מסגרות חינוך לגיל הרך בישראל והישגים לימודיים
מחבר: נעם זונטג, יעל נבון, דנה וקנין, ליאורה בוורס, כרמל בלנק, יוסי שביט מחקרי מדיניות

תקציר מנהלים

הגיל הרך הוא תקופה מכרעת בהתפתחות האדם, ופערים שנוצרים בשנים אלו נוטים להצטבר ולהשפיע גם בבגרות. לכן התערבות והשקעה חינוכית בשנים הראשונות לחיים מניבה תשואות גדולות, בעיקר אצל ילדים מרקע חברתי-כלכלי חלש. השתתפות במסגרות חינוך איכותיות יכולה לתרום להתפתחות יכולותיהם וכישוריהם של ילדים ולכן לשפר את הישגיהם העתידיים – מבחינה חינוכית, כלכלית ובריאותית. חינוך איכותי בגיל הרך לאוכלוסיות מוחלשות יכול לשבור את מעגל העוני הבין-דורי ולצמצם את אי-השוויון בהישגים בין ילדים מרקע כלכלי-חברתי שונה.

בישראל שיעור ההשתתפות במסגרות חינוך לגיל הרך גבוה מאוד, אבל האיכות בתוכניות אלו נמוך. מחקר זה מנתח שלושה קובצי נתונים – נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2004 ששולבו בו ציוני בחינות המיצ"ב במתמטיקה ובמדעים לתלמידים בכיתות ה' ו-ח', ציונים במבחני PIRLS לאוריינות קריאה משנת 2016, וציונים במבחן פיזה בקריאה משנת 2018. ניתוח הנתונים נועד לבחון את הקשר בין השתתפות במסגרות חינוך לגיל הרך להישגים לימודיים עתידיים ואת הקשר בין הרקע החברתי-כלכלי של ילדים להשתתפות שלהם בתוכניות כאלה.

החינוך לגיל הרך בישראל: כמות ואיכות

בישראל שיעור ההשתתפות במסגרות חינוך לגיל הרך גבוה במיוחד. עם זאת, יש כמה אינדיקציות מדאיגות בנוגע לאיכותן של מסגרות אלו.

  • ב-2017 עמד שיעור ההשתתפות של ילדים בגילי 6-3 במסגרות חינוך לגיל הרך על 99%, ובקרב ילדים צעירים מאוד (בגילי לידה עד שלוש) עמד שיעור זה על 56% (לעומת 35% ב-OECD).
  • ילדים ישראלים שוהים בגן שעות רבות – כ-30 עד 40 שעות שבועיות – ושיעורי התעסוקה הגבוהים בקרב אימהות לילדים בגיל הרך בישראל גבוהים מן הממוצע ב-OECD (70% לעומת 54%). יש קשר הדוק בין שני הדברים.
  • אף על פי כן, ההוצאה הציבורית לילד על מסגרות חינוך לגיל הרך בישראל היא מן הנמוכות בקרב מדינות ה-OECD, והיחס המספרי בין הילדים לצוות המטפל גבוה מאוד.
  • ההשכלה הפורמלית של צוות הגן בישראל נמוכה יחסית– ל-39% מאנשי הצוות יש השכלה תיכונית ומטה (לעומת 19% בממוצע במדינות האחרות שהשתתפו במחקר השוואתי), ורק ל-46% יש השכלה אקדמית.
    F4 HEB

הסקר החברתי (2004) ובחינות ומיצ"ב

בחינות המיצ"ב הן סדרה של בחינות הנערכות בכיתות ה' ו-ח' בכל רחבי ישראל. קובץ הנתונים הזה, המורכב מציוני בחינות המיצ"ב ונתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2004, משמש לבחון את השפעת ההשתתפות במסגרות החינוך לגיל הרך על ההישגים בבחינות המיצ"ב.

  • שיעור ההשתתפות של הילדים במסגרות החינוך לגיל הרך ומספר השנים שהם שוהים בהן גבוהים יותר בקרב קבוצות ממעמד כלכלי-חברתי גבוה, ובקרב יהודים יותר מאשר בקרב ערבים.
  • ילדים בגילי 4-2 שלמדו בגנים או במעונות יום מפוקחים קיבלו בבחינות המיצ"ב ציונים גבוהים מאוד בהשוואה לילדים שנשארו בבית בגילים אלו.
  • נמצא ששהות בשנים אלו במשפחתונים או בפעוטונים או אצל מטפלת (מסגרות שעל פי רוב אינן מפוקחות) אינה שונה מטיפול בידי בן משפחה במה שנוגע להישגים העתידיים של הילדים.

מבחן PIRLS 2016

PIRLS הוא מבחן בין-לאומי באוריינות קריאה לתלמידי כיתות ד'. ניתוח של קובץ נתונים זה מצביע על קשר בין השתתפות במסגרות חינוך לגיל הרך להישגים עתידיים בתחום אוריינות הקריאה בקרב ילדים מרקע חברתי-כלכלי נמוך.

  • רוב הילדים (63%) שהו במסגרות חינוך לגיל הרך ארבע שנים ומעלה; כ-13% שהו בהן שנתיים ומטה.
  • מספר השנים שבהן שהו הילדים במסגרות חינוך לגיל הרך היה גבוה בקרב ילדים לאימהות בעלות השכלה אקדמית, בקרב ילדים שאבותיהם מועסקים במשלחי יד יוקרתיים ובקרב יהודים יותר מאשר בקרב ערבים.
  • הישגיהם של ילדים לאימהות ללא השכלה אקדמית ששהו במסגרות לגיל הרך ארבע שנים ומעלה היו גבוהים במידה ניכרת. לעומת זאת, בקרב ילדים לאימהות בעלות השכלה אקדמית לא נמצא הבדל של ממש בהישגים העתידיים בין מי שלמדו במסגרות חינוך לגיל הרך ארבע שנים ומעלה ומי שלמדו בהן פחות מארבע שנים.

מבחן פיזה 2018

במבחן פיזה של ארגון ה-OECD נבחנים בני חמש-עשרה בקריאה, במתמטיקה ובמדעים. קובץ נתונים זה מאפשר לבחון את המתאם בין גיל הכניסה למסגרות לגיל הרך להישגים בגיל מאוחר יותר.

  • בקרב ילדים יהודים לאימהות בעלות השכלה אקדמית, הכניסה למסגרות לגיל הרך לפני גיל שנתיים אינה תורמת תרומה של ממש להישגים עתידיים.
  • ילדים יהודים שנכנסו למסגרות לגיל הרך מאוחר (בגיל 6-5) קיבלו ציונים נמוכים יותר בקריאה בהשוואה לילדים שנכנסו בגיל 4-2.
  • בקרב ילדים ערבים וילדים יהודים לאימהות ללא השכלה גבוהה, נראה שלכניסה למסגרות לגיל הרך לפני גיל שנתיים עשוייה להיות השפעה שלילית על הישגים עתידיים. ייתכן שממצא זה משקף את איכותן הנמוכה של מסגרות החינוך לגיל הרך לבני 3 ומטה במגזר הערבי ובאוכלוסיות החלשות במגזר היהודי.

המחקר מלמד שהשתתפות במסגרות החינוך לגיל הרך בפיקוח המדינה בישראל תורמת להישגים הלימודיים העתידיים של ילדים, בייחוד בקרב ילדים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, שמלכתחילה שיעור ההשתתפות שלהם במסגרות אלו נמוך יותר. לכן חשוב להגדיל את ההשתתפות של בני קבוצות אלו במסגרות החינוך לגיל הרך, בייחוד מגיל שנתיים ומעלה, שכן בקבוצות גיל אלו נצפתה ההשפעה הגדולה ביותר.

המחקר פורסם כחלק מיוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך. פעילות היוזמה נתמכת על ידי קרן ברנרד ון ליר, קרן ברכה וקרן יד הנדיב.