בני 4-2 שלמדו בגן או במעון קיבלו ציונים גבוהים במידה ניכרת בבחינות המיצ"ב בכיתה ה' ו-ח' בהשוואה לילדים שנשארו בבית בגילים אלו. עוד נמצא ששהות במסגרות חינוך לא מפוקחות בשנים אלו – במשפחתונים, בפעוטונים או בהשגחת מטפלת – אינה שונה מטיפול בידי בן משפחה בכל הנוגע להישגים העתידיים של הילדים. הדבר ראוי לציון משום ששיעור הרישום לגנים ולמעונות גבוה יותר בקרב ילדים לאימהות בעלות השכלה אקדמית לעומת ילדים לאימהות שאין להן השכלה כזאת (37% לעומת 30%, בהתאמה); בקרב ילדים מרקע חברתי-כלכלי חזק (41% ו-37% בחמישון הכנסה 4 ו-5, בהתאמה, לעומת 22% ו-20% בחמישון הכנסה 1 ו-2); ובקרב יהודים בהשוואה לערבים (37% לעומת 11%, בהתאמה).
Graph HEבכל הנוגע למשך השהייה במסגרות אלו, לילדים לאימהות ללא השכלה אקדמית שלמדו במסגרות לגיל הרך במשך ארבע שנים או יותר היו הישגים טובים הרבה יותר במבחן PIRLS לאוריינות קריאה בכיתה ד׳ לעומת מי שהיו רשומים בהן פחות מארבע שנים. לעומת זאת, בקרב ילדים לאימהות בעלות השכלה אקדמית לא נמצאו הבדלים של ממש ברמת ההישגים הלימודיים בהמשך החיים בין מי שלמדו ארבע שנים במסגרות חינוך לגיל הרך לבין מי שלמדו בהן פחות מארבע שנים. כלומר, משך השהות משפיע על ההישגים העתידיים של ילדים לאימהות ללא השכלה גבוהה. עוד מצא המחקר שאותם ילדים לאימהות ללא השכלה גבוהה, שנראה שהם מפיקים את התועלת הרבה ביותר מן המסגרות לגיל הרך, משתתפים בדרך כלל במסגרות אלו פחות שנים מילדים לאימהות בעלות השכלה אקדמית, שהשפעת המסגרות עליהם קטנה יותר.

אשר לגיל הכניסה למסגרות החינוך לגיל הרך, המחקר בדק ילדים שנכנסים למסגרות אלו בגילים שונים ואת מידת ההצלחה שלהם במבחני פיזה בגיל 15. בבדיקה זו נמצא כי ילדים יהודים שנכנסו למסגרות החינוך לגיל הרך מאוחר, בגילי 6-5, היו בעלי ציונים נמוכים יותר בקריאה בהשוואה לילדים שנכנסו אליהן בגילי 4-2. הכניסה לפני גיל שנתיים השפיעה באופנים שונים על קבוצות שונות, אך בקרב ילדים לאימהות ללא השכלה גבוהה, יהודים וערבים, הייתה לרישום במסגרת חינוך לפני גיל שנתיים השפעה שלילית על ההישגים שלהם מאוחר יותר. ייתכן שממצא זה משקף את האיכות הנמוכה של המסגרות לילדים מתחת לגיל שנתיים במגזר הערבי ובחלקים העניים יותר במגזר היהודי.

חשוב להבין שיש זיקה ברורה בין השתתפות במסגרות לגיל הרך ובין הישגים לימודיים. חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' ג'יימס הקמן וחוקרים בולטים אחרים הראו שהשקעה בילדים בשנות הילדות המוקדמת מניבה תשואה חברתית וכלכלית הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית: ברמה האישית היא עשויה לקדם את הכישורים החברתיים והרגשיים של ילדים ולהגביר את סיכוייהם לרכוש השכלה ולהיות מועסקים בעתיד, וברמה הלאומית היא נושאת תשואה חיובית עבור החברה בכללותה, בכך שהיא תורמת לצמצום פתולוגיות חברתיות כגון פשיעה, עוני ותחלואה.

נוכח ממצאי המחקר, שהראו כי ההשתתפות בגני ילדים ובמעונות יום בישראל תורמת להתפתחות הלימודית של ילדים צעירים, נראה כי חשוב להגדיל את שיעורי ההשתתפות במסגרות אלו, ובמיוחד בקרב הקבוצות שבהן ההשפעה היא הגדולה ביותר: ילדים לאימהות בעלות השכלה נמוכה וילדים בני שנתיים ומעלה.