גלגולו של נתון

בדרך כלל אינני נוהג להגיב על טורי דעה של אנשים, שאינם אנשי מקצוע בתחום החינוך, שכותבים הגיגים על מערכת החינוך. הפעם אסטה ממנהגי.

בגלובס מיום 6.10 התפרסם טור דעה מאת לירון ורמן, מנהל מרכז החדשנות של סיטי בנק בישראל, המשבח את שר החינוך על תוכניתו להרחיב את מעגל לומדי המתמטיקה. טוב ויפה. התייחסתי כבר לתוכנית זאת בעבר ולא אחזור על דברי  כאן. אולם כדאי לשים לב  לנימוקים שהועלו בטור זה.

"נכון להיום, מספר הנבחנים במתמטיקה, ברמה של חמש יחידות, עומד על 9.4 אחוזים מכלל משלימי תעודת הבגרות בישראל ­ נתון הממצב את מדינת ישראל במיקום נמוך בקרב המדינות המפותחות. בממוצע, %16 עד %30 מהתלמידים במדינות המפותחות לומדים מתמטיקה מוגברת, כשבמדינות המצטיינות שיעור הלומדים מתמטיקה מוגברת מגיע גם ל­40 ואף ל­50 אחוזים. ואילו בכל הקשור לישראל, הנתונים פחות מזהירים, כאשר מספר הניגשים לשלוש יחידות עולה בהתמדה, בעוד מספר הניגשים לרמה של ארבע וחמש יחידות, עולה בקצב איטי הרבה יותר."

הנתונים נראו לי מוזרים ולא מוכרים. פניתי על כן לכותב על מנת שיגלה לי את מקורם. לירון באדיבותו הראויה לשבח – או יותר נכון מזכירתו, ממנה הוא ביקש להעביר לי את הנתונים, כי הוא היה בחו"ל – השיבה לי שמקור הנתונים הוא מאמרה של מירב ארלוזורוב בעיתון "דה – מרקר" מיום 8.7.2015. ואמנם הדברים של לירון הם ציטוט מדויק מתוך המאמר. פניתי על כן למירב ארלוזורוב וביקשתי ממנה את מקור הנתונים, והיא אמרה לי שהנתונים נמסרו לה על ידי אנשי משרד החינוך וקרן טראמפ. פניתי אל אלי הורביץ מנכל קרן טראמפ בישראל והוא היה אדיב ויעיל והשיב לי מידית שמקור הנתונים במחקר של קרן נאפילד באנגליה[1]

לא התעצלתי והורדתי את המחקר האמור לעיל על מנת לבחון את העובדות. ומה התברר לי? מה שהתברר לי שהמחקר מתייחס ל-ADVANCED MATHEMATICS  . התרגום המילולי יהיה כמובן לימודים מתקדמים. ושוב עד כאן הכל מדויק ונכון. אולם כאשר "חפרתי" יותר לעומק התברר שהגדרת "לימודים מתקדמים במתמטיקה" כוללת פונקציות, חשבון דיפרנציאלי, טריגונומטריה וגיאומטריה, ובמספר ארצות גם הסתברות). תוכנית הלימודים בארבע יחידות בישראל כוללת: אלגברה, טריגונומטריה, גיאומטריה, גיאומטריה אנאליטית, חשבון דיפרנציאלי, הסתברות, סדרות). מובן מאליו שצריך לבדוק את הרמה ומה בדיוק לומדים אצלנו ומה לומדים בארצות אחרות, אך דבר זה לא נעשה. ועל פניו יש לכלול את לימודי ארבע יחידות מתמטיקה בתחום המושג "לימודים מתקדמים".

וכאן כבר מתקבלת תמונה שונה לחלוטין.

א.    לימודי המתמטיקה הם לימודי חובה רק ב-13 מתוך 24 המדינות שנבדקו. בישראל בחינה במתמטיקה ברמה של 3 יחידות היא תנאי לקבלת תעודת בגרות, ולימודי מתמטיקה הם חובה עד יב.

ב.      מתוך 24 מדינות רק בחמש (יפן, קוריאה, ניו זילנד, סינגפור, טאיון) שיעור הלומדים מתמטיקה ברמה גבוהה עולה על 30%. בישראל  אם מחברים את שיעור הלומדים חמש יחידות יחד עם אלה הלומדים ארבע יחידות מתמטיקה  הוא מגיע ב-2012  ל-40%. (יותר נכון 39.5% על פי דוח מבקר המדינה) .

עד כאן. כל אחד יסיק את מסקנותיו

 

[1] http://www.nuffieldfoundation.org/sites/default/files/files/Is%20the%20UK%20an%20Outlier_Nuffield%20Foundation_v_FINAL.pdf

 

בחזרה אל הבלוג

הירשמו לרשימת התפוצה שלנו

One thought on “גלגולו של נתון

  1. יגאל דוכן

    נחום,
    נהניתי לקרוא ואהבתי במיוחד את הכותרת. כאחד שעד לא מכבר עסק בנתוני חינוך מכל סוג שהוא, ובקיא בעד כמה הגדרת הנתון המדוייקת, חשובה לאין ערוך (עד כמה שהיא נשמעת קטנונית), ויכולה להפוך מסקנות על פיהן, אני תומך בכל לב במה שאמרת כאן.

    מה לעשות, כשמנסים לבסס מסקנות על נתונים, לא יכולים לומר ״בגדול״, אלא לחדד את הגדרת הנתון המדוייקת.

    אגב, מדהים כמה ״ידיים״ עבר מידע זה, במקום לפנות למקור ישירות, עם כל הקושי.

    בברכה,

    יגאל דוכן

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים