השכלה ותעסוקה בקרב צעירים ערבים
מחבר: הדס פוקס מחקרי מדיניות

מרכז טאוב מודה מקרב לב לקרן דיאן פ' וגילפורד גלזר, מיסודה של הקהילה היהודית בלוס אנג'לס, על תמיכתה הנדיבה בפרק זה.

הפרסום המלא נמצא בקישור מצד שמאל

 השכלה ותעסוקה בקרב צעירים ערבים

בשנים האחרונות חלו שינויים גדולים בנתוני ההשכלה והתעסוקה בחברה הערבית. בפרק נבחנו המגמות הללו בחלוקה לתתי-קבוצות במגזר ולפי מגדר, ונמצא שחל שיפור ניכר בהשכלה התיכונית ובהשכלה הגבוהה – אולם יש פערים גדולים בין תתי-הקבוצות.

עלייה ניכרת בשיעור הזכאים לבגרות

בין שנת 1999 לשנת 2013 עלה מאוד שיעור הזכאים לבגרות, אך בעוד הנשים הערביות התקרבו להישגי הנשים היהודיות, העלייה בקרב רוב קבוצות הגברים הערביות מתונה יותר.

  • נראה כי גורם מרכזי לפערי ההשכלה בין יהודים לערבים הוא רקע חברתי-כלכלי חלש יותר של האוכלוסייה הערבית. בפיקוח על הרקע החברתי-כלכלי, שיעורי הזכאות לבגרות בקרב נשים היו גבוהים יותר מאשר בקרב יהודיות (או שווים להם) בכל הקבוצות, אולם בקרב הגברים הערבים עדיין נמצאו פערים לטובת היהודים – והפערים אף גדלו בעשור האחרון.
  • שיעור גבוה מהערבים הזכאים לבגרות למדו במגמה מדעית-הנדסית. ההבדלים בולטים במיוחד בקרב נשים: 39 אחוזים מקרב היהודיות הזכאיות לבגרות בשנת 2013 למדו במגמה מדעית-הנדסית, לעומת 71 אחוזים מקרב בדואיות ו-84 אחוזים מקרב נוצריות, ובמגזר הערבי יש רוב נשי במרבית המגמות המדעיות-הנדסיות.

לימודים אקדמיים: נשים פונות בשיעור גבוה למקצועות הבריאות והחינוך

  • שיעור הפנייה לאקדמיה עלה מאוד בקרב נשים ערביות, במיוחד בדואיות ודרוזיות – עלייה של כמעט 50 אחוזים בין 2008 ל-2013. בקרב גברים השיפור נמוך בהרבה, אם כי הנתונים אינם כוללים גברים ערבים הלומדים לתואר אקדמי בחו"ל.
  • נשים ערביות (ובמיוחד מוסלמיות ובדואיות) עדיין פונות בשיעורים גבוהים מאוד ללימודי הוראה, המאפשרים עבודה נוחה ובתוך היישובים. מגמה זו עלולה להוביל לקשיים תעסוקתיים: בשנת הלימודים תשע"ד 59 אחוזים מהמועמדים לשיבוץ להוראה במגזר הערבי לא השתבצו בבתי ספר, ואם לא תחול ירידה משמעותית בשיעור הסטודנטיות הלומדות לתעודת הוראה הרי חלקן של המועמדות שלא משתבצות בבתי ספר צפוי לגדול עם הגידול בשיעור האקדמאיות הערביות.
  • הציון הפסיכומטרי הממוצע של ערבים הוא נמוך יחסית לציון הממוצע של היהודים. נראה כי חלק גדול יותר מהנבחנים הערבים אינם מגיעים לרף הנדרש לקבלה לחוגים השונים, שכן כמחצית מהגברים הערבים שניגשו לבחינה הפסיכומטרית אינם לומדים באקדמיה בישראל (חלקם פנה ללימודים בחו"ל).
  • כמו בעבר, גברים ערבים רבים פונים ללימודים בתחום הבריאות (בישראל ובחו"ל), אך לצד זאת יש עלייה בשיעור הפונים ללימודי הנדסה ומחשבים – מה שעשוי להעיד על פתיחות לתחומי תעסוקה חדשים.

מהו שכרם של הערבים בהשוואה ליהודים?

  • פערי השכר בין יהודים לערבים נמוכים בקרב בוגרי תארים בתחומי הבריאות והחינוך, אך גבוהים בקרב מי שלמדו הנדסה, מחשבים, מינהל עסקים וניהול. בתחומי ההנדסה והמחשבים הפערים הגבוהים בשכר נובעים במידה רבה מהבדלים בענפי התעסוקה של בוגרי תחומים אלו: האקדמאים היהודים מועסקים בענפים רווחיים יותר (למשל, 28 אחוזים מהבוגרים היהודים מועסקים בתכנות, לעומת 16 אחוזים בלבד מהבוגרים הערבים).

מהם ההבדלים בין תתי-הקבוצות השונות?

האוכלוסייה הנוצרית מגיעה להישגים הגבוהים ביותר בכל המדדים: מבחני הבגרות, שיעור בעלי תואר אקדמי ותחומי עבודה, והפערים בינה לאוכלוסייה היהודית מצטמצמים עם השנים.

בקרב האוכלוסייה המוסלמית, שהיא הקבוצה הגדולה ביותר, נרשמו שיפור כללי במדדי ההשכלה לצד פערים לטובת הנשים ונטייה בולטת ללימוד תחומי הבריאות והחינוך באקדמיה.

הישגיהם של הדרוזים מעורבים: מצד אחד שיעורי הזכאות לבגרות בקרבם הם גבוהים במיוחד, ושיעורי התעסוקה שלהם גבוהים. מצד אחר תחומי התעסוקה שלהם מצומצמים, ושיעור גבוה מהאקדמאים הדרוזים מועסק במערכת הביטחון.

האוכלוסייה הבדואית מגיעה להישגים הנמוכים ביותר בכל המדדים, אף שבקרב הנשים חל שיפור ניכר. הרוב המוחלט של האקדמאים הבדואים עוסק בחינוך.

ערבים באקדמיה עברית

 

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך

מגמות שינוי ברמת הדתיות בחברה היהודית מאת: אלכס וינרב ונחום בלס
מובטלים צעירים ודמי אבטלה בישראל מאת: ג’ון גל ושביט מדהלה-בריק